בס"ד
וואו טהרני!!!
עוזבים אותך לרגע
ואח"כ צריך להשלים כל כך הרבה חומר...

אבל חדשות טובות
ואיחוליי הצלחה בתפקיד החדש...

בהחלמה רבה מכל הלב!

מי אני- אני מאחל לעצמי שתהיה לי כמות כתובה כזו של חומר פנימי גם ביני לבין עצמי, בעבודה רצינית על הצעדים, ולא רק של חומר מוחצן ביני לבין חברי הפורום (אם כי, אסיר תודה על שלושים אסירויות תודה שאני כותב בהרבה מן הימים האחרונים).

באתי לכתוב משהו על כך שהלוואי שהיה לי יומן מסע של צעדי 4 באורך של היומן הזה, ואז עלה לי רעיון אכן לפתוח יומן כזה. אולי זה ידרבן אותי יותר לכתוב צעדי 4, ומתוך מחלה יבוא להחלמה.

***

ערב טוב ומבורך בכל מילי דאחלמתא חברים יקרים!

אני אסיר תודה לאלוקים הגדול והאוהב ששומר אותי נקי בכוחו ולא בכוחי במשך 545 ימים, מספר בלתי נתפס עבורי, שכתיבתו מעבירה בי רעד.

אני אסיר תודה על שינויי גישה שלי, שניכרים מאוד בבית, ושאשתי שמה לב ומעריכה.

אני אסיר תודה על ספונסיים (=מודרכים) חדשים ורציניים, שאני מקווה שיגרמו גם לי להיות רציני יותר.

***

אני עייף מאוד. חושב על כך שלא הספקתי להתקשר לספונסר ולחזור לשני ספונסיים ולעשות כמה דברים שקשורים לתכנית, ועוד כמה וכמה דברים שקשורים לכל תחומי חיי. בכל אופן, אני מבין שהדבר הנכון בשבילי, רצון אלוקים עבורי, הוא ש(אצחצח שיניים ו)אלך לישון. מקווה מאוד ליישם זאת.

***

ועוד מחשבה חשובה בעיניי: כשחזרתי היום הבייתה מאוחר, החניתי את הרכב שלי במקום הקבוע, ופתאום שמתי לב, אחרי תקופה של חודשים רבים שאני מחנה אותו שם, שבעצם אני עושה משהו חריג, אני חונה במקום שלא כולם חונים, אולי בעצם הייתי צריך לחטוף כבר מזמן איזה דו"ח.

זה סוג של משל לאיך שהחיים שלי נראים. אני עושה דברים בדרך שלי, לפעמים מהמקום החולה שלי, ואפילו לא שם לב שהעולם לא מתנהל ככה, שככה לא עושים וככה לא מתנהגים, שמגיע לי לחטוף דו"ח...

מבקש מאלוקים את התבונה והנכונות לוותר על הגאווה והריכוז העצמי ו"ליישר קו" עם שאר הברואים, ויחד עם זה, לוותר על הריצוי, ההתרפסות והחנופה, ולדעת מתי נכון לצעוד בשביל המיוחד בשבילי.

היום נסעתי לקבוצות בירושלים. לפני ואחרי הקבוצות קבעתי פגישות עם ספונסיים (מודרכים), דבר שאני עושה בפעם הראשונה, וגם עם שני חברים חדשים שהגיעו לקבוצה.

הפגישות עם הספונסיים היו מועילות. הן עזרו לי להכיר אותם יותר ולהתחבר אליהם יותר. (אני אישית כמעט מעולם לא נפגשתי פנים אל פנים עם ספונסר, מאחר ורוב ימי גודלתי בין ספונסרים מארה"ב. אז החוויה הזו חדשה בשבילי ולא מובנת מאליה).

היה מיוחד גם לפגוש את החברים החדשים, שהיו הפעם מהסוג שמרגיש מאוד נוח עם חיפוש פתרון לבעיה שלו ולהרגיש את "מתנת החיים הזורמת בינינו".

היה גם קטע מרגש עם אחד החברים החדשים. הזדהיתי מאוד עם הכאב שלו על הפיצול והפער בין העומק הרוחני לבין השפל המוסרי. סיפרתי לו שגם אני הייתי מאנשי בית המדרש ובית ה"שימוש" במשך שנים ארוכות. כשסיפרתי לו שאני נקי במשך 546 ימים, הרגשתי שהוא כמעט בכה מהתרגשות למשמע גודל הנס, והתרגשות דומה אחזה גם בי.

הייתי בעומס של זמן וקצת הזנחתי את הצרכים הבסיסיים שלי (אוכל, שירותים וכדו'). מבקש מאלוקים למצוא את האיזון הנכון ולנהל נכון את הזמן.

***

כבר תקופה ארוכה מאוד, שמחלחלת בי ההכרה שעליי לאמץ את הכלים של התכנית בכל תחומי חיי, ובייחוד כרגע בניהול סדר יום. אני פשוט לא מצליח לשים את עצמי במיטה בשעה שפויה וקבועה, וזה דבר שמאוד פוגע בי לאורך היום. אני צריך לפנות לאחרים ולאלוקים ולבקש עזרה.

כשאני רואה ששעת השינה הנכונה בשבילי מתקרבת, אני צריך להרים טלפון לחבר, להודות בחוסר אונים מול ההרגלים הקלוקלים שלי, ולפתוח מעגל ("ב-22:30 אני מסמס לך שאני במיטה והולך לישון"). מאוד קשה לי ליישם את זה.

זה לא רק נכון לגבי שעת שינה, אלא לגבי כלל ההתנהלות שלי לאורך היום. איבדתי שליטה על חיי בעצם מעולם לא הייתה לי שליטה עליהם. זה מביא אותי לביקורת שיש לי על התרגום של הצעד הראשון. במקור האנגלי, החצי השני של הצעד הראשון הוא שחיי הפכו בלתי מנוהלים, וזה דווקא ממש מדויק.

אני ניסיתי וניסיתי, לאורך החיים, עם התכניות המושלמות שלי, לנהל חיים מושלמים. אך בפועל, הראש שלי הביא אותי רחוק מאוד מזה, ואפילו הפוך מזה. כיום, אין תחום מתחומי חיי שאינו מתנהל בצורה קלוקלת. [כתיאורו הקולע של הנביא "מִכַּף רֶגֶל וְעַד רֹאשׁ אֵין בּוֹ מְתֹם פֶּצַע וְחַבּוּרָה וּמַכָּה טְרִיָּה" (ישעיה א,ו). [ופירש המלבי"ם: "אין בו מתום- אין בשום אחד מן האיברים אבר תמים שיהיה לו צורה אנושיית רק כולם מלאים פצע"]].

טוב, אני קצת מגזים עם התלונות, כי גם אין כמעט תחום שלא השתפר לבלי היכר...

מבקש מאלוקים את הנכונות לעשות את הפעולות בנושא סדר היום הקלוקל. לראות ולזהות להיכן קצוות החוט של המצב הנוכחי מובילים ומוליכים ולעצור את זה בזמן. מבקש שלא אצטרך להגיע לכך בעקבות כאב, כפי שהיה בעניין התאווה, אלא ממקום של ראיית הנולד, של הקדמת רפואה למכה הכואבת שתתפתח בהכרח אם לא אעשה זאת.

***

אסיר תודה לאלוקים הגדול והאוהב, על 546 ימים נקיים.

שיהיה לכולנו לילה טוב ומחובר, ושרק למחר לא אקום רטוב כפי שקרה היום בבוקר...

שבוע טוב חברים יקרים ואהובים!

קודם כל, חסר אונים מול השעה המאוחרת, ומול "המריחה" שלי (ועכשיו גם נזכר שלא ביצעתי את הנהלים שלי לגלישה באינטרנט ומוסיף להלקות את עצמי).

אסיר תודה על המון דברים יפים במערכת היחסים עם בני המשפחה, על התקדמות בצעד 4, ועל 550 ימי נקיות, בכוחו ולא בכוחי.

טוב, אז המשכתי עם השוטטות חסרת הפשר באינטרנט.
ממש מקווה ומתפלל לשחרור מהעניין הזה.
מחר יש לי יום עמוס, ומחסור חריף בשעות שינה לא יעשה לו טוב.
עכשיו ברור לי שאני כבר הולך לישון, אבל הניסיון מראה שזה לא מובן מאליו.
מצפה לישועה.

בהצלחה עם עניין שעות השינה! אנחנו איתך לגמרי בזה

בס"ד
טהרני כתב:

אוהבים...
כל חודש אלול זה חוזר אצלי
העבודה של ללכת לישון בזמן
שמעתי פעם הדרכה מרב גדול...
(הרב יהודה צדקה ראש ישיבת פורת יוסף המעטירה)
תישן מוקדם
תקום מוקדם
ותתחתן מוקדם...

בהחלמה רבה מכל הלב...

נו, זאת הכותרת שאני נראה לי יכול לכתוב דבר יום ביומו...
ובכל אופן, אסיר תודה על 565 ימי נקיות, בכוחו ולא בכוחי.
חסר אונים מול העייפות, מול חוסר היכולת להספיק את כל מה שצריך בענייני התכנית ובעניינים אחרים, מול ה"מריחה" בשעות מאוחרות.
מבקש מאלוקים שפיות, היצמדות לפעולות וויתור על הרצון העצמי והריכוז העצמי.

אסיר תודה על 571 ימי נקיות, בכוחו הגדול והאוהב ולא בכוחי.
אסיר תודה על ויתור על טינה חזקה שהייתה לי, שהייתה יכולה להרוס את השבת.
אסיר תודה על חזרה מחודשת רק להיום לפעולות: קריאה בספרות, כתיבה ושני טלפונים לחברים.
מבקש מאלוקים לחזור למסלול ולהתקדם בו.

טהרני היקר! קראתי חלק מהיומן שלך., ואני רוצה לומר לך תודה! הסיפור שלך ממש נותן תקווה וכוחות להתמודד עם כל מיני פתרוסים שלוחצים אותי..

תודה!

טהרני יקר!
בהצלחה רבה


לחוץ פתרוסים
מה זה פתרוסים???

ובכן ידידי הגיבור והמחזק מעצם המצאותו באתר קדוש זה, פתרוסים הם עם שארצם נקראת.פתרוס. הלא היא בדרום מצרים..

ודאי ידוע לך, שהמצרים שטופי זימה ביותר שנאמר בשר חמורים בשרם וזרמת סוסים זרמתם..


התרבות המצרית של ימנו, כלומר, המעצמה התורנית.שמלאה בטומאה של.ימינו היא ארה"ב כמובן..
והתרבות השקרית והמתירנית שלהם, היא ופתרוסיה, לוחצים אותי.


אך אל דאגה, הנה יום בא ושחוט וזבוח פתרוסים לאין מספר, ועלו מושיעים בהר ציון וכו וכו..

זה למה פתרוסים חבר יקר.
מקוה שהבנת חרף בלבולי המוח התנכיים שלי

בס"ד
שלום לך חבר יקר (לחוץ פתרוסים)
זה הפוסט של טהרני ולא רציתי להסיט את הדיון
אבל מאוד אהבתי את הרעיון של "לחוץ פתרוסים"

טהרני יקר אהבתי מאוד לקרא על ההתקדמות שלך המשך כך
זה מחזק את כולנו...
בהחלמה רבה מכל הלב...

מועדים לשמחה ופיתקא טבא לכל בית ישראל!
תודה למי אני וללחוץ פתרוסים על התגובות.
האמת, שנראה לי מתאים שתהיו בקשר טלפוני...

אסיר תודה לאלוקים הגדול והאוהב, ששומר אותי נקי, בכוחו הגדול ולא בכוחי, במשך 600 יום שנשלמים כעת. אני אסיר תודה לו. לצערי, ההכחשה שלי לא מאפשרת לי
לעכל את גודל הנס. אבל גם זה בסדר. אני בתהליך.

מבקש מאלוקים, לקראת החורף הקרב ובא, לוותר על האובססיות בכל תחומי חיי, ולקבל החלטות אמיצות ונכונות לגבי המשך החיים, שנפגעו בתחומים רבים בזמן השימוש בתאווה.

מקווה לעדכן כאן יותר על בסיס יום יומי. זה מאוד מחבר אותי.
שיהיה לכולנו לילה טוב ונקי!

חלום של החלמה,
האם אתה מאמין לזה?
שמח בשבילך, ולוקח כוח בשבילי להאמין שהנס יכול לקרות, ואני רק להיום צריך לא להשתמש ולפעול מול התאווה,
מאחל לך הרבה חיים מאושרים ומחוברים,