רצונך ייעשה כתב:
נפילה
רוצה להקיא
לא רוצה יותר
אבל לפני שלוש שעות זה הדבר היחיד שרציתי
ועדיין היה אסור להתקשר לאף אחד.עשר דקות,רק עשר דקות עד צאת החג,עד שאוכל להתקשר ולהודות שאני לא מסוגל,שאני רוצה,כל כך רוצה,ואני חולה ואני צריך עזרה.
אבל לא הצלחתי להתאפק.
ו....בום.
וזה אחרי חג שבועות מדהים (למרות שהייתי בבית ולא בישיבה),לא זוכר עוד חג שבועות כזה.
ולמרות שסבתי שתחיה הייתה בבית,וזה מתכון לבית משוגעים,מה שבאמת הפך הבית להיות,הצלחתי להישאר רגוע ולעזור במה שאני יכול,ואפילו לאהוב את בית המשוגעים הזה,בגלל שהוא בית המשוגעים שלי.
ואחרי מעידה באמצע החג,שהצלחתי באמצע המעידה לרדת על הברכיים (ממש) ולהתפלל ולהודות שאם זה תלוי בי אני הולך לאבדון,וביקשתי עזרה וקיבלתי. אבל עשר דקות לפני יציאת החג כבר כלום לא עזר. כל כך רציתי את זה,לא היה לי כח לבקש עזרה.לא רציתי.רציתי רק לצלול.
וצללתי.
עכשיו אוספים את השברים.מתחילים שוב,רק להיום.
אנא,אבא,עזור לי.אני לא יכול לבד.
אוהב אתכם מאוד
בהחלמה לכולנו
אוהבים אותך מאד.
בהחלמה רבה רבה.
המשך יום נקי וטוב.
אגב, בהזדמנות (יום שלישי השבוע....) אשמח להחליף מספרים.