אוהבים
אתה כותב יפה , מלא רגש,
הינך מיטיב לתאר את תחושותינו כולנו,
ואנו מתחברים לזה,
יישר כח
תמשיך לבוא,
הנס קורה,
מוטי

יושב מול המחשב ובוהה.
מה לשתף?מה לכתוב?
על הריקנות שמציפה אותי מאז הנפילה?
על חוסר הרצון לעשות משהו?

או אולי על ההבנה שהכתה בי היום,כמה חיים פיספסתי במהלך כל שנות שימושי?
על אסירות תודה לאבא,שהצלחתי לצאת מהבית לישיבה ולא להתבוסס בזוהמה מול המחשב בבית?
לא שכרגע אני עושה משהו בישיבה,חוץ מלנגן בגיטרה וללדבר קצת עם חבר'ה...

הבדידות חזרה להקיף אותי,ואני לא רואה איך אני יוצא מזה.ניסיתי לעלות ולשתף בקבוצה הטלפונית,אבל היתה סעודת שבע ברכות לחבר ממש טוב והייתי מוכרח להתנתק לפני השיתופים.קשה לי להתקשר לחברים,אני לא רואה איך אצליח לבטא את התחושות שלי בדיבור...

אבא אוהב שבשמים,אנא עזור לי.אני לא יודע איך לצאת מהבור שלי לבד.אני צריך את עזרתך.

אוהב אתכם מאוד,ותודה על התגובות המחזקות...

אוהבים!




גם אני לא יודע איך תצא לבד. גם אני לא יוצא מהבור שלי לבד.
אבל אפשר לצאת מהבור ביחד, בשיתוף פעולה עם אחרים.

למשל, המ... להתקשר!




לא צריך לבטא שום תחושות (בייחוד בהתחלה).
אתה יכול לומר "שלום. התקשרתי כי אני לא יכול לבד. ביי!" 3 X
אנחנו כבר נבין למה אתה מתכוון...

מצפה לטלפון...

אוהבים אותך!
אני מזדהה מאוד. בעיקר עם להיות בישיבה ולא לעשות יותר מדי....
האמת שגם לי היה קשה בהתחלה להתקשר ולשתף, אז בלי רצון התקשרתי וסיפרתי על זה שקשה לי... ושאני מכור. זה הספיק ולאט לאט התרגלתי.
לגבי הנפילה במוצ''ש אתה מוזמן להתקשר אלי באיזו שעה שאתה רוצה, גם בשלוש בלילה, אם אני אתעורר/אהיה ער אני אשתדל לענות. אל תרגיש לא בנוח.

קשה לי להתקשר לחברים,אני לא רואה איך אצליח לבטא את התחושות שלי בדיבור...
משפט ששמעתי מחבר ותיק " צמד המילים לא נעים לי,אני לא יכול להתקשר כי,,,מדי מאוחר,,וכו' וכו'
אלו מילים של מחלה,לא של החלמה" !!! וחייבים להפנים את זה עמוק, עמוק,
אנחנו עושים הכל, אבל הכל, בשביל לצאת מהיכן שאנו מצויים, כי אנחנו רוצים לחיות, רק לחיות!!
דרך אגב, שים לב שכולם ענו לך על החלק הזה מה שאומר שזה הכי קריטי במצב שלך.
אבא אוהב שבשמים,אנא עזור לי.אני לא יודע איך לצאת מהבור שלי לבד.אני צריך את עזרתך
עיקר העיקרים !! הגעת לנקודה. נקודת הנקודות של ההחלמה !!
יושב מול המחשב ובוהה.
מה לשתף?מה לכתוב?
על הריקנות שמציפה אותי מאז הנפילה?
על חוסר הרצון לעשות משהו?
אהבתי את זה,
אפילו מאוד אהבתי את זה חבר,,,

בהצלחה בהתמודדות,במלחמה,בהחלמה,,,

אריאל

תודה רבה על כל החיזוקים,כבר מרגיש יותר טוב...

מצפה בכליון עיניים לקבוצה מחר,למרות שזה כרוך בהרבה (מאוד) שעות נסיעה ובהתנתקות מהישיבה,אני מרגיש ששם אני מקבל את השפיות שלי חזרה,את ההשלמה עם עצמי,עם מי או מה שאני.

(משתדל ל)אוהב אתכם המון!

לאחרונה מתחדדת בי ההבנה עד כמה התאווה מסתירה מעיניי את הסיבות למהלכים שאני עושה.
עד לא מזמן חשבתי שאני מאוד רוצה להתחתן כי חסר לי קשר בחיים,חסר לי בית משלי,שאעצב אותו כרצוני (מכל הבחינות). לאט לאט אני מגלה,שאני רוצה להתחתן כדי למלא את החור השחור שפעור לי בבטן,בנשמה,שמחפש דברים שימלאו אותו. אותו בור בלי תחתית,ששואב אותי אליו,שעד היום הייתי רגיל לזרוק אליו פולסים של תאווה כדי להוריד את המועקה שהוא יוצר בחיי. כנראה שמהסיבה הזאת כל כך לחוץ לי להתחתן,אבל כמובן שזה לא מה שירגיע או ישביע את החור הזה. את החור הזה תשביע,כנראה,רק ההחלמה. השלמה עם המצב שלי,עם כל הדברים שהביאו אותי להיות מה שאני היום,עם כל הקיטבג של הרגשות,הטינות והפחדים שאני סוחב איתי.

מקווה שבעקבות ההבנה הזאת אוכל להתחתן מהמניעים הנכונים...

אוהב אתכם!

שלום חבר יקר,

לא יודע משום מה אני נדלק לאחרונה על הפוסטים שלך,
על השיתוף שלך,,
פשוט נהנה,,,

תמשיך הלאה לשתף בכנות המדהימה שלך !!


אני לא יכול לשלוח בפרטי בינתיים [אנגלית ברמה בסיסית בלבד] אז רק אשלח שם ת'מייל שלי ואת הפלפון,,

תודה. כיף לשמוע שההחלמה שלי תורמת להחלמות אחרות.

לא קיבלתי את המייל והפלאפון,כנראה שזה עוד לא אפשרי...

יום רביעי לנקיות,שבכלל לא מובנת מאליה.

יום חמישי בלילה זה תמיד לילה בעייתי...נשארים ערים עד מאוחר,ויש גישה למחשב...
מתפלל לאלוקים לסיים את היום הזה נקי.

אוהב אתכם מאוד!

אל תשכח שאתה לא לבד... אלוקים איתך!
אם אתה צריך אתה יכול להתקשר באיזה שעה שאתה רוצה אלי.
אם אני אראה (אהיה ער) אני אענה.
אוהבים!

שלום לכל החברים האהובים!
מזמן לא כתבתי.הרבה דברים מתרחשים לאחרונה,עליות וירידות,תובנות ורגשות חדשים שוטפים את התודעה...

לאט לאט מבין את הבעיה הספציפית שלי. אך כיוון שאני קרוב מידי לבור,חושש שאני משלה את עצמי שהבעיה שלי היא רק בכיוון מאוד מסוים...

ב"ה בתהליכים אחרונים לקראת לקיחת ספונסר,מאוד חששתי שזה יהיה מישהו שלא אתחבר אליו,ברוך ה' שזימן לי אדם מקסים,מקווה מאוד שהדברים יסתדרו בסוף.

אתמול דיברתי עם חבר טוב שלי,נשוי ולא מכור.השיחה היתה מאוד פתוחה,דברנו על הכל.בכל פעם שאני מדבר איתו אני מרגיש הקלה כל כך גדולה,גם מפני שאני מצליח לברר את הנושאים ולסדר אותם,וגם בזכות הקבלה הגדולה שהוא מקבל אותי. אסירות תודה לאבא ששלח לי חבר מיוחד שכזה.

וגולת הכותרת-נקי כבר 11 ימים,דבר שעד לפני חודשיים היה כלל לא מובן אליו.
תודה לכל החברים המגיבים,המשתפים,התומכים והמחזקים.
תודה גם לאלו שמעולם לא דיברתי איתם מילה,על עצם הנכונות לתת תקווה ולהחלים.
תודה לאבא אוהב שגרר אותי בכח לתכנית ולא נתן לי להתבחבש עם עצמי עוד כמה שנים...

לאחרונה המחשבות על החתונה תוקפות אותי יותר ויותר. קשה לי לראות את הסיבה למה לא להתחיל בתהליכים,הרי ליפול אפשר גם אחרי כמה שנים בתוך התכנית,וב"ה הולך לי כרגע דיי טוב ואני מרגיש התקדמות גדולה. מקווה שאבא אוהב ינחה אותי במסלול הנכון,ואם הוא לא כפי רצוני אשמח גם להבין למה...(אולי אחד החברים כאן יוכל לעזור בהסבר הנקודה).

שוב פעם תודה לכולם,

אוהב אתכם מאוד

אוהבים אותך!
מזדהה מאוד עם המחשבות על החתונה.

רצונך ייעשה כתב:


בתור אחד שנמצא בתוכנית שנה וקצת, ופוגש חברים שנקיים כמה שנים. אני מרגיש שכאשר אדם עושה כברת דרך בתוכנית, הוא מגיע למקום אחר. אחר מאוד. גם אתה מתחיל להרגיש כך אחרי כמה ימים.

יכול להיות שתהיינה נפילות (בבקשה אלוקים! לללללללללללללללללאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאא!) אבל אם אותו אדם לוקח אותן למקום נכון וממשיך בדרך, הן תהיינה ממקום אחר לגמרי.

אני חושב שאם אשאל את אשתי היא תגיד שלפני חצי שנה הייתי במקום אחר לגמרי מאשר היום, ואם הייתי שואל אותה אז לגבי חצי שנה קודם היא הייתה אומרת אותו דבר...

ועוד משהו. עד כמה שהיה נראה לי בחודשים הראשונים שאני מכיר את התוכנית, הסתבר שזה ממש לא נכון. קלטתי כמה מושגים בסיסיים, אבל עד שהתחלתי לעשות צעד 4 ו-5, היה חסר לי המון. עדיין חסר לי הרבה. בכל הצעדים!

אני חושב שכדאי לגשת לטסט של החתונה (וזה טסט רציני. יש בו מצבים קשים עבור מכור שאין בכלל דומה להם ברווקות. ויש בו גם מצבים נפלאים, אני לא אומר שלא), כשיודעים לנהוג היטב. טוב, אנחנו לא אמורים לנהוג, אבל אחרי תקופה ארוכה שבה תרגלנו את זה שאלוקים הוא הנהג.

ועוד משהו: הנהג שלנו חברמן!...

טהרני כתב:

תודה רבה על התשובה.

על פי מה שהבנתי מהוותיקים,אין סוף להתקדמות.כל הזמן מעמיקים בצעדים,נוגעים בפינות יותר ויותר חשוכות בנפש.אז מה הגבול?התקדמות והשתנות תהיה גם בעוד 3 שנים.אז מה מונע להתחיל עכשיו?
וגם ללא קשר לתכנית,גם אנשים רגילים,מתפתחים בכיוונים שונים במשך החיים. ברור לי שהאישה שאני מתחתן איתה מתפתחת ומשתנה (ואני מניח שזה ברור גם לצד השני...).החיים הם דבר דינמי,זז ומשתנה. אבל כמו שהתכנית מלמדת אותנו-אנחנו חיים רק להיום. ולכאורה גם בהחלטה החשובה הזאת צריך לנהוג ככה-להסתכל האם זה מתאים עכשיו,ולא להעסיק את הראש איך הגברת תראה ותתנהג בעוד 3/5/10 שנים.

אז למה אני מחכה?איזה שינוי ארגיש בנפש שבזכותו אומר לעצמי-"עכשיו זה בסדר להתחיל לצאת"?