מרוב שלג שכחתי בכלל את התכנית . איפה אני ואיפה היא.
מעניין שרק כשהוא הפשיר התפניתי לטלפונים ולפורום...
מעניין... לפחות שמתי לב לזה.

טוב. ההודעה האחרונה הייתה לפני הסופה הגדולה. כעת אנחנו אחריה. אנסה לכתוב מה עבר עלי ואיפה התכנית נכנסה בכל זה.
חמישי בלילה. התכנסנו בבית. אין חשמל. מים עוד יש. קררר. מחממים עם גז. המצב רוח אפור. כמו מה שקורה בחוץ.
שישי בבוקר. בקושי יש מניין. כולם מסוגרים בבתים. צום. דף יומי. אוכלים נרות במקום נס-קפה. הרוחות שורקות בחוץ. השלג נערם. טוב, מתי זה ייגמר ? עוד מעט שבת. מה עושים ? אין חשמל. צריך להתארגן לחימום. מנסה להעביר בלוני גז... מחליפים בגדים בלי סוף... בבית המצב רוח שלי קודר. השלג הזה בכר לא מצחיק. הוא הופך למסוכן. הראש שלי מתחיל לחשת שחורות. לדמיין מה יכול לקרות ח"ו. לא מצליח לשחרר. תפוס מחשבות של אסונות טבע. וקר. נורא קר. הולכים לשבת לשכנים. אני לא נשאר עם המשפחה ללא חימום... אורזים בעיקר בגדים ומזון. עוד מעיל. עוד גרב. כל המגפיים רטובים. זה כבר לא השלג החביב והמוכר. זה משהו אחר והוא לא מפסיק. עוד מעט מנחה גדולה. עולה לבית כנסת. ממלמל תפילה. חצי רדום. השלג כבר בגובה ברכים בממוצע. יש מקומות מעל המתנים. ללא גוזמא. הרבה שלג. מתארגן לשבת איזה חולצה לבנה וכיפה. כאילו שמישהו יבחין בהם לכבוד שבת.
זה נטו להרגשה שלי. אף פעם לא הכנתי שבת ככה. אני רגיל ללכת מוקדם לביכנ"ס. הפעם זה לא יקרה. קבעו תפילה לפני השקיעה כדי שנמצא את הדרך חזור הביתה. יוצאים אל תוך הסופה. השלג מצליף על הפנים. לא רואים ממטר וקצב ההתקדמות נורא איטי. אני ראשון. לא רואה שום צעדים לפני. החלטתי לחזור - מי יצא מביתו בסופה כזו ?! חוזרים ומתפללים יחיד בבית. קררר. נורא קררר. והמחשבות שלי על אסונות טבע לא מרפות. אולי מישהו קופא למוות בבית לידי... אולי מישהו טבע בשלג ולא מצליח לצאת. הבנתי היום שזה אפשרי... קידוש. אח... אותה המנגינה אבל כל התפאורה ממש ממש שונה. מימיי לא הייתה לי שבת לאור הנרות. (טוב, אני צעיר). אני אומר לאישתי : "אני לא משוחרר. אני דרוך כמו קפיץ. מה יקרה ?".
ואז נזכרתי. פתאום נזכרתי שיש מישהו מעלי. שיש מישהו שם למעלה שמכוון את כ-ו-ל-ם. נזכרתי בתפיךת השלווה. אמרתי אותה בלחש איזה 20 פעמים. רק את המשפט הראשון. לשלווה הייתי זקוק. עם אומץ אין לי מה לעשות עכשיו. וגם "רצונך יעשה". קצת שירים וניגונים. הולכים לישון...
שבת בבוקר. או. לזה חיכיתי. הכל לבן. זהו לשקט הזה חיכיתי. תודה אלי. איזה יופי. מחזה של פעם בכמה שנים. לא רואים כלום. רק לבן. (הספר הלבן...). ותיקין בבית . בסוף היה מניין. ואיי ואיי איזה גובה של שלג. היו מקומות בגובה חזה אדם ממוצע... חשבתי בליבי. כמה אני תלוי בי. בבני האדם שמייצרים חשמל. כמה אני לא סומך עליו. בגרוש. אני חייב שהכל יהיה תחת שליטתי. הפעם למדתי - גבר ! אין לך מה לשעות. כלום. תלי בו. וזהו. זה היה שיעור שאני חייב לזכור.
השלג עוד המשיך במהלך השבת.
ראשון. פילסו את הדרכים. אין עדיין מים וחשמל. מטעינים סלולרי באוטו. עוזבים להורים... עצוב, אבל אין מה לעשות.
שני. חוזר לאט לאט לחיי תכנית. טלפון. שניים. כמה הודעות. קבוצה.
זהו. זה מה שעבר עלי. בתימצות.
מסקנות לעצמי : 1.אתה לא יודע מה יקרה איתך. גם לא ברגע הקרוב.
                    2. יש מי שמנהל את כל העסק הזה וזה לא אתה.
                  3. תתפלל אליו. הוא שומע. בפרט כשקשה. חבל הייתי יכול להיות מחובר יותר. לא נורא. לומדים.
יום טוב ומחובר.

118. רק להיום.
יש אדם אחד שמוציא אותי מכל הכלים.
לגמרי !  >
אלי, תיקח ממני את הכעס הזה.
את הטינות הללו. 
אני לא יכול יותר עם זה.
תודה.

בס"ד
וואו איזה שבת עברה עליך...
מזל שזה מאחוריך...
ויותר מכך איזה הבנות מדהימות!!!
בהחלמה רבה מכל הלב

הלך לי המחשב. צריך להחליף הארד דיסק...
באסירות תודה ורק להיום 127 ימים שני חיי עוזרני.
אוהבים.

אוהבים.
אם אתה אוהב את עצמך זה נפלא.

המחשב חזר היום אבל החסימה לא. מה שאומר שבשניות אני צולל. המחשבות עפות מהר. מאד מהר.
כמה טלפונים ... אין לדעת איזה מהם יעשה את פעולתו.
עד שחבר אחד אמר "גבר, אתה לא יכול להשתמש מחשב היום! אפי' אם לא תלמד ולא תעבוד".
שמתי את הסים של האינטרנט בארון קודש ... וראה איזה הפלא - זה עבד.
זה עבד למשך כל היום. כמעט. רגעים מספר לפני ההגעה הביתה הייתי חייב...
נכנסתי לאתר פורנו. הייתי שם משהו כמו 2 דקות. גם אני לא מאמין לנס הזה !
נס אמיתי ! זה היה יכול להיגמר אחרת... 
כמה מסקנות -
1. לפני חצי שנה בכלל לא היה לי עם מי לדבר - מזמן הייתי משומש.
2. לא הייתה לי כנות - הייתי מורח את אישתי עם איזה שקר עד שאגיע הביתה. עכשיו לא לא קרה.
3. המעידה הזו הייתה יותר קטנה בהרבה מהמעידה הקודמת.
4. בבוקר הייתי בטוח שאפול - ה"רק להיום" עזר לי קצת.
זהו. אוהבים.
130 מחר.

אסירות תודה עוזרני
שמחים שיש לך מחשב ואתה איתנו

ברוך השב!
התגעגנו.
שיהיה לך יום ק"ל שמח.
ירוחם

תודה על הכנות.
אוהב

וואו, עוזרני לא מובן מאליו
אני לא הייתי מצליח כמוך
אשריך

תודה חברים.
אני מכור לפירגונים(...) 
סתם באמצע היום. לפני מנחה.
ניסיתי לדמיין מחשבת תאווה.
לפנטז מה שנקרא.
איני יודע מאיפה זה בא לי  ???
לנסות לפנטז מתוך החלמה...
האמת שזה מטופש ובטח עוד תכסיס ערמומי של גברת תאווה.
ננערתי. אל תשחק באש.
(כל הנ"ל אורכו כ-15 שניות בערך).
התאווה דורשת את שלה. מנסה לתפוס אצלי מקום.
כמו שלי קשה בלעדיה כך גם לה בטח קשה בלעדי.
היא לא תרפה ותנסה ה-כ-ל ע"מ לשכון בתוכי.
חלאס'. הרסת לי את החיים. שחררי.
או יותר נכון : "אלי! שחרר אותי מהתאווה".
רק להיום.
אמר לי חבר - לוותר פירושו על משהו שמגיע לך ואתה מאד רוצה.
זה לוותר.

תודה. אוהבים

לקום בבוקר עם הטינות של אתמול.
איזה יופי...

אוהבים
בוקר טוב!
אצלך כבר עוד מעט צהריים לפי השעה שבה כתבת את ההודעה