אסירות תודה שכיביתי את תחילת השריפה. מתפלל להמשיך להיות עירני.

יש לי קצת טינות על אשתי, וגם אני ברחמים עצמיים וטינות על כך שחשבתי להספיק ללמוד הרבה הערב, ולמעשה השעה מתאחרת ועדיין לא פתחתי ספר, חלק בגללי וחלק לא בגללי, וכמובן שאני מגדיל את החלק שלא בגללי, זאת אומרת שכולם אשמים במה שקורה אותי ורק אני לא אשם.....
מצד אחד אני רוצה לנצל לפחות את הזמן שנותר לי הערב, ומצד שני יש לי איזו הזדמנות ליציאה קטנה עם אשתי הערב, היא אמורה לחזור עוד מעט מקניות, ועלה לי רעיון לצאת איתה לסיבוב קטן. רק שאם אעשה את זה, אז כנראה שלא ישאר לי כמעט שום זמן הערב. אך נראה לי שזה דוקא פעולה הפוכה טובה מול כמה טינות קלילות (שאצלי הם נהפכות לענקיות) שיש לי עליה...
מתפלל לעשות את הדבר הנכון בשבילי.

בהצלחה
הכנות הזאת, עם עצמך ואיתנו החברים מעוררת השתאות!
הלוואי עלי

בוקר טוב,
לבסוף שלשום בערב הבנתי בעקיפין מאשתי שהיא עייפה מדי בשביל זה, ובכל אופן דיברתי איתה בצורה יפה על מה שהפריע לי, והיא הבינה אותי. אסירות תודה שאני יכול לעשות את הדברים הללו בצורה שפויה ובריאה.
דבר נוסף, יש לי טינה על כמה מבני המשפחה שלי על הרבה עזרה שהם מבקשים ממני לעשות לאמא שלי, ודיברתי איתם על כך שלא תמיד יש לי את הזמן לזה, ואם אין צורך בזה או שיש מישהו אחר מהמשפחה שמגיע לעזור, שיודיעו לי על כך, ולצערי, לא נעניתי כל כך.... וכו'....
כמו כן, אתמול קיבלנו תשובות מהועדת קבלה למעונות, והודיעו לנו ששני הילדים שרשמנו לא התקבלו כיון שהיו חסרים מסמכים לועדת קבלה, למרות שלא חסר שום מסמכים, וגם לפני חודשיים קיבלנו הודעה טלפונית מוקלטת שחסרים מסמכים ולא אמרו איזה מסמכים חסרים, והתקשרתי לברר ועברו איתי בטלפון על כל המסמכים ששלחתי ואמרו לי שלא חסר כלום....
ובכל זאת, אתמול קיבלתי את ההודעה הזאת. אז אמנם הגשתי השגה על זה, אבל אני לא יודע כמה זה רלוונטי וכמה זה יכול לעזור.
אני מתפלל לקבל את הרגשות הללו, כי אחרי הכל זה טבעי ונורמלי שאני ארגיש מוטרד מהדבר, ומצד שני אני מתפלל לחוות את הרגשות שלי בצורה שפויה.
וכמובן אני מתפלל לה' שהעניינים הללו עם המעון ושאר העניינים יסתדרו בעז"ה על הצד היותר טוב.

בצהריים שלחתי לאחותי מייל בענין הזה, כתבתי שם דברים קצת קשים, הכל היה בצורה יפה אבל מאד הבעתי את רגשות הכאב שלי מכך שלא מתייחסים אליי.
אך כנראה שזה רק הגביר את הבעיה, אחותי התקשרה אליי כאובה מאד ופגועה ממה שכתבתי לה במייל, היא גם לא מצליחה להבין מה בדיוק אני רוצה, וגם על מה שכתבתי לה למה היא לא מגיבה לי עד עכשיו, היא אמרה לי שהיא לא תמיד זמינה וגם בגלל שהיא לא מבינה מה אני בדיוק רוצה, לכן היא לא ענתה לי כלום, ודיברה עם שאר בני המשפחה על הענין. בקיצור, היתה לנו עכשיו שיחה של למעלה משעה, שיחה מאד קשה ולא נעימה. אף פעם זה לא קורה אצלינו במשפחה.
מצד אחד, לא נעים לי כל הסיפור הזה, וגם אני מבין שגם היתה לי כאן פרשנות קצת שגויה, שהחלטתי שהיא לא מגיבה כי היא לא מתייחסת אליי, בעוד שהיא לא ענתה כי היא לא ידעה מה לענות. ואמנם רציתי שהיא תגיב איזה משהו, אבל עדיין זה לא סיבה מצידי להחליט שהיא לא מתייחסת אליי.
אך מצד שני, אני כן חושב שהיא היתה צריכה לעשות יותר בשביל לפתור את הבעיה שעוררתי, שגם לגבי זה היא לא מספיק הסכימה להבין אותי. והיא גם לא פירשנה אותי נכון.

בקיצור, יצאתי מבולבל מאד, וקשה לי כמובן השיחה הלא נעימה הזאת.

מתפלל לוותר שם ולהרפות, ושנוכל אחרי שבת לשוחח על הענין בצורה שפויה ונורמלית, בלי להתייחס בדוקא לכל מילה או מייל שהיה בענין, אלא רק להתמקד בדבר עצמו שצריך לטפל בו, ולהתקדם הלאה.

אני מתפלל לשבת נקיה, שפויה, שלוה ומחוברת.

תודה רבה

במשך השבת עלו לי שוב ושוב כל מיני קטעים מהשיחה ההיא, ופתאום שמתי לב כמה גם אני בעצם אמור להיפגע מהשיחה ההיא, ואחותי רק נתנה לי להבין כל השיחה כמה אני פגעתי בה, כשעל הדרך היא סותרת את עצמה ופוגעת בי שוב ושוב.
הייתי מאד רוצה לשכוח מכל הסיפור הזה, באתי לעשות דבר נכון ומועיל, ואיפשהו משהו לא הלך בדיוק לפי התוכניות, חלק תלוי גם בי, ובודאי שאם הייתי חושב שאלו יהיו התוצאות הייתי עושה את הדברים בצורה אחרת.
אני מפחד מה יהיה הלאה עם הדבר הזה, אנחנו אמורים להיפגש עוד כמה ימים כל המשפחה, ואני מקווה שעד אז הכל יעבור. מבחינתי אני מוותר על כל הטינות, לפחות כלפי חוץ, אבל מאחותי היה נראה שזה מאד מאד קשה לי.
חסר אונים מול הדבר הזה, לא האמנתי שאגיע לכזה מקום ולכזה מצב. זה דבר שמעולם לא קרה במשפחה שלנו. אני מאמין שזה יעבור מהר, אבל עדיין זה קשה לי לקבל את כל הסיפור הלא נעים הזה. וכמובן אני חסר אונים מול מה שהיא חושבת עליי ומה שגיסי חושב עליי, שאני רק יודע לפגוע ולא מתחשב באף אחד וכו' וכו'.....
ובינתיים גם עלו לי כל מיני טינות אחרות שיש לי עליה....
בקיצור, מתפלל להרפות מכל הפגמי אופי, להתפלל עליה לטוב את כל התפילות והברכות שבעולם.
ומאידך, אני רוצה לזכור שגם אני בן אדם ומותר לי להרגיע פגוע.

תודה
שבוע טוב ומבורך לכולם

מתחיל שוב! השראה! איזה יופי של התמודדות. חושב אם זה היה אצלי, הייתי יכול להתנהג באופן קטנוני, לשבור את הכלים ואחר כך להתחרט, לחפש מתי אחרים יבואו לבקש ממני סליחה, בקיצור לפרק ולאסוף מחדש. אתה שמרת על פאסון, לא שברת ונראה שהעסק נשאר שלם, כולם יצאו מורווחים! 

אני רוצה להגיד מנסיון שהרבה פעמים צריך לזרום עם דברים כאלה ופשוט לתת להם לעבור
יש לי אח שיש לי קשר מאד טוב איתו וגם למשפחות שלנו יש קשר טוב, ויש נקודה מסוימת שמאד מפריעה לי בו ובהתנהגות שלו, ובגדול אני מתמודד עם זה מצוין, והיה מקרה אחד שזה גרם לאי נעימות חריגה, וכמו שכתבת משהו שלא היה אף פעם במשפחה שלנו, והשתדלתי להחליק את זה, לא להתנצל או משהו כזה כי היה ברור לי שאני צודק, ולא הייתי מסוגל להתנצל על דבר שאני צודק בו, אבל פשוט החלקתי ועשיתי פעולות שיראו שאני ממשיך הלאה וזורם, וזה עבר מהר מאד.
בהצלחה בהכל
נ.ב. בקשר למעונות, הסיוט מוכר...

עשיתי אתמול בערב קניות ב'יש', ויצאתי עם הרבה שקיות כבדות. התקשרתי ל'קל קו' והבנתי שהאוטובוס הכי קרוב שיש לי הוא לפחות עוד 11 דקות. ואמנם זה לא הרבה זמן ללכת ברגל, אבל לא כשזה עם הרבה שקיות כבדות....
אויששש... מעצבן......

אלא שעדיין לא הספקתי אפילו להגיע לתחנה, ועצר לי רכב שלקח אותי ממש עד הבית, למרות שלא ביקשתי ולמרות שהוא גר בכלל ברחוב אחר......
תודה לך אבא אוהב על המתנות...

מתחיל היקר, כל הכבוד לך.
אני קורא את ההודעות האחרונות שלך, ומתחיל לחושב אולי אתה צודק. אולי חלק מהבעיה שאני די נהנה לכעוס על אנשים, ולשמור להם טינה. אני בטוח שאני אדם טוב ועוזר ולא כועס שלא בצדק. אבל כן בתוך תוכי כנראה נהנה לכעוס על אנשים, נהנה להיות בטוח שאני צודק והם לא בסדר. - וכנראה העבודה לקחת את החיים בכיף, לא לכעוס הכל בסדר. מקווה שאצליח ללמוד ממך ולהתקדם.

יש לי איזה ענין עם אשתי כבר כמה ימים. אני רוצה שהיא תקדם איזה ענין מסויים ולא שאני אקדם אותו.
רימזתי לה על כך, וזה לא בדיוק קרה.
עבר עוד יום ועוד יום, והיום היא פתחה קצת את הנושא, אז גם אני דיברתי איתה על מה שאני רוצה שהיא תעשה בענין.
בקיצור, אני מצפה ממנה שהיא תעשה דברים על סמך אי אלו רמזים, וכשהיא לא עושה את זה אני בטינה.
אני מתפלל להרפות שם. אני חושב שאני צודק ברעיון, ובכל אופן למעשה אני צריך להרפות ולהמשיך הלאה. לכופף את האגו שלי.
אסירות תודה שלמרות שבגלל זה היתה פעולה מסויימת בשבילה שהיה קשה לי לעשות, ובכל זאת ישבתי עם עצמי כעת ועשיתי חשבון נפש והחלטתי לעשות את הדבר הנ"ל.

מתפלל לשפיות ושלוה
ולקבל את הרגשות שלי ושלה
ולזכור שזה בסדר שהחיים לא תמיד חלקים ממש,
ויש קצת רעשי רקע
בתוך כל החיים הנפלאים שהבורא יתברך שמו נתן לנו

בעזרת ה' יתברך שמו, ביום שלישי הקרוב בקבוצה בירושלים בשעה 21 בערב, אמסור ציון דרך לרגל 9 שנים לנקיוני בחסדו הגדול ובטובו הגדול, בכל יום ויום ובכל רגע ורגע. מילארדים של ניסים שהתקבצו להם לכדי 9 שנים.
תודה לך אבא אוהב על המתנות הענקיות של הנקיון, ושאר הדברים הנפלאים שבדרך.
אני חסר אונים מול המסר הזה שמפחיד אותי, ובפרט שבקבוצה הנ"ל לא יצא לי כמעט לדבר בפני כולם, וזה קצת מלחיץ אותי (יש לי פחד קהל בכזה סוג דברים).
מתפלל לה' שיתן לי את הכח להעביר את המסר, את הכח ואת התקוה, שבשביל שאוכל להיות לעזר ובנתינה לאחרים, שיזכו אף הם לשמוע על הנסים של אלוקים הגדול, ולקבל אף הם למתנת הנקיון שזכיתי בה מאלוקים במתנת חינם.

מזל טוב! איזה יופי!
תגיע לתת גם בנח"ת?

לעת עתה, כנראה שלא.

אבי0533 היקר,
תודה רבה על ההשתתפות וההגעה המיוחדת לציון דרך אתמול.

ותודה לאבא אוהב, על הכח למסור את הציון דרך,
על המתנות הגדולות שהוא נותן לי כל רגע ורגע שעל חלקם הקטן הספקתי לספר ולהודות בזמן הקצר של המסר.

גם אברכי הכולל שלי זכו היום ל'תיקון' קטן להודאה לה' על הנסים והנפלאות.
כששאלו אותי מה הנס: עניתי להם הרבה ניסים...