אכן מחזק!

טהרני,

מזל טוב !!

איזו שמחה! בכל חצרות אנ"ש דנן בארץ ובחוצה לה לרגל הגיע טהרני לחמש מאות ימים נקיים !!

ממש דחף אותי לסיים את היום הזה בנקיות [למרות שקשה לי מאוד].

תודה רבה רבה !!

ובהצלחה ב-500 הבאים,,,

אריאל

תודה חברים!

אריאל - (כמעט) אף פעם לא רציתי להשתייך לאנ"ש מכל סוג שהוא, אבל אני דווקא שמח להימנות על אנ"ש דנן שמצאו פיתרון...

אסיר תודה לאלוקים, הגדול והאוהב, ששומר אותי נקי במשך 504 ימים.
סדר היום שלי מבולגן ונמרח ברמות קשות. זה גורם לי לא לישון מספיק שעות בלילה.
זה גורם לי לא לעשות פעולות. אני ממש חסר אונים מול העניין הזה.
זה ממש כמו עם התאווה - אני מבין ויודע שאני צריך להפסיק עם זה, אבל זה לא עוזר לי לעשות את זה. מבקש מאלוקים נכונות - דבר שהוא לגמרי לא מובן מאליו.

שיהיה לכולנו יום טוב, מחובר ונקי!

בהצלחה רבה הלאה חבר !

האנ"ש היה במיוחד בשבילך,,

תודה אריאל.

עבר עלי יום עמוס מאוד מבחינה רגשית, לאורך רוב ככל היום הרגשתי שלווה, למרות כל מיני עניינים לא פשוטים שניתכו עליי, אך בסופו התפרצתי.

אני גם מתחיל להבין שלאשתי יש בעיות משלה. כל השנים שהשתמשתי, הרגשתי אשם והלקיתי את עצמי ללא הרף, אז תמיד אשתי נתפסה בעיניי כמושלמת (טוב, אלא אם כן אנשים נודניקים מבחוץ האשימו אותי במשהו, שאז הייתי מטיל חלק נכבד מן האשמה עליה).

הקושי המרכזי שלי עם אשתי כרגע הוא בתחום התקשורת. אני מתחיל להבין, אחרי שנים רבות של נישואין, שבעצם אין לאשתי כרגע כלים להגיע איתי לעמק השווה, "להיכנס לנעליים" שלי, להבין מה אני מרגיש, ולפעול מתוך התחשבות בכך. אני לא כל כך קיים בשבילה. לא בגלל שהיא שונאת אותי (אם כי בתקופה האחרונה אני מרגיש שזה גם נכון), אלא בגלל שאני לא מצליח שהדברים שלי יגיעו אליה. היא עוטה מין שריון של אטימות כלפיי. אז כן, אני מגזים, ומחר זה יראה טוב יותר, אבל זה כואב. מאוד.

יכול להיות שהיא נסגרה בשנים של ההתמכרות, יכול להיות שזו תוצאה של התפרצויות הזעם שלי. אני לא יודע מה בדיוק הגורם. אבל זה המצב, וזה לא קל (בייחוד לאור כל העניינים האחרים הנושפים בעורפנו).

אוהבים!
מתפלל שאלוקים יהיה איתך.

הי טהרני

זה מדהים כמה הנשים שהחפצנו אותן כל החיים שולטות בניואנסים הקטנים של הרגשות שלנו.
כל תגובה מצידה מעוררת בי חששות, כל חוסר תגובה פחדים.
אצלי זה ככה, הספונסר אומר שצריך באיזשהו שלב לפרק את התלות, שאהבה אמיתית היא לא תלות, אני עדיין לא מבין מה הוא אומר.

מאחל לך לילה מוצלח
שיהיה בהחלמה

תודה newbody!

הציטוט הזה מסביר קצת למה הן כל כך שולטות בנו, ואולי יעזור להבין את דברי הספונסר הנכבד :

"הדבר שאני באמת מחפש בתאווה... הוא חיבור. מה שאני באמת רוצה הוא ליצור את [b-]ה[/b]חיבור עם המקור של חיי. ובמחלה שלי, אישה נתפסת כמקור של הוייתי, האלוהים שלי. התאווה מוליכה אותי שולל, ואז אני מאמין שזה הדבר שאינני יכול לחיות בלעדיו,
כשבעצם אלוהים הוא זה שאינני יכול לחיות בלעדיו.(הספר הלבן עמ' 194)

מרוב ששקעתי בתגובה ל-newbody שכחתי כבר למה פתחתי את יומן המסע...

לפני כמה דקות מסרתי מסר בקבוצה הטלפונית, והרגשתי רע אחר כך. אני חושב שזה היה משתי סיבות עיקריות:

א. אני מרגיש שיש לי הרבה יותר מה לתת מאשר מה שנתתי במסר. אני מרגיש רע עם זה שלא "סידרתי" את המסר קודם. פספסתי הרבה נקודות חשובות, וגם הייתי הרבה פחות רהוט.

ב. לא היו הרבה אנשים שהגיבו (טוב, אולי מרוב שדיברתי לא נשאר זמן , אבל...).

כמובן שיש כאן פגמי אופי רבים, ובעיקר פרפקציוניזם וניסיון לשלוט. אני מבין שאני צריך לעשות על כך צעד ארבע, אבל איכשהו ברור לי שלא אעשה זאת...

מרגיש כל כך עייף מהדינמיות של החיים, ומהתפקוד הקלוקל שלי בתוכם.
שיהיה לנו יום טוב, נקי ומחובר.

אוהבים אותך!
ולמרות שפספסתי אני בטוח שהיה טוב...

היה מעולה עם המון החלמה

היה אחלה מסר. תודה לך.

העובדה שהיה חבר חדש אחד בסוף שהסכים לעלות ולבקש עזרה - מבחינתי שווה את הכל.

לפעמים אנחנו יכולים לתת מסר שכולו החלמה, אבל הוא לא עושה שום שינוי אצל אף אחד. במקרים אחרים אנחנו מצליחים לשרוט למישהו את השריון שאיתו הוא מגן על ההתכמרות שלו, וזה דבר ענק.

תודה חברים. האמת שלמקרא הודעותיכם הרגשתי קצת רע עם עצמי. הרגשתי שאני מנסה לסחוט תשומת לב, באופן קצת מניפולטיבי על ידי ההשתפכות כאן. בכל אופן, אני מאוד שמח שיש לי חברים כמוכם. אין דברים כאלה!

התלבטתי אם לכתוב את הדברים הללו כאן, או ביומן המסע שלי אל אשתי בפורום נשואים (אולי בעצם אגזור מפה ואדביק גם שם). החלטתי לכתוב זאת כאן (דרך אגב, אני נמצא במקום שבו יכולים להפריע לי כל רגע. מקווה שיתאפשר לי להמשיך לכתוב מתוך יישוב הדעת).

הבוקר מלווה אותי תחושה פיזית קשה באזור הלב. התחושה הזו הייתה מוכרת לי והיא החזירה אותי הרבה אחורה, לתחילת הדרך שלי בתכנית.

אני מרגיש (פיזית!) כאילו אני מסתובב עם פצע פתוח באיזור הלב. פצע חשוף. שורף. הכאב הזה מלווה אותי כל הזמן. 24/7.

בתחילת הדרך בתכנית הרגשתי ממש כך לגבי ההתמכרות שלי. וואו! אני מכור לתאווה! כמה כואב! (כמה בונה! מוקדש לאריאל ). איי! אך! אאוץ'! זה משהו שפוגע כל כך בכל תחומי החיים שלי!

עכשיו אני מרגיש כך לגבי משהו אחר, לגבי הזוגיות שלי. וואו! אשתי חיה (במישור הנפשי) לגמרי בנפרד ממני! היא פשוט אטומה כלפיי! היא לא באמת מצליחה להבין אותי, וגם ממש לא מנסה. להיפך. היא מזלזלת בי, מחקה אותי, לועגת לי, מתגרה בי. היא הרבה יותר שייכת למשפחה ממנה באה מאשר אליי, מאשר לילדינו המשותפים. היא מזלזלת בצרכים שלנו ואפילו לא כל כך מבינה אותם, היא אטומה לרגשות שלנו.

כמה כואב! איי! אך! אאוץ'! זה משהו שפוגע כל כך בכל תחומי החיים שלי! איך אני יכול לגרור ו"לגרד" את עצמי ולעשות בבית ומחוץ לו, כשאין לי שותפה, נפש תאומה. וגרוע מכך, כשיש לצידי מישהי שלאחרונה כל כך מתנכרת אליי ומייצרת בתוכי תחושות כל כך קשות.

כשחשתי את הכאב הזה בהקשר להתמכרות, הרגשתי במקביל שזה כאב מבריא, כאב מצמיח. אני מבקש ממך להרגיש כך גם לגבי הכאב הנוכחי. שהכאב הזה ידחוף אותי להתקדם ולקחת אחריות, ושלא יגרום לי לשקוע בתהומות של תסכול וייאוש.

תודה לכם, אלוקים וחברים, על ההקשבה, על העזרה ועל התמיכה לאורך כל הדרך.

אה, ובחסד אלוקים אני נקי 511 יום. מבקש לסיים את היום הזה נקי ומחובר קצת יותר מאשר התחלתי אותו.

לפני זמן לא רב בעבודה פתחתי (כפי שאני עושה פעמים רבות מתחילת הדרך בתכנית) את הפורום ואת המייל שלי של התכנית. הקטע הוא שהיום פתחתי בטעות את המייל פעמיים. סגרתי את הפורום ופעם אחת של מייל, אך בטעות השארתי את הפעם השנייה.

חבר לצוות שקשור להנהלה ראה ככל הנראה את המייל הפתוח. אני לא יודע מה הוא הבין משם. פתחתי עכשיו שוב את המייל כדי לראות מה יש שם. המון מיילים הם עם הכותרת "שמור עיניך"...

עם או בלי קשר, הוא אמר לי שאני צריך לבדוק עם המנהל מה בדיוק המשרה שלי לשנה הבאה (האמת שממש לא נראה לי שיפטרו אותי, אבל מי יודע...)

אסיר תודה על השלווה היחסית שאני חש בסיטואציה כזו, עד כדי כך שאני מסוגל לכתוב על כך רגע אחרי בפורום (מה שתיאורטית יכול להפליל אותי סופית).

אבל האמת, קצת מתסכל שדווקא כשאני בתהליך ההחלמה פתאום כל הזמן "עולים עליי"... טוב, לא כל הזמן, אבל לפעמים.

גם קשה לי עם זה שאני לא יודע מה הוא ראה ושאי אפשר לדבר על זה, ושתיאורטית הוא יכול לפתוח את כל ההודעות של טהרני ולבדוק מה הסיפור פה (ואם כן עשית את זה, אשמח שנשים את הדברים על השולחן. אני לא אדם רע (אתה מכיר אותי). אני פשוט אדם שסבל מאוד מבעיה ורק אחרי הרבה שנים מצא פתרון שעובד. אני אדם חולה שבמשך שנים חשב שאין תרופה למחלתו ובסוף גילה שקיימת תרופה כזו. קצת קשה להסביר את זה, אבל אשמח שנשב יחד ונדבר על כך).

אלוקים - אני מושיט ידיי לנוכחותך ומבקש להנכיח אותך יותר בחיי. לעשות את הדרוש לשם כך באמת ובתמים, במסירות, בכנות ובענווה.

אוהבים