בס"ד
אמנם זה סיפור ארוך 
אך במילה 
נראה לי שזה הפחד לאבד את כל מה שיש לי...

לא בטוח שהבנתי נכון. אתה מתכוון לומר שמה שעוזר לך לא למעוד בשלושת החודשים האחרונים, הוא הפחד לאבד כל מה שיש לך?

זה דבר שיכול לעזור רק זמני, לענ"ד.

אסיר תודה על שבועיים נקיים ממעידות של צריכת שירותי תאווה.

אהבתי, שטהרני אמר תודה על הפוסט האחרון של בלי מעידות.
בהצלחה.
האמת - מקנא.

אה, והכי קטע היה לראות היום שכתוב שיש שני צופים בדף הזה: "בלי מעידות" ו"טהרני"... 

(כנראה ההתנתקות של "בלי מעידות" לא התעדכנה מהר מספיק...)

תכל'ס, טהרני בלי מעידות זה לא מכור אמיתי. 
כמעט לא האמינו לך שאתה מכור.
אוהבים אתכם. (עם מעידות ובלי.)

אחיד- הייתי באמת שמח לאיזה "הכשר" למעידות מדי פעם... 

בספר הלבן (ספר היסוד של תכנית 12 הצעדים להחלמה מהתמכרות לתאווה), יש משפט שמאוד "תופס" אותי בכל פעם שאני קורא אותו: "מידת המחויבות שלך תהיה מידת ההחלמה שלך" (עמ' 64). זה נכון כמו לא יודע מה. כמו הדבר הכי נכון שאפשר להעלות על הדעת.

כל עוד שאני עושה את העבודה ברצינות, קורים דברים מדהימים. אני זוכה לניקיון איכותי, ולהתנהלות טובה הרבה יותר בכל מישורי החיים. ברגע שאני מתחיל לחפף (כמו עכשיו, שאני אמור לישון ולכתוב צעד 4 על משהו, ולא עושה ומממש את רצון אלוקים עבורי), העסק מתחיל לקרטע, להיסדק, להתמסמס ושאר מרעין בישין.

ובפראפרזה על המשפט הנ"ל: "מידת חוסר המחויבות שלי, היא מידת חוסר ההחלמה שלי".

לכן, "מכור אמיתי" וכנה הוא דווקא אחד "בלי מעידות"... ברגע שאני מכחיש את ההתמכרות שלי, ו/או את העבודה הנדרשת ממני בעקבותיה - המחלה שלי חוזרת להיראות כמו מחלה מוזנחת ולא מטופלת, שמחריפה ומזדהמת עם הזמן.

מבקש מאלוקים להבין את המסר של המעידה האחרונה, ולחזור למסלול של העשייה הפשוטה והיום יומית של פעולות התכנית. להרים טלפונים לחברים - דבר שאני לא עושה למרות המעידה הקשה שעברתי. ולרוץ לצעדים, במקום לכל שלל האובססיות שלי, במקרה של קושי רגשי (ובעצם, גם בלי הקושי הזה...).

טוב, נסחפתי... מתי כבר אכתוב על המעידה ההיא ואיך ניצלתי מהתרסקות טוטאלית וכו' וכו'?...

מצטרף לשאלה....

אני במתח...

ואני ראיתי בתכנית שכשאני אומר לעצמי כל הזמן, אתה לא בסדר, אתה לא מקיים את רצונו של אלוקים, אתה לא עושה תכנית מספיק ברצינות, זה רק מרחיק אותי מלעשות את כל הדברים האלו ומנתק אותי מאלוקים ומעצמי.
כשאני מקבל את זה שאני מכור שאוהב לדחות דברים שהם לא בריחה. ומה שאני עושה זה נס פשוט ואסירות תודה עצומה.
הכל נראה אחרת וההתקדמות צוברת תאוצה.

וואו. ממש תודה. הייתי חייב לשמוע את זה.
קבלה - זוהי כל התכנית כולה, ואידך זיל [ורק אל ת]גמור...

מקווה לעשות עם זה משהו. אבל תוך כדי שאני כותב את זה, אני מבין שלהפנים את זה, זה בעצם אומר קצת לשחרר את העיסוק האובססיבי בשאלה כמה אתקדם וכמה אעשה עם זה משהו.

עכשיו אני דווקא מתכוון לעשות איזה צעד ארבע. מבקש מאלוקים את עזרתו והכוונתו.

שבוע טוב!

אסיר תודה על חודש בלי מעידות (לכל הפחות במובנים הגרועים של המילה). לפעמים אני בהלקאה עצמית, אבל צריך לחשוב על כך שאך לפני שלוש שנים, להגיע לראש השנה עם חודש נקיות היה חלום מתוק שדי התייאשתי מלחלום, אחרי כל כך הרבה התנפצויות אל סלע המציאות.

אין אנחנו מספיקים להודות לך, גם כי אתה עושה עימי כל כך הרבה, וגם כי אני כל כך כפוי טובה.

שתהיה לכולנו שנה טובה, מתוקה, נקייה ומחוברת לריבון העולמים.

תהא שנת עזיבת זימה.

איך כתב לי חבר בהודעה?
"סוף סוף ראשי תיבות שאני יכול להזדהות איתם בלב שלם...".