מודה לה' על חמישה חודשי נקיות!
מודה לו גם על המדליה של SA.
מחכה למדליה של חצי שנה בצבע שעוד לא היה...

המצב הכלכלי שלי הוא לא ממש כפי שהייתי רוצה.
חסר אונים מול זה ומבקש את עזרת ה' לשקם את הנושא הזה.
עם זאת, משתדל לזכור את דברי הספר הגדול,
שההחלמה הרוחנית קודמת בזמן ובעדיפות להחלמה הכלכלית.
אם יש חבר עם יותר ותק ממני בתוכנית,
שיכול לשתף בניסיונו כוחו ותקוותו בעניין, אשמח מאוד!

אחד הדברים שאני מאוד סובל מהם הוא "מריחה" ובזבוז זמן.
תמיד קישרתי את זה לשימוש בתאווה.
עכשיו אני מגלה שזה יותר עמוק.
זה מכאיב. זה גורם לי להרגיש נחות.
אני מאמין שבעזרת אלוקים זה יכול להשתנות.
אני לא יודע למה אני לא מבקש ממנו שזה ישתנה.

אני חושב שכדאי לעשות עבודה מסודרת בעניין.
להשקיע בהפנמת חוסר האונים שבכך שאין לי סדר יום מסודר.
להשקיע בהפנמה שכוח גדול ממני יכול לעזור לי ויעשה זאת אם אבקש ממנו.
למסור את חיי אליו.
יש בי התנגדות פנימית לעניין.
אולי אני רוצה שההצלחה תהיה שייכת לי ולא לאלוקים.
ככלל, יש בי הרבה גאווה והרבה פחד,
ונראה לי שהם שני צדדים של אותו מטבע. ואכמ"ל. וד"ל.

אסיר תודה על 154 ימי נקיות! לגמרי לא מובן מאליו.

מבקש מה' שיעזור לי לקבל את העייפות או להתגבר עליה.
לקבל את השחיקה או להתגבר עליה.

מבקש ממך גם לעזור לי להמשיך לכתוב ביומן המסע תמידין כסדרן.
הרגשתי שזה מאוד עוזר לי להישאר מחובר לתוכנית,
ולצערי אני מרגיש שלאחרונה זה קורה הרבה פחות.
בכל אופן, אני שמח שהתחלתי יותר לכתוב תגובות לחברים ביומנים שלהם.
זה סוג של נתינה, גם אם לא הכי נקייה בעולם.
(טוב, נקיות אף פעם לא הייתה הצד החזק שלי... ).

שיהיה יום טוב ונקי לכולנו!
שנמלא את הרעב (י"ז בתמוז) באלוקים ולא בתאווה!

מרגיש ממש שחוק ועייף.
מרגיש שאני כל הזמן מבזבז את הזמן.
מרגיש שאין לי בשביל מה לחיות.
לא שוקל התאבדות, אבל החיים תקועים. משעממים.
אין תאווה. אין משהו מרגש ומסעיר.

יש כל כך הרבה דברים לעשות שאין לי טיפת חשק בשבילם.
גיליתי שאני כנראה די עצלן.
זה לא נעים לי ודי מוסיף לשנאה העצמית שלי.

מבקש מאלוקים עזרה.
מבקש עוד תקופה יפה,
ואם לא, אז לפחות את הכוחות להתמודד נכון עם התקופה הזו.

מצער. אבל מוכר.
הלוואי ויכלתי לעזור אבל אין חבוש מתיר עצמו... וכנראה שגם לא חבוש אחר.
בכל מקרה אוהב אותך ומשתתף.
לפחות יש מקום לשמוח בזה שאתה נקי (ובטח יש עוד כמה וכמה דברים).

ערב טוב.

אוהבים. מזדהה מאוד.

בוקר טוב!
מודה לה' על 155 ימי נקיות, ועל כך שכנראה אלך לקבוצה היום!




דווקא לחבוש אחר אפשר לעזור מאוד, ובסופו של דבר, זוהי גם העזרה הגדולה ביותר להתרת עצמך.
האלכוהוליסטים המייסדים של AA מספרים, שפעמים רבות כשעמדו לחזור לשתייה, מה שהציל אותם הייתה עבודה עם אלכוהוליסט אחר...




האמת שרציתי לכתוב כאן לעצמי איזה משהו על זה שזה שאני נקי שווה למרות רשימה ארוכה של דברים שעדיין לא מתוקנים אצלי
(ביניהם זה שהספונסר שלי אומר, שיש לי נקיות אבל אין לי החלמה  :-\).
מקווה שיתאפשר לי לעשות זאת בקרוב.
אני מרגיש שזה יכול קצת לעזור לי ולהקל מעלי.

בכל אופן, מרגיש הרבה פחות גרוע (רק לְהָרֶגַע...) ואסיר תודה על כך!

adam1 כתב on 15 יולי 2014 19:36:


טוב, אנחנו בערך באותו מספר ימים.
מעניין שפעמים רבות אנחנו מרגישים תחושות דומות...
אגב, אני שמח לראות אותך מעורב יותר בפורום.
זה עושה טוב לכולנו.

בהחלמה! הלוואי עליי כל כך הרבה ימי נקיות.

מודה לה' על 156 ימי נקיות! ממש לא מובן מאליו!
לבד לא הייתי מגיע לזה גם אם נראה לי שכן.
כעשרים שנה ניסיתי ולא ממש הצלחתי... :-\
הבעייה היא שאני עדיין מייחס את ההצלחה לטכניקות של התוכנית, לקבוצות וכדו',
ולא מספיק מבין ומפנים שאלוקים הוא השומר אותי נקי, בטובו וחסדו הגדולים.




לפי מה שהבנתי מהתוכנית, אלוקים יכול לתת לך "כל כך הרבה ימי נקיות", ואף הרבה יותר,
ואף לשמור אותך נקי עד יום מותך, אם תבקש ממנו לעשות זאת...
בהחלמה רבה!

זה ברור לי, אבל כרגע זה לא כל כך הולך...

שבוע טוב!

מודה לה' על 158 ימי נקיות, ועל כך שזכיתי לעשות את צעד 2 וצעד 3.

במסגרת צעד 2, הספונסר שלי ביקש ממני לכתוב כיצד הייתי רוצה שייראה האלוקים שלי.
כתבתי זאת (כמובן, שנמרחתי עם זה במשך כמה שבועות), ואז התקשרתי אליו להקריא לו את מה שכתבתי
(מקווה אולי לפרסם את עיקרי הדברים בהמשך בדפי המסע).

הוא דן איתי בשאלה האם אני רוצה למסור את חיי לאלוקים כזה.
במהלך הדיון הגעתי למסקנה שכן.
המקום שאני בעצמי הגעתי אליו (המפורט בצעד הראשון), הוא לא משהו.
למסור את חיי לאלוקים כזה אוהב ומיטיב, יכול להיות הרבה יותר טוב!

הקושי העיקרי שלי במסירת החיים לאלוקים, הייתה המחשבה:
"טוב, אז ממחר אצטרך להתפלל שחרית כמו שצריך, כי הרי זה מה שהוא רוצה!"
זו רק דוגמא קטנה לכך שהרתיעה שלי מלמסור את החיים לאלוקים היא בגלל שאני חושש מהציפיות הגבוהות שיש לו,
(שאני מכיר היטב מספרי היהדות בהם הגיתי במשך שנים), שלא אוכל לעמוד בהן.
זו הסיבה לכך שבמשך השנים הלכתי וניתקתי קשר איתו ועם היהדות.
לא רציתי להיות במקום הכואב הזה שאני לא בסדר ושהוא כועס עלי,
וגם אין לי כח לקרוע את עצמי בשביל רשימת הדרישות האינסופית שלו.

אבל אלוקים שפגשתי עכשיו, הוא אחד כזה שמצפה ממני להתקדם,
אך מבין אותי וממש לא דורש ממני שלימות ושינוי ביום אחד.
להתקדם, בצורה לא מלחיצה מדי, אני דווקא אוהב מאוד.
טוב לי להיות קשור לאלוקים כזה.

משהרגיש הספונסר שלי, שאני אכן נכון למסור את חיי לאלוקים,
הוא אמר לי לרדת על הברכיים ולומר את תפילת צעד 3.
אמרתי את התפילה, כמו שמעולם לא אמרתי אותה,
ועדיין הרגשתי שזה לא היה לגמרי כמו שצריך.
אבל אז הזכרתי לעצמי, שהאלוקים כפי שאני רוצה וצריך להבין אותו כעת,
לא דורש ממני שלימות. זה היה די בכוונה וזה טוב.

הספונסר אמר לי שעשיתי כעת את צעדים 2 ו-3,
אך כדאי שאעשה גם טבלה להשלמת צעד 2 (המובאת בספר "צעד קדימה לפעולה").

"רגע, אז באיזה צעד אני"? מיד שאלתי אותו.
לראשונה שמעתי את הספונסר שלי צוחק.
תוך כדי הצחוק הוא קרא:
"הרגע מסרת את חייך לאלוקים,
והדבר שהכי מעניין אותך הוא באיזה צעד אתה?
איזה ראש של מכור!"
אמרתי לו שבסבב הנקיות שעורכים בקבוצות,
כל אחד אומר באיזה צעד הוא מתמקד,
ולמרות שאני לא מתכנן ללכת לקבוצה בימים הקרובים,
רציתי לדעת באיזה צעד אני.
הוא אמר לי שאוכל לומר שאני מתמקד בצעדים 2-3.

ההישגיות הזאת ("באיזה צעד אני"),
מזכירה לי את הלהיטות שלי אחר המדליות,
שזכיתי בעקבותיה כבר למספר עקיצות צודקות מחברים ותיקים יותר.
חלק מהמחלה שלי הוא רצון להצטיין ולבלוט,
בפורום, בקבוצות ובכל מקום אחר, "בכל תחומי חיינו"... :-\
כרגע לא מרגיש עם זה רגע במיוחד,
(מרגיש רע יותר עם מכה שנתתי לבן שלי על דבר מסוכן שעשה :-\),
אבל מקווה ומבקש מאלוקים להיות יותר נאמן לעצמי,
ולמדוד את עצמי בצורה כנה ביחס לעצמי ולא ביחס לאחרים.

אוהבים אותך,



לדעתי אתה יכול להגיד "התחלתי צעד 4"
אם אתה מרגיש יותר טוב.

שלום אבי!
שמח מאוד לראות שחזרת לפורום!




מעניין שאני מרגיש דווקא יותר טוב עם זה שאני בצעדים 2-3.
אני מתלבט אם זה בגלל התקדמות בתוכנית, ושאני פשוט יותר נינוח עם המקום שאני מרגיש שאני נמצא בו באמת ובכנות,
או שזה בגלל מחלת הפרפקציוניזם שלי, שהיא חלק מהמחלה הכללית של ההתמכרות, ובגללה אני מרגיש שאני חייב לעשות את הצעדים יסודי ואחרת אי אפשר להתקדם (אני חייב לציין שזה עיכב אותי מאוד בהתקדמות בהם...).

בכל אופן, אני מניח שלא התכוונת לחלוק על כ"ק הספונסר שליט"א

ערב טוב ונקי!
מקווה להתעורר מחר ל-160 ימי נקיות.
תודה ה' על כל החסד שאתה עושה איתי.
ממש לא מובן מאליו. באמת. אוהב אותך!

ברוך ה' כיף לשמוע.
'רק חזק ואמץ מאד!'   
, 

שבוע טוב, נקי ושקט לנו ולכל עמו ישראל!

אני אסיר תודה על 166 ימי נקיות שיושלמו כשאניח עוד מעט את ראשי על הכרית ואירדם (בתקווה שאני לא מאונן בינתיים...).
אני אסיר תודה על שבת של נתינה. זה לא היה מושלם, אבל הרבה יותר ממה שאני רגיל.
זה התחיל בכך שהרגשתי ריקנות קשה מאוד, ועלתה לי מחשבה (לא הרגשה!) בעקבות מה שלמדתי בתוכנית,
שאני צריך למלא את הריקנות בחיבור לאלוקים במקום לתאווה, ובנתינה לאחרים במקום בלקיחה מהם.

כאמור, זה ממש לא היה מושלם, אבל מאז צעד 2 אני מנסה להרגיש ולהפנים,
שאלוקים ממש ממש לא מצפה ממני לשלימות.
הוא אוהב אותי, ורוצה שאתקדם (כמו שבעצם גם אני רוצה ),
ושהקצב יהיה סביר, קצב של תהליך ולא קצב של מרתון.
אסיר תודה גם על התהליך של השינוי הזה בתודעה ובתפיסה!




תודה תשובה שלימה!
הדברים שלך אכן מחזקים ומאמצים.
מחזק את ידיך, ומתנצל שלא הגבתי לדבריך האחרונים בשאר מרחבי הפורום.