טהרני!

אוהבים אותך. תודה על הכנות, על האומץ. 

מתפלל בשבילך ובשביל כולנו ליום נקי ושפוי.

אוהבים אותך! תודה על הכנות מאחל לך שחרור וחיבור

בוקר טוב ומבורך אחי היקר מאד!

'במקרה' למדתי ביום חמישי האחרון מדברי הרב קוק בנושא 'חלום'
אעתיק ואולי יהיה לתועלת.

מתפלל בשבילך שתמצא את ההחלמה גם בעומק החלום ושורשיו.

פעולת השינה:
השינה, וכל התכונה הטבעית הכללית של הלילה, 
שהיא גורמת את השינה ומתאימה לה, 
פועלת על צדדי החיים שבאדם שתי פעולות הפכיות. 

הצד העליון הרוחני יוכל להתעלות ביותר. 
חפשי נעשה הדמיון ממסגר החושים, 
ואם הוא תמיד מקושר בשכל ובחפץ עליון וקדוש, 
יוכל לצייר ולדמות, 
לחזות ולהכיר מה שאין ביכלתו בזמן הערות. 

אבל כח החיים שבגוף חדל קישורו עם הצד הרוחני שבאדם, 
והוא הולך לבדו, פועל את פעולתו הטבעית, 
בצורה חשוכה מעורפלת. 

משני המקומות מתדבקות דוגמאות. 
אורות צחות, בנשמה העליונה, מזיו שלמעלה. 
ומחשכים וצחצוחי זוהמה, וקליפות מעביבות, בנפש החיים, 
מהרפש החשוך שהיתה שרויה בו, 
בהיותה בוססת בטיט של החיים הגופניים לבדם. 

והרינו פונים בכל בקר לשתי העבודות, 
לטהר את נפש החיים, 
ולקשר את האורות הנוספים בנשמת האדם העליונה, 
ולחבר עוד הפעם את שתי הקצוות בהרמוניה הנאותה.
(אורות הקודש א, רל)

השגחה וחלומות:
האדם צריך לדעת, שגם בהרהורי לבו ובדמיונותיו
ישנה חוקיות, וחוכמה עליונה.

חלומותיו וחזיונותיו מופיעים ותוקפים,
בהתאם לסדר ה-אלוקי,
המשגיח עליו ומסייעו להתעלות ולהתרומם,
בכל רגע ובכל שעה.
('ניצוצות' על פי עין איה ברכות ב ט, לט)

הגזמת החלום:
הדמיון הפועל בחלום
מפריז את הציורים,
על מנת להרשים את לב האדם.

החלומות הטובים,
המופלגים והמוגזמים,
מגדילים את תחושת העונג והשמחה,
ומרחיבים את הנפש;
והחלומות הרעים,
המבהילים והמפחידים,
מחדדים את תחושת האחריות והזהירות.

הפרזה זו
אינה מספרת על העתיד,
אלא פועלת על הנפש,
בהווה.
('ניצוצות' ע"פ עין איה ברכות ב ט, לו)

שיהיה יום טוב ונקי לכולנו.

וואו!

מבין אותך מאוד!

אצלי זה סיוטים שבכל לילה,

שבוע שעבר היה לי כזה חלום שהגשים את עצמו בלי לשאול אותי,

מבינים, אוהבים,

טהרני! 
כמה שאני מבין אותך ,קרה לי הלילה אם כי לא שמתי לב לחלום אלא הרגשתי רק שבצורה פיזית הגוף "מנקה את עצמו".
מישהו אמר שאסור ללכת עם בוקסר בשבת משום "טילטול" , צדק...

יאוו,
יותר משזה כואב זה מעצבן (גם לי זה קרה, למי שמעיין ומתעניין בכתבי... )

אבל איך שהבנתי זה לא אמור לאפס את הנקיות, לא כן?
מרגיש לי רע לאפס אחרי כל כך הרבה ימים, גם אם זה רק להיום. אם אתה מרגיש שזה יתן לך איזושהי התחלה אז סבבה כמובן, אבל אם יעזור לך ההפך - נראה לי שיש לך על מי שתסמוך...

יום טוב ונקי, יום שכזו "נפילה" (המרכאות ממני) ודאי לא תהרוס...

תודות חברים!

לאפס - כנראה שלא... אבל זה היה כל כך מוחשי, שהיה ברור לי בחלום שאיפסתי.
בזמנים של החלמה טובה יותר, הייתי מוותר גם בחלומות כאלה כדי לא לאפס.

האמת, שהחלום המציאותי הזה יכול להיות תזכורת טובה עבורי, איפה הייתי עד לא מזמן. אני מקווה לצמוח ולהיבנות ממנו, אך חושש שאתן לדברים להישטף כמו שאני איכשהו עושה עם כל מה שקורה בחיי בתקופה האחרונה.

מקווה ומבקש להתחבר יותר, ולקחת יותר אחריות.

aristo כתב on 20 מרץ 2016 13:10:

ואולי אסור ללכת עם בוקסר בכלל, כל השבוע, משום "טיטול"... 

ועכשיו ברצינות: הבעיה שלי היא פחות הבוקסר, ויותר הבוקס = הקופסה שבתוך הראש שלי. שם נמצאת הבעיה (כפי שאמר אחד החברים הותיקים בארץ, שהראש שלי הוא המשרד של המחלה שלי), ו(גם) לשם צריך להכניס את אור הפתרון.
 

אסיר תודה על התקדמות קטנה בצעד 8.
זה היה מאוד קשה לי. וזה היה מאוד טוב שעשיתי את זה.

אסיר תודה שפגשתי הלילה לראשונה שני פרצופים חדשים שאני מכיר מהניקים בפורום.
כמעט פגשתי פרצוף שלישי, אבל לא איסתייעא רצונו ייעשה.

עוד המון דברים לשתף. אבל מה שנכון - לישון!

מזל טוב על הסימבול החבדי, 770!

כן אני באמת צריך קצת דעת...
מתקשה מאוד לקבל כל מיני דברים שאין ביכולתי לשנות, שקשורים ליום יום של החיים שלי, בעיקר להתנהלות של אשתי. שוחחתי שיחה ארוכה על כך עם הספונסר. מקווה לעשות את העבודה הנדרשת בנושא. זה ממש לא קל. אבל אני רוצה להרגיש נוח.

בוקר טוב ופורים שמח!

אסיר תודה על הקימה המוקדמת ועל כך שכבר עשיתי כתיבה יומית.

תוך כדי הכתיבה חשבתי על כך שבעבר הייתי "נתקע" בכתיבת רשימת אסירות התודה, והיום אני יותר "נתקע" בכתיבת רשימת הפחדים. לאמור: למרות כל הקשיים והתסכולים שלי, הגישה שעומדת ביסוד חיי (כך אני מקווה) היא יותר של אסירות תודה וראיית הטוב, מאשר של פחד וראיית שחורות (אשתי אולי תחלוק על המשפט הזה... ).

מחשבה דומה עלתה לי כבר כמה פעמים בהקשר אחר: פעם הייתי חש שהנקודה הבסיסית של קיומי היא טרדה (הלקאה ורדיפה עצמית ושאר מרעין בישין), אך מאז התכנית אני הולך וחש שהנקודה הפנימית של אישיותי, הגרעין והליבה שלה - היא שלווה.

פעם התחושה הבסיסית שלי הייתה שרע לי. היום התחושה הבסיסית שלי היא שטוב לי.

שנזכה ל"ונהפוך הוא" כזה, "חשוכא איתהפכא לנהורא", בכל תחומי חיינו.

טהרני כתב on 24 מרץ 2016 04:57:

אמן!!
שהחושך עצמו ייהפך לאור.
כלומר בפורים אני לא שובר את העצמי הקודם שלי ובונה את עצמי מחדש מההתחלה,
אלא אני לוקח את העצמי הקודם הענק והמאיים, והופך אותו לחיובי. לאור.
אולי לכן 'פורים' יותר גבוה מ'יום כיפור,
כי בפורים התשובה היא נטו מאהבה.
מאהבה אינסופית של אבא שלנו אלינו,
אהבה שמקלקלת את השורה,
אהבה שגורמת לנו 'לחוסר אונים'.. בהרגשה שלנו אותו, רק אהבה אהבה ושוב אהבה.
וזה לגמרי מתנה נטו מאבינו.
מתפלל שאזכה למתנה הזאת מהיום בערב,
בחסד בוראי שלא מפסיק להתחסד איתי.
תודה אבא,
תודה 'טהרני',
תודה לגיבורי התכנית,
ולכל החברים היקרים פה בפורום,
יהי רצון שייתהפך להם בחינת 'הפורום' לבחינת 'פורים',
"אשר ישלטו המחלימים המה במושאיהם"...
אומיין. ואומיין. ואומן.   


 

לייק גדול לפנימה! 

.***

שבוע טוב חברים יקרים ואהובים!

המון דברים לשתף. אבל נכון בשבילי לעלות לישון בקרוב...

רק מסר אחד חשוב ששמעתי השבת -

בתקופה האחרונה יש לי הרבה קשיים לקבל את ההתנהלות של אשתי בהרבה תחומים.
בשבת יצא לנו קצת לדבר תוך כדי הליכה לאנשהו, ואז אשתי אומרת:
"יש לך הרבה טענות עליי לאחרונה. אתה שוכח את זה שקיבלתי אותך כמכור פעיל במשך עשור".
במילים אחרות: אני קיבלתי אותך עם כל הג'יפא שלך כל כך הרבה זמן, תן גם לי הזדמנות...

צודקת. כל מילה מיותרת. דמעות עולות בעיניי עכשיו (ליתר דיוק, רק בעין שמאל, לא יודע למה...).
מבקש מאלוקים לעשות את הפעולות הנכונות כדי לקבל את הדברים שקשה לי איתם ואין ביכולתי לשנותם.

שיהיה שבוע טוב ונקי לכולנו!