רוב החברים שעלו על דרך לא ממשיכים לכתוב בפורום כי הם כבר לא מרגישים צורך בכך. יש להם חברים, קבוצות חיות, ספונסר, קבוצות ווטסאפ וכן הלאה.

אלו שממשיכים להגיע לכאן זה בעיקר כדי לעזור לחברים אחרים. הפורום הוא בעיקר גשר כדי להתחיל את התהליך, ופחות מקום להמשיך להיעזר בו בהמשך.

איזה מדהים זה לקרוא את מה שכתבת לפני 3 שנים ולראות באיזה מקום אתה היום!
אוהבים ממש (וגם מעריך באופן אישי)
אוהב ה'

סוד הכניעה כתב on 15 אוג' 2017 15:46:

בשבילי באופן אישי, הפורום היה מקום חשוב להיעזר בו גם בהמשך הדרך לאורך תקופה לא מבוטלת. אולי מעטים האנשים שאוהבים לכתוב כל כך הרבה מאמרים או שיתופים במה שעובר עליהם, ולכן עבור רובם זה לא מקום שהם שוהים בו לאורך זמן (היו גם תקופות בראשית הפורום בהן התקיימו דיונים מעמיקים שזהו סוג שלישי של כתיבה.  ואולי גם כעת. לצערי לא מספיק מעודכן במתרחש).

אני חושב שברגע שעברתי לקבוצות ווצאפ של החלמה זה באמת די גזל אותי מפה. האפשרות לשתף בזמן אמת, בלי להתחיל להיכנס לאיזה אתר, ובעיקר האפשרות לשתף בצורה הכי ברורה מבלי להשקיע איזו שהיא מחשבה בשמירה על אנונימיות וכדו' כפי שזה נדרש ממני כאן גרמה לי לעבור יותר לשם.

בכל אופן, עדיין מתגעגע לכאן, ומקווה לשוב בצורה סדירה. אופי השיתוף והתגובות כאן שונה מאשר בווצאפ. וכמובן התועלת לחברים חדשים היא רבה ביותר. שני הפוסט שיש אליהם לינק בחתימה שלי שקראתי כאן, הם בעצם אלה שהעלו אותי על הדרך לחיים חדשים.

מתפלל להשלים היום ארבעים יום "בלי מעידות" ולאחוז שוב בכלים של התכנית. הכל נראה לי קצת משעמם ואפור, ואני מתקשה לחזור לפעולות הפשוטות האלה שחיי תלויים בהן.

אוהב השם- תודה על תגובתך. לצערי איני זוכר מה שמך. אשמח לשמוע ממך בפרטי.

שלום לכולם. קודם כל אני אסיר תודה על כך שהיום, לראשונה מזה כמה חודשים, קראתי בספרות ועשיתי שלושה טלפונים לחברים. נשאר רק הטלפון לספונסר.

יהיה אירוני אם אמעד דווקא היום (בחסד אלוקים נקי ממעידות 46 יום) אך באותה מידה לא מפתיע.

רציתי לשתף כאן בחוויה רוחנית שהייתה לי לאחרונה. חוויה די בעל כרחי. אחרי נסיעה ארוכה הגעתי עייף ורעב לתחנה מרכזית כלשהי. לאחרונה אני מנסה להשתפר בתחום האוכל. לא ממש בתכנית OA, אבל כן בקשר עם חברים משם. התלבטתי מה לאכול בתחנה המרכזית והתייעצתי בקבוצת הווצאפ שלהם.

קיצורו של דבר, תוך כדי ההתכתבויות,  הגעתי לחנות פיצה חביבה עליי, בטעם ובמחיר. בהתחלה התלבטתי, ושיתפתי גם על כך. חבר הציע שאתקשר אליו ועשיתי זאת. תוך כדי השיחה היה ברור לי שאני קונה את הפיצה הזו, אפילו היה שלב שבו כמעט שילמתי תוך כדי השיחה, אבל לא היה נעים לי לעצור את החבר שדיבר ודיבר והסביר...

סיימתי את השיחה ובאתי לשלם, ואז משהו בלתי מובן לחלוטין שלף אותי מהפיצרייה, נגד רצוני, וגרם לי ללכת לקנות באיזה סופר סמוך חלופה שנראית לי בריאה לאין ערוך ולבטח משמינה הרבה פחות.

אני חושב שלמדתי מכאן דבר גדול. חשוב ביותר הוא משך החיבור לאחרים בתכנית. ככל שאהיה יותר מחובר אליהם לפרקי זמן ארוכים יותר, כך גדל הסיכוי שהנס יקרה. אפילו נגד רצוני.

אז לא מספיק לעשות טלפון כשאני רוצה להשתמש. חשוב להישאר כמה שיותר על הקו גם כשכבר פתחתי את האתר, או את מה שזה לא יהיה. גם כשהתחלתי להשתמש. הקשר עם אלוקים ועם אחרים יעצור אותי מהידרדרות, במוקדם או במאוחר. 

לייק.

לאחר התודה על הרעיון.
דרוש לי הסבר קטן.
אל ה"חוויה הרוחנית" אני משתוקק בכיליון עיניים ועוד לא זכיתי להרגיש אותה על אף שהיו לי מאות פעמים שויתרתי על התאווה.
בסיפור שלך מתואר "חוויה רוחנית" על ענין של ויתור על פיצה.
חבר אחר סיפר כאן על חוויה רוחנית בעקבות החלפת טיטולים לתינוק.
חבר אחר סיפר כאן שלהיות כנה זה נקרא חוויה רוחנית.
חבר אחר סיפר כאן שלנסוע לקבר יוסף זה נקרא חוויה רוחנית.
חבר אחר סיפר כאן שאם נולד בן בכור זה נקרא חוויה רוחנית.
האם לחוויה רוחנית כזו התכווין ביל וילסון המשורר בספר הגדול בנספח 2 בעמוד 172 ?
משהו לא ברור לי.

בשבילי חוויה רוחנית זה שכשאני ויתרתי על התאווה במצבים מסוימים פשוט הרגשתי קל משוחרר שלווה שלא מהעולם הזה משו שלא הייתי רגיל אליו ברגע שויתרתי ונתתי לאלוקים  את המושכות על החיים שלי באותו רגע לא הייתי צריך שום דבר לא לברוח לא כלום... זה לא קורה לי כל יום אבל קקה לי מספר פעמים 
מהחוויה שלי

אתה מתאר את ההשלכות של החוויה ולא זה מה שאני מחפש.
אני שאלתי מה תיאור החוויה עצמה?
אני מבין שחוויה זה לא דבר שניתן לתיאור
ואני מאמין שזה לא משהו אינדבידואלי [שלכל אחד זה משהו אחר].
אבל בכל זאת אני שואל האם מדובר במשהו שיתכן שחוויתי אותו אי פעם [לפני ההתמכרות]
או במשהו אחר לגמרי שזכו אליו רק יחידי סגולה
שזכו להתחזק בבטחון ודבקות בה' [צעד 3 ו-11]
וזכו להטהר מכל המידות הרעות לגמרי [צעדים 4-7]
וזכו שאין להם שום חוב בין אדם לחבירו [צעד 9]
ואז נחה עליהם חוויה רוחנית
אולי מעין אותה הרוח שנאמר על מלך המשיח: וְנָחָה עָלָיו רוּחַ ה' רוּחַ חָכְמָה וּבִינָה רוּחַ עֵצָה וּגְבוּרָה רוּחַ דַּעַת וְיִרְאַת ה'.

אם אני לא טועה בשבילי זה החוויה עצמה זה ההרגשה 
ההשלכות שאתה אומר זה מה אחר כך בשבילי החוויה זה העלמות של האובססיה באותו רגע זה זה החויה 
אתה מזכיר לי את הסיפור עם היהודי שרצה לראות את אליהו הנביא ועשה הכל בשביל זה אבל כשבא אליהו בדמות עני הוא פשוט לא התייחס אליו כי מחפש את אליהו הנביא...

אריה ענק משער האריות כתב on 30 אוג' 2017 06:56:

יש דברים שאי אפשר להסביר את מה שאתה חווה
אולי אייך אפשר להגיע לזה אבל לא להסביר את החוויה עצמה שאתה עובר
אני גם עברתי חוויה  רוחנית ואני חושב שהגדרה של חוויה רוחנית היא קירבה גדולה לאבא וחיבוק חם מאבא שאומר לך אני רואה את העבודה שלך ומעריך

מצאתי בספר הגדול (עמוד 172) שהוא מגדיר את החוויה הרוחנית "אצל רוב בני אדם" במילים כגון אלו:
"תודעה אלהית"
"שינוי באישיות"
"חוויה דתית".
ואילו התיאור של ביל W על החוויה הרוחנית שהוא עצמו חווה היה (עמוד 16):
"כאילו רוח צחה גדולה ירדה מראש ההר ונשבה דרכי".

לטעמי זו שאלה נפלאה, היא הפריעה לי הרבה זמן, אין לי מולי כרגע את הספר הגדול כדי לצטט ממנו את כל המקומות שבהם מוזכרת לדעתי התשובה לשאלתך, אז אני יכתוב את מה שאני הבנתי וגם חוויתי.

החוויה הרוחנית היא שינוי בגישה שלי לחיים, שזה אומר יציאה מהריכוז העצמי ושחרור מפגמי האופי, כשאני חווה את השינוי גישה הזה אני נותן לאלוקים מקום להיכנס לחיי ואז אני חווה חיבור ושלווה עם הכוח העליון = אלוקים.

הדרך להגיע לתחושה הזו היא לא מוחלטת, ישנם שחוו את זה כמשהו פתאומי, כהתגלות שבאה אחרי עבודה בכיוון, ויש שחווים את זה באופן איטי ורק אחרי תקופה של עבודה הם פתאום רואים שמשהו קרה.

בקיצור, לא בטוח שארגיש את החוויה, אבל כנראה שחיי ישתפרו באופן כזה והם יהיו טובים באופן שלא אזדקק לחוויות מיוחדות, אולי.

זה לא העיקר להרגיש חוויה רוחנית
אלא אם זה בא  אין דבר יותר מתוק וטוב מזה

שלום חברים!

שמח על הדיון שהתפתח כאן. הדברים הגיעו למייל שלי ולצערי עד עתה לא הזדמן לי להגיע לכאן.

על אף שהקדימו אחרים, אומר את הדברים במילותיי שלי: החיפוש אחר חוויות "מפוצצות" וגרנדיוזיות עבורי הוא חלק מן המחלה. החוויה הרוחנית היא פשוטה, טבעית ומספקת. אם עד התכנית תחושתי הפנימית הייתה בדרך כלל נרגזת וחסרת מנוחה גם כשמסביב הכל היה סבבה, אחרי התכנית, במצבים שבהם אני מחובר התחושה הפנימית הבסיסית היא טובה ושליווה גם כאשר יש קשיים מסביב.

גם בפיצרייה. זה לא היה דרמטי. דווקא הייתי שם הרבה זמן והתלבטתי ואיכשהו הוחלקתי משם החוצה באופן לא ממש כוחני.

מקווה שקצת עניתי על השאלה. אסיר תודה על 55 יום ללא מעידות ומעל 1300 ללא אוננות.