שבוע טוב חברים.

ב"ה עוד שבוע שפוי עבר עלי. למרות שאני די בעייתי בקטע של חופש בדרך כלל. חוסר סדר יום קבוע היה מבלבל אותי בעבר יותר. בחסדי ה' השבוע הראשון של החופש עבר בשלום. מסתבר שלא איבדתי את הראש והימים חלפו להם בנעימים למרות ואולי בגלל שהיו לי עיסוקים די אינטנסיביים. בכלל אני מרגיש בזמן האחרון יותר איזון רגשי וקבלה עצמית וזה עושה לי די טוב.

השבוע ציינתי שנתיים של נקיון. אני מנסה לשחזר אחורה ארבע וחצי שנים, או יותר מדוייק לפני ז' אדר תשע"ב היום בו הגעתי הנה. אז בימים ההם נקיון היה חלום רחוק על גבול הדמיוני. יותר מעשרים שנה שלא הצלחתי לא לאונן יותר מכמה ימים, המקסימום היה שבועיים וזה היה שיא. ופתאום הדבר הזה נהיה אפשרי. ולא עוד אלא שהוא הפך לשני בדרגה ברשימת השאיפות שלי.

במשך הזמן שעבר הבנתי שהתאווה לא הייתה הבעיה שלי אלא התוצאה של הבעיות. היא זו ששיקפה את מצבי הרגשי / רוחני. סוג של חיישן רגיש שהגיב בכל פעם בו קרסתי פנימה. האוננות ושאר גרורות התאווה היו הדרך שלי להתמודד עם קשיים שונים. למעשה זה היה הסם שהתחלתי לצרוך אי שם בגיל 13 בו גיליתי אותו. הוא היה משכך הכאבים הרגשיים שלי שנים רבות. העובדה שהוא גם גרם לכאבים אלו לא הועילה הרבה כל עוד לא היה לי משהו אחר במקום. זהו דפוס ההתנהגות שסיגלתי לעצמי מגיל ילדות ואיתו צעדתי שנים רבות.

ההישג הגדול ביותר של הדרך אותה עשיתי כאן הוא המודעות העצמית לתהליכים באישיותי. נכון שגם הפסקת ההתנהגות הכפייתית / תאוותנית שלי היא הישיג מרשים. עובדה היא שכל עוד המשכתי בכך זה פירק אותי ופגע פגיעה אנושה באיכות החיים ובאפשרות הצמיחה. אבל יחד עם ההבנה של תהליכים בנפש הפכה ההחלמה למשהו נשגב ומרומם.

החיים נשארו אותם חיים שהיו קודם, רק אני הייתי לאיש אחר וככזה פתאום שמתי לב כמה הכל תלוי כמעט אך ורק במבט שלי עליהם.

מקווה להמשיך הלאה בדרך המופלאה על עליותיה ומורדותיה.

מזל טוב איש יקר!

איזה יופי, מזל טוב על שנתיים של ניקיון!

אני זוכר גם זוכר אותך כשהגעת לכאן ושמח שלמרות כל העליות והירידות נשארת, ובסוף זה השתלם ובגדול.

איזה כיף! יותר ויותר אני שומע מחברים מחלימים דיבור על זה שבהחלמה ההתמכרות נהייתה ענין משני, שנזכה!

הלואי שנזכה.
מזל"ט.

מזל טוב מזל טוב ,הלוואי שנזכה כולנו לחופש וצחון גובר והולך על התאווה,ובעיקר תיקון הפגמי אופי שלנו.
מדהים מדהים מדהים
מאחל לך המון שנים וימים נקיים ושפויים ומחוברים.

גם אני מצטרף לאיחולים
ויהי מקץ שנתיים ימים ו... חולם וגו'
היינו כחולמים
מזל טוב עד מאה ועשרים.

תודה חברים יקרים.

חלק משמעותי מאד בהחלמה הוא הקשר והשיתוף עם אנשים אחרים החולקים את אותם בעיות ולכן גם יכולים להזדהות ולהבין טוב יותר מאחרים את מה שאנחנו מרגישים. הפורום הזה היה הבית הראשון שלי בשנתיים הראשונות מאז באתי הנה. הוצאתי ושיתפתי כאן את כל הדברים האישיים ביותר. דרכו זרמו להם הררי פסולת שהצטברה אצלי בכל שנות המחלה שנאלצתי להתמודד איתה לבד.

במשך הזמן הצורך האובססיבי לשתף ולפרוק נרגע וכן מצאתי ערוצים נוספים לעשות את זה, כמו קבוצת וואטצאפ שאני חבר בה. כך שהשיתופים בפורום כאן הלכו ופחתו. ובכל זאת יש לי פינה חמה בלב למקום הזה ממנו הכל התחיל.

אולי היה כדאי לשקול הקמת קבוצת וואטצאפ של שמור עיניך.

זה ספר תולדות האדם,
זה מרגש! שנתיים של נקיות! ואוו, בא לי לפתוח לך את המח, להציץ פנימה לראות איך זה פועל, מח של אדם נקי, אם הדם בראש זורם אותו דבר כמו של.. אדם מכור, סליחה אם בכלל הוא זורם כמו של אדם רגיל.. שהרי אתה הרבה מעבר לכך....
בא לי לראות אם העצבים מתוחים באותה מידה, או שמא מסודרים הם כמיתרים של כינור עדין...
אם שרשי השערות עדיין משמשים רק כסיבה רווחי הספר מידי חודש, או שמא מגדלים הם זהב טהור, או פניני חן...
ארצה לשמוע גם את קולך, ובמגביל את ההקלטה של אז מלפני שנתיים לראות אם הקול לא שינה טעמו...ואת ניחוחות החוטם המעוטר בנזמי יופי משובצים בעמל של שנתיים ימים יום יום שעה שעה רגע רגע- והכל רק להרגע.
ואז להביט שוב אל כל המכלול, ולברך בהתרגשות ברוך שככה לו בעולמו, ברוך שברא בריות טוב להנות בהם בני אדם, וברוך שבורא בני אדם בעמל אין סופי ובהשגחה מתמדת- חסד עליון.
קשה לי להתפייט עם קשר, אך ההתרגשות מעבירה אותי על דעתי, התרגשות שמהולה בעצב דקיק על כך שגם אני הייתי כאן לפני שנתיים אך לא הגעתי עדיין למקום הזה- אך על כל פשעים תכסה אהבה, ותקווה מתמרור הדרך שהינך!
בהצלחה בשנתיים הקרובות גם, והלאה...

צר לי שאני לא כותב כאן הרבה. במקום המקסים הזה שהביא אותי להחלמה. האמת היא שבתחילת הדרך ואף מאוחר יותר הייתי צריך את הכתיבה כאן כמו אויר לנשימה. זה נתן לי את הכח להמשיך בהחלמה.  החיבור עם אנשים נוספים שחולקים את אותם בעיות ואותה דרך. הכתיבה הזו הזרימה דם חדש ונקי לעורקים וסייעה לי להמשיך בדרך. 

די ברור לי היום שזכיתי בסייעתא דשמיא גדולה למצא את המקום הזה ולהתחבר אליו, וזה עוד היה ממש בתחילת הדרך של האתר  הזה בלי שום פרסומת על כך. פשוט אלוקים שלח את ידו לעזור לי. 

היום אחרי כמעט חמש שנים מאז באתי הנה אני עדיין מתרגש כשאני נזכר ברגעי הבראשית של גילוי דרך ההחלמה. קשה לי להבין איך אותם מאות ואלפים שכן נחשפים לאפשרות יציאה מסבך התאווה ממשיכים הלאה בלי לחון את את המקום הזה ולקבל ממנו את מה שיש לו להציע. 

ואולי גם הגיע הזמן לשוב הנה ולהחזיר טובה למקום הזה בעזרה לאלו המגששים דרכם בחושך הייאוש והתאווה.

בהחלט הגיע הזמן

מקווה שתמשיך להפרות את הפורום

רוח התעוררות עברה על כל הותיקים...
מי אני שאומר, אבל לעניות דעתי חשוב מאוד לבוא ולהפרות את הפורום באופן סדיר, שוו בנפשכם, הרי יחזקאל המנהל השקיע בעבורנו כסף, אנרגיה, זמן ועוד כהנה וכהנה, ואנחנו, אחרי שנהנינו ואכלנו מלוא חופניים פשוט לא משלמים את החשבונית.
אוקיי, אוהבים אותנו, אנחנו מכורים, לא יכולים להתמיד ועוד כהנה וכהנה סיבות, אבל מה עם צעד 12? איפה יש עוד מקום שבו אפשר על ידי שיתוף פשוט עם רוח החלמה לעזור לכל כך הרבה אנשים...
היום במקרה קראתי פוסט ישן שהתפרסם בדיוק בימים שבהם הגעתי לאתרא הדין, ונזכרתי כמה רציתי את מה שהיה לאותו אדם, וזה היה אחד מהדברים שדחפו אותי בכל הכוח להצטרף לקבוצות החיות.
חברים, שירות מביא החלמה.

באמת מידי פעם נושבת פה איזו רוח התעוררות שמביאה לכאן כמה ותיקים...
מעניין מהו הדבר המשיב את הרוח (תרתי משמע...).

עד שאתה שואל מה מחזיר לכאן חברים וותיקים אני שואל מה משאיר כאן חברים ותיקים. לאנשים עם פגמי אופי לא פשוטים  צריך נס כדי להמשיך בעקביות יום אחר יום שבוע אחר שבוע וכו' לא כולם זוכים למתנה כזו. 

מעבר לכך, מי שקיבל את המתנה הזו של ההחלמה לא ישכח את הטעם הממכר שלה, זו הסיבה שמדי פעם חוזרים הנה למקום הנס.                                          

נראה לי שנשארים כאן חברים שהכתיבה/התכתבות חביבה עליהם.
אך אין בכך די כדי לתרץ את שאלתך, מכיוון שנראה שכמה וכמה שענו לקריטריון הזה כבר אינם עמנו מלבד הבלחות קצרצרות... בכל אופן, אני אישית אשמח מאוד שתשאר כאן. הכתיבה שלך תרמה לי רבות, ואני סמוך ובטוח שיש רבים כמוני.

אגב, המון זמן לא דיברנו... אשמח שנחדש את הקשר (דומני שמספרך אבד לי בהחלפת פלאפון).
ותוך כדי כתיבה אני אולי מבין, שאולי את הזמן שחברים אחרים משקיעים בטלפונים (שכך ראוי לעשות...) אני משקיע בפורום... החלמה לאורך זמן זה כנראה לא ייתן לי. מקווה לקיים גם מזה וגם מזה אל תנח ידיך (האמת שהיום כבר עשיתי שלושה טלפונים, מקווה שעליתי על גל נכון יותר).