קשה לי 

אני חי, כמובן, בהכחשה אך אני מרגיש שהנפילה קרובה 

היה לי יום ממש קשה היום מבחינה רגשית. הייתי עייף והתעצבנתי על הילדים, וכתוצאה מכך התמלאתי רגשות אשמה, שלא נעים לי איתם וכנראה שבתוך תוכי אני רוצה לברוח מהם אל המקום המוכר, המשחרר, הנעים והאהוב, שאחר כך אצא ממנו עוד יותר אשם ופגוע ומתוסכל ומשם אברח שוב וחוזר חלילה...

רבונו של עולם! שמור אותי נקי בחסדיך רק להיום (לפי הלוח העברי שהיום מתחיל מהלילה ). עזור לי בבקשה שלא לחיות באשליה. עזור לי להמשיך ולהתמיד בצעדים (שעוד לא ממש התחלתי) ובקבוצות.

ואתם ילדיו הטובים המטיבים והאהובים - חזקו אותי בדרך הישר, בדרך הכניעה וההתבטלות לפניו יתברך. הלא אם הייתי נכנע באמת, אז לא הייתי מגיב כך כלפיי הילדים. כעת העבודה שלי היא להיכנע באמת ולומר: "כן, עשיתי את זה. היה לי קשה ולא שלטתי בעצמי". אני לא יודע אם הייתה לי בחירה בכך או שלא כל כך, אך כעת משזה כבר נעשה אני צריך לקבל את זה. אני צריך להיות מוכן להיות זה שכעס על הילדים שלו ושלח אותם לישון בעגמת נפש, ולא לנסות לברוח מהרגשות הקשים האלה אל הסם ואל השימוש.

תודה לכם על ההקשבה. אתם נותנים לי הרבה בתגובות שלכם. זה הופך אותי למשמעותי עבור אנשים, וכיוון שאני (עדיין) תלוי בהערכתם של אנשים כלפיי, זה (כרגע, רק להיום!) מאוד עוזר לי ומשאיר אותי בדרך הישר.

לפעמים כשמרגישים שהנפילה ״קרובה״ זה בדיוק כשאתה בסוף של ״הגל״ הנוכחי. מתפלל בשבילך שתהיה חזק.

קשה לי גם, מאד אבל אני מחזיק בזכותך ובזכות כל החברים האהובים כאן. לפני כמה דקות הייתי ממש בדרך ל... אבל הצלחתי ברגע האחרון ללחוץ על הקישור לפורום ועכשיו אני כאן עדין חי ועדין נקי. בוא נישאר נקיים ביחד- רק להיום.
אוהב  .

ממש תודה לכם על החיזוקים! 
אני ב"ה נקי 30 יום רק להיום! 
כרגע עמוס, אבל מקווה לכתוב בהמשך ולשתף.

בחסדו הגדול של השם יתברך, אני נקי 33 ימים, בכוחו ולא בכוחי!
זה ממש לא מובן מאליו! אני חושב שהרבה זמן לא הייתה לי תקופה כזו של נקיות.
אני מבקש ממך השם, שתמשיך ברחמיך לשמור אותי נקי כל יום רק להיום, בתוך שאר אחיי הכאובים מנגע ההתמכרות.

אני מרגיש קצת רפיון בעבודה על התכנית. קראתי את החיזוקים שכתבתם לי במסגרת זו בפעמים קודמות, וזה מאוד עזר לי.
יש לכולכם חלק רב בהתקדמות שלי (וגם אם באגו המנופח שלי אני בסתר ליבי זוקף זאת לעצמי, זה לא משנה את העובדות).
המשיכו לכתוב ולחזק.

ולאלה שיש להם מאות ימי נקיות, יש לי שאלה: האם זה נעשה קצת קל יותר? (הלוואי!  )

אצלי יש שני צדדים- 1- הפנטזיות יורדות, בעניין הזה יש הקלה אין ספק, תאי המוח כבר פחות מתעסקים עם התאווה ויש להם דברים אחרים לחשוב עליהם.
הצד השני- 2- עדיין יש בי תאווה, כשאני רואה אישה יפה ברחוב זה התמודדות, לכן צריך להמשיך לצעוד ולעשות את הצעדים כל הזמן אחרת....נופלים.... זה תמיד קשה וימשיך להיות קשה, אך כיום יש לי מקומות "לברוח" אליהם ולהיכנע בהם ולהבין שאני חסר אונים ויש לי מקום שאליו אני יכול לפנות בשביל לקבל כוח- אלוקים ואיתו אני מצליח להתמודד, החברים עוזרים לי להתחבר אליו.
אוהבים!
בעז''ה רק עלייה!

תודה BROTHER עזרת לי מאוד!
כמה ימים אתה נקי בחסדו הגדול?

לי אין מאות ימי נקיות וגם לא עשרות אז להגיד לך איך זה מרגיש אני לא יודע,
במקום שאני נמצא שהוא אני מניח די דומה לשלך, עוזרת לי הקבוצה החיה, עוזרות לי שיחות הטלפון, עוזרות לי הקבוצות הטלפוניות אפילו אם אני לא מצהיר ולא משתתף
לדעת שאני לא לבד.

עונשו של המצורע קשה במיוחד לא בגלל הצרעת אלא דווקא בגלל הריחות מאנשים, הבידוד והשקט יכולים להרוג.
כשאני ביחד עם עוד אנשים שהם גם באותה סירה איתי זה נותן כח, איך? אין לי מושג, אתה יכול לחשוב שזה משהו רוחני, שצרת רבים נחמת טיפשים אבל זה פשוט עובד
איכשהו הכח דל הביחד הזה מוציא אולי מהפינה החשוכה שהייתי בה מפחד מכל צל עובר.

מאחל לך שיום אחד מישהו ישאל אותך את השאלה ששאלת אחרים פה היום

תודה NEWBODY על האיחול! 

ברוך ה' סופר היום 36 ימים, כמניין פעמיים ח"י וכמניין ל"ו צדיקים, וכרמז לכך שעלי לייחס הכל ל"ו יתברך ולא לי...

תודה לכולם על החיזוקים הכתובים והטלפוניים. יש לכם חלק רב בהחלמתי. אתם רופאים כל כך טובים, שלפעמים אני מתפלא איך זה שגם אתם בעצמכם חולים... 

מי שסובל יודע הכי טוב איך לחזק סובלים אחרים אבל בדרך כלל הוא לא מוצא את הכח שלו להתעסק  בקשיים של אחרים. פה לעומת זאת כולם מלאים אהבה ורצון לעזור למרות הקושי שלהם עצמם וזה ממש מחמם את הלב ומשמח.
אוהב ושמח לשמוע על ההתקדמות.

שלום תשובה שלימה! טוב שחזרת! חיזוקיך היו חסרים לי

מאוד התחברתי לדברים שכתבת. הדבר בא לידי ביטוי גם בפורום אבל בעיקר בקשר טלפוני, שם החברים תמיד עונים כשהם יכולים, גם בשעות מאוחרות. זה פשוט מדהים! אני מרגיש שמאדם עם קשיים חברתיים בשל ההתמכרות, הפכתי לאדם שיש לו קשרים חברתיים ייחודיים! (כמובן שאני בתחילת התכנית והכל צריך חיזוק וכו', ובכל זאת, אתמול הייתה הפעם הראשונה שחשבתי ברצינות לשבת עם חבר בבית קפה (זה היה הספונסר... בסוף זה לא הסתדר, כי זה היה בית קפה קטן, וישבו בו אבא וילד קטן, שלא ממש צריך לשמוע על מפוכחות מינית...).

בחסדי ה', בכוחו ולא בכוחי, נקי 37 ימים!

מי היה מאמין! ז"ל ימים בלי ז"ל! ;D

תודה לך ה' וגם לכם חברים נפלאים!

בקרוב אני הולך להיות בסיטואציה מורכבת עם אנשים רגזנים. מי שיכול לחזקני ו/או להראות לי את הדרך (שהרי אחת מהבעיות שלי היא שאני "תקוע" ו"כלוא" רק בתוך הראש של עצמי) יבורך מפי הכח העליון!  ;D

תתקשר זה הכי טוב ועוזר לנו להתחבר!
שבוע נפלא ונקי

תודה Brother על החיזוק וההכוונה.

ב"ה עברתי את ההתמודדות ההיא בצורה די יפה, והאמת שיש לי הרבה על מה להיות אסיר תודה.

מדהים לראות איך מכור כמוני נצמד לשלילי שהרבה פעמים לא קיים ואני ממציא או מנפח אותו...  :-\

בחסדיו הגדולים אני נקי 39 ימים (מחר בבוקר זה כבר יהיה 40! מקווה שה' ישמור אותי נקי הלילה!)

אני מלא טינה ואשמה על איך שהחיים שלי נראים בעקבות המחלה וגם מלא פחדים כיצד זה יסתיים בסוף.

כנראה אני זקוק לצעדים 2-3...  :D ;D

שלום לכולם!

בעזרת ה' בכוחו ולא בכוחי נקי 40 יום! אני חושב שהרבה זמן לא הייתה לי תקופה כזו של נקיות, הן מבחינת הזמן והן מבחינת המודעות והעומק, ואני מודה על כך לה'.

אך יחד עם זאת, תמיד כשקורים לי דברים טובים, יש לי פחד שזה לא ימשיך, שה' "ייכנס בי". לכן אני גם מפחד באופן עקרוני לדבר יותר מדי על הצלחות, במיוחד בתחום הרגיש הזה של "שמירת הברית".

נראה לי שזה קשור לתפיסה מעוותת שלי את ה', ומעניין אותי האם זה קורה גם לכם, וכיצד אתם חושבים שנכון להתמודד עם ההרגשה הזו.

מקווה אולי לכתוב בקרוב פוסט בנושא זה, וגם בנושא של חשיבות העיסוק האינטנסיבי בהחלמה. זה קצת חסר לי  :-\ ואני מתפלל שה' ישמור אותי שלא אגיע למקומות לא טובים  :'(