איפסתי (=מעדתי) לאחר 66 יום מהמעידה הקודמת.
מקווה לעדכן בהמשך על השתלשלות העניינים, ובעיקר - מקווה ללמוד מכך להבא.

בינתיים מצרף לכאן את הדברים מהיומן האישי של ה-90 יום.
מדהים שיש את הכלי הזה של הפקת לקחים מהנפילה.

תאריך: Nov 06, 2016 (ה חשון התשעז)

הייתה לי נפילה אחרי 66 ימי ניקיון
אילו מעידות/מצבים אתה סבור שהובילו לנפילה? הזנחת כתיבת צעדים יומיומית, ובייחוד בעת מצבים רגשיים קשים. אי יצירת קשר טלפוני יומיומי סדיר עם חברים. הזנחת העזרה לאחרים. אין לי כוח לדבר יותר מדי עם חברים שהם לא ספונסיים, ואין לי כוח לקחת ספונסיים חדשים וכדו'.
איזה נתיב פעולה תנקוט למניעת נפילות בעתיד? אני מקווה לכתוב צעדים יום יום ולפחות להחליף את הכתיבה היומית בכתיבת צעדים יומית. אני מקווה ליצור קשר טלפוני עם חברים, למרות שנראה לי שאין לי זמן ולמרות שכואב לי הראש. אני מקווה לעזור יותר לאחרים, למרות שאין לי מושג מאיפה אקח את כוחות הגוף והנפש והזמן הדרושים לכך.

אוהבים אותך באמת,

הלואי עלי כזה פירוט ביומן
בדר"כ מקשקש משהו, כדי שאוכל כבר לאפס ולסגור מחשב.

אוהבים! ככל הנראה צריך לקיים את התוכנית בשביל לא ליפול או למעוד. אשרייך שקמת!
באמת אוהבים.

לא מובן מאליו שאתה ככה קם ומפיק לקחים.
שולח לך חיזוק . 
אוהב

בס"ד

בלי מעידות יקר!
איפה אתה?
ממצב?
עדכן שתף
כך נוכל לעזור...

תודה מי אני על ההתעניינות. התגעגעתי להודעות שלך ביומני המסע בפורום...
איפה אני? זו שאלה טובה. אני לא יודע להשיב עליה במדויק (כמובן, בהקשר למיקום הרוחני ולא למיקום הפיזי...).
אבל בכל אופן רציתי לשתף כאן מהנעשה איתי בתקופה האחרונה ככל שיתאפשר לי כרגע.
מקווה לעשות זאת בכנות, בלי כותרות דרמטיות ומפוצצות.

המעידה האחרונה שלי הייתה לפני יומיים (כשאני כותב את זה אני מרגיש את עוצמת ההכחשה). שלושה ספונסיים (מודרכים) עזבו אותי לאחרונה בעקבות המצב, והרביעי בדרך. קיבלתי את זה ועודדתי אותם לעשות את הדבר הנכון בשבילם (בעבר מאוד חששתי ממצב שבו מודרך שאני אוהב וקשור אליו יעזוב אותי. היום כנראה אני מרגיש יותר משוחרר בנוגע לכך).

אחד הספונסיים שעזב, שיתף אותי בכך שחברים רבים, ותיקים ובעלי ניסיון, הציעו לו להחליף ספונסר עקב חוסר הזמינות שלי לענות לו, ועקב העובדה שהקשר בינינו הוא טלפוני ואיננו נפגשים על בסיס קבוע פנים אל פנים. "אני יותר מדי מחליט לבד, יותר מדי בתוך הראש שלי", אמר לי אותו ספונסי.

זה גרם לי למחשבות לגבי עצמי. מאז תחילת הדרך שלי בתכנית הספונסרים המשמעותיים שלי היו בחו"ל והקשר שלי איתם היה טלפוני בלבד. אולי מה שאני צריך כדי לעלות בצורה יציבה יותר על המסלול הוא ספונסר שאפגש איתו פנים אל פנים וייתן לי הכוונה יותר קונקרטית. זה כנראה שונה כשנפגשים כל שבוע והספונסר שואל פנים אל פנים איך התקדמתי בנוגע למה שדיברנו בשבוע שעבר, יחסית לקשר טלפוני.

כמובן, הספונסר שלי לא אשם בנסיגה שהייתה/שיש לי. קיבלתי ממנו המון, אך פשוט לא עשיתי את הנדרש. נהניתי אינטלקטואלית ורגשית מעקרונות התכנית, אך לא ביצעתי אותן באופן מעשי.

אולי בעצם גם אני לא אשם - אני הרי חולה במחלה שמאוד מקשה עליי לשמור על יציבות בתכנית רוחנית קפדנית ובלתי מתפשרת שכזו. אבל, בכל אופן, אני אחראי לנסיגה. אני אחראי לכך שהזנחתי את הפעולות. אני אחראי לחזור אליהן.

ובכן, לקחתי ספונסר חדש. ספונסר "עממי", אם אפשר לקרוא לזה כך. ספונסר שאי אפשר לדון איתו יותר מדי בתובנות וניתוחים עמוקים של ההחלמה ושל נפשי ונפש הסובבים אותי. ספונסר שלא יקרא מה שאני כותב בפורום (טוב, אולי רק אם זה ייכנס למייל היומי).

מדובר בחבר שהצטרף לתכנית אחריי. חבר שנקי מאוננות פחות ימים ממני. אבל כרגע הוא נמצא במקום טוב ונכון יותר מאשר אני נמצא בו. כרגע אני רוצה לעצמי את מה שיש לו. מספר ימי הנקיות פחות חשוב.

הספונסר הקודם שלי קיבל את העניין בצורה מסבירת פנים ומאוד תמך ברעיון.

אתמול דיברתי עם הספונסר החדש. הפעולות שאני צריך לעשות מדי יום הן: כתיבה יומית (זנחתי את הפורמט שהיה לי לטובת הפורמט שעובד בשבילו), קריאה בספרות ("אתה אוהב לקרוא, אבל תקרא עמוד בכל ספר..."), טלפונים מדי יום לשלושה חברים ולספונסר (דבר שדי מקובל אצל רוב ככל הספונסרים, אבל לא עשיתי אותו בשנה האחרונה), שתי קבוצות בשבוע (עד עתה השתתפתי רק באחת באופן קבוע), עבודת צעדים יומית! (וואו! צריך לראות איפה אני משבץ את זה).

כרגע אני מתמקד בצעד הראשון. שיהיה לי בהצלחה!

משימה קצת משעממת בעבודה, וכבר אני רוצה לחפש תאווה.
אלה הדפוסים שלי.

מאין יבוא עזרי?
מעם ה' עושה שמיים וארץ.

זה חולה, אבל קשה לי להתאפק מלהוסיף את הווארט שעולה:
הוא עושה גם את השמיים שבי וגם את הארץ שבי.
בשני המחוזות הללו אני צריך אותו. אני צריך שרצונו ייעשה שם.

וורט יפה מאוד

המצב של מעידות או מצבי סכנה כשאין הרבה מה לעשות בעבודה זו מציאות מאוד מוכרת לצערי

הספונסר שלך שימח אותי בכך שהוא גרם לך להתקשר אלי, אסירות תודה!

תודה חברים!

נקי ממעידות שלושה ימים. להלן חלק רלוונטי מההודעה שקיבלתי למייל כשעדכנתי את הטבלה:

"שלום, בלי מעידות,

נראה שד' אוהב את עבודתך הרוחנית, ואינו מוכן לתת לך להסתפק במצבך הנוכחי. לעתים קרובות הוא מביא אותנו לנפילה, בדיוק כשחשבנו שהכל תחת שליטה. זאת, כדי שנקלוט שבלי עזרתו, בלי ההבנה האמתית שרק הוא יכול לעזור לנו, אנחנו לא יכולים באמת להצליח. הוא גם רוצה שנמשיך לשדרג את הגדרות שלנו. הוא רוצה מאיתנו דרגה גבוהה יותר, הוא רוצה את הלב שלנו".

עוד ווארט מברכת המזון היום:
"ונא אל תצריכנו ה' אלוקינו... לידי מתנת בשר ודם... כי אם לידך"
עזור לי שלא אזדקק לכך שאשתי תעניק לי מין, שאהיה חופשי מהרדיפה אחריו, ואחפש את המילוי שלי בידך, שרק היא "המליאה" והממלאה באמת...

ועוד מחשבה / שאלה בעקבות הפרשה:
עד כמה אני כמו לוט, שמצד אחד מקריב את בני משפחתו ומתייחס אליהם באכזריות, ומצד שני מנסה להרשים את האנשים שמבחוץ בהפגנת נחמדות?...

הרצף ניקיון שלך הוא אחד אפס אחד אפס כמו מכור קלאסי יום אחד נקי ולמוחרת מאפס וחזר חלילה 

טהרני!אוהבים,שבת שלום!