תודה אבי
תודה מתחיל שוב.
אתמול, אחרי שהצהרתי בקבוצה שאני נקי "4 שעות",
ולא נפלו השמיים,
וכשבתום הקבוצה חברים קיבלו אותי בכזאת אהבה, בחיבוק;
- כל הדרך חזור מן הקבוצה התרוננה בי רינה פנימית:
איזו חברותא מופלאה!
איזו נשיאה של מסר לחבר שעודנו סובל! מסר של תקווה, של אהבה, של הזדהות. על אמת!
אני, שאך לפני 4 שעות הייתי עם לשון לוחכת את הבוץ,
שהרגשתי כל כך רע, כל כך אבוד, כל כך מדמם, כל כך בודד
- פתאום הרגשתי את העוצמה שהתמיכה החברותא הזאת מעניקה לי.
אחזוני ידידי בזרועות ידיי, בבגדיי, ברגליי,
והרימוני מתוך שלולית המוגלה. מתוך שארית האשפה, המיץ של הזבל.
ורחצוני. והשקוני במיים חמים.
וצבע וורוד חזר ללחיי.
אני אוהב אתכם באופן שלא אהבתי בכל שבעת ומחצה החודשים האחרונים מאז נכנסתי בשערי התוכנית.
אז אסירות תודה אני נקי (כמעט) 24 שעות.
מתפלל לעוד עשרים וארבע שעות נקיות ומפוכחות ומחוברות.
מתפלל לנכונות לוותר על גלי התאווה אם הן יבואו במשך עשרים וארבע השעות הללו.
מתפלל לכוח ולנכונות לעשות את כל הפעולות של התוכנית,
מתפלל לפעול ולעבד אל תוככי חיי את שינוי הגישה בבית ובחיים שלי,
להעמיד עקרונות לפני האישיות,
להתמקד במה שצריך להשתנות בי ולא במה שצריך להשתנות באחרים.
להתמקד בנתינה ולא בלקיחה.
אוהב אתכם וצריך אתכם.
