אני חושב שצריך להתמקד בהווה. העבר אין, והעתיד עדיין. גם אני חושש מאוד שגל הגאווה יחבור פתאום לגל התאווה, ולכן אני שומר על נמיכות רוח, ומודה לה׳ על כל יום טוב שעובר.

טהרני




האם אנחנו מכירים אחד את השני, אם כן אשמח שתתקשר אלי

טהרני, גם אני מרגיש כמוך לגבי השם...אחרי כל כך הרבה שנים ששנאתי את עצמי ואת מציאותי וציפיתי שגם השם ישנא אותי כמוני הרי אני לא יותר טוב ממנו,

זה הרבה עבודה להבין את המשפט "ה' ארך אפיים" יש אנשים שחושבים שיש מן כוס כזו של פורענות ומתי שהיא מתמלאת אז השם שופך אותה עלינו ככוס תרעלה...זה נכון רק חלקית, אם השם רואה שאנחנו חוזרים בתשובה הוא "מגדיל" את הכוס (בכלל להאניש ולהגביל את השם זה עבודה זרה אבל נניח) ומניח לנו לקתן את עצמנו, הוא לא כועס עלינו במובן שאנחנו כועסים על עצמנו או על אחרים, הוא לא רק רואה את התוצאה אלא גם את הסיבה ואת מה שיכל להיות יותר טוב או פחות טוב.

לי אישית קשה מאוד למסור את חיי למישהו שהייתי בטוח כל כך הרבה שנים ששונא אותי ומתנכל לי ומשאיר אותי פה בעולם בכדי לסבול, כיום אני צריך לחשוב בצורה מכוונת (אסירויות תודה) עד כמה שהשם אוהב אותי, וגם זה קשה לי, אני לא מסוגל לחשוב (למרות שאני יודע שיש הרבה דברים) על עשר אסירויות תודה, לעומת זאת אין לי בעיה למצוא לפחות עשר דברים שאני חסר אונים לגביהם, זה דורש עבודה ודורש להיות נוכח, ודורש גם לקרוא את הפוסטים של טהרני שמחזקים אותי הרבה מאוד(גם באמונה וגם בעבודה)

אוהב 

שלום טהריני היקר

מאחל לך הרבה טהרה.

פעם כשסיפרתי לחבר על הפחד שלי מלאבד את הנקיות הוא אמר לי, אם הנקיות שלך היא יש לך ממה לפחד...
אבל אם הנקיות מאלוקים היא, אין לך מה לאבד.
ואולי זה העומק של רק להיום. אני לא אמור לשמור על המדריגה והתואר של נקי X ימים. רק לשאול את עצמי מהי הפעולה הנכונה עבורי לעשוצ כעת.

עבורי, הפעולה היא לכתוב בפורום ולהתחבר לחברים.
מהמהי הפעולה הנכונה עבורך?

אחד המבחנים לדעת מהי הפעולה הנכונה, זה הפעולה שאותה הכי לא בא לי כעת לעשות. אותה אעשה.
(אני מתחיל לחשוב שעכשיו הפעולה הנעונה היא להתקשר לספונסר  )

אוהב
הושיעה

השם - קצת יותר רציני ממה שאנחנו יכולים לחשוב, ומספיק לשמוע על קצת אירועים מפחידים שקורים - כדי להיתקף בפחד מפניו.
עם כל זאת, אני מאמין בכך שבאמצעות תורה ומעשים טובים ניתן להתקרב אליו ולהרגיש כמה שהוא מוביל ומכוון אותך.
בלי תורה ומעשים זה אכן ילדותי וטיפשי לחשוב שכל אירוע מסביבך הוא ביחס ישיר לפעולה האחרונה שביצעת.
והתובנה הזו מדגישה את העוצמה שיש בתורה ובמצוות - המקרבים אותך אל מקור הכח והשפע בעולם. השתדלתי לכתוב במקסימום כנות ובמינימום סיסמאות נבובות.

תודה לכם חברים! נכנסתי עכשיו לפורום וריגש אותי לראות שכמה חברים טרחו להגיב. חיזקתם אותי מאוד.

newbody כתב on 24 מרץ 2014 14:46:


תודה newbody על המעורבות הרבה, ועל הפירגונים שלך שמאוד מחזקים וזוקפים את קומתי הרצוצה (ללא הגזמה!).

בחסדי השם, מחר בבוקר אקום בעזרתו יתברך להשלמת 42 ימים של נקיות, שישה שבועות נקיים, למעלה מאלף (!) שעות נקיות (שוב תודה לך "יוסף בעל ההחלמות" על פקיחת העיניים לחשבונות המחזקים האלה).

זה בכוחו ולא בכוחי, אף שאני מתכחש לכך.  :'(

וזה כלל לא מובן מאליו, אף שאני כפוי טובה לגבי זה.  :'(

ערב טוב!

רציתי לחלק את מה שיש לי לומר לשתי הודעות. התודות נמצאות בהודעה הקודמת.

רציתי גם לשתף בכך שאני עובר תקופה קשה מהרבה בחינות, בעיקר בבית. יש מתיחות גדולה ביני לבין אשתי היקרה והאהובה (את התארים האלה אני מצרף לשמה בלי ציניות). אני ממש מרגיש שאני קורס, פיזית ונפשית.

אני רוצה למסור את חיי להשגחת ה', אע"פ שאני לא יכול לומר שאני מבין אותו

לאחרונה סיפרתי לחבר שכשאני משוחח עם חברים, או מסתכל בפוסט הזה, אני רואה שכבר הספקתי לשכוח הרבה דברים שהיו נראים לי קשים, וכל פעם אני עסוק ב"צרות" חדשות שמשכיחות את הישנות. (חבר בטלפון שואל: "נו, אז איך היה בסוף?" לגבי התמודדות מסוימת שהייתה לי, ואני משיב: "אה, זה דווקא היה בסדר גמור. אבל עכשיו..."). אני מקווה שגם את הקושי הזה אשכח בקרוב.  

היום לא יכולתי להגיע לקבוצה  :-\ היה קשה לי מאוד עם זה  :'( זה הצטרף לרגשות שליליים רבים שמלווים אותי בתקופה האחרונה, ובהם הרבה תסכול  >

אני שמח שלמרות הכל לא "שברתי את כל הכלים". אמנם, כעסתי ולא קיבלתי את זה בצורה מלאכית, ואפילו לא בצורה אנושית נורמלית, אבל בסך הכל אני חושב שהייתה התקדמות, יחסית למקומות נפשיים שהייתי בהם בתקופות אחרות בחיי.

מקווה לקום מחר לבוקר של 43 ימים נקיים, ג"ם זו לטובה!

מבין אותך מאוד...
אני מחכה למפגש השבועי כל השבוע... כשאני כועס אני גם לא מתנהג בצורה אנושית מידי  :-\, ב"ה שאשתי מבינה  :

ערב טוב!

בחסד ה' אני מקווה מחר להתעורר ל45 ימי נקיות, בכוחו ולא בכוחי. זה חצי מ-90 יום!

אני אמור להיות אסיר תודה לו על התקופה הזאת, אך אני כפוי טובה. אני מודה ומעריך, אך לא מספיק.

אני חסר אונים גם בנקודה הזו. אין בי את העוז לעבוד חזק על הכרת טובה. אני מבקש ממך ה' שתזכה אותי להכיר טובה, אבל לא ע"י ייסורים וחליים רעים (רגשות שליליים ונפילות ח"ו).

לאחרונה אני נמצא בתקופה לא פשוטה, ואני מרגיש שרוח התכנית מלווה אותי ועוזרת לי למתן את התגובות שלי.

שוב אומר, שהחיזוקים שלכם והקשר אתכם מאוד עוזרים לי. יש לכם חלק גדול בהתקדמות שלי.

שבוע טוב! בחסדיו הגדולים נקי 46 ימים!

כל הזמן מלווה אותי החשש שאם אפול (או אולי כשאפול, מצד היותי מכור  ), יהיה לי מאוד קשה לקום. (מעריך מאוד את רון אושרי עובדיה, שכל הזמן מתעקש ולעולם לא מתייאש. הבחור פשוט עשוי פלדה רוחנית!).

אשתף בכנות במשהו נוסף: חשוב לי לראות כמה קוראים את הדברים שאני כותב (כבר כתבתי על כך בשלבים מוקדמים יותר של המסע). כשאני רואה שלא הרבה קראו פוסטים שכתבתי, או שהם לא עלו למייל היומי, יש לי קצת צביטה בלב. כמובן, שזו חלק מהבעיה שלי כמכור שרואה את עצמו יושב על כסא הא-ל, כלשון הספר הלבן, ומתקשה לנפץ את התדמית. ובכל זאת, כמכור בתחילת הדרך, עושה לי טוב להיות במרכז העניינים.  ;D

אז תעשו לי לייק! (בכך שתכנסו לפוסטים שלי...  )

שבוע טוב ונקי לכולנו.

קראתי  ;)ואני ממש מזדהה גם אני מרגיש ממש חשוב כשקוראים מה כתבתי. אני סופר את ההודעות שלי ומדמין איך בעוד כמה שנים אני אשלח הודעות עזרה והכוונה לחברים חדשים... אוי לאן שהגאוה ( ריכוז עצמי אם תרצו) לוקחת אותי... זה הרי כל כך אבסורדי אבל ככה אני, כרגע.
שבוע טוב!

תשובה שלימה - היה שווה לכתוב את ההודעה כדי לקבל שוב חיזוק ממך  :D ;D



המשפט הזה שלך ממש תפס אותי. נראה לי שזה הדבר החשוב ביותר בתוכנית - כנות.

לכן, גם אם הייתי רוצה להיות במקום אחר, וגם אם הייתי רוצה שכולם יחשבו שטהרני הוא בעצם המשתתף הכי מושלם בפורום שנקי מכל שמץ גאווה, תלות וריצוי, הכי נכון והכי חשוב, בשבילי ובשביל הפורום, שאכתוב כמה שיותר את האמת אודות טהרני.

עכשיו אני מתחיל לחשוב שחבל שלא כתבתי על עצמי בצורה יותר בוטה...  אבל בעצם, עם כל התיאוריות היפות שאני כותב פה, בתכל'ס, את כל הג'יפא אני מעדיף בינתיים לשמור לעצמי, ושלא תדעו על קיומה...  ;D

האמת שגם מה שאתה מנסה להסתיר גלוי פה לכולם
הרי כולנו באותה הסירה, וכל פעם שמישהו רושם פה משהו אז אנחנו מזדהים
זה שאני רושם את הג'יפה זה לא בשביל להגיד הי חברה...לא ידעתם אבל תראו איזה בזוי עם עומד פה לידכם,
זה כן בשבילי, שאני אראה איפה הייתי, לזכור את כל  השעות הימים הדקות והחודשים ששיחית בביוב

בהנחה שאתה מכור אז אתה כמונו וכל אחד מכיר את עצמו ויכול להקיש לגבי האחרים, הרי לא המעשה הוא העיקר אלא הכוונה
ואצל כולנו קיימת אותה חולשה, היא באה לידי ביטוי בצורה אחרת, אצל אחד זה פנטזיות, אצל אחד זה גברים, אצל אחד זה נשים אחרות ואצל אחר זה סרטי פורנו
אבל אצל כולנו זו אותה חולשה, אותה אלרגיה שמובילה אותנו לאותו מקום.

אוהבים אותך טהרני...כמו שאתה, עם כל הג'יפה

תודה ניובדי על חיזוקיך המועילים כתמיד. 

עברתי היום יום קשה מאוד מהרבה בחינות, אני הולך עכשיו לישון, ומקווה שאקום מחר לבוקר נקי, 48 במספר! מקווה שיהיה יום ח"ם רק במובן החיובי...