אוהבים

אצלנו הביקורת זה מצד המשפחה שלי חוץ מהמשפט הקבוע של חמותי "אולי תמצא כבר עבודה נורמאלית" כלומר שתרוויח מספיק שאשתך לא תצטרך לעבוד ותקנו כבר בית, נשמה האישה הזו הבעיה שהיא בגוף

שיהיה בהחלמה

newbody כתב:



תודה. חייכתי. בעצם עדיין מחייך (נזכר בסיטואציה שבה אני כותב בפורום משהו שמעלה חיוך על פני והבן שלי שואל אותי "אבא, למה אתה מחייך?"...).

newbody כתב:


טוב לדעת שאני לא היחיד שעדיין לא קנה בית. תמיד אני מרגיש שההתמכרות שלי תקעה אותי בכל המישורים. שתמיד יש לי "הצתה מאוחרת" ואני עושה רק אחרי פרק זמן ארוך את מה שכולם עשו כבר מזמן. אה, בעצם גם אתה מגדיר את עצמך מכור...

טוב, אז הנופש הסתדר בסוף, ואפילו בגדול! חשבתי לעדכן כאן בפירוט רב, ואני מרגיש צורך בכך. אבל מאוד נראה לי שנכון בשבילי לישון בקרוב.

רק אכתוב בקצרצרה שהתמלאתי טינות על אשתי, שהייתה מוסחת מה"ביחד" שלנו, וכל הזמן (?????) נכנסה לחנויות בגדים וכלי בית והשאירה אותי להמתין לה, ללא כל התראה מוקדמת. בסוף התמלאתי כל כך הרבה טינה (בלי לעשות צעדי 4 והלאה), שהטינה פשוט עלתה על גדותיה, פרצה את גבולות השפתיים שלי, ונשפכה בזרם חזק, מבלי יכולת לעצור את השטף העכור, וכמובן, בתזמון לא מתאים ביותר.

בסוף עשיתי צעד ארבע, ושיתפתי אותו עם חבר. הרגשתי שאני פשוט לא נכון לוותר על הציפיות שלי. אני לא יכול! יצאנו לנופש! זה אמור להיות זמן של ביחד! זה לא פייר! אני צודק! אני לא מוכן לקבל את זה שאסור לי להיות צודק כי הטינה קטלנית בשבילי. "אני רוצה לנטור טינה כמו ג'נטלמן"!

הרגשתי שאני ממש "תקוע" בתוך זה. בלי יכולת לצאת. אני באמת לא יכול לוותר על הרגשות הקשים האלה, ולא יכול "להחליף" אותם בשום פנים ואופן. אחד מהפגמים שלי הוא, שאני מגיב בחריפות לא פרופורציונלית לכל המצבים האלה. עד עכשיו זה מלווה אותי (למרות שהתפייסנו בניסי ניסים). אישה, כידוע, תמיד זוכרת לנצח אבל אשתי זוכרת הרבה פחות ממני. זה עושה אצלה הרבה פחות רושם. אני לא מתנהג כמו גבר בן 30+. אני מתנהג כמו ילד. אני מתבייש לכתוב באיזה גיל.

לראשונה מאוד התחברתי למשפט שאני שומע מפי חבר שנקי במשך תקופה די ארוכה, כאשר הוא מצהיר. הניקיון שלו לא כל כך איכותי (אנחנו נמנעים מלחרוץ דיעה, אבל הוא כל הזמן מספר שהוא במעידות...), ובדרך כלל, קשה לי פעמים רבות להתחבר אליו בצורה עמוקה.

אבל היום, ממש הרגשתי כמו במשפט שבו הוא מציג את עצמו בקבוצה: "אני אדם חולה מאוד". אני באמת באמת אדם חולה! מאוד! אני לא מתנהג נורמלי. אני לא יכול להגיב בצורה נורמלית למצבים (דמעות עולות בעיניי בשעת כתיבת המילים הללו. כשהצגתי את עצמי בקבוצת הלילה הטלפונית של "שמור עיניך" הודיתי בכך. "אני אדם חולה מאוד". זו פעם ראשונה שאמרתי את המשפט, וגם הרגשתי את החיבור הפנימי.

בסוף עשיתי צעדים 4-9 בצורה חלקית ולא מושלמת בכלל, וזכינו להתפייסות עמוקה (שבה אני אומר לאשתי בכנות שהתנהגתי בצורה חולה, ואני מצטער על כך, ושאני משתדל לעבוד על זה, אבל אני נמצא בתהליך לא פשוט, שלוקח זמן). כאמור, מקווה לעבד כאן בצורה נרחבת את כל החוויות המיוחדות והמטלטלות שלי בנופש הזה.

שיהיה לכולנו לילה טוב! ונקי!!!

כמו שאתה קורא גם אני אדם חולה ולא מתנהג כמו אדם בגיל 40- אלא כמו ילד בגיל שלוש (הבן שלי) וזה לפעמים מטריד אותי

כל הכבוד שהצלחתם להתפייס ואגב הפרצוף הזה
מורכב מנקודותיים והאות S

ואם בנופש עסקינן אז אני מעולם לא הייתי בנופש עם אשתי אז לאשתך יש אסירות תודה לרשום על זה שיצאת איתה לנופש

טהרני , אוהבים!!
שאלוהים יהיה איתך..
הכובש

תודה חברים!

newbody - מאחל לך שזה יקרה גם אצלך בקרוב! זה חשוב. מאוד. ובמיוחד כשזה נעשה מתוך התהליך בתוכנית. זה גם מורכב.

אסיר תודה על 470 ימים נקיים, בכוחו ולא בכוחי.
אסיר תודה על אפס פיצוצים רציניים היום ביני לבין אשתי.
אסיר תודה על עשייה רבה בבית.

חסר אונים מול השעה המאוחרת, ומול כל צעדי הארבע שיש לי לעשות, ומול עוד דברים רבים שעליי לעשות מחר.

מבקש מאלוקים להישאר מחובר אליו ולהתחבר עוד יותר, בכמות ובאיכות.
מבקש גם לעשות "חשבון נופש" מפורט.

שיהיה לילה טוב ונקי לכולנו!

שלום חברים יקרים!

יום של כאבי ראש איומים ונוראים.
יום של פיזור הדעת והנפש.
אבל יום נקי, יום עם קצת פעולות של תכנית.

התקשרתי היום לספונסר, אחרי זמן רב שלא עשיתי זאת.
הוא חזר אליי כשלא יכולתי לדבר כל כך, אז אמרתי לו שאחזור אליו מאוחר יותר, ואני רק שואל מה הוא אומר על זה שמישהו ביקש שאספנסר אותו לשבוע וחצי. הוא אמר לי שהוא לא דואג לאותו אדם, שאלוקים ידאג להחלמה שלו והוא המנהל שלה, שאני לא הכרחי בסיפור, ושאעשה מה שנראה לי ושזה לא כזה משנה, אבל הוא דואג לי.
אני באמת לא מקפיד להתקשר אליו, וגם לא לחברים. וגם לא מתקדם בצעדים 8-9 שבהם אני אמור להתמקד.
איך כתב כאן מישהו היום? אני אוהב לעשות דברים שמזיקים לי... אז לא יודע אם אני אוהב את זה, אבל אני כל הזמן עושה דברים שמזיקים לי ולא עושה דברים ששומרים אותי מפני נזקים.
איפה שהוא בתת ההכרה שלי אני מבין, שלא לעולם חוסן, ושאם לא אקפיד על הפעולות מסתבר שאפול (כפי שמספרים לי חברים רבים שנפלו אחרי תקופה, שזה היה בין השאר כתוצאה מהזנחה של הפעולות, של תחזוקת ההחלמה שלהם).
אבל הידע הזה לא מוסיף לי כוח לעשות את הפעולות כראוי. אני לא צריך עוד ידע, אני צריך עוד כוח. אני צריך שבעל הכוחות כולם יעניק לי מכוחו.
מבקש ממך נכונות וכוחות גוף ונפש לעשות את הפעולות תמידין כסדרן. אני מרגיש שגם הסדר מאוד חשוב כאן, ומתקשה לשמור עליו.

אוהבים אותך באמת!
מחכה לבריאותך הטובה, ולו רק בגלל אינטרס אישי,
אני חייב כבר לשוחח איתך :-)
לילה טוב ונקי.

תודה מנסה להבריא. לפחות דיברנו קצת היום...
גם אני מנסה להבריא, אבל לא כזה מצליח...

***

ערב טוב חברים יקרים ואהובים!
אני אסיר תודה לאלוקים על 474 ימים נקיים.
בכוחו הגדול והאוהב ולא בכוחי.

אני נמצא בתקופה עמוסה, מלחיצה ומבלבלת.

היום התקשרתי לספונסר שלי אחרי כמה וכמה ימים שבהם לא התקשרתי (שבועות, נופש וכו'). הוא אמר לי שפיטרתי אותו, וציטט איזו אמירה שמסתובבת כנראה שם, בשווקי ההחלמה של ארה"ב, שספונסי (=מודרך) שלא מתקשר לספונסר (=מדריך) במשך שלושה ימים - נחשב הדבר כפיטור הספונסר שלו. ניסיתי לומר, שאני לא רואה את זה כך, ושאיך שאני רואה את הדברים אני פשוט בתקופות. לפעמים אני בתקופה טובה, שבה אני יותר מצליח לנהל סדר יום של החלמה. ולפעמים לא. בכל אופן, הוא העדיף שאקח מישהו אחר מהארץ, שאהיה יותר מחויב אליו. ניסיתי לבקש משניים מ"גדולי המחלימים" ולא עלתה בידי. אח"כ דווקא עלתה לי מחשבה לבקש ממישהו מסוים אחר בחו"ל. וצ"ע.

יש לי הרגשה שאחרי שנה ורבע בתוכנית לא נאה לי לקחת סתם כל אחד. אני צריך לקחת ספונסר טוב, עם החלמה טובה. אני חושב שיש בזה גם משהו נכון, אבל גם הרבה אגו. אני הרי צריך לבדוק מי מתאים להיות ספונסר שלי, אז אני צריך לבחון את כולם, ואת כל הנקודות הלא-מתאימות שלהם. האמת שלכתוב את זה עושה לי הרגשה רעה. אפילו מאוד. כנראה לא נעים לי לפגוש את עצמי במקום כזה.

[מכאן גם הכותרת שהוספתי זה עתה, על משקל "דירה להשכיר". הסיפור בו מוצאים את מומי השכנים ובשל כך נמנעים מלשכון לצידם, עד אשר מגיעה היונה נדמה לי, ושוכנת בשלום עם כולם. ובמידה מסוימת, מאוד בולט שם "כל הפוסל במומו הוא פוסל"].

[איכשהו אני נזכר עכשיו במישהו שאני מכיר שנקי שנתיים יותר מאשר הספונסר שלו. שאלתי אותו איך זה, והוא אמר לי "כי יש לו החלמה!"].

הטלטלות הרגשיות, אפילו כשהן מינוריות, ממש משבשות לי את סדר היום. מבקש מאלוקים יותר שפיות במקומות הללו.

מחר אני ניצב בפני איזה שהוא אירוע מטלטל מכל מיני בחינות. האמת שאני חושש. חושש ליפול שם. גם אם לא בתאווה, אז בטינה, אז בחוסר סובלנות. קשה לי. קשה לי עם עצמי.

ראיתי היום שמישהו כתב ביומן המסע שלו שהוא אוהב את עצמו, והתלבטתי האם אני אוהב את עצמי. נראה לי שמאז התכנית אני יותר נינוח עם עצמי, אבל אני עדיין רחוק מקבלה עצמית, לא כל שכן מאהבה עצמית במיטבה.

אז שיהיה לנו לילה נקי שפוי ומחובר!
ושלא אשכח שאני חולה וחסר אונים מול תאווה.
השכחה מזיקה לי עד מאוד ומעמידה אותי בסכנה גדולה.

אוהבים טהרני!
שיהיה לך בהצלחה עם הספונסר החדש.

אוהבים! פשוט אוהבים ומאחלים לך את כל הטוב!

הי טהרני

אם שלושה ימים מפטרים ספונסר אז אוי לי ואבוי לי פיטרתי את הספונסר שלי מלא פעמים

בהצלחה עם הספונסר החדש

אוהבים

תעדכן, אני במתח,

יש לך כבר מישהוא ?[!]

וואו! כמה חברי אמת יש לי!
איזה כיף להיות בתכנית הזו...

חסר אונים לגמרי מול השעה ההזויה הזו.
אני חייב לקום מחר מוקדם מהרגיל.
למה אני עושה לעצמי את זה?...

אסיר תודה על 476 ימים נקיים.
מקווה ומתפלל להתחבר יותר.