אוהבים אותך.
בתור מחלים לא ותיק, אני מרגיש שכל כזאת תזכורת היא משהו טוב שקורה לנו, כי בלי התזכורות האלו אנחנו לא עובדים תכנית ברצינות.
כך זה אצלי.

ואם היית נשאר בתוכנית, בלי מעידות, בלי נפילות, אך חייך ואתה היו כמקודם.
האם בשביל זה היית רוצה להשאר?
סליחה שאני חופר, קפץ לי המשפט שכתבת, "והרי לא באתי לתכנית כדי להיות נקי מאוננות, אלא כדי נקי מחיפוש מתמיד של תאווה"
אני יכול להבין שלפני שהגעת לתוכנית, בשביל זה רצית להגיע. האם זה המקרה?

גם לי עלתה אותה השאלה הנ"ל.
אוהב בלי קשר...

מחמיא לי שפעולה קטנה שעשיתי משפיעה על בנאדם גדול...  ולעניננו , טהרני! תתעורר על עצמך! מכיר את המשחק שרצים כנגד הירידה במדרגות הנעות ,זה קשה,זה לא הגיוני ,אבל זה מספק... שבוע טוב!

כל הכבוד על כל הדרך שעברת
לפי מה שאני מבין אתה בדרך לנפילה
הפטרון שלך הוא  רק להתנתק עכשיו מאיפה שאתה
תתנתק רחוק 
תעשה סייג לסייג-גדר לגדר
לכל הפחות עד שתרגע...
לפי ההלכה לא עושים סייג לסייג
אבל אם הסייג בא לחזק את הראשון כן עושים סייג לסייג


בהצלחה!

הלמדן- תודה על איחוליך. שם המשתמש החדש הוא "בלי מעידות".

ישראל לרר- תודה. אני רואה שאנו אוחזים באותו יום...

בעצתך- איני בטוח שהבנתי כהלכה את שאלתך, אבל אני עונה עליה כפי הבנתי אותה: מה שהביא אותי לתכנית היה הרצון להתנקות מתאווה. אכן, לאחר תקופה בתכנית הבנתי שמדובר בשורשים הרבה יותר עמוקים של פגמי אופי שבהם צריך לטפל. אם הייתי יודע שאשאר נקי מכל ביטוי של תאווה, ותקוע בכל פגמי האופי - האם הייתי מרוצה מכך ועוזב את התכנית? לא יודע. אבל וודאי הייתי סובל מאוד.

אהבת חסד- תודה על האהבה ועל החסד.

אריסטו- שוב תודה. הטפת המוסר בסגנון הפשוט של "תתעורר על עצמך" עוזרת לי עכשיו (קשור לחוויות שלי בימים האחרונים. מקווה מתי שהוא להרחיב).

ר' אברהם- אתה בהחלט צודק. אכן עשיתי איזה שהוא סייג, בעצת אדם רב זכויות, וזה מאוד עזר לי לעלות קצת חזרה למסלול. אבל באמת אסור לי להיתפס לשאננות.

חסר אונים מול השוטטות באינטרנט.
אסיר תודה שזה בפורום. אסיר תודה שזה בשעות שפויות יחסית. אסיר תודה על כמה דברים טובים שעשיתי היום, דברים של חיבור לאלוקים ולאחרים. מבקש לנהל מחר סדר יום שפוי.

אכן מה שעוזר לי בזמנים של מעידות זה לחזור לפעולות בסיסיות. מעגל עם חבר שאני לא לא נכנס לאתר מסוים (לא של תאווה, אבל אני יכול למצוא שם תאווה). לפני תקופה חזרתי לכתוב כל בוקר פחדים ואסירויותודה כי פתאום נהיה לי המון פחדים.
מה שמעניין, זה כל פעם קשה מחדש לחזור למשהו שהפסקתי..

ובנימה אישית:
לא אומר שאתה בדרך לנפילה, אבל מניסיון אישי, נפילות בתכנית זה לא כיף. זה סבל. לא כדאי לך ;-)

בהחלמה אוהבים

תודה חברים.

יוסי כהן- תודה על הניסיון שלך. אני באמת מאמין ומקווה שאני כבר לא בדרך לשם. אבל זה ממש ממש לא בכוחי. עבודה של אלוקים ושל אנשים אחרים ששמשו כשליחיו הנאמנים. בכל אופן, הייתי ממש צריך לשמוע את זה .תעודת הביטוח שאני קצת עדיין מרגיש שיש לי, היא בעוכריי. מקווה לעשות היום קצת צעדים. אין לי דרך אחרת.

מקווה לשתף בהמשך יותר בפרוטרוט את מה שקורה איתי.

שלום חברים יקרים!

אסיר תודה על שבעה ימים נקיים ממעידות בחסד אלוקים הגדול והאוהב, בכוחו ולא בכוחי. זו הספירה האמיתית (וגם בספירה האחרת אסור לי לזלזל. גם זה חסד לא קטן, גם אם לא מושלם).

מקווה לעדכן בקרוב על הקורות אותי בעת האחרונה. בכל פעם אני רוצה, אבל זה לא יוצא...

אוהבים אותך חבר יקר 
בהצלחה רבה באתגר הרציני שלקחת על עצמך!

ברצוני לשתף שעל עצמי אני חווה שבימים שבהם בחסד ה' אני מרגיש טוב עם עצמי באופן כללי, דהיינו שבגדול עשיתי חלק (אפי' קטן, העיקר שיש תחושת התקדמות כל שהיא) ממה שמוטל עלי, ברוחניות/החלמה/עבודה/אשה/ילדים, הקושי בהתמודדות שלי מול מעידות פוחתת והולכת, לעומת זאת בימים שבהם אני חש עצוב ונכה רוח, וזה בדר"כ קורה לי כאשר אני בורח ובורח מהתמודדות מול קשיי חיי והמטלות שלי, ממש ממש קשה לי להתמודד ולוותר, ולפעמים אני חש מלחמה פנימית רציפה לאורך היום מול מחשבות התאווה ותחושות העצב. 
זה עוזר לי לאחרונה להבין שבשביל החלמתי חשוב לי מאד להתקדם עם המטלות שלי, זה מונע בשבילי מראש הרבה הרבה תסכול והתמודדות מיותרת מול הרצונות שצצים אצלי ביתר שאת בימים כשאני עצוב ומדוכדך ומאוכזב מעצמי.

מתפלל שנזכה 'רק להיום' להרגיש שמחה וחמלה עצמית. אמן.

בס"ד
בלי מעידות (טהרני) יקר/ים
מתרגש מאוד לראות איך עשית את זה
הספירה שלי כאן היא גם של "בלי מעידות"
בתודה לספונסר שלי שהצליח להוריד 
אותי מהחיפושים הבלתי פוסקים...
בהתחלה חשבתי שזה יהיה קל 
באמת בחורף ספרתי כמה חודשים טובים...
אבל בתחילת האביב שוב חזרו ההתקפות  
ברוך ה' לאחר דיונים ארוכים אל תוך הלילה
הוחלט שאמנם אני לא מאפס
אבל מעכשיו כל חיפוש = איפוס...
אז התחלתי בפורום ספירה חדשה...
את הספירה הישנה השארתי בטבלה באנגלית...

בהחלמה רבה מכל הלב...

תודה חברים יקרים. אני באמת זקוק מאוד לתמיכה שלכם.

פנימה- אין לך מושג כמה הדברים שלך נכונים לגביי. אחד הדברים המרכזיים שהביאו אותי למעידה, הוא סדר היום הקלוקל והכושל (שנבע מחוסר הקבלה של המציאות הנתונה כעת של החיים שלי, ומה שנדרש ממני במציאות הזו). כשאני לא מתקדם, ואין התקדמות אמיתית שלא מתבצעת בצורה עקבית ויום יומית, אני מרגיש רע. כשאני מרגיש רע, אני מחפש משהו שיסיח את דעתי (פעם חשבתי שזה יגרום לי הרגשה טובה, אבל היום אני כבר יותר מבין שלא), ואז אני פועל על האובססיות שלי.

מי אני- ראשית, תתחדש על הוספת סימן השאלה.
זה שאתה כאן עם 86 יום נקיים ממעידות, ואני רק עם שבוע, עושה לי פלש-בק לתחילת הדרך שלי כאן. כשפתחתי את יומן המסע, הייתי נקי שלושה ימים, והתגובה הראשונה שקיבלתי, הייתה מ"אור בקצה המנהרה" שהיה נקי אז 88 ימים. אמנם, תכננתי לא להשתמש לעולם ועד, אבל בכל זאת, המספר הזה היה נראה לי "וואו!" איך הוא בכלל הגיע לשם?... אז גם עכשיו, אני תיאורטית לא מתכוון יותר למעוד (אם כי זו כנראה ציפייה גבוהה מדי, ובע"ה עוד אכתוב על כך, כשאזכה סוף סוף לפרט את אשר עבר עליי), אבל "וואו!" איך הגעת למספר הזה?... למרות שעד לפני שבוע היו לי שנתיים וחצי נקיות ממעידות במובן המקובל והרווח של המילה, שלושה חודשים נראים לי בלתי נתפסים. אני מתלבט אם זה הקושי לוותר על המעידות, או פשוט הקושי לחכות כל כך הרבה זמן...