להיות אגואיסט
עד שלא הגעתי להחלמה חשבתי שאני אדם כזה טוב שתמיד חושב על אחרים ואיך לעזור לאחרים ,אף פעם לא פוגע באחרים ואם כן פגעתי בלי כוונה מייד ביקשתי סליחה. מאז שאני פה בהחלמה כבר 109 ימים אני שם לב כמה אני מרוכז בעצמי וחושב רק על הנאתי ולא באמת אכפת לי על אחרים כשזה מתנגש עם מה שבא לי באותו הרגע ,זאת אומרת שאם זה לא מתנגש עם תאוותי ומשאלות ליבי אני אהיה הראשון לעזור לאחרים אבל גם שמתי לב שאני אוהב לעזור לאחרים רק בגלל שזה נותן לי הרגשה טובה אז יוצא שאני מרוכז בעצמי ובמה שבא לי אז אגדיר את עצמי בתור אגואיסט!!
האם זה דבר טוב או לא טוב ?על פניו זה נראה רע בגלל שזה הכח המניע לתאווה אפילו עכשיו בא לי לצאת כמו "בימים הטובים" בגלל שאני מרוכז בעצמי ובמה שבא לי הרגע, אבל מצד שני כל מה שהגעתי להחלמה זה בגלל שחשבתי על עצמי ואיך החיים שלי הרוסים ולא שווה בכלל לחיות עם החיים הללו ,אז זה גם מגיע מאותו המקום של לחשוב על עצמי וכל השיתופים ומה שאני משתדל לעזור לאחרים זה מגיע מאותו המקום שאני רוצה חיים טובים !! אני רוצה להרגיש שמח!!!אני רוצה להנות מאשתי והילדים !!!אני לא רוצה להרגיש זבל ,בודד ,בקרשים, אפס,ריק,וכל זה רק בגלל שאני רוצה טוב אז להיות אגואיסט זה לא כזה רע אחרי הכל ,אז מה עושים עם הקונפליקט ?
אני מרגיש וחושב שאני אגואיסט בגלל שזה ביטוי של עצמי והיחודיות שלי השאלה היא איך אני משתמש עם זה וכאן נכנס אלוקים למשוואה אבל אני תמיד אשתמש עם הכח הזה מה טוב לי ,מה אני ארגיש יותר טוב,וכמובן שאם אעשה מה שאלוקים רוצה אהיה הכי מאושר [ואהבת לרעך "כמוך" אנחנו אוהבים את עצמנו וחושבים רק על עצמנו].
תודה אלוקים ובתפילה ללילה נקי אני בהתקף תאווה חזק מאוד ובא לי לצאת לחגוג אבל אני משתדל לעשות את מה שצריך ........להיכנע ולפנות לאלוקים
אבי 

אחרי שבת נוראית אני מנסה לעשות קצת סדר בבלאגן .
אתמול בלילה ליל שבת הייתי מאוד עייף ונרדמתי על הספה וקמתי לקול צעקות של אשתי אתה תמיד נרדם ולא עוזר לי בכלל לא אכפת לך ממני ועוד ועוד המילים לא היו כל כך נוראיות כמו הטון בחיים לא זכור לי שהיא השפילה אותי כל כך ועוד יותר לא זכור לי שהרגשתי כל כך מושפל ונפגע ובפרט ממנה הרי כל היום שישי עזרתי לה,הכנתי את רוב האוכל ,סידרתי חלק מהבית הרבה יותר מהרגיל ,טיפלתי בילדים בשביל שהיא תוכל לאכול ,כשהבן שלי לא מקשיב לה אני טיפלתי בו וכל מה שיכלתי עשיתי ולצעוק עלי ככה???? אז נכון שקשה לי להשאר ער אחרי הסעודה אבל אני מנסה והיא יודעת שמתי שאני יכול אני מתגבר .
התגובה שלי הייתה כל כך חריפה שאני לא יודע למה ואיך עשיתי את זה ,כשאני כועס אני מתכנס בעצמי וזה הכי מסוכן שאז אני מתבשל בעצמי ולפני כמה חודשים הייתי יוצא ל"חגיגה" רצינית שהרי מגיע לי ,היא פגעה בי ומגיע לה שאני ........ בשביל לנקום בה/להרגיש טוב עם עצמי ,ועוד כל מיני דברים עקומים ומעוותים ממוחי החולה והקודח.גם בחדר שינה כשאני אוטוטו נרדם היא המשיכה להשפיל אותי ,התעלמתי ממנה לחלוטין ,בבוקר לא דיברתי איתה בכלל וגם בצהרים כשהגעתי מהבית כנסת הלכתי מייד לישון אפילו בלי לאכול והיא אכלה את הסעודה עם הילדים בלעדי וכך זה נמשך עד מוצאי שבת.
במשך כל השבת ניסיתי לראות מה אני יכול לעשות בכדי למנוע את הרעל הזה ממני ההרגשה שלי הייתה או שאני נפרד ממנה [זה נשמע טיפשי ]או שאני סיימתי עם התכנית הזאת ואני נופל לא רוצה !!!אני לא מסוגל עם הכניעה ,הקבלה,כל זה שטויות ולא בא לי על זה בכלל דייייי נמאס !!!אבל ככה אני מרגיש זה גדול עליי הרי הייתה לי דרך להתמודד עם זה ,לקחו לי את המוצץ !!!!!אם ככה זה אז שילכו לכל הרוחות אני רק מחכה למוצאי שבת בכדי ליפול.
מוצאי שבת הגיע ומייד אחרי הדלקת נרות הספונסי שלי מתקשר אלי ומספר לי איך שהוא עשה את הצעד הראשון וצריך עידוד ,היה בא לי לטרוק לו את הטלפון בפנים ולומר לו שיחפש ספונסר אחר בגלל שאני נופל אבל לא עשיתי את זה ואמרתי מה צריך להמשיך לעשות וזה הזכיר לי שאין לי ברירה זה או לחיות או למות !!!!
לקח לי זמן עד שדיברתי עם הספונסר שלי והוא אמר לי אתה נמצא בצומת מאוד משמעותי וקריטי וההרגשות שלך הם מבחן או אתה בוחר להתחבר לתכנית או להמשיך עם המעלית כלפי מטה ולהמשיך לסבול [לא הייתי צריך שילמד אותי את זה רק שיזכיר את כל הכאב והסבל שהיו מנת חלקי לפני לא כל כך הרבה זמן]אם אתה רוצה להתחבר לתכנית ולעשות צעדים 4-7 ואם צריך 8-9 אז ברוכים הבאים או שנפגש בסיבוב הבא.........
התשובה שלי היא ברורה לאאאאאאאאאאאאאאאאאאאא!!!!! לשם אני לא חוזר אפילו אם זה להיכנע בפני אשתי ואלוקים או בפני עצמי !!!!אפילו אם אני צריך לחתוך את עצמי או לחשוף את עצמי בציבור לשם אני לא חוזר !!!!
עכשיו אני מוכן לעשות דברים שלא חלמתי שאני אעשה למרות שזה כל כך קשה ....
סליחה שזה קצת מבולבל ולא מסודר אבל פשוט התיישבתי לכתוב ומה שיהיה יהיה אבל מה שהספונסר שלי יאמר לי אעשה
אוהב
אבי

אוהבים
תודה רבה אבי על הכנות
מאוד התחברתי

מדהים!
יישר כח על הכנות ועל הלחימה בכל מחיר בזבל הזה!!
חיזקת אותי
הכובש

אבי היקר,

בבקשה בבקשה בבקשה תמשיך.

אוהב
הושיעה

מה עשיתי אחרי הפגיעה בי?
כמו שכבר סיפרתי מאוד נפגעתי ממה שאשתי אמרה לי ואיך שהיא התנהגה אליי דיברתי עם הספונסר והוא אמר לי שאני צריך לעשות את צעד ארבע על זה זה היה כל כך קשה לעשות להתנתק מהרגשות ממה שהיא עשתה ואיך שהיא דיברה אליי אני הרי כל כך כועס ופגוע ואני רק רוצה להתמקד בזה ולא להתמקד בעובדות היבשות ובכלל למה אני צריך לעשות את זה היא הרי פגעה בי אבל התיישבתי לכתוב ואחרי כמה נסיונות ראיתי שאמנם היא לא הייתה בסדר במה שקרה ואיך שהיא דיברה/התייחסה /הגיבה אבל אני גם לא הייתי בסדר איך שהגבתי  ואיך שהתייחסתי[יותר מדוייק איך שלא התייחסתי אליה] אח"כ .
אחרי שהיה לי את הדברים כתובים שלחתי את זה לספונסר וושיתפתי עוד אנשים והגיע הזמן לבדוק האם יש לי מוכנות לוותר על אותם רגשות/טינות/כעסים/אנוכיות התשובה שלי הייתה כן וודאי אני מוכן אבל אח"כ חשבתי האם אני באמת אני רוצה /מוכן לוותר על כל הרגשות השלילים הללו אני נהנה להרגיש נפגע להרגיש המסכן וכך אני יכול למצוא תירוץ לצאת ולחגוג......[הזדעזעתי מעצמי שהייתי מחפש מריבה/פגיעה בכדי לתרץ את עצמי למה אני יוצא ומחפש תאווה.....האם אני באמת מוכן לוותר על זה היה קשה לעמוד מול עצמי ולומר שאני לא באמת רוצה אבל אז חשבתי על איך זה הוביל אותי לאבדון ואני לא מוכן לחיות כך יותר!!!!
ציפיתי להרגיש יותר טוב אבל זה לא הגיע אולי בגלל שהייתי עייף או שזה פשוט לוקח זמן אבל למחרת בבוקר הרגשתי הרבה יותר טוב ושלם עם עצמי.
הגיע רגע האמת שהספונסר אמר לי יאאלה הגיע הזמן לצעד שמונה תשע האם יש לך נכונות לכפר על מה שאתה עשית ? לא בא לי עניתי לו לא רוצה אני יודע שצריך אבל אני יודע שהיא תעלה את הנושא אתה לא היית בסדר פה ושם ואז נתחיל הכל מחדש ועוד שלל תירוצים שעלו לי בראש חלקם אמרתי לו וחלקם פשוט לא אמרתי בגלל שידעתי שזה תירוצים כמובן שהוא לא קנה את הלוקשים שניסיתי למכור לו ולעצמי והוא אמר לי לך תבקש ממנה סליחה ........נו מה אפשר לעשות הרי נאמר לי שאני צריך להתמקד בנקיון המדרכה בצד שלי ושזה לא קשור אליה אבל.....ולגבי אם היא תתווכח עזוב אתה תאמר אני מבקש סליחה על איך שהגבתי ועל השאר אני לא רוצה לדבר עכשיו .
התיישבתי על הספא משחק בעצבנות בפלאפון יודע מה שאני צריך לעשות ואומר לעצמי למה עכשיו אחכה כמה ימים עד שאני לגמרי נרגע ועוד שלל תירוצים ואז פשוט יצאו לי המילים מהפהאני רוצה לבקש ממך סליחה על איך שהתנהגתי.....וואו זהו עשיתי את זה השפלתי את עצמי .....והיא הגיבה אני סולחת אבל צריך עדיין למצוא פתרון על מה שאתה לא בסדר וכו וכו אמרתי לה אני לא מדבר על זה עכשיו אולי בהזדמנות אני רוצה להתמקד רק במה שאני לא בסדר ולבקש את סליחתך ואז קרה דבר שלא ציפיתי לו בכלל היא אמרה לי אני גם באמת רוצה להתנצל על מה שאני לא הייתי בסדר.......
המסקנה שלי שזה לא כל כך נורא ו"להשפיל" את עצמי אני מרגיש ויודע שנהייתי אדם יותר טוב ומחובר הרבה יותר לעצמי למשפחתי ולתכנית
תודה אלוקים על הנכונות ועל זה ששמת בפה של הספונסר את המילים הנכונות
אוהב אבי

תודה על הכנות,
אני נמצא באותו מקום שלך,
והראש אומר לי שלאישתי נמאס לשמוע ממני את ההתנצלויות ואני רק יקלקל וכו',
ושוב תודה על הפתיחות פה בפורום.

הראש החולה שלי.
כבר תקופה ארוכה שהמוכרת בחנות אומרת לי שלום בצורה מאוד יפה ואני תמיד בטוח שהיא רוצה משהו מעבר לשלום שהיא אומרת.
כל פעם שהייתי בחנות בגלל שנאלצתי זה היה התמודדות והכנה נפשית התפללתי עליה רבות (בכדי שאהיה הנותן וממילא לא לוקח ) זה התחיל עוד לפני התכנית אבל זה התגבר אחרי התכנית (אני מאמין שזה הכל במח החולה שלי) הגיעו זמנים שזה כל כך הפריע לי עד שכבר למדתי את המשמרות  שלה והפסקתי לבוא באותם זמנים.
היום הגעתי לחנות ולא שמתי לב שזה המשמרת שלה ועוד פעם היא אמרה לי שלום....וזה שיגע לי את כל המערכת ואמרתי לעצמי דיי אני צריך לדעת אחת ולתמיד האם יש משהו מעבר לשלום שלום אז במקום לצאת בחנות נכנסתי פנימה עוד הפעם כביכול לקנות משהו והסתכלתי לכיוונה וראיתי איך שהיא מתייחסת ככה לכולם!!!! וואו איזה מח עקום ומעוות סך הכל בחורה נחמדה שמתייחסת לכולם יפה ואני לוקח את זה ישר למין! לא כל מי שאומרת לי שלום רוצה שאשכב איתה!!!! ואפילו אם זה כן מה שהיא רוצה הרי בסוף זה הרי קשור למה שאני ארצה ויעשה..זה מוסר השכל גדול בשבילי להבין עד כמה אני חולה
אוהב אבי

תודה אבי
מאוד מזדהה

למה תמיד כשאני מנסה לעלות ולגדול מגיעים הקשיים?
אחד הדברים שתמיד מפריעים לי לעלות הוא הפחד מהנסיונות והקשיים שיגיעו ופתאום לא הולך בכלום,שהרי תמיד אני מתחזק והכל נהיה זבל ובאסה. 
בהתחלה חשבתי שזה סתם דמיון שהרי תמיד התחנכנו "הבא ליטהר מסייעין אותו" "פתחו לי פתח כחודו של מחט ואני אפתח לכם פתחים שעגלות וקרונות עוברים בו" ועוד כל מיני דברים טובים כאלו, אז זה היה אמור לקרות ובמקרה החלטת לעלות ,לפעמים הייתי אומר לעצמי החלטת לעלות בגלל שפחדת שמשהו יקרה [הגמרא במגילה אומרת "אף על גב דאיהו לא חזי מזליה חזי" שהכוונה היא שרוחנית אנחנו רואים ומרגישים דברים שיקרו  למרות שאנחנו לא רואים אותם בחוש אולי זה התת מודע] ולכן התחזקת .אבל לא הייתי מוכן לומר לעצמי שאלוקים עושה את זה  בגלל שהתחזקתי ובפעמים שכן אמרתי את זה לעצמי אמרתי אם ככה את עושה לי אז אני לא רוצה להתחזק .....[לפעמים רגש של נקמה ומרידה ר"ל]
היום זה שונה, זה מזכיר לי אדם שהולך לחדר כושר עם המאמן ואחרי שהוא אומר למאמן אני מוכן לעלות שלב והמאמן מוסיף משקולת של עוד כמה קילו או שמגביר את המהירות בהליכון האם אני אכעס?! והרי אני הייתי מוכן ורציתי לעלות שלב......וזה לטובתי אותו הדבר פה אני מוכן ורוצה להתקרב אליו לא כתוב שהוא יקל עלינו אלא כתוב שהוא "יסייע" לנו והעזרה לפעמים היא להגביר את הקושי ...הוא יפתח לנו את השערים אבל אנחנו צריכים להיכנס או לכל הפחות לתת לו להרים אותנו ולהעביר אותנו לשלב הבא בגלל שאני בוודאי לא מסוגל לעלות שלב [תודה אבא על 120 ימים של נקיות שנתת לי]
בהמשך למשל לפעמים המאמן רואה שקל לנו ואנחנו לא ממצים את הפונטנציאל שלנו ואז הוא מחליט להוסיף מדעתו עוד קושי .....לטובתינו
הנחמה שלי היא שיש שם את המאמן האישי שלי ששם לב לכל פרט ופרט בחיי ורוצה בטובתי ואוהב  אותי בלי גבולות ורק רוצה שאמצה את הפונטנציאל שלי.
באהבה ובתפילה ליום נוסף שלי כניעה וחיבור איתו.
אבי

אני מתיישב לכתוב ולמרות שאין לי מושג מה בדיוק אני אכתוב שזה הפוך מטבעי שהדברים מסודרים וכתובים בראש ואז אני מעלה אותם על הכתב [או המחשב]
הערב הוא לילה מאוד קשה בשבילי הצום שמגיע מחר ואני בצומות משתגע ממש,ליל השנה האזרחית החדשה כמה אני מתגעגע לשנים האחרונות ,התאווה באויר כבר כמה ימים לפני, כולם מחייכים וצוהלים וההזדמנויות הם כל כך גדולות וכל כך מפתות וכל שנה היה אצלי חגיגה של תאווה לפני ואחרי ...... :'( זה כל כך קשה לי שאני פה בביתי יושב וכותב על המחשב ולא נמצא בחוץ עם כל מה שהייתי רגיל אליו פשוט קשה לי ואני יודע שזה לא יחזור ......אני עם דמעות ממש בעיניים [הרבה זמן שזה לא קרה] מרוב צער על החיים שהיו ואינם אני פשוט מתגעגע וכל כך קשה לי בלי הריגושים בלי המרדף אחרי ......עכשיו אין בי שום תאווה אני לא מרגיש צורך לצאת אני רק מרגיש כמו חבר טוב שמת!!!אולי זה ישמע דרמטי ומה אתה מבלבל את המח, אבל אני מרגיש ככה מכונס בעצמי לא רוצה לדבר ,לא רוצה לחשוב על כלום ולא על אף אחד אלא פשוט להיות עם עצמי ולהתאבל על הימים שהיו ,,,,,,,[אני יודע שזה רעל ולכן אני יושב וכותב ]
ההכרה הזאת הכתה בי הערב כשהייתי צריך ללכת למוסך לקחת את הרכב  וכבר ירד הלילה וכשהייתי במונית בדרך לשם פתאום כל ההרגשות עלו וצפו בי איזה פלאשבאקים עוצמתיים רק לראות את השמות של הרחובות הכל כך מוכרים...כמה שעות בזבזתי שם, כמה ריגושים היו שם,והכל חזר אליי בעוצמות שאני לא הכרתי ופתאום המוזיקה שמתנגנת מהרדיו כל כך מתוקה ומזכירה.... הרגשתי שאני משתגע כשהראש שלי אומר אל תדאג אשתך לא חוזרת הביתה עד מאוחר ותוכל להסתדר לצאת ,היא לא תדע ,רק לראות את כל האנשים שהכרת לפחות תגיד להם שלום רק תלך לכמה דקות ועוד כל מיני סרטים מהסוג הזה... אפילו לא פניתי לאלוקים  בגלל שידעתי שאין זמן מייד התקשרתי לספונסר בכדי לא להיות לבד סיפרתי לו את המצב והתחייבתי שאני מתקשר אליו כשאני מגיע הביתה לא היה קל  ללכת פשוט הביתה ולהיכנס לטייס אוטומטי פשוט לעשות אבל זה מה שקרה .
פתאום אחרי כמה דקות כשכבר הייתי בבית התחלתי לקלוט פתאום שזהו זה !!!אין כבר חגיגות !!!אין כבר את הריגושים,את הציד,אין כבר את ההתחמקויות ,את ההעמדות פנים ,כל זה הגיע לסיום לפני 122 ימים !!!!!! זה כל כך קשה לי לא חלמתי כמה אני מחובר לכל זה עד שזה נלקח ממני ובא לי פשוט לבכות ..... :'(
אבא יקר ואוהב כל כך קשה לי !!!!!
אבי

תודה רבה אבי על הכנות
מחבר מאוד
מאוד מזדהה

Happy year... A big hug

אסירות
שפו על האנגלית

אבי, מדהים על הכנות.
חזק ואמץ!!!!
אוהבים אותך!