אוקיי יום אחד שלם יש בקנה. עוד זמן קצר נסיים יום שני נקי (עכשיו קצת יותר קשה, נקווה להחזיק).

צריך להאמין בעצמי.

טוב, היו שני ימים נקיים. וכאן נגמרות הבשורות הטובות. עכשיו נפלתי שוב. יותר מצבן אותי מעצם הנפילה - לא היה כאן קרב. ראבק, זה באמת עצוב. וההבנה של הדרכון הכולל שזה גורם ביחס שלי לה' ובהערכה שלי לעצמי. אני כ"כ חלש.

ושוב ראש השנה ואותן תפילות שבטח מכירים למעלה בע"פ. ושוב אני אבטיח לי ולו. ולחשוב שנינו שהפעם יש לזה סיכוי. אני לא כותב בזמן טוב, יש לי קצת ייאוש עכשיו. לא רואה את הסוף של זה. ואולי באמת זה לא נורא אם זה יהיה ככה כל החיים, פעם ביומיים שלושה ליפול. או אף לאן אני מגיע מה פעילות האלה, לאיזה מחשבות. הכל מבולבל, ייאוש. ואני בסה"כ צריך לנצח עוד קרב אחד זה מה שאני מבקש. להצליח לקום מחר לסליחות. להתפלל. לעבור עוד שעה ועוד שעה. להגיע לשבת פחות מיואש.

מפיל ב"ה עוד לבינה מחומת הייאוש. אחרי הבירא עמיקתא של חמישי בלילה, ב"ה יש עלייה מתונה. קמתי לסליחות בשישי וגם היום. התחזקתי, היו קצת נסיונות אבל בעזרתו ובאזירת כח הצלחתי לקטוע אותן באיבן. אתמול היה הרבה עיסוק אחרי צאת השבת ובמילא לא התעסקתי עם התאווה כלל.

ואמן והיומיים הללו יהיו סימן לשנה החדשה.

תכלה שנה וקללותיה - תחל שנה וברכותיה.

ארבעה ימים נקיים, בלי שום הסתכלות אסורה ב"ה! ונהיה לי קשה, אני לא יודע כמה זמן עוד אחזיק מעמד. אבל כל יום הוא יום וכל התאמצות היא משהו.

יאללה בוא נעמוד רק ביום הזה.

אחי היקר!
לא עוד הרבה זמן זה יתחיל להיות הרבה יותר קל.
תמיד תעמיד לעצמך בראש :קושי תמיד יהיה אבל ככל שעובר הזמן הקושי יורד,הסיפוק עולה,ואתה מגלה את עצמך מחדש.
חזק יותר בנוי יותר מושלם יותר.
תלחם!זה שווה!