אני מאוד נהניתי, ויצאתי משם עם תובנות חדשות.

אשתף, שיש בי פחד עצום לדבר בפני קהל, כי אני בטוח שאני חייב להיות הכי מרתק והכי מצחיק והכי רהוט. ואם לא, כולם יהיו מאוכזבים, ואולי גם ילעגו לי בתוך-תוכם.
כאשר ראיתי את השלווה שבה מסרת את ציון-הדרך, למרות שלא היו לך איזה סיפורים מרגשים חדשים או בדיחות קורעות, וראיתי שאנשים הגיבו בצורה חיובית. זה הרגיע קצת את הקול הפרפקציוניסט-החולה שבתוכי.

מקווה שאוכל ג"כ למסור ציון דרך (או סתם מסר) בשלווה כמוך בעתיד הקרוב.

הרבה זמן לא ביקרתי בפורום.
מרגש לראות דברים טובים כל כך.
נותן תקווה.

אני רוצה לשתף בקצרה על היום שעבר עליי.
בס"ד לא ברחתי לשינה כל היום, וגם לא ישנתי בלי בריחה....
כשהיה צריך שמרתי על הילדים, וכשהם היו בקייטנה והתינוק ישן, ישבתי ולמדתי רוב הזמן בס"ד. זה לא ברור מאליו. כמדומני שפעם ראשונה בחיי שאני יושב ולומד בתשעה באב...

אסירות תודה שאיחרו את זמן תחילת הקבוצה היום בערב, וכך יכולתי בקלות להגיע לקבוצה למרות מוצאי הצום.

וכעת אני מתחיל 3 שבועות של בין הזמנים, שהכל בלי שיגרה, אני לא יכול ללמוד כמו שאני רוצה ומתי שאני רוצה, ואנחנו יוצאים עם הילדים וכו' וכו', וזה מביא גם טריגרים של תאווה, וגם טריגרים של כל הפגמי אופי שלי שהכל צריך להתנהל בדיוק כמו שאני חושב, ולפי כל התכנונים שלי, וגם כולם צריכים להבין לבד מה התכנונים שלי. וכו' וכו'.
אני מתפלל להיות מחובר כל היום ולעשות את הפעולות, ולמסור את התאווה ואת הפגמי אופי לאבא אוהב.

פשששש חזק העניין של פגמי האופי הרבה פעמים אני מצליח להבין שאני מגיע לטריגרים מפגני האופי שלי
שאגב די למדתי את זה ממך אתה כותבת על זה כפה פעמים 
אז ישר כח

יש לנו היום מפגש משפחתי של משפחת אשתי.
אני יודע שיתכן מאד שהמפגש לא ילך בדיוק לפי התוכנית שלי ושל רוב המשתתפים בה.
אך מכיון שאני יודע מראש שכנראה זה יהיה כך, אני מתפלל לקבל את זה כבר כעת, ולא להיות כביכול מופתע ברגע שאני שם לב שהתוכנית משתנה.
כמו כן, אני מתפלל להיות שם נוכח, בשלוה וברוגע, מול הילדים שלי, מול אשתי, מול כל בני המשפחה.
לזכור שאני רק חייל של אלוקים, ואני נמצא כאן בשביל 'לתת' ולא בשביל 'לקחת'.

בעז"ה אנחנו יוצאים מחר לנופש לכמה ימים.
מטבע הדברים יהיו לי יותר טריגרים של תאווה, ויותר טריגרים של פגמי אופי.
אני בן אדם מאד מתוכנן, וזה אולי מעלה ברמה מסויימת, אבל לא כאשר אני מוטרד מזה יותר מדי לפני זה בזמן התכנונים, וכ"ש לא כאשר אם משהו קצת משתנה, אז אני נכנס לטינות וכו'.....
אני מתפלל לקבל את עצמי, ולמסור את הפגמי אופי לאלוקים, לזכור שהוא מנהל את העולם ואני רק אחד מהשחקנים כאן בעולם, הגעתי בשביל לעשות את רצונו ובשביל לתת, ולא בשביל לעשות את רצוני ולקחת.
אני מתפלל להיות כלי מועיל לאחרים.

מתחיל שוב - וצועד לאלוקים כתב on 09 יולי 2024 19:00:

בימים האחרונים שוב פעם אירע איזה דבר שאני מצפה מאשתי שתעשה משהו, והיא לא עושה זאת, למרות שאני סבור שהיא אמורה לעשות זאת בלי שאומר לה. זה קשה לי. אנחנו כעת בכמה ימים של נופש ואני לא רוצה שהאוירה תהיה עכורה, אבל זה קשה לי.
אני רוצה לקבל את זה. אני יודע שאם אשאל אותה על זה במפורש, תהיה לה לכאורה איזו תשובה שכבר כעת אני מעלה אותה בדעתי, אבל עדיין אני חושב שזה לא מספיק נכון... בקיצור, אני מפעיל בראש שלי את כל בתי המשפט, וכמובן כולם לטובתי....

אני רוצה למסור לאלוקים את הפגמי אופי שלי ובראשם את הריכוז העצמי שלי, ולשחרר את כל הרצונות שלי והציפיות שלי, ואת כל מה שהרצון העצמי שלי רוצה.
מתפלל להיות בשפיות ביממה הקרובה.

וואו ההיבט שלך על החיים והשיתוף כמובן ממש עוזר לי
להבין דברים על עצמי בהתמודדות בתאווה  
ישר כח

ערב טוב חברים יקרים ואהובים.
אני רוצה לשתף ולהודות לה' על הבין הזמנים הנפלא שעבר עליי ועל משפחתי.
בס"ד למרות חוסר השיגרה, ולמרות שהיו הרבה יותר אופציות של טריגרים של תאווה וטריגרים של טינות, וב"ה אני מרגיש שהיה לי נקיון מאד טוב מתאווה וגם מהפגמי אופי. ולדוגמא שיתפתי כאן על טינה שהיתה לי על אשתי, וב"ה באותו מקרה מצד אחד אמרתי לאשתי את הטינה שיש לי עליה, ומצד שני פעלתי שוב בצורה מאד שפויה, עד שאשתי לא הבינה איך אני ככה מוחל לה על זה וממשיך הלאה כאילו לא קרה כלום, וזה אכן נס לא ברור מאליו בכלל.
אני מרגיש שהייתי מאד נוכח עם המשפחה והילדים והייתי בנתינה. יום אחד נסענו לחתונה בבני ברק והחלטנו לעשות את זה כ'טיול שנתי', הילדים נורא נהנו למרות שנסענו באוטובוס והיו בהלוך הרבה פקקים, ופשוט ישבתי באוטובוס עם הילדים, שכל הזמן התחלפו ביניהם מי יושב ליד מי ועל מי וכו', והייתי יכול להיות שם בשבילם, ולא הייתי צריך לברוח לשום מקום אחר.
וכן היה כשהלכנו עם הילדים לפארקים ולגינות, וכשהלכתי עם הבן שלי לים, ורוב רובו של הזמן שהיינו בים הייתי שם בשבילו ולא בשביל עצמי, עשיתי מה שהוא רצה, וגם חפרתי איתו ביחד בחול וכו' וכו'...
לא ברור מאליו הנסים הללו, שאני יכול להיות נקי ושפוי, שאני יכול להיות נוכח, שאני יכול להיות בנתינה, שאני יכול להיות בעל טוב, אבא טוב, בן טוב, חבר טוב... ובן אדם טוב גם לעצמו...
מתפלל לה' לעוד יום אחד נקי שפוי מחובר ושלו, ולקבל את ההכוונה ואת הכח ללכת בדרך הנכונה ביממה הקרובה 'רק להיום'.
ותודה לכם חברים יקרים ואהובים שבזכותכם אני יכול להתחבר לעצמי ולה' יתברך, ולקבל את הכח לפעול ולעשות.

מדהים!