קראתי היום את ששת העמודים הראשונים של יומן המסע שלי. זיהיתי שם המון המון רדיפה והלקאה עצמית. נזכרתי שחבר ותיק שאני מאוד מעריך, שעשה איתי צעד חמש, דיבר איתי על זה.

זה מעניין, כי יותר הייתי חושב שהבעייה המרכזית שלי היא גאווה או ריכוז עצמי או משהו כזה.

זה קשור גם להתלבטויות שלי לגבי אלוקים. בטקסטים היהודיים שאני קורא, אני מרגיש שהוא דורש ממני כמעט שלימות. ולא פלא שאני מרגיש שמן הסתם הוא כועס עליי / מאוכזב כביכול, ובטח שלא שמח בי ואוהב אותי ממש כמו שאני, כמו שמנסים לומר לי בתוכנית. אולי יש גם בחינה כזו, אבל אני מרגיש חזק יותר את התביעה להשתנות בהמון ניואנסים דקיקים וכמה שיותר מהר. אני מרגיש שאני הולך לחטוף בבית דין של מעלה (ומפחד אפילו שהכתיבה על זה תשפיע על כך לרעתי), למרות כמה שהיה לי בסך הכל לא כזה קל בחיי הקצרים. 

תודה רבה על התגובה הכנה מאד.
מספר חברים כותבים שיש להם חוויה רוחנית של חיבור לכח עליון, מה שאני מחפש כבר זמן רב.
כח שממלא אותם, ומסוגל להחליף את התאווה.
כשאני במצוקה, לא מסוגל לסבול את המצב, באופן אוטומטי מתחילות פנטזיות על שימושים.
הלוואי ואגיע למצב בו באופן אוטומטי אחווה משהו אחר

קראתי הבוקר עוד שלושה עמודים מיומן המסע שלי. (כמעט) כל הזמן ליוותה אותי התחושה: חבר, אתה חופר!!!

קשה לי להבין היום איך קראתי בשקיקה כל הודעה שנכתבה בפורום, ואיך כתבתי לפרטי פרטים דברים כמו רשימת הפעולות שעשיתי היום. אבל כנראה שזה עזר לי להישאר נקי. 

אולי זו לא חוויה רוחנית דרמטית, אבל מבחינתי זה כן סוג של חוויה רוחנית, שיש דברים אחרים שמעסיקים אותי במידה משמעותית מלבד התאווה. זה שהתאווה היא לא תמיד הציר שסביבו סובבים כל ניואנסי חיי.

מתחיל להרגיש שהשימוש חוזר להיות אופצייה בשבילי. אני קורס תחת העומס של חיי היום יום, ותחת העומס הרגשי. הזוגיות במצב רע, ובקרוב צפוי לי איזה שהוא מאורע מטלטל רגשית שאני די חייב להשתתף בו.

אני מרגיש כבר מראש איך זה סוחט ומרוקן אותי מכוחות הגוף והנפש. זה מזכיר לי את הווארט על הפסוק "ואני בחסדך בטחתי יגל ליבי בישועתך". שדוד היה כל כך בטוח בחסדי ה', עד שהיה שמח כבר בזמן הצרה בישועה העתידה לבוא. אצלי זה הפוך. אני כל כך בטוח שזה יגמור עליי, שאני כבר מרגיש מראש שבור ורצוץ ברמות קשות. עוד הרבה לפני שזה בכלל קרה...

מבין אותך מאד 
תודה על הכנות הרבה.
מאחל לך שתצלח את התקופה הקשה ללא שימושים.

מאחל לך בהצלחה בתקופה הזו...
תזכור שאתה מסוגל לעשות את זה,
אתה מקור השראה עבור כולנו.
אל תתן לייאוש לנצח אותך

תודה חברים. רק להיום זה לא הגיע לכלל מעשה ומקווה שלא יגיע. ממש לא יכול להיות בטוח בכך. מקווה לעשות פעולות, למרות שאין לי כוח. שאלתי היום בכמה קבוצות ווצאפ של התוכנית מי זמין לשיחה, אבל לא היה לי כוח להתקשר לאף אחד מהמתנדבים בעם... 

פניתי היום למישהו מתוכנית צעדים אחרת שרציתי שיהיה ספונסר שלי. שוחחנו שיחה די ארוכה. סיפרתי לו על ההתמכרות שלי לתאווה ועל הרקע הדתי החזק שלי. הוא מצידו סיפר לי על עצמו, שהוא מאוד חילוני וזה. ואמרתי שזה לא נראה לי שצריך להפריע.

בסוף הוא זרק את הפצצה ואמר שהוא גם גיי והוא לא יודע אם זה מפריע לי. אמרתי לו שאני בעצמי לא יודע אם זה מפריע לי ומה אני חושב על כל הנושא הזה, במיוחד לאור כל הבלבול הערכי שאני חווה.

אחר כך הרגשתי, שזה דווקא כן מפריע לי. יש בתוכי לפחות קול אחד שנאמן ליהדות הצרופה, המסורה מדורי דורות, באופן בלתי מתפשר, והקול הזה לא מוכן לקבל את הרעיון שאקבל הדרכה רוחנית ממישהו שעובר עבירות. ועוד כאלה...

תוך כדי שאני כותב לכם, אני גם חושב על זה שכל התנועה הזו של החד מיניים, בעצם באה לבודד ולהפריד את ההנאה המינית מתוך המכלול של חיי משפחה והולדת ילדים. יש בזה משהו אנוכי, וגם מנוגד לטבע הפשוט של בני האדם ובעלי החיים.

אז כנראה שאני כן יודע מה אני חושב, על דברים מסוימים כשאני חופר קצת פנימה. זה מזכיר לי את הרשימה שחשבתי לעשות של דברים שאני משוכנע לגביהם.

לא יודע אם זה עוזר, אבל שתדע שאני שואב ממך כוחות, וגם חסרת לי בתקופה שלא הייתה פה.

ברוך השב.
מאחל לך שלווה הצלחה וקבלת החיים
ומאחל גם לי.... ולנו.... וכל מי שצריך

תודה. אני פשוט שמח שיש אנשים כמוך בפורום... 

קמתי היום עם כאבי ראש ומצב רוח רע. במיוחד לאור חוסר התמיכה שאני חווה מצד אשתי. גם הילדים התחילו לריב. להשתגע ולשגע...

מקווה ומתפלל לאסוף את עצמי, בלי להיות תלוי בסביבה. פשוט לעשות את מה שנכון וטוב מתוך הקשבה פנימית.

לא זוכר אם כתבתי את זה פה, אבל לאחרונה הרגשתי שזו הבעייה המרכזית שמאחורי התאווה - התלות שלי באנשים (למרות שתמיד ראיתי את עצמי כבעל "עמוד שדרה" וממש לא כחסר בטחון עצמי).

העובדה שכל כך הרבה אנשים יכולים להשפיע על איך שאני מתנהג ומרגיש, מתישה אותי וסוחטת ממני המון כוחות פוטנציאליים להבל ולריק. ממש הוצאת זרע לבטלה... 

אוהבים!
מאחל שלווה גדולה, מהילדים, ופתיחות מול האישה.

תודה. סך הכל עבר די בסדר. עלתה לי מחשבה, שאם הייתי מתייחס לקיטורים של אשתי כמו ילד בוכה שצריך לנחם, אולי הייתי מגיב בצורה טובה יותר. הבעייה שאני מצפה מאשתי לתפקד כבת זוג, ושהקיטורים הם עליי...

אוהבים!!!!

סך הכל שבת עברה בטוב. שיפור משמעותי בקשר עם אשתי. אני ניצב בפני שבוע עמוס ולוחץ מאוד. מתפלל לצלוח אותו בשלווה.

מרגיש שהמטלות רבות מיכולת הנשיאה שלי, ואו שמשהו כאן לא הוגן, או שאני לא מתנהל נכון. אני נוטה לאפשרות השנייה, וזה כמובן פוגע בדימוי העצמי שלי. מתפלל למצוא את הדרך הנכונה.