אני מאוד נהניתי, ויצאתי משם עם תובנות חדשות.

אשתף, שיש בי פחד עצום לדבר בפני קהל, כי אני בטוח שאני חייב להיות הכי מרתק והכי מצחיק והכי רהוט. ואם לא, כולם יהיו מאוכזבים, ואולי גם ילעגו לי בתוך-תוכם.
כאשר ראיתי את השלווה שבה מסרת את ציון-הדרך, למרות שלא היו לך איזה סיפורים מרגשים חדשים או בדיחות קורעות, וראיתי שאנשים הגיבו בצורה חיובית. זה הרגיע קצת את הקול הפרפקציוניסט-החולה שבתוכי.

מקווה שאוכל ג"כ למסור ציון דרך (או סתם מסר) בשלווה כמוך בעתיד הקרוב.

הרבה זמן לא ביקרתי בפורום.
מרגש לראות דברים טובים כל כך.
נותן תקווה.

אני רוצה לשתף בקצרה על היום שעבר עליי.
בס"ד לא ברחתי לשינה כל היום, וגם לא ישנתי בלי בריחה....
כשהיה צריך שמרתי על הילדים, וכשהם היו בקייטנה והתינוק ישן, ישבתי ולמדתי רוב הזמן בס"ד. זה לא ברור מאליו. כמדומני שפעם ראשונה בחיי שאני יושב ולומד בתשעה באב...

אסירות תודה שאיחרו את זמן תחילת הקבוצה היום בערב, וכך יכולתי בקלות להגיע לקבוצה למרות מוצאי הצום.

וכעת אני מתחיל 3 שבועות של בין הזמנים, שהכל בלי שיגרה, אני לא יכול ללמוד כמו שאני רוצה ומתי שאני רוצה, ואנחנו יוצאים עם הילדים וכו' וכו', וזה מביא גם טריגרים של תאווה, וגם טריגרים של כל הפגמי אופי שלי שהכל צריך להתנהל בדיוק כמו שאני חושב, ולפי כל התכנונים שלי, וגם כולם צריכים להבין לבד מה התכנונים שלי. וכו' וכו'.
אני מתפלל להיות מחובר כל היום ולעשות את הפעולות, ולמסור את התאווה ואת הפגמי אופי לאבא אוהב.

פשששש חזק העניין של פגמי האופי הרבה פעמים אני מצליח להבין שאני מגיע לטריגרים מפגני האופי שלי
שאגב די למדתי את זה ממך אתה כותבת על זה כפה פעמים 
אז ישר כח

יש לנו היום מפגש משפחתי של משפחת אשתי.
אני יודע שיתכן מאד שהמפגש לא ילך בדיוק לפי התוכנית שלי ושל רוב המשתתפים בה.
אך מכיון שאני יודע מראש שכנראה זה יהיה כך, אני מתפלל לקבל את זה כבר כעת, ולא להיות כביכול מופתע ברגע שאני שם לב שהתוכנית משתנה.
כמו כן, אני מתפלל להיות שם נוכח, בשלוה וברוגע, מול הילדים שלי, מול אשתי, מול כל בני המשפחה.
לזכור שאני רק חייל של אלוקים, ואני נמצא כאן בשביל 'לתת' ולא בשביל 'לקחת'.

בעז"ה אנחנו יוצאים מחר לנופש לכמה ימים.
מטבע הדברים יהיו לי יותר טריגרים של תאווה, ויותר טריגרים של פגמי אופי.
אני בן אדם מאד מתוכנן, וזה אולי מעלה ברמה מסויימת, אבל לא כאשר אני מוטרד מזה יותר מדי לפני זה בזמן התכנונים, וכ"ש לא כאשר אם משהו קצת משתנה, אז אני נכנס לטינות וכו'.....
אני מתפלל לקבל את עצמי, ולמסור את הפגמי אופי לאלוקים, לזכור שהוא מנהל את העולם ואני רק אחד מהשחקנים כאן בעולם, הגעתי בשביל לעשות את רצונו ובשביל לתת, ולא בשביל לעשות את רצוני ולקחת.
אני מתפלל להיות כלי מועיל לאחרים.

מתחיל שוב - וצועד לאלוקים כתב on 09 יולי 2024 19:00:

בימים האחרונים שוב פעם אירע איזה דבר שאני מצפה מאשתי שתעשה משהו, והיא לא עושה זאת, למרות שאני סבור שהיא אמורה לעשות זאת בלי שאומר לה. זה קשה לי. אנחנו כעת בכמה ימים של נופש ואני לא רוצה שהאוירה תהיה עכורה, אבל זה קשה לי.
אני רוצה לקבל את זה. אני יודע שאם אשאל אותה על זה במפורש, תהיה לה לכאורה איזו תשובה שכבר כעת אני מעלה אותה בדעתי, אבל עדיין אני חושב שזה לא מספיק נכון... בקיצור, אני מפעיל בראש שלי את כל בתי המשפט, וכמובן כולם לטובתי....

אני רוצה למסור לאלוקים את הפגמי אופי שלי ובראשם את הריכוז העצמי שלי, ולשחרר את כל הרצונות שלי והציפיות שלי, ואת כל מה שהרצון העצמי שלי רוצה.
מתפלל להיות בשפיות ביממה הקרובה.

וואו ההיבט שלך על החיים והשיתוף כמובן ממש עוזר לי
להבין דברים על עצמי בהתמודדות בתאווה  
ישר כח

ערב טוב חברים יקרים ואהובים.
אני רוצה לשתף ולהודות לה' על הבין הזמנים הנפלא שעבר עליי ועל משפחתי.
בס"ד למרות חוסר השיגרה, ולמרות שהיו הרבה יותר אופציות של טריגרים של תאווה וטריגרים של טינות, וב"ה אני מרגיש שהיה לי נקיון מאד טוב מתאווה וגם מהפגמי אופי. ולדוגמא שיתפתי כאן על טינה שהיתה לי על אשתי, וב"ה באותו מקרה מצד אחד אמרתי לאשתי את הטינה שיש לי עליה, ומצד שני פעלתי שוב בצורה מאד שפויה, עד שאשתי לא הבינה איך אני ככה מוחל לה על זה וממשיך הלאה כאילו לא קרה כלום, וזה אכן נס לא ברור מאליו בכלל.
אני מרגיש שהייתי מאד נוכח עם המשפחה והילדים והייתי בנתינה. יום אחד נסענו לחתונה בבני ברק והחלטנו לעשות את זה כ'טיול שנתי', הילדים נורא נהנו למרות שנסענו באוטובוס והיו בהלוך הרבה פקקים, ופשוט ישבתי באוטובוס עם הילדים, שכל הזמן התחלפו ביניהם מי יושב ליד מי ועל מי וכו', והייתי יכול להיות שם בשבילם, ולא הייתי צריך לברוח לשום מקום אחר.
וכן היה כשהלכנו עם הילדים לפארקים ולגינות, וכשהלכתי עם הבן שלי לים, ורוב רובו של הזמן שהיינו בים הייתי שם בשבילו ולא בשביל עצמי, עשיתי מה שהוא רצה, וגם חפרתי איתו ביחד בחול וכו' וכו'...
לא ברור מאליו הנסים הללו, שאני יכול להיות נקי ושפוי, שאני יכול להיות נוכח, שאני יכול להיות בנתינה, שאני יכול להיות בעל טוב, אבא טוב, בן טוב, חבר טוב... ובן אדם טוב גם לעצמו...
מתפלל לה' לעוד יום אחד נקי שפוי מחובר ושלו, ולקבל את ההכוונה ואת הכח ללכת בדרך הנכונה ביממה הקרובה 'רק להיום'.
ותודה לכם חברים יקרים ואהובים שבזכותכם אני יכול להתחבר לעצמי ולה' יתברך, ולקבל את הכח לפעול ולעשות.

מדהים!

הרבה זמן לא שיתפתי כאן.
אסירות תודה על חודש אלול ועשי"ת מלאים בעשייה, בלימוד, בהחלמה ובשירות.
אני לא מאמין כשאני רואה את המקום שאני נמצא בו, את היכולת להיות מועיל לעולם. ישבתי עכשיו בבית ודיברתי בטלפון עם אחד החברים היקרים שהתקשר אליי, ואשתי שמעה את השיחה (מהכיוון שלי, לא של החבר) ונהנתה לשמוע את השיחה שבה השתדלתי לעזור לחבר (כמו שעוד הרבה חברים יקרים עושים איתי).
גם ביוהכ"פ זה חצי יום הולדת שלי, אז זה גם 'מרגש' אותי כל שנה כשמגיע היום הזה.
אני רוצה לשתף שבחודש הקרוב יש לי הרבה עומס ומתחים בגלל חזרות למבחן גדול שאני הולך לעבור בתחילת חודש חשוון, אני מתפלל להמשיך להתנהג שם בשפיות, ללמוד את החומר למבחן, ומאידך לעזור בבית ולהיות נוכח בבית.

אסירות תודה לך אבא אוהב ויקר על כל כך הרבה חסד שאתה משפיע עליי, ושופך לתוך החיים שלי, והכל אך ורק מכוחך ומרוב חסדיך, שום דבר לא מגיע לי.
תודה לך אבא יקר.
מתפלל גם היום להמשיך לחפש ולדעת מהו רצונך, ולקבל את הנכונות לעשות את הדבר הנכון. רצונך ייעשה ולא רצוני.

בברכת
גמר חתימה טובה
ושנזכה כולנו למצוא את הפתרון ולהיות בפתרון

כיף לשמוע 
תדע שאתה עוזר לאנשים שלא דיברת איתם
בטלפון. גם לי… 
מאחל לך הצלחה במבחן ושנה טובה ומתוקה

היום אשתי עשתה תיקון תפירה והתברר שהיא עשתה שם איזו טעות לא באשמתה, משהו שאי אפשר לתקן כבר. והאשה ששלחה את התיקון התקשרה בזעם נורא לאשתי, וזה היה קשה מאד לאשתי, גם הסיפור עדיין לא נגמר כי היא אמרה שהיא לא יודעת אם יהיה לה זמן לחפש בחנויות את הבגד ולתקן אותו מהתחלה. אני מתפלל לשחרר את הרגשות שיש לי כאן, ומצד שני להרגיש ולהיות עם אשתי בסיפור הלא נעים הזה.

דבר נוסף, מקודם ראינו שאחת מנקודות החשמל בבית לא פועלת, ובכל זאת בארון חשמל לא נפל שום דבר, מה שאומר שכנראה הלך משהו בשקע עצמו, והבעיה היא שהשקע נמצא מאחורי ארון מאד כבד שלא נראה שיש סיכוי להזיז אותו, וממילא אין אפשרות לתקן את הבעיה כעת, וזה שקע מאד חשוב, שמחוברים אליו כמה וכמה דברים. בקיצור ממש סיבוך. אין לי מושג למה זה קרה. בשנה שעברה היתה לנו בעיה שנפל החשמל בכל הבית, ואז התברר שזה קשור לאחד החוטים מאריכים לסוכה, אבל עכשיו גם כשאני מנתק את החוט הנ"ל זה עדיין עושה בעיות.
מתפלל לקבל את המציאות ואת הדברים שאלוקים הביא לנו ושלח לנו היום, הכל מרצונו ומאיתו יתברך.

בוקר טוב
אסירות תודה ששני הדברים הצליחו קצת להסתדר, אבל בעיקר אני הסתדרתי. השתדלתי לקבל את המציאות של אלוקים, והייתי יותר בתקווה שהבעיות ייפתרו בעז"ה בעיתם ובזמנם.
הבעיה הראשונה נפתרה, נמצא הבגד הנ"ל באחת החנויות בארץ והוא הגיע אלינו לתיקון, ואני ואשתי החלטנו לקנות את הבגד הראשון למרות שלא ברור לנו אם יהיה לנו בזה שימוש, וגם המחיר גבוה מאד.
הבעיה השניה לא נפתרה עדיין, אבל בינתיים מצאנו דרך לחבר את המכשירים לחשמל אחר בבית, ויש איזשהו פתרון בקצה האופק שבעז"ה ניגש אליו ביום מן הימים כשאתפנה לענין.

יום טוב
וחג שמח לכולם
אוהב מאד וצריך אתכם
מתחיל שוב - וצועד לאלוקים

אני רוצה לשתף שיתוף קצר.
בעז"ה מחר אני עובר מבחן מאד גדול ורציני, ויום אחרי זה אני אמור להיבחן גם אצל כמה רבנים.
זה כמובן מאד מלחיץ ומפחיד אותי, וגם אני מרגיש (רגשות אינן עובדות) שלא חזרתי מספיק על כל החומר. אני כמובן ממשיך היום בכל כוחי לחזור כמה שיותר. אני רוצה לקבל את המציאות, ולזכור שעשיתי הרבה מאד בשביל המבחן, ובסה"כ ניתן לומר שאני יודע די טוב את החומר של המבחן.
אני רוצה לשחרר את הציפיות שלי מהתוצאות של המבחן.
התוצאה האמיתית כבר הגיעה, והיא שלמדתי טוב את החומר ואני יודע אותו. הציון כבר לא כל כך משנה.
וכמובן, אסירות תודה על כך שאני יכול לעבור מבחנים בצורה אמיתית, ואני יכול ללמוד כל כך הרבה חומר ולשלוט בו, כי לפני שהגעתי לתוכנית, אפילו לעשות מבחן פשוט על ספר 'חפץ חיים' היה לי קשה לעשות, והיו כמה פעמים שפתחתי ספר בזמן המבחן, ואח"כ בצעד 9 כיפרתי על הכסף שקיבלתי בעקבות אותם מבחנים.