טהרני כתב:


מתחבר. גם לי הייתה תקופה לפני שהטכנאי של בזק הגיע להתקין את האינטרנט בדירה החדשה.
שבוע+_ של שפיות כזאת חופשית. בלי מסך (בפרט אני שמכור במידה מסוימת למחשב ואינטרנט בפרט)
איזה אושר זה החופש! ויש גם זמן לעשות דברים חוץ מלהתקע על המחשב שעות.
תודה לאבא, שגם אם אני תקוע לילה על המחשב, לפחות זה פה בפורום.

שיהיו לנו חיים חופשיים!

* אגב, זה נפלא לראות את ההודעה הראשונה שכתבת אחרי שלושה ימים שקשה לך ולראות את ההודעות האחרונות של 600+ ימים! תמשיך! מחכה כבר להודעה על היום ה1,000!

תודה בעצתך תנחני.

ממש מתוסכל מאיזה משהו שהדחקתי ושוב צף. אין לי כוח לעשות עם זה משהו. אני חושש שהטלטול הרגשי יפגע בי.

ערב טוב ריבון כל העולמים,

כבר תקופה ארוכה מאוד, שאני מתהלך עם התחושה שאני יודע מה נכון עבורי, אבל לא מצליח לעשות את זה... כפי שלמדתי כאן, זה לכשעצמו בסדר. אבל יש פעולות שאני יכול לעשות כדי לקבל את הכוח. וגם אותן אני ממש לא עושה, ואני - אם זה ימשיך כך - אנה אני בא?

אני מבקש ממך החל מהיום בערב וממחר בבוקר, להתחיל משהו אחר. משהו תמים וכנה. לעשות בלי להתחכם את מה שנכון עבורי. בלי לחשבן שאני כבר נקי כך וכך. בלי להתחמק מעבודה ומהתמודדות עם אמיתות שלא נעימות לי.

לקבל באהבה את עול מלכותך, למסור לידיך באמת את ניהול העולם, ובמיוחד את ניהול העולם האישי שלי. לקבל את רצונך. לקבל את הטעויות שעשיתי, מחד, אך לא להמשיך להתחפר בהן, מאידך.

אני חסר אונים. אנא, עזור לי!

***

אגב, אסיר תודה על הפונט החדש בעת כתיבת ההודעה. דברים מתקדמים כאן בפורום, ותודה לאנשים הטובים שאחראים לכך.

עכשיו משהו בתוכי מסתייג ואומר שזה תהליך, ושלאט לאט אעשה את השינוי. עזור לי להיות פתוח להדרכתך. לא לשלול שינוי חד. השינוי הזה כל כך דרוש לי. הוא הגאולה הפרטית שלי.

שתזכה בעז"ה לשינוי הכי נכון בשבילך!

תודה בעצתך תנחני. שמחתי לדבר איתך היום, ומאחל לך הרבה הצלחה בדרכך.

הייתי היום באיזה שהוא אירוע. מחר עליי לצאת מוקדם לכנס החלמה, מקווה ומתפלל לקום בזמן, ושלא אהיה עייף בכנס.
אם הייתי מאמץ את הקו המוצע כאן אתמול, כנראה הייתי הולך לישון שעה מוקדם יותר. אבל בכל אופן אני יכול לומר, שהיום היה הרבה יותר טוב לאין ערוך מאתמול. הדבר המטריד (מינוס מטורף בבנק שפתאום גיליתי) נותר כשהיה, אבל הגישה שלי לכך השתנתה, והתחושה שלי נהייתה טובה ורגועה יותר.

מבקש מאלוקים להמשיך להתקדם, ולהכניס אותו יותר לחיי.

אה, ואסיר תודה לו על הנס המתמשך והבלתי נתפס 644 ימים נקיים.

"כמה אור!" זה צמד המילים שהדהד במוחי, כאשר ניסיתי לתת כותרת לתחושותיי בכנס ההחלמה בו השתתפתי אתמול.

הדוברים (כולם משתתפים בתוכנית) היו יוצאים מן הכלל, האוכל היה מצוין, אבל הדבר המשמעותי ביותר עבורי בכנסים מעין אלה – הוא המפגש הבלתי אמצעי עם כל כך הרבה חברים ששותפים לאותה הדרך (מעניין שבמהלך הכנס יצא לי לשמוע משפט של חבר ששוחח בפלאפון עם אשתו בדיוק כששיתף אותה בדיוק בתחושה דומה).

רבים מן החברים הם גם עם החלמה מתמשכת. לא ממש נדיר למצוא אנשים שנקיים שנה, שתיים, שלוש, חמש... ואף יותר. נערכה בכנס ספירת אורך הנקיות המשותפת של כל המשתתפים, והסכום קשה לעיכול: למעלה מ-434 שנה!!! יותר משנה נקייה בממוצע לכל משתתף!

התחושה הזו, שיש כל כך הרבה אנשים, מכל גווני הקשת, ששותפים לתהליך המיוחד הזה, לדרך שמצליחה – היא מדהימה. זו זריקת חיזוק בשבילי לכל השנה כולה, עד הכנס הבא (בבקשה, אלוקים!).

גם כמה ספונסיים (מודרכים) שלי השתתפו, דבר שהוסיף להתרגשות ולחיבור שלי.

עוד דבר שבשבילי היה משמעותי בכנס היא ה"רחבות" שהייתה שם. הכול היה מושקע מאוד, נעים לעין (אפילו קצת על גבול המפואר). זה נותן תחושה של להיות חלק ממשהו גדול, מכובד, שווה, חשוב ומשמעותי. המקום ייצג עבורי את הפתרון, את העוצמה של הכוח העליון. אני חושב, שאם הכנס היה מתנהל באיזה מרתף טחוב ודלוח, הייתי מרגיש משהו הרבה יותר חמצמץ באוויר, כאילו המסכנות של המקום מלמדת על המסכנות שאני נמצא בה, ועל היותי אדם בזוי (והלא כפי שלמדנו בכנס, ובכנסים הקודמים - איננו אנשים רעים שמנסים להיות אנשים טובים, אנחנו בסך הכל אנשים חולים שמנסים להיות אנשים בריאים...).

ובקיצור, דירה נאה ומאכלים ערבים מרחיבים החלמת נפשו של טהרני.

בצאתי מן הכנס, ליוותה אותי תחושה חזקה, ש"הייתי עטוף היום באווירה כל כך חמימה. קשה לעזוב. כמה חבל שאין עוד כנס מחר. היישר מהכנס צעדתי לקבוצה של 21:00 (אגב, חבר ותיק המליץ להיות עירניים לאחר ההיי (high) של הכנס, כדי שלא נגיע ממנו לביי (bye) [משפט שמסתובב במסדרונות התוכנית, שעניינו כפי שאני מבין הוא, שגם הצפה רגשית חיובית היא מסוכנת]).

כשהתיישבתי על הכסא בקבוצה, חלפה בי המחשבה, שנכון שהיה לי נעים בכנס, אבל מה שנכון וטוב עבורי, רצון אלוקים בשבילי, הוא שאתמודד עם החיים. אני לא אמור להסתגר כל היום בקבוצות, להיפך, אני אמור לשאוב מהן כוח לצאת אל החיים, ולעשות שם את רצון האלוקים. זה לפעמים פחות כיף, אבל זה יותר נכון ויותר טוב בשבילי. שיתפתי בתובנה הזו בקבוצה, וביקשתי כוח מאלוקים לבצע זאת.

אלה כמה נקודות שכתבתי אתמול אחרי הכנס. אני מקווה להעלות נקודות נוספות בהמשך.

שבוע טוב חברים יקרים ואהובים,

האמת, שכאשר הגעתי לכאן וראיתי את הכותרת "כמה אור", עשה לי טוב...
כל כך היה לי טוב בכנס וכל כך מהר הספקתי לשכוח...

עברה עליי שבת קשה. הילדים הוציאו אותי מדעתי. רוב הזמן הייתי סובלני, אבל בנקודה מסוימת שהגדישה את הסאה, הייתי גם תקיף איתם, ואחר כך הרגשתי רע עם זה. הרגשתי במלכוד בלתי אפשרי וקצת כעסתי על זה ששמו אותי בו - "מה אני אמור לעשות? איך אני אמור להסתדר עם התנהגות כל כך מחרפנת???". מהר מאוד באה התשובה: "אתה אמור לבקש עזרה". אז אמנם זה היה באיחור, אבל זה גם משהו...

באופן כללי אני מרגיש קצת התקדמות בעבודה על צעד 3. חלק מההתקדמות הזו היא ההבנה שהאמונה שלי לא בהירה די הצורך.

אסיר תודה על 648 ימים נקיים, בכוחו ולא בכוחי. מאוד מנוהל ולחוץ מכל מיני עניינים. מבקש מאלוקים לנהל את היום מתוך חיבור אליו.

חסר אונים מול התנהלות קלוקלת בעבודה ובכלל.
מבקש מאלוקים הכוונה.

אסיר תודה על הדברים הטובים, ועל 649 נקיים.

ערב טוב חברים יקרים ואהובים,

אני אסיר תודה לאלוקים על המון דברים.

קודם כל, על היסוד שעליו עומד הבניין - על כך שבחסד אלוקים, הגדול והאוהב, הוא שומר אותי נקי במשך 650 יום. מספר שקשה לי לעכל.

חוץ מזה, כבר תקופה ארוכה שאני מתלונן על כל מיני דברים קלוקלים בהתנהלות שלי, ועל כך שאני חסר אונים מולה.

לאחרונה אני מתחיל להרגיש, שדברים שהיו תקועים עשר שנים ויותר - פתאום מתחילים לזוז. אשתי התחילה לעלות על גל חיובי ביותר של עשייה והתקדמות, שלעיתים מצליח לסחוף קצת אפילו אותי. וכך, כל מיני דברים שתמיד הדחקתי והתכחשתי לצורך לעשות אותם עולים ומטופלים.

הקטע המדהים הוא, שזה ממש כמו עם התאווה. הייתי בטוח שיהיה לי כל כך קשה להסתדר בלעדיה, אבל בסוף החיים שלי נהיו יותר טובים בלעדיה...

כך לגבי כל מיני דברים אחרים. אני בטוח שאם אטפל בזה ואקח אחריות, ארגיש מחנק, אבל בפועל אני מרגיש שחרור גדול.

כך, למשל, היום, במסגרת מהלך של התייעלות כלכלית - אשתי ביקשה ממני שאתן לה את כרטיס האשראי שלי, ומעתה נתנהל במזומן (כאשר את החשבונות בלבד היא תשלם באשראי).

אפילו לא חשבתי פעמיים. אפילו לא התווכחתי. פשוט הוצאתי ונתתי לה אותו. נס! (ונס לא פחות - הדרך שבה היא ביקשה זאת וההתקדמות בתקשורת בינינו).

קצת אחר כך, החלטנו לבטל את כרטיס האשראי שלי לגמרי. המדהים הוא, שתמיד חששתי להיות "חנוק", ושלא אוכל לקנות כל מה שאני רוצה (מתאווה?) כמו שהייתי רגיל, אך ברגע שגזרתי את האשראי, דווקא הרגשתי שחרור ואושר חדשים... (וגם בהקשר הזה, אני אסיר תודה על הנכונות שאשתי הביעה - לא להיות שיפוטית כלפיי הבזבזנות שלי, ולנסות לבוא לקראתי ככל האפשר. ממש לא מובן מאליו).

כנראה שיש לי עוד כל כך הרבה פגמים, שאני מתעקש להיאחז בהם, כשהשחרור מהם דווקא יביא לי חופש ושלווה.

בקיצור, יש גם הרבה דברים טובים... שווה לעבוד את התכנית הזאת, ואני אסיר תודה על כך שלאחרונה אני עושה יותר מאמצים כדי להישאר מחובר ולעשות פעולות של החלמה.

נ.ב. עכשיו עולה לי מחשבה, לכתוב בפירוט רשימה של דברים לא טובים / תקועים, ולכתוב משהו כמו "אז נכון שכך וכך וכך וכך, אבל צריך להתמקד בחיובי". בתור פעולה הפוכה (וניסיון עלוב לסחוט תשומת לב) - אני מוותר על כך.

לילה טוב ונקי לכולנו!

טוב, אני עדיין אסיר תודה על המון דברים (ובכללם 651 ימים נקיים, בחסד אלוקים)...

יחד עם זאת, היו לי היום כמה שעות קשות. איזה שהוא חוסר הבנה ביני לבין אשתי, שהפלאפון שלה כבה, שגרם לי להבין שעוד רגע היא מגיעה להציל אותי משני ילדים שהיו איתי בבית ודי הוציאוני מדעתי... בפועל היא הגיעה למעלה משעה לאחר מכן. לא כעסתי ואיני כועס, וזו התקדמות. גדולה. אבל היה לי קצת קשה בשעה הזו.

אחר כך, נסחבה (ועודנה נסחבת) השכבת הילדים באופן קצת חריג. תליתי את זה קצת בהתנהלות שלה מולם. מקווה לעשות צעדים שלוש-ארבע על העניין.

מלבד זאת, בחסד אלוקים, אני מרגיש קצת יותר יציבות ושפיות בחיי היום-יום. למרות טונות של זמן שביזבזתי, אני מתפקד טוב יותר ומסודר יותר בעבודה, הולך לישון הרבה יותר מוקדם תוך ויתור על אובססיות, וגם בכל מיני עניינים שיש לקדם בבית אני רואה התקדמות. ועל כולנה - שיתוף הפעולה שלי עם אשתי והנכונות הגדולה שלי לעשות זאת.
מבקש מאלוקים לקבל את הדקות (השעות?) המבוזבזות שכבר לא תחזורנה, ולשמוח בהתקדמות הגדולה והחלקית. לשמוח בחלקיות.

שמח מאוד על סדנת "שמור עיניך" שתתקיים ביום חמישי הקרוב, עם חבר שנקי מעל שש שנים, שאני מקבל המון ניסיון, כח ותקווה מהדרך המיוחדת שהוא עושה. ממליץ מאוד לכולם להגיע.

שיהיה לכולנו לילה טוב ונקי!

בס"ד
טהרני כתב:


איפה ומתי???

התקיימה כבר... במקום הקבוע של קבוצת ירושלים.
סיכמתי חלק מהדברים, עד שכבה לי המחשב. מקווה להעלות לפורום בקרוב.

שבוע טוב! אסיר תודה על הפונט הנוח בכתיבת תגובה רגילה (לא מהירה). ממש מאיר עיניים! תודה לעוסקים במלאכה מאחורי הקלעים (פשוט באתי לכתוב ואז שמתי לב איזה כיף הכתב הזה...).

אסיר תודה על 655 ימים נקיים, בכוחו הגדול והאוהב, ולא בכוחי.

יש לי איזו משימה גדולה שעליי לבצע הלילה, וכדרכי אני בורח מהביצוע שלה, ונמרח בכל מיני אובססיות... מבקש מאלוקים את הכוח להתמקד.

תודה לכולכם על השותפות בדרך! (אם כי צמד המילים הללו קטן מלבטא את המשמעות העומדת מאחוריהן).

אסיר תודה על 658 נקיים, בכוחו ולא בכוחי.

סובל מאוד מחוסר קבלה. יש כל מיני דברים שקורים, שממש לא מתאימים לתסריט שלי ומאוד מערערים את השלווה שלי.

מבקש מאלוקים נכונות וכוחות לעשות את מה שאני יודע שאני צריך לעשות, והדרכה במה שאני לא יודע. ותבונה להבחין בין השניים.

שיהיה לילה טוב ונקי לכולנו!