אני יגיב כמו שמכור מגיב,
לוותר "רק להיום"
נראה לי שמובן ההבדל,

בכל מקרה אני שמח בשבילך, שאלוקים יתן לך עוד יום נקי ומפוכח

מובן אבי, תודה לך וגם לכותבים מעליך.

הכמיהה, התשוקה האינפנטילית הזו, היא לא הלכה לשום מקום. רסיסי פנטזיה מטפטפים, מחלחלים ומטריפים אותי, ומניסיוני הקצר זהו רק תחילתו של הגל. אני מנסה ביד אחת לגלוש בנחת עם הזרם השוצף הזה שעוטף אותי, וביד השניה לתפוס את הכמיהה אליך, אתה השם. כמה (קמץ פתח מפיק - אין ניקוד בסמארטפון) לך בשרי. כן, הבשר משתוקק ורוצה להתחבר אליך, ״הבשר״ שבכל מקום מתפרש על התאווה הספציפית הזו, כידוע מחז״ל על הפסוק בכלות בשרך ושארך.

אילים 60
עתודים 60
כבשים בני שנה 60
זה קרבן ... בן ...
עבדים היינו לרצונות כפייתיים שבתוכינו.
ויוציאנו ה׳ אלוקינו משם.
ואילו לא גאל אותי הקב״ה,
עדיין הייתי משועבד ומתוסכל מכל דמות אישה ומכל מחשבה מטרידה.
ברוך השם שקודם כל נתן לי להבין שאני בבעיה, ומונע אותי מהטריגרים כגון:
מבטים מיותרים - לא חסר לי כלום בחיים למרות שאני לא בוחן נשים כמו אחשורוש.
כעסים לקיחת אחריות מוגברת ומיותרת - הכל בהשגחתו יתברך. אין טוב מזה.

66
טיול עם המשפחה באתרים מפוקפים מסתיים
אלמלי הקב״ה עוזרו אינו יכול לו
יעזור השם שגם הערב יעבור בשלום

72
יש בשכונתי אשה אחת, שעלולה לשלוח אותי אל פי פחת. בעיה להתעלם ממנה כי אני חבר של בעלה, והם עוד רוצים לבקר שניהם אצלי. אני פונה לזוכר כל הנשכחות, שישכיח אותה ממוחי ומהר.

מי שענה לדניאל בגוב האריות, ענה אותי בגוב הלביאות, היה יותר מידי, שמור עלי גם היום.
ואני כותב ״גם״ ולא ״רק״, כדי להודות לקב״ה ולכם גם על הימים הקודמים.

ל'ראשית חכמה' היקר

האם ניסתי את הכלים שיוציאו אותך מהריכוז ומהמחשבה של 'וואיי אני לא רוצה ליפול', 'אני לא רוצה', 'לא רוצה ליפול', ועוד מעט אני נופל', כי זה בעצם כמו שאמרת תחילתו של גל שיכול בסוף להפילך, וחבל, תנסה להתנער מהמחשבה של נפילה, אלא תתרגם את הגל לעשייה, כמו; שב עם עצמך ותחשוב, הנה אני חשוף לנפילה שייתכן ותהיה קרובה מאוד, מה אני יכול לעשות? מה אני יכול לעשות בכדי שהביקור של החבר שלי ואשתו לא יתורגמו אח"כ לנפילה/גל קשה יותר, שב עם עצמך ותחליט החלטות ברורות מה אתה רוצה לעשות בכדי לבלום, למגר, את הגל הנוכחי, ואז תרגיש שקט יותר.
כך עכ"פ נראה לי, יתכן שאני טועה, אשמח לשמוע מאחרים.

תודה על שאתה מביע את התחושות שלך.

ברור. הדיון והעצות שלך גם מוציאות אותי מהריכוז העצמי, ועל כך תודתי הכנה.
אני חוזר ומשנן בעיקר לעצמי את הסוד שגיליתי פה:
קודם כל מובן לי שהתאווה חזקה ממני.
מובן לי גם שבלי עזרה חיצונית אני נופל. מי שלא צועד, מועד.
ואני כ״כ מתחבר למה שאמרו חז״ל על אסתר שהיתה יודעת להפריד את רוחה מגופה, ורק שד היה עם אחשורוש. זה ממש מזכיר לי את ה״אימון האישי״ שמלמדים פה.

79
אין ואקום.
או שאתה משתמש,
או שאתה מעצים את אישיותך לרמות שלא תצטרך להשתמש.
זהו, בתמצית, לבינתיים.

83
גלים שוצפים ועכורים שטרם חוויתי.
השימוש אולי לא בא בחשבון,
אבל המוח מטפטף כיוונים חדשים שאם כבר תשתמש זה יהיה שווה את זה.

יש בך כל כך הרבה עוצמות. בשביל כולנו תמשיך ותלך בדרך ישרה, תזכור שהבחירה היא בעצם בין חיים למוות, ובחרת בחיים.