היה היום יום קשה.
לא כל כך מבחינת התאווה,
יותר מבחינות אחרות.

שמח שעברתי את היום בנקיות.
מקווה להתעורר מחר לשמונים ימי נקיות.

הנקודה המרכזית שמחזיקה אותי כרגע היא
שצריך לקבל את התקופה הקשה
להמשיך "לסחוב"

למרות שזה נשמע קצת מסכנות ו"נעבעך"
זה לא ממש כך

זו הגבורה שבכניעה
(וברוח ימי העומר "גבורה שבמלכות")
לנסות לחיות בשלווה גם עם חוסר נעימות

כמובן שאני רחוק (מאוד) משלימות
עוד לא הגעתי "מסביב לעולם בשמונים יום"
(ויעידו על כך אשתי והילדים... )
אבל ברוך ה' בהתקדמות

שבוע טוב!

באתי לכתוב שלא עשיתי היום שום פעולה, ואז עצרתי ומחקתי באמצע המשפט.

באסירות תודה אני נקי רק להיום 81 יום.
אני מסתכל על טבלת 90 הימים ורואה את עצמי למעלה,
נזכר כיצד קנאתי בימים הראשונים למסע באלה שהיו שם,
וחשבתי שזה לא כל כך אפשרי.

חוץ מזה, גם קראתי עמוד בספר הגדול ועמוד בספר הלבן...

אני שם לב שאני מתלונן כאן הרבה לאחרונה,
וזה לא טוב, לא נכון לעשות ולא מחלים.
אולי כדאי להתחיל לכתוב אסירויות תודה ולשתף כאן באלה שאינן חסויות.
מקווה להתחיל מחר (דחיינות...).

בשבת היה קשה לי עם אחד הילדים שלי,
ופתאום הכתה בי ההכרה שאני בעצם צריך כניעה,
כדי שאוכל לקבל אותו באמת,
באופן של "לכתחילה".

אני חושב שקשה לי דווקא עם אותו ילד,
מכיוון שהוא מאוד מזכיר לי את עצמי,
מזכיר לי את הדפקטים ופגמי האופי שלי.

קשה לי לקבל את עצמי,
ולכן גם קשה לי לקבל אותו,
את המראה שלי.

אני חושב שחלק מהצעד הראשון,
הוא לא רק לקבל את חוסר האונים שלי בעניין התאווה,
אלא לקבל את המציאות שלי בהקשר הרחב שלה,
על כל פגמיה ומעלותיה (שגם איתן כנראה קשה לי...).

אחרי שאעשה את הצעד הראשון בנוגע אלי,
אני מקווה שאוכל "להשליך" את העיקרון גם הלאה,
בנוגע לאשתי וילדיי.

מקווה להיכנס לסדר יום נורמלי.
אני פשוט חייב את זה.
גם בשביל התוכנית,
וגם בשבילי שאר תחומי החיים.

חסר אונים מול חוסר היכולת שלי לעמוד בכך,
מוסר זאת אליך ה'.
אתה חזק בלוחות זמנים.
בראת את העולם בדיוק בשישה ימים,
הוצאת אותנו ממצרים ובבבל בדיוק בזמן המתוכנן.
תן לי בטובך את כוח תכנון הזמן ואת כוח העמידה בזמנים.

תודה ולילה טוב.
מקווה שמחר אעשה פעולות כראוי.
נראה לי רעיון טוב לנסות כבר על הבוקר לעשות זאת.

מרגיש שעולות לי מחשבות על שימוש.
צריך להפנים שלא מובן מאליו שאשאר נקי.
להיפך, מובן מאליו שאפול,
אך ישנו חידוש, שאם אהיה מחובר לה'
ואעשה את התכנית,
באותו יום, בחסדו, לא אפול.

מתפלל שה' יפתח לי שערים של הבנה,
ושאזכה להבין זאת ולפעול לפי זה,
אבל לא על ידי ייסורים וחוליים רעים,
של מעידות ונפילות...  :-\

בס"ד



מדהים!
זה ממש מילה במילה
מה שקרה לי בשבת
רק שהבעיה שלי
שכניעה זה ממש ממני והלאה...
רוצה לכבוש,
כועס,
מלא טינות!!!
על הילד,
על אשתי,
מבקש מה' נכונות לכניעה

קודם כל, אני מודה לך "מי אני" על עצם התגובה.
כבר תקופה ארוכה שלא כל כך מגיבים למסע שלי,
וקשה לי לצעוד אותו לבד.
התגובה שלך חיזקה אותי מאוד.

אני יודע שיש גם קוראים ואינם כותבים (על משקל "רואים ואינם נראים"),
ואני מעריך אותם ואת שותפותם,
אך קשה יותר בפורום וירטואלי לחוש את נוכחותו של מי שאינו מגיב.


וכעת אגיב בקצרה על תוכן התגובה.

mi כתב on 03 מאי 2014 21:29:


הייתי שמח לומר שאני "מלך הכניעה" (למרות שזה קצת "תרתי דסתרי"... )
אבל גם אצלי זה לא ממש חזק..

בתחילת הדרך בתוכנית, חשבתי שאני מתחבר לכניעה ועושה אותה כראוי.
בימים האחרונים אני חושב שאני מתחיל להבין יותר מהי כניעה טוטאלית,
ועד כמה אני רחוק ממנה...

ואם כבר בכניעה עסקינן,
רציתי לשתף בטיפ קטן שעוזר לי בעניין.
פעמים רבות כשאני נמצא במצבים שאני צריך להיכנע,
עוזר לי לדמיין את עצמי יורד על הברכיים,
הדימיון הזה מעניק לי תחושת כניעה ועוזר לי.

זה טוב למצבים אינטנסיביים, כשאין משהו אחר לעשות.

משמח ומעודד לראות את התקדמותך בספירה ועוד יותר בעבודה ובהפנמה, מאד התחברתי לעבודה שלך על להפסיק את ההלקאה העצמית ולהתמקד בטוב- לדעתי זה ממש קריטי להחלמה.

מתפלל להצלחתך והצלחתנו.
שבןע טוב!

חיזקת אותי מאוד. עדיין לא הייתי מגדיר זאת עבודה שלי, כי זו רק מחשבה שעדיין לא יצאה אל הפועל, וזו תוכנית של פעולות.
אבל ממש דחפת אותי כמה וכמה צעדים נפשיים (לא חלק מה-12...) קדימה לקראת זה.
מקווה באמת להתחיל בכך.

הבוקר קראתי משהו יפה על שילוב בין כניעה ואסירות תודה. מקווה לשתף בכך בקרוב.

מצטרף לתפילותיך.

ערב טוב!

אפתח באסירויות תודה:
א. אסירות תודה על כך שאשתי הכינה לי היום אוכל טעים.
ב. אסירות תודה על שתי מקלחות שעשיתי ביום אחד.
ג. אסירות תודה על שיחה טובה ומועילה עם חבר לתוכנית.
ד. אסירות תודה על שיחה טובה ומועילה עם הספונסר החדש (אפשר לומר שזו שיחה ראשונה של ממש איתו).
ה. אסירות תודה על יום רגוע יחסית בעבודה.
ו. אסירות תודה שלא היה גרוע יותר בבית...
ז. אסירות תודה על זמן רב פנוי יחסית.
ח. אסירות תודה על לימוד תורה.
ט. אסירות תודה על הודעה אישית מחזקת שקיבלתי מחבר בפורום.
י. אסירות תודה על זה שאני כותב כאן, למרות שאני רוצה מאוד כבר לישון.

הפעולות שעשיתי היום: קריאה בספר הגדול והלבן (החל ממחר ההספק מוכפל פי ארבעה בידי הספונסר החדש. ארבעה עמודים ליום מכל ספר). הודאה בחוסר אונים בפני חבר אחד. שיחה עם הספונסר.
לא עליתי לקבוצות טלפוניות, אך ניהלתי שתי שיחות ארוכות ומועילות כנ"ל.

היה יום עמוס מבחינה נפשית. בליל של תובנות וחוסר אונים בהרבה דברים. קשה לי לשתף מחמת העייפות.
מתפלל לאלוקים שישמור אותי נקי ושפוי וידריך אותי בדרך הנכונה.

מקווה להתעורר מחר ל-83 ימי נקיות, בכוחו ולא בכוחי.
מקווה מאוד להגיע נקי לכנס של SA ולהשלים בכך שלושה חודשים.

בוקר טוב!

אתמול אשתי ביקשה ממני משהו בצורה בוטה ולא יפה, לפי דעתי.
עשיתי את מה שהיא אמרה,
אך מאוד היה קשה לי עם היחס,
הרגשתי שזה ממש מנהל אותי.

קצת אחרי זה,
כשפתחתי את גוגל וראיתי את האפשרות לחיפוש תמונות,
חשבתי שיהיה נחמד לחפש קצת תמונות...
ברוך ה' אני במסלול די חסום, וגם לא עשיתי זאת,
ובכל זאת, אני מרגיש שעצם הרצון להשתמש צריך להדליק אצלי נורה אדומה.

קצת לפני שכתבתי את השורות האלה,
דמיינתי גם איך אני מתנסח כשאני כותב על כך שאני מאפס את הספירה,
כמה קשה לאפס את הספירה, כמה קשה לכתוב על כך,
יכול להיות שגם דמיינתי את החיזוקים של החברים בעקבות כך.
הרי אם אפול ממרומי 83 ימים, ודאי כולם ירוצו לחזקני.

אני חושב שזה גם מסוכן מאוד,
ומצביע על כך שיש לי תוכניות ליפול.
אני מקווה לדבר על תחושותיי עם חברים.
פעמים רבות זה עזר לי להשתחרר מרגשות שליליים,
בצורה מפתיעה שלא ציפיתי לה.

מבקש מאלוקים שיתן לי את חסותו והגנתו,
שישמור אותי מהתאווה, שישמור אותי מהטינה.
שיעזור לי להבין שאני לא יכול להסתדר לבד,
שאני זקוק לו וחייב להיכנע בפניו באמת.
שיעזור לי להיכנע באמת.

וכל זה, אני מבקש ממנו ברחמיו,
שלא יהיה באופן של נפילות.

אנא ה', שמור אותי נקי.

מתחת לכל הקליפות שבי,
מסתתר ילד קטן רגיש ופגיע עד מאוד.
ילד שלא מבין מספיק את ההשלכות של מעשיו על החיים,
ילד שמוכן למכור כל מה שיש לו בנזיד עדשים של תאווה רגעית.

עזור לי להתבגר,
מבלי לאבד את עוצמות הרגש הילדותיות,
אך עם רכישת יכולת לנתב אותן כראוי אל הטוב.

אני מרגיש שקצת הוקל לי באמצעות הכתיבה כאן.
חסר אונים. מקווה ומתפלל לטוב.

ערב טוב!

לגמרי שכחתי שהתכוונתי להתחיל לכתוב אסירויות תודה.
עכשיו כשפתחתי את דפי המסע, ראיתי שהתחלתי בכך אתמול.

אז אשתדל לכתוב כמה:
א. אסירות תודה שקמתי בזמן.
ב. אסירות תודה שעזרתי בבית בשעת בוקר מוקדמת כשכולם ישנים. ממש לא אופייני לי...
ג. אסירות תודה שאשתי הכינה לי אוכל.
ד. אסירות תודה שהגעתי לעבודה בזמן.
ה. אסירות תודה שלמרות הקטעים הקשים בעבודה לא מאוד נשברתי ולא מאוד התעצבנתי.
ו. אסירות תודה על שיחה היום עם הספונסר.
ז. אסירות תודה על כך שהשם שמר אותי מתאווה בכמה אופנים.
ח. אסירות תודה שפספסתי אוטובוס וקיבלתי זאת יחסית בשלווה.
ט. אסירות תודה שהגיע מיד טרמפ והביא אותי ליעד לפני האוטובוס.
י. אסירות תודה שאני בתוכנית.
יא. אסירות תודה על שיח עם שני חברים ותיקים.

הדרך שלי להיזכר באסירויות תודה היא לנסות לסקור את היום שעבר עלי, ולהיזכר בנקודות חיוביות שבו. מעניין לנסות בהזדמנות להיזכר באופנים אחרים, כמו לפי אנשים שיש לי איתם מערכות יחסים.

בתקופה האחרונה, אני פשוט מרגיש עייף. אני תמיד רוצה לשתף כאן ביום שעבר עלי ולא מצליח.
מקווה למצוא שעות סבירות יותר לעשות זאת.

תודה ה' על 83 ימי נקיות.
אנא שמור אותי בחסדיך עוד יום נקי.
מצפה לישועה.

ערב טוב!

אסירויות תודה:
א. אסירות תודה על בוקר שהתנהל די בנחת.
ב. אסירות תודה על יום חופשי.
ג. אסירות תודה על זמן איכות עם הילדים.
ד. אסירות תודה ששמעתי לספונסר והלכתי לאירוע של SA במקום לקבוצת הבית שלי, בניגוד לרצוני.
ה. אסירות תודה על שהייתי באותו אירוע, וזכיתי לשמוע חבר שנקי למעלה מ-20 (!) שנה.
ו. אסירות תודה על דרכים מופלאות בהן הגעתי הבייתה.
ז. אסירות תודה על אוכל טעים.
ח. אסירות תודה על שמפריע לי שאני כותב כבר כמה ימים על אוכל.
ט. אסירות תודה שאני כותב זאת למרות העייפות.
י. אסירות תודה שאני יחסית נינוח ולא לחוץ מזה שלא אספיק לישון כראוי.

מקווה להתעורר מחר ל-85 ימים נקיים.

בוקר טוב!

קמתי הבוקר רטוב... :-\
כמובן שזה לא מאפס את הספירה.
זה לא קרה באופן מודע.

אני זוכר שבעבר מצבים כאלה היו יוצרים אצלי
רגשות שליליים, כמו אשמה ותסכול
ומתוך כך הייתי מגיע פעמים רבות לנפילה יזומה.

אני רוצה לבקש מה' שייתן לי מחסה והגנה,
שאוכל לקחת את מה שקרה למקום של בניין וצמיחה,
לנסות להזכיר לעצמי שאני חולה,
ושאני חייב לעשות את התוכנית.

חבר שנקי ארבע שנים,
אמר לי אתמול שהתקופה שסביב תשעים יום
היא תקופה קשה.
אני מתפלל שה' יעזור לי בחסדו לעבור אותה בשלום,
למרות הריחוק הגדול שלי ממנו.

מקווה לזכור שאני חסר אונים מול תאווה, גם בתקופות "קלות",
כך שזה לא באמת משנה אם אני בתקופה קשה או קלה,
תמיד אני חסר אונים מול תאווה, גם אם זה לא בא לידי ביטוי גלוי.

לעומת זאת, הקב"ה יכול לעזור לי להישאר נקי בכל תקופה,
זה לא יותר קשה לו בתקופות הקשות...
אני מבקש את עזרתו, את כוחו את אהבתו ודרך חייו.
מי יתן ואעשה את רצונו תמיד.

אני שמח על כך ששיתפתי במה שקרה,
ולא השארתי זאת ביני לבין עצמי,
מקווה לשתף בכך גם חברים ותיקים במהלך היום,

שיהיה לכולנו יום טוב ונקי!

שוחחתי עכשיו עם חבר ותיק, עם נקיות של למעלה משמונה שנים.
סיפרתי לו על מה שקרה לי הבוקר.

הוא אמר לי שזה דווקא סימן טוב.
התאווה מנסה להיכנס ולשלוט בי בכל מיני אופנים.
בחסד ה' אני משתדל להיכנע בפניו ולמסור לו אותה והיא לא מצליחה.
ולכן היא מנסה לתפוס זמנים כמו הזמנים שבהם אני ישן.

היה קשה לי לקבל את הגישה ההפוכה למה שאני מבין.
אני הרגשתי שזו דווקא נסיגה ונפילה.
ולכן הוספתי הבוקר פרצוף כזה  :-\.
אני מקווה שאצליח להבין שהראש שלי חולה,
ושכדאי לי לקבל את דבריו של בעל ניסיון,
ולשנות את הפרצוף לפרצוף כזה .

שאלתי את אותו חבר במה להתמקד בתקופה הזו.
שיתפתי אותו במה שחבר ותיק אחר אמר לי,
שהתקופה שסביב תשעים יום היא קשה,
והוא אמר שזה אכן נכון.

הוא אמר שאני צריך להיות נכון לסבול, להתמודד ולהמשיך הלאה.
כמובן, שההתמודדות תהיה בדרך של קבלה ("כזה אני!")
ובדרך של כניעה ("אני חסר אונים מול זה! אני צריך את העזרה שלך ריבון העולמים!")

סיפרתי לחבר הותיק שאני מקווה להגיע לכנס SA,
ואז אשלים בדיוק תשעים יום.

מתפלל לה' שישמור אותי נקי רק עד לכנס (וגם אח"כ... )

יום טוב ונקי לכולם!

ערב טוב! בסך הכל אני מרגיש שבסך הכל עבר עלי יום טוב, למרות העייפות הגדולה, ואני אסיר תודה על כך.

להלן רשימה של אסירויות תודה נוספות:
א. אני אסיר תודה על שהספקתי להגיע לעבודה בזמן, למרות שקמתי ממש מאוחר, והיה סיכוי רציני שאאחר הרבה...
ב. אני אסיר תודה על כך שהתחלתי את הבוקר בכתיבה של צעד ראשון.
הספונסר שלי, ברוך ה', ממש דוחף אותי לעשות צעדים. אני כל הזמן שומע ממנו משפטים בסגנון של "אם לא תעשה צעדים, לא תישאר נקי".
אך מכיוון שבדרך כלל אני מגיע לכך רק כשנגמר היום וכבר אין לי כל כך כוח לכלום, אני לא עושה זאת כראוי.
אני חושב שזה רעיון מצוין בשבילי להשתדל לעשות את פעולות התוכנית כמה שיותר על הבוקר, בכדי לוודא שהן אכן נעשות.
ג. אני אסיר תודה על השיתוף בפורום על מה שקרה לי הבוקר, זה מאוד עזר לי ושחרר אותי.
ד. אני אסיר תודה על שיתוף שני חברים מהתוכנית עם זמן נקיות ארוך בעניין והתייעצות איתם
ה. אני אסיר תודה על קריאת ארבעה עמודים בספר הגדול וארבעה עמודים בספר הלבן, על פי הנחיית הספונסר החדש.
ו. אני אסיר תודה על האוכל (שוב??) הטעים שהכינה לי אשתי.
ז. אני אסיר תודה על יחס טוב ומפרגן מצד אשתי. זה ממש לא מובן מאליו. אני לא באמת הטיפוס המושלם שאותו אני מנסה להציג. אני מאוד חולה ומאוד רחוק מזה.
ח. אני אסיר תודה על כך שניסיתי להיכנע בנושא אחר ולא מיני של תאווה, וה' ממש פרש עלי את סוכת שלומו והציל אותי.
ט. אני אסיר תודה על שאני כותב כאן עכשיו.
י. אני אסיר תודה על שנת הלילה שמצפה לי... אני עייף ומאוד זקוק לה...

אני רוצה לבקש מה' שישמור אותי הלילה נקי ו"יבש".
ותהי מטתי שלימה לפניך, אמן!

ערב טוב חברים! הכינוי שלי הוא טהרני, ואני מכור לתאווה, לטינות, לריכוז עצמי, לשתלטנות, לבריחה מהחיים, ללימוד תורה, לאוכל, וכנראה לעוד כמה מרעין בישין.

בחסד אלקים אוהב, לגמרי לא מובן מאליו, לא בכוחי ולא בעוצם ידי (למרות פגם האופי שלי של רצון לנכס הכל לעצמי) אני נקי 86 ימים.

עבר עלי יום קשה מאוד. אני אסיר תודה על כך שנשארתי נקי, ועל כך שלא היה קשה יותר.
עיקר הקושי הוא סובייקטיבי. הוא היה קשור לגישות החולות שלי ולהסתכלות המעוותת על דברים, ובעיקר לחוסר הסבלנות שלי.
הייתי קשה מאוד היום עם הילדים, וגם לפעמים עם אשתי ועם אנשים נוספים.

זה קשה במיוחד בשל הציפייה הכמוסה שהתוכנית תהפוך לי את החיים למושלמים ברגע.
כבר אין לי כל כך לאיפה לברוח מרגשות שליליים, והג'יפה צפה וזורמת על פני השטח.
אני דווקא לא זורם כל כך עם זה, ולא מקבל את עצמי :-\
קשה להפסיק להיות המושלם (או קרוב לכך), ולהיות אדם עצבני ואלים המבזבז את זמנו על זוטות ו"נמרח" בכל מעשיו.
אני מבקש ממך ה' לתת לי את השלווה לקבל את הדברים שאין ביכולתי לשנותם,
ואת האומץ לשנות את הדברים אשר ביכולתי.

קשה לי מאוד גם עם הביקורת של אשתי כלפיי.
אני מאמין שאנשים אחרים סובלים ביקורת קשה יותר,
אבל זה שאדם בשואה אכל קליפות תפוחי אדמה, לא עוזר לי להרגיש פחות רעב...
מקווה לחיות את החיים כפי שנכון לחיות אותם.
מבקש מה' שלווה לקבל את קיומה של ביקורת בלתי מוצדקת,
אומץ לשנות בעקבות הביקורת המוצדקת את הדברים שביכולתי,
ותבונה להבחין בין השתיים, מתוך הבנה שרצונך ייעשה ולא רצוני.
כלומר, שהאגו שלי לא יכול להיות המדד שיבחין בין השניים...

וכעת, לרשימת אסירויות תודה:
א. אני אסיר תודה על כך שהצלחתי לקרוא היום ארבעה עמודים בספר הגדול וארבעה בספר הלבן, כהנחיית הספונסר.
ב. אסיר תודה על כך שאני משתדל לקבל את זה שלא התקשרתי היום לחברים להודות בחוסר אונים ולא עשיתי צעדים.
ג. אסיר תודה על ארוחה שהכינה לי אשתי לבקשתי. לא מובן מאליו. היא לא חייבת לי כלום (הלוואי ואפנים זאת באמת!).
ד. אסיר תודה על זמן איכות עם הילדים.
ה. אסיר תודה על שאני כותב את יומן המסע הזה.
ו. אסיר תודה על כך שאני מנסה לקבל בשלווה את זה שאין לי כח לכתוב יותר בפירוט את מה שעבר עלי במהלך היום, למרות שזה נראה לי חשוב ומועיל.
ז. אסיר תודה על כך שאני נקי היום. לא מובן מאליו!
ח. אסיר תודה על השבת המתקרבת שנתן לנו ה'.
ט. אסיר תודה על התוכנית.
י. אסיר תודה על הרצון להיות טוב וקרוב.

אוהב אתכם מאוד. מודה לכולכם על עזרתכם הרבה! שלי - שלכם!