עלה
אי"ה דברים יסתדרו במהרה
יום שליו

תודה בעצתך. אכן צדקת. אני כמכור בטוח שבכל רגע נחרב העולם, אבל עד היום זה לא באמת קרה...

הערב באמת הסתיים באקורד חיובי ונעים ביותר. אני מקווה שלא אהפוך זאת לצרימה רבתי בכך שאתעכב ואלך לישון מאוחר.
הריני מוסר מודעה לפניכם ולפני אבא אוהב (האמת שאני לא רגיל להשתמש במונח הזה, אבל אולי אחרי כמעט שנתיים הגיע הזמן? ימים יגידו...), שעד עשר וחצי בע"ה אכבה את המחשב (טוב, אז אולי זה רק בגלל החרוז).

mamaniko - אח יקר, ברוך בואך!

מתנצל על קבלת הפנים הזעופה. היא לא הייתה קשורה אליך, אלא לפנים הזעופות שהיו לי בלאו הכי... דווקא כתבתי לך הודעה מסבירת פנים מוקדם יותר, אך לא הצלחתי להעלות אותה.

אז אתה רואה איך זה (ומן הסתם גם ביתר דפי יומן המסע תוכל לראות איך זה) - יש עליות וירידות. אבל אין מה להשוות למה שהיה לפני. היום הגרוע ביותר בתהליך ה"החלמה" (כך זה נקרא בתכנית 12 הצעדים) הוא טוב לאין ערוך לעילא ולעילא מהיום הטוב ביותר ב"מחלה" (לפני ההשתתפות בתכנית).

לגבי טיפים למתחילים: ראשית, קורה כאן נס מדהים, שכל מה שעשיתי לא יכול להסביר את עוצמתו.

עם זאת, מאוד עזר לי מתחילת הדרך לנסות להיות כמה שיותר חלק ממה שקורה כאן, ולאמץ את כל הכלים (כולל קבוצות חיות, שבלעדיהן אני באופן אישי לא חושב שהייתי נקי היום ובוודאי לא במקום הזה).

גם פתיחת יומן המסע, שהתחיל בקטע יחסית טכני של שיתוף מספר ימי הנקיות, והמשיך בתקופות מסוימות להשתפכויות על בסיס כמעט יומיומי של מה שעובר עליי מאוד עזרה לי. יכול להיות שזה גם קשור לכך שבאופן כללי אני אישית מאוד מחובר לעיסוק בכתיבה, אז אולי לא כל אחד יתחבר לכך. כפי שאתה בוודאי נוכח לדעת, יש כאן חברים שכותבים במינונים שונים, והדבר אינו בהכרח קשור למספר ימי הנקיות.

בכל אופן, חשוב בשבילי מאוד להיות חלק מהקבוצה. הנס לא יתחולל אצלי כשאני לבד. הבדידות היא המחלה שלי, היחד הוא הרפואה.

אני מכיר מישהו שמשתתף בתכנית שלנו, וגם בתכנית 12 צעדים של אוכל, שבקשו ממנו להשתתף בייסוד תכנית החלמה למכורים למשחקי מחשב בשיטת 12 הצעדים...

בכל אופן, הרעיון הוא להפעיל את אותם הכלים, אלא שהצעד הראשון קצת יותר קשה. עם כל הכבוד לנזקים ששהות במחשב עד שעות מאוחרות גורמת (והם בהחלט נזקים גדולים וכבדים), זה כלל לא מתחיל להשתוות לנזקים של התאווה.

אני מאמין, וגם רואה בחוש, שעם הצמיחה הרוחנית דברים משתפרים בכל התחומים. אני יותר מצליח לוותר. על אוכל, קניות ושאר האובססיות. גם אתמול אחרי ה"עשר, תשע..." כיביתי תוך דקה את המחשב.

תודה חברים על התגובות. מקווה להגיב על דבריכם בהמשך.

נשאב שוב לתוך הניתוק והריכוז העצמי.
מתפלל לחיבור ולעשיית מה שאני צריך.
פשוט לקום ולעשות בבית.

נאחס. זה מה שאני מרגיש בימים האחרונים.

יש כמה וכמה דברים שאין לי כוח אליהם, או שאני מתקשה (מאוד!) לקבל אותם.
קצת מבאס להיכנס באקורד כזה צורם לשנה חדשה בהחלמה, אבל זו החלמה. להיות במצב לא נעים ולעבור דרכו. בלי לשקוע יותר מדי ובלי לחפש מפלט בזרועות התאווה.

מבקש מאלוקים להצליח לעשות את הדבר הנכון הבא (גם אם הדבר הנכון הבא הוא לקבל את זה שאני לא מצליח משהו... ).

לפני שנתיים (למניינם) פחות יום כתבת את ההודעה הראשונה שלך כאן!
בְּנִי אַתָּה אֲנִי הַיּוֹם יְלִדְתִּיךָ. שְׁאַל מִמֶּנִּי וְאֶתְּנָה

תודה בעצתך!
באמת גם הרב שלי אמר שזה הרבה יותר משמעותי מיום ההולדת הרגיל שלי...
באמת נולדתי מחדש ביום הזה, והרי אני כבן שנתיים ימים (מה שאומר שיש עוד הרבה להתפתח ולהתקדם במגוון תחומים), וזכיתי שתיאמר בי יציאת מצרים, בלילות שלא חשבתי שיש אחריהם אור.

שבוע טוב חברים יקרים!
מבקש לישון בדקות הקרובות ולעשות את הדברים הנכונים ביום שמצפה לי מחר.
אני אסיר תודה על התקדמות בהמון תחומים, ומקווה לשתף כאן יותר בפרוטרוט את אשר על נפשי.

  בוקר טוב חברים יקרים אהובים!

יש לי דברים שאני צריך לעשות לצורך העבודה שלי, שפעם אהבתי מאוד לעשות, ועכשיו ממש לא מתחשק לי. לא יודע למה. פשוט אין לי כוח. יש לי מין כבדות פנימית ביחס לעניין הזה. כמובן שזה מאוד פוגע בהתקדמות שלי בעבודה.

אני מבקש בנוכחותכם מאלוקים את ההכוונה המתאימה. להבין מה אני אמור לעשות בסיטואציה הזו (אולי להוריד הילוך מהפרפקציוניזם שלי, ולעשות את זה טוב אבל לא מושלם?...), ולהיות נכון לעשות גם מה שלא מתחשק לי.

מבקש שחרור מציפיות. בבית ומחוצה לו.

שיהיה יום טוב, נקי ומחובר לכולנו!

טוב, תמיד זה היה שאני חסר אונים מול הקניות שלי. אני עדיין חסר אונים, אבל בחסד אלוקים אני כבר הרבה יותר מוותר. ועדיין, פעמים רבות, אני מוצא את עצמי חסר אונים מול הקניות שלה.

בחסד אלוקים מדהים, באופן שלא היה מתאפשר לי בלי תכנית 12 הצעדים, אנחנו נמצאים במהלך של לקיחת אחריות כלכלית (אותו אנו מבצעים בשיתוף פעולה עם אדם שלישי שנמצא בתמונה מארגון שעוזר לאנשים שמתקשים להתנהל כלכלית. נס בפני עצמו, שאני טהרני אהיה מוכן באמת ובתמים ללמוד ממישהו אחר איך כדאי להתייעל...), והרבה פחות מבזבזים. 

 בעקבות כך, מאוד קשה לי עם זה שאשתי "מפתיעה" כל הזמן בקניות שחורגות מהתקציב שקבענו , ולא בשקלים בודדים מבלי להתייעץ איתי, בעוד ש"הרי אני כן מתייעץ איתה במצבים כאלה!..." (טוב, בדרך כלל, ורק לאחרונה, אחרי מעל עשור של התפרעות בלי חשבון...).

מאוד קשה לי לקבל את זה שמדובר במהלך אלוקי. שזה התסריט שלו, ושזהו התסריט הטוב ביותר. תוך כדי ניסיון לחבר את עצמי, חשבתי על "פשט" חדש במאמר רבא "אוקירו לנשייכו כי היכי דתתעתרו" (כבדו את נשותיכם כדי שתתעשרו). בדרך כלל רגילים לפרש שהבעל יקנה דברים לאשתו וכך יתעשר. ואני אומר, שעליי, הבעל, לכבד ולייקר את המהלכים הכלכליים שעושה אשתי, גם אם הם ממש לא נראים לי וצובטים את ליבי. זה פשוט לא מהלך שלה, זה מהלך שלו. ואת המהלכים שלו צריך לכבד.

התחלתי לכתוב על כך איזה שהוא פוסט, מקווה להעלות אותו בקרוב.