שבוע טוב ומבורך ונקי!!!
רציתי לכתוב פוסט ארוך על החוויות שלי מיום כיפור,
אבל מוצאי יום כיפור צבע לי בצבעים רעים את הכל... :-\
לא נפלתי ולא מעדתי בחסדו הגדול (לפי הגדרות SA ו"שמור עיניך"),
אבל הרגשתי שאני קצת פחות בעולם ההחלמה,
וממילא קצת יותר בעולם המחלה...  :-\
מקווה לשתף על זה ולהשתחרר
ולהתחבר חזרה לאלוקים.

צריך לזכור יותר שאני מכור,
שכל מה שקורה איתי זה ממש נס,
בניגוד לטבע שלי.
ולהודות על כך!

אני נוהג הפוך...
מקבל כדבר מובן מאליו את ימי הנקיות הרבים,
ומתפלא ומתלונן כשאני מרגיש שהמחלה טיפ טיפה חוזרת.

חשוב לא להתמלא אשמה,
ולהמשיך בדרך.

מריבות קשות עם אשתי.
מרגיש גרוע.
מרגיש שהמצב שלי לא טוב.
גופנית, נפשית ורוחנית.

באיזה שהוא מקום אני מבין
שאני חייב לקבל את עצמי
אם אני רוצה להישאר נקי.
יש מדורים נמוכים וכואבים יותר בגיהינום.
אם אני משתמש בתאווה, אני מגיע לשם בשנייה.
אני כבר בדרך לשם...
אך אפשר עדיין למסור את ההגה לאלוקים.

כמו עם התאווה,
רק כשקיבלתי את זה שאני מכור,
הפסקתי להשתמש.
כנראה, גם עם הטינה,
רק כשאקבל את זה שאני מכור,
טינהוליסט,
רק אז אפסיק להשתמש,
או אפחית את השימוש.

אני אסיר תודה לאלוקים על מה שכן יש לי.
מקווה לעבור את התקופה הקשה הזו.
מקווה לזכור שהרבה פעמים לאורך הדרך,
הרגשתי שכלו כל הקיצין,
וזה עבר בסוף!
(קראתי עכשיו חלק מהיומן שלי ונזכרתי).

מצפה לישועה.

"אלי,
אני מעמיד עצמי לרשותך,
לבנות איתי ולעשות עימי ככל שתחפוץ.
שחרר אותי מכבליי כדי שאוכל להיטיב למלא את רצונך.
הסר מעלי את הקשיים שלי,
כדי שהניצחון שלי עליהם,
יהווה עדות לאלו שאעזור להם,
לכוחך, לאהבתך ודרך חייך.
מי ייתן ואעשה את רצונך. תמיד". אמן!

כןאב. מתפללים עליך בתוך שאר נצרכי עמו ישראל. שתזכה לישועה בכל תחום שהוא. תודה שאתה פה. אוהב.

טהרני
בעוז ובתעצומות
תמיד אחרי האורות ישנם קצת ירידות
גם לי היה יום אחרי יהכ"פ מריבה עם האישה על שטויות
צריך לשים את הדברים בפרופורציה
תראה כמה התקדמת להיכן זכית להגיע
(אגב אהבתי את ההוספה שלך מזכיר קבוצה ירושלים
בהתחלה חשבתי שזה סתם התלהבות אבל אח"כ הבנתי
זה נותן לאדם תפקיד חשיבות
מראה לאדם למה הוא מסוגל ויכול להגיע)
שיהיה לך חג סוכות שמח בכל המובנים של שמחה

תודה חברים (תשובה שלימה והשואף לקדושה) על החיזוקים!
אסיר תודה לאלוקים אוהב על 241 ימים נקיים.
חסד שממש אינו מובן מאליו.

אסיר תודה שאני ליד מחשב עם אינטרנט פתוח,
וברור לי שאני לא מתכוון להשתמש,
ולא בסגנון ההכחשה של המחלה,
אלא באמצעות ובזכות הכלים של ההחלמה.

אני נמצא בתקופה לא פשוטה מבחינת הזוגיות שלי.
אחרי שנים שבהן אשתי מאוד מעריכה אותי,
פתאום די נמאס לה ממני.
היא כבר ממש לא מעריצה.
קשה לי עם זה מאוד.
עם זאת, אני קצת אסיר תודה,
אני מבין שזה יכול להיות פתח,
לשחרור שלי מהתלות בה ומהריצוי אותה.

אני עדיין לא בטוח אם אני צריך להיות תלותי באלוקים,
או שהוא רוצה שלא אהיה תלוי בו
(אם כי כמובן אהיה חסר אונים ואבקש תמיד את עזרתו.
אבל יש הבדל בין להיות תלותי ומרצה,
לבין לבקש עזרה.
גם כלפי אלוקים).

בכל אופן, אני מבקש למצוא בך,
את מה שאני מנסה (ללא הצלחה...  :-\)
למצוא באשתי,
ובצורה נכונה ומתוקנת.




התלבטתי קצת אם להוסיף זאת.
ברור שזה כרוך בהרבה אגו.
במובן מסוים, הרגשתי שזה יהיה לתועלת.
חברים חדשים בפורום שיראו את התוספת הזו,
יבינו שיש כאן מישהו שיש לו תפקיד בקבוצה,
וירגישו שהוא יכול לעזור להם להגיע אליה,
או שהוא "מבין" במה שקורה שם,
ויכול לענות על שאלותיהם
(אם כי למען האמת כל חבר שנמצא בתוכנית יכול לעשות זאת,
ויש כאן חברים ותיקים הרבה יותר עם הרבה יותר ניסיון ממני).
אולי באמת היה כדאי להתייעץ על כך.
הספונסר שלי בטח היה אומר לי להוריד את זה  :-\
(וגם להפסיק לכתוב כל כך הרבה בפורום...  :-\).

שיהיה חג שמח ונקי לכולנו.
שנקבל בשלווה את כל מה שלא מסתדר כרצוננו,
ונבין שחג הוא פשוט תקופה כזו שזה יותר קורה...

תודה ששיתפת.

חוויתי היום נזיפה מאשתי עם הוראה ברורה כיצד לנהוג, נאלמתי דום, הייתכן, פני הדור כפני הכלב, הרגשתי שזה היה חוצפה של ממש מצידה, לא זכרתי כזה דבר בכל השנים האחרונות, ועוד כל זה בזכות התוכנית המחורפנת הזו , בזכות התפנפנות שלי, הכייתי את עצמי, שתקתי.

אסירות תודה שתוך כדי הצעד ארבע שכתבתי, מעבר לרגשות ולפגמים שלי, הבנתי כמה אסירות תודה שעשיתי מספיק עבודה בתוכנית והתקדמתי מספיק בשביל שאשתי תרגיש חופשי להיות שווה לי ולהגיד אשר ליבה, ולא תרעד כמו דג ותחפש לרצות אותי.

לאחר מכן בקבוצה תוך כדי השיתוף גיליתי כמה הפגם אופי של רחמים עצמיים פעיל אצלי, ושמחתי שעוד נשאר לי קצת על מה לעבוד

בס"ד
טהרני היקר!
תודה רבה על השיתוף
מרגיש מאוד את התחושות האלה
של הקושי להתמודד דוקא עם אשתי...
מתפלל לה' הרבה מאוד
על כוחות והכוונה נכונה ...
תודה שהזכרת לי את זה!

בהחלמה רבה מכל הלב.

אני שמח על הדרך שאתה עושה,
תמשיך לבוא.

ממש תודה לכם חברים,
אור בקצה המנהרה, מי אני ואבי גולן,
על התמיכה לאורך כל הדרך.

מלקה את עצמי על כך
שאינני מגיב לדבריכם בפירוט
ומתפלל לשחרור.

אני אסיר תודה על 247 ימים נקיים.
כל יום הוא מתנה שקיבלתי
מאלוקים אוהב בחסדו הגדול
בכוחו ולא בכוחי.

כשהגעתי לכנס של "שמור עיניך",
שבו הייתה הכנה טובה לימים הנוראים,
לא תיארתי לעצמי שהיום שבו ארגיש הכי רע,
מכל חגי תשרי, יהיה דווקא "שמחת תורה"...

תיארתי לעצמי שיהיה לי קשה ביום הכיפורים,
אבל שמחת תורה?

בכל זאת, אפתח באסירות תודה.
אני אסיר תודה על שהייתי נוכח עם הילדים שלי בתחילת ההקפות,
רציתי שתהיה להם חוויה חיובית, והתמקדתי בכך.
אני אסיר תודה גם על הסבלנות שגיליתי כלפיי בני הבית,
גם היא הייתה כרוכה באינטרסים.

בתקופה האחרונה חשבתי על כך שעדיף לי להיות (במונחי הרב אשלג)
"משפיע על מנת לקבל" מאשר "מקבל על מנת לקבל".

אני רק צריך להיזהר (מאוד!)
להיות נכון לוותר על ציפייה שלי לקבל,
(אפילו "נקודות זכות" אצל אחרים),
אם מסיבה כלשהי הדבר לא יסתדר,
או לבקש את הנכונות הזו מאלוקים,
כי אחרת, "ציפיות הן טינות בהיריון",
ואם הן לא תתממשנה תיוולד לי טינה במשקל כבד...

***

שמחת תורה עבר עלי בביקורתיות גדולה.
היה מאוד קשה לי עם כל האנשים
שרוקדים וצועקים במשך שעות על גבי שעות.
הרגשתי שיש כאן זיוף ושזה לא אמיתי.
כמעט לא נטלתי חלק בתפילות ובריקודים.

ייתכן מאוד שאני משליך מעצמי על אחרים.
בשנים קודמות הייתי מאוד בתוך זה.
אך כמדומני שכבר כמה שנים לפני שהתחלתי את התכנית,
הניצוץ אצלי כבה. הרגשתי שזה לא אמיתי,
ושאני קצת מכריח את עצמי להיכנס לטרנס הזה.
(אותו דבר נכון גם לגבי תפילות ארוכות בימים הנוראים).

כללו של דבר, הרגשתי מאוד מנותק מכל החוגגים.
"לשחוק אמרתי מהולל ולשמחה מה זו עושה" :-\

בצאת החג, ליוותה (ועדיין מלווה) אותי תחושה קשה של ריקנות.
אני לא בטוח שזה קשור להתנהלות שלי בחג.
יכול להיות שזו תוצאה של העובדה שהחגים מסתיימים.
ואולי של זה שאני לא עושה צעדים...  :-\

מתפלל להמשיך לצעוד בדרך (תרתי משמע)
שנזכה ללכת מחג אל חג בנקיות ומפוכחות חיובית.

מזדהאה עם התחושות שלך מול הרוקדים והמתפללים...

תודה kol על ההזדהות...

שבוע טוב ונקי לכולם!

אסיר תודה על 249 ימים נקיים.
קשה לעכל שאפשרי להתעורר מחר
ל-250 ימים נקיים.

אסיר תודה על הנוכחות שלי בתקופת החגים.
הרגשתי הרבה את החסרונות שעדיין קיימים,
ואת שלל פגמי האופי,
אבל בסך הכל, הרבה יותר השתדלתי,
להיות נחמד לאשתי ולילדים ולעזור להם.

וגם אם זה היה מתוך תלות וריצוי
וניסיון לצבור "נקודות זכות" אצלם,
זה עדיף בהרבה מלרצות את התאווה.

התחושה הפנימית שלי בתהליך שאני עובר היא,
שאני צריך לשמוח בחלקיות ולייקר אותה.

חסר אונים מול בזבוז הזמן שלי.
מקווה ומתפלל לנכונות לנהל שגרת חיים שפויה יותר,
שתכלול גם עבודה מסודרת יותר על הצעדים,
לפחות 5 דקות ביום.

מפוחד מהריקנות שאני מרגיש.
מפחד שהנס של הנקיות יסתיים בקרוב,
בגלל שאני לא עושה צעדים.
מפחד לסיים בהתפוצצות גדולה מבעבר,
ולאבד את מה שיש לי.

מפחד מהחזרה לשגרה.
מפחד מהשחיקה והשבירה שבשגרה,
ומהרצון לגוון במשהו מסעיר,
שישחוק וישבור אותי עוד יותר...  :-\

מבקש ממך שחרור מהפחדים,
יחד עם נכונות לעשות כראוי את המוטל עלי.

"לשמוח בחלקיות ולייקר אותה"
כמה חזק...
250 ימי נקיות-מזל טוב
הדברים היפים שאתה מעלה פה זה סוג של עבודה
אולי לא בדיוק לפי הצעדים כי אני עוד לא מכיר את כל הצעדים למעט 1 2 3
אבל בהחלט שירות טוב.
ושאלו קים יתן לך עוד יום נקי כל יום רק להיום..

תודה kol על המחמאות והאיחולים...

אני אסיר תודה על 250 ימי נקיות.
אסיר תודה על ההתנהלות שלי היום עם הילדים,
ועל הנוכחות איתם ועם אשתי.
אסיר תודה על שסוף סוף התקדמתי היום בצעד ארבע,
אחרי זמן רב שלא עשיתי זאת,
ושהתקשרתי לספונסר אחרי שלא דיברתי איתו יותר משבוע
(ביום שאני לא עושה צעדים אני לא מרגיש נוח לדבר איתו... :-\).

חסר אונים מול השעות המאוחרות שאני מגיע אליהן.
חסר אונים מול בזבוז הזמן והכסף הסיטונאיים.

מבקש מאלוקים להנחות אותי בדרך הטובה בשבילי.

בס"ד

טהרני היקר!
שלום עליכם נהנתי לראות את ההתקדמות
מ - הפחדים הגדולים של אחרי החגים...
עד - הרגשת השלווה של ימי הצעדים,
שתזכה לעוד הרבה ימים נקיים...

ערב טוב ומחלים!

mi כתב on 20 אוק' 2014 12:26:


תודה על הגדרת הדברים
באופן שלא חשבתי עליו
ועל כל החיזוקים.

תמיד שמח לראות אותך כאן בפורום
(ונזכר שכדאי להרים אליך טלפון...).

אני אסיר תודה על 251 ימים נקיים,
בחסד אלוקים אוהב, בכוחו ולא בכוחי.
מודה לו על כל יום.
מתפלל ומתחנן לסיים את היום הזה בנקיות.

אסיר תודה על זה שעשיתי קצת צעד 4 היום.

בכל פעם שאני כותב כאן,
אני מרגיש שיש לי המון מה להגיד.
אני מתוסכל מזה שאני לא יודע איך לסדר את הדברים,
ומזה שאני שוכח יותר מחצי ממה שרציתי לומר.
מתפלל ליותר שלווה (ואסיר תודה על זו שקיימת).

***

בימים האחרונים, לפי הטיפול בילדים,
אני משתדל להודות בחוסר אונים,
ולבקש מאלוקים עזרה.
אני רואה ישועות כפשוטו.
אני הרבה יותר נוכח איתם.
פחות לחוץ לסיים כדי לקבל את הזמן לעצמי.
פשוט אסיר תודה. זה נס.

זה ממחיש לי נקודה שכבר התחלתי להבין,
אך אני עדיין ממש לא חי מספיק לאורה:
אלוקים יכול לשחרר אותי לא רק מתאווה,
אלא מכל הפגמים שלי בכל התחומים.
אני צריך רק לבקש באמת,
ולתת לו באמת להיכנס לשם.

גם בעבודה ניסיתי זאת לאחרונה,
וזה די עזר לי.

***

העיניים (כמעט) נעצמות.
נראה לי שאלוקים רוצה שאלך לישון עכשיו.
מקווה להמשיך בפעם אחרת...