אסיר תודה על 1800 יום ללא אוננות.
לא הכי פנוי כרגע, אבל אתחיל לצרף כאן דברים שכתבתי במסגרת סדנת צעדים חדשה שאני משתתף בה. הסדנה סובבת סביב מעגל השנה הלועזי, כאשר בכל חודש מתמקדים בצעד אחד מתוך השנים עשר. לכל חודש מוקדשת חוברת נפרדת, בה לכל יום יש קטע קריאה יומי על הצעד, שאלות להתבוננות ותפילה קצרה. בהסכמת החבר שחיבר את החוברת, אני מעלה לכאן את השאלות היומיות ואת התשובות שלי עליהן. את התפילה הקצרה שכתב, אני "מעבה" מדי יום, ומוסיף הרבה משלי, וגם זאת אעלה לכאן.
וזאת למודעי: מאז שהתחלתי את הסדנה ב-1.1.19 אני נקי מפורנוגרפיה, צ'אטים ושלל מרעין בישין. מתפלל שהנס הזה ימשיך.

טוב, הבטחתי ואני רוצה להתחיל לקיים. חייב לציין שבאסירות תודה מאז שהתחלתי את הסדנה, ומאז שאני מקדיש בכל יום פחות מחצי שעה לתרגול הצעדים היומי, קורים לא מעט דברים טובים ומפתיעים בחיים שלי.

אז הנה התרגיל הראשון. אנסה להעלות אותם לפי הסדר, כל תרגיל בהודעה נפרדת, קודם כל כדי להאריך את השרשור שלי, וגם כדי שיהיה נוח לקריאה. 

1. האם הגעתי כבר היום למצב שבו אני מוכן ונכון להודות בפה מלא שהובסתי ושאיבדתי שליטה על ההתנהגות המינית שלי והאובססיה שלי לתאווה, או שאני עדיין חושב שיש לי את היכולת לשלוט בדחפים המיניים והתאוותניים שלי?

בתקופה האחרונה התשובה משתנה מיום ליום. כשאני לפני גל חדש של שימושים, אני אומר לעצמי שזה יהיה רק 'בקטנה', ושאני לא הולך לאונן ולאפס. למעשה, אני אולי לא מאונן ולא מאפס לפי ההגדרות הרשמיות, אבל זה ממש ממש לא 'בקטנה'. זה פשוט אוכל לי את כל החיים.

באיזה שהוא שלב אני מבין שאני לא יכול מול זה, וזה גורם לי לרצות לקחת אחריות על העניין, אבל איכשהו אני לא חי כמו בתחילת הדרך - באותה וודאות שאני לא יכול לבד, ושאני חייב דווקא את התכנית כדי להישאר נקי לאורך זמן. בתוכי אני יודע שזה הפתרון הטוב ביותר שמצאתי עד עכשיו. היחיד שהוכיח את עצמו כמסוגל לחולל בי שינוי.

בקיצור, כפי ששמתם לב, אני די מגמגם ולא מודה בפה מלא.

2. מה יכול לגרום לי לחשוב היום, שלמרות ההיסטוריה שלי סביב מין ותאווה עדיין יש לי את היכולת לשלוט בה ולתמרן אותה?

כל התחדשות פנימית, במיוחד אחרי תקופה של שימושים, מציבה אותי (לפחות בהרגשה שלי) במקום קצת אחר. במקום כזה נקי וטהור עם תחושה ש"יאללה, הבנתי כמה התאווה היא *** ואני לא חוזר לשם".

גם ההתקדמות במישורי החיים גורמת לי לתחושה שאני מצליח להסתדר, ושאין סיבה שבתאווה זה יהיה שונה. וגם זה שבאיזה ג'אגלינג מסובך אני כן מצליח (?) להחזיק את העבודה והמשפחה (בצורה גרועה מאוד, ולא קרובה בכלל ליכולות שלי).

תקופה ארוכה שהייתי נקי, ותקופה ארוכה של שימושים כבדים בלי לאונן, גורמים לי לחשוב שפתרתי את הבעייה שלי. הנה אני גיבור שיכול לראות פורנו שעות ארוכות בלי לאפס – מה שבחיים לא הייתי "מצליח" לפני התכנית (כמובן, לאונן או לא, זה פרט די שולי. זה שהחיים שלי סובבים סביב שימוש, מכניס אותי למצב כמעט זהה לזה של אוננות כפייתית).

3. מה יכול לעזור לי היום להתקדם צעד אחד קדימה אל עבר הכנות שלי מול עצמי והמציאות שסביבי, ולהודות היום בפה מלא שאין לי את הפריבילגיה והיכולת לשלוט על התאווה?

קודם כל, לשבור את האגו. משהו שממש קשה לי לעשות. אני עומד מן הצד ומלגלג על הטיפשות של כולם: על הדוסים ועל ה"דוסים של התכנית". הציניות והביקורתיות לא מאפשרות לי להצטרף ולהיות חלק מדברים שהם אולי לא מושלמים ולא מדוייקים עד הסוף, אבל מאוד טובים לי.

אני יכול לנסות לעשות רשימה של מקרים אחרונים של חוסר אונים מול התאווה. כבר תקופה ארוכה עולה לי הרעיון לעשות רשימה של דברים שאני רוצה מאוד לעשות, אבל לא יכול לעשות אותם כראוי ביחד עם התמכרות פעילה.

אני מרגיש לאחרונה שמה שיותר משפיע עליי לרצות לצאת מהבוץ הוא "איבדתי שליטה על חיי" מאשר "אני חסר אונים מול התאווה". בשונה תחילת הדרך (שאז לא כל כך הבנתי איך ועד כמה איבדתי שליטה על חיי).

אני רוצה לנסות להתחייב בפניכם לעשות את הרשימה הזאת עד למחר. למרות שהיא לא תהיה מושלמת (הפרפקציוניזם שלי אומר, שרשימה כזו צריך לבשל על אש נמוכה במשך תקופה ארוכה), ולמרות שלא בא לי להלחיץ את עצמי ולעשות את זה, כי יש לי הרבה דברים אחרים, והתאווה זה הרי 'בקטנה'.

תפילה להיום: רבונו של עולם, עזור לי רק להיום להיות כנה עם עצמי, ולא לעשות פוזות מול עצמי ומול אחרים בקבוצה ובכלל. עזור לי לוותר על נקודת הגאווה העיקשת שבתוכי, על עצם הלוז של הווייתי החולה. עזור לי להודות בפה מלא ובאומץ לב בחולשה ובחוסר האונים שיש לי מול התאווה, על כל גווניה, צורותיה וגרורותיה. אמן, כן יהי רצון מלפניך, וכן יהי רצון בתוככי ליבי, לב האבן, אשר ברחמיך תהפוך מהרה ללב בשר מבשר טוב.

רשימת דברים שאני לא יכול לעשוי כראוי ביחס עם התמכרות פעילה:

[p][התמכרות פעילה היא לא רק כשאני צורך תאווה,[/p]

אלא כל עוד המחלה הרוחנית שלי פעילה.

כל עוד אני פועל מתוך אותם דפוסים קלוקלים].

1. לנהל סדר יום.

2. להכין לי אוכל.

3. לאכול.

4. להתקלח.

5. לצחצח שיניים.

6. ללכת לטיפולי שיניים.

7. לישון כמו שצריך.

8. להניח תפילין.

9. ללמוד תורה בעצמי או עם הילדים שלי.

10. להגיע בזמן לעבודה.

11. להראות את האיכויות שלי בעבודה.

12. לפתח את היצירה שלי.

13. (צונזר).

14. לעזור בבית.

15. לנהל מעקב אחרי ההוצאות וההכנסות שלי.

16. לעשות פעילות גופנית.

17. להתנהל בחריצות.

18. להגיע בזמן לבית.

19. להיות סבלני.

20. להיות קשוב באמת לאחרים.

21. להיות שמח.

22. להרגיש טוב בזוגיות.

23. להימנע מבזבזנות.

את הרשימה (החלקית) הזו כתבתי בעקבות המענה לשאלון היומי מה-1.1. לשמחתי עמדתי במה שקיבלתי על עצמי וכתבתי אותה כבר באותו יום. אשמח מאוד שתאריכו אותה, ותוסיפו דברים שאתם לא מצליחים לעשות כראוי ביחד עם התמכרות פעילה.

מקווה להמשיך ולהעלות לכאן את שאר הדברים שכתבתי (זה דורש לעבור עליהם ולראות שאין דברים שצריך להשמיט וכדו'). שיהיה לכולנו לילה טוב ונקי!

אהבתי , נשמח לקבל מנסיונך

אוהבים אותך מאוד ר' טהרני. 
אני מאחל לעצמי (אני עצלן מידי...), שתמשיך לשתף אותנו. מותר לחברים לראות כי הצעדים זה לא משהו מיסטי אלא תכנית פעולה די פשוטה שאפשר לעבור אותו ולחוות חוויה רוחנית. 
אפשר פשוט לחיות אחרת. 
"הצעדים לא עובדים, אלא אם כן אנו מבצעים אותם".

תודה רבה על הכתיבה. נהניתי. 

שלום לכם חברים יקרים!
אני אסיר תודה על המון דברים טובים, ובמיוחד על התרגול היומי של הצעדים. לא תמיד אני מצליח להגיע לזה, אבל ברוב הבקרים כן. זה נותן לי המון ועוזר לי להשאיר את הראש מעל המים, למרות כל גלי החיים הסוערים והמטלטלים (ברוך ה' אני שמח מאוד במה שיש ומודה על כך. ובשבילי זה לא מובן מאליו שזו הגישה שלי. אני סמוך ובטוח שזה קשור איכשהו לעבודת הצעדים, שעוזרת לי לשים דברים יותר בפרופורציות).

אני אסיר תודה על 36 ימים נטולי פורנוגרפיה והמסתעף, ומתפלל שהנס יימשך ואגיע לליל הסדר עם 40 יום נקיים מכך, למרות כל הלחצים מבית ומחוץ.

מקווה להיות כאן יותר. 
אוהב אתכם ומרגיש כאן בית, 
טהרני

אוהבים אותך
מתפלל להיום.
להיות שפוי ונקי מחובר לאותו כוח ששמר עלי נקי אתמול.

תודה נוסון! 
פיצוץ קשה עם אשתי על הבוקר מציף אותי ברגשות קשים ומעורר בי את הדחף לחזור לשם. לתאווה. 
אני אסיר תודה על כך שהיום יש לי אפשרות לנהוג אחרת. לפרק את המטען בפיצוץ מבוקר מחוץ לשדה המוקשים של התאווה. מתפלל בנוכחותכם לעבוד צעדים על העניין ולעבור יום מחובר, למרות העייפות של מצב עכב"ר... 

אוהבים אותך טהרני. 
עזוב פסח עזוב מחר , מה שחשוב הוא להתמקד בעכשיו בהיום ברגע זה ממש .
בהצלחה יקירי

אוהבים אותך.
קטן על הכוח העליון להשאיר אותי נקי היום. 

האם אני מוכן להישאר נקי? 

[dir=rtl]שלום לכם חברים יקרים.
התגעגעתי. מקווה להיות כאן יותר ולחדש ימיי כקדם. הסמארטפון די הוציא אותי מכאן ודי הוציא אותי מההחלמה... בכל אופן, אני שמח שאני עדיין נקי, לפחות טכנית לפי הגדרות SA (מאוננות).

אני מוצא את עצמי מאוד מבולבל לאחרונה מבחינה נפשית ומבחינת דתית. אני לא יודע אם זה קשור להתמכרות, או שזה עוד סיבוך נפרד שטורף בחוזקה את הקלפים כולם (יש לי תחושה שהשני מביניהם הוא הנכון). הבלבול הזה מקשה עלי במישור הדתי, התכניתי והמשפחתי, ואני מבקש בנוכחותכם למצוא בהירות שתוליד מוטיבציה לצעוד בכיוונים הנכונים בשבילי.

גוט מועד!
אבער נישט גוט איז א מעידה...

[dir=rtl]שלום לכם חברים יקרים.
התגעגעתי. מקווה להיות כאן יותר ולחדש ימיי כקדם. הסמארטפון די הוציא אותי מכאן ודי הוציא אותי מההחלמה... בכל אופן, אני שמח שאני עדיין נקי, לפחות טכנית לפי הגדרות SA (מאוננות).

אני מוצא את עצמי מאוד מבולבל לאחרונה מבחינה נפשית ומבחינת דתית. אני לא יודע אם זה קשור להתמכרות, או שזה עוד סיבוך נפרד שטורף בחוזקה את הקלפים כולם (יש לי תחושה שהשני מביניהם הוא הנכון). הבלבול הזה מקשה עלי במישור הדתי, התכניתי והמשפחתי, ואני מבקש בנוכחותכם למצוא בהירות שתוליד מוטיבציה לצעוד בכיוונים הנכונים בשבילי.

גוט מועד!
אבער נישט גוט איז א מעידה...

[dir=rtl]שלום לכם חברים יקרים.
התגעגעתי. מקווה להיות כאן יותר ולחדש ימיי כקדם. הסמארטפון די הוציא אותי מכאן ודי הוציא אותי מההחלמה... בכל אופן, אני שמח שאני עדיין נקי, לפחות טכנית לפי הגדרות SA (מאוננות).

אני מוצא את עצמי מאוד מבולבל לאחרונה מבחינה נפשית ומבחינת דתית. אני לא יודע אם זה קשור להתמכרות, או שזה עוד סיבוך נפרד שטורף בחוזקה את הקלפים כולם (יש לי תחושה שהשני מביניהם הוא הנכון). הבלבול הזה מקשה עלי במישור הדתי, התכניתי והמשפחתי, ואני מבקש בנוכחותכם למצוא בהירות שתוליד מוטיבציה לצעוד בכיוונים הנכונים בשבילי.

גוט מועד!
אבער נישט גוט איז א מעידה...