שלום חבר
מצטער שאני כותב באיחור.
אבל אולי תנסה להפיק לקחים.
מה לדעתך גרם לנפילה ? לא דברים חיצוניים כמו אינטרנט וכדומה.
מה בתוך עצמך נתן לזה ליקרות ?
ומה אתה יכול לעשות שונה כדי לימנוע את זה ?
הנפילה האחרונה שלי הייתה מחוסר התמסרות לצעדים ולתוכנית, אז ניסיתי ללכת לקבוצות בעיר אחרת.
הלואי שתהיה מהצדקים, שהשבעה נפילות שלהם, בונים אותם חזק יותר וצדיקים יותר.
אוהב

שלום לוחם אמיץ
ברור שמכל נפילה צריך ללמוד
אבל ברגע הנפילה חשוב לדעתי לא להכנס למצב רוח שיגרור שרשרת נפילות
נפילות אכן קורות אם אנחנו מזלזלים בקבוצה בפעולות
אבל לדעתי הגורם לנפילה יכול להיות פגם אופי שלא עבדנו עליו מספיק והנפילה מזכירה לנו את זה בצורה קצת כואבת

תודה על ההארה צריך חבר.
אין ספק שפגם אופי הוא הגורם לזילזול.
פגמי אופי הם מידות, הם אחראים על כל דבר בחיים שלנו, כולל הבחירה החופשית שלנו.
חוסר התמסרות למשהו שאני יודע שיעבוד לי, זה מבחינתי ומבחינת הספונסר שלי, פגם אופי הראוי ליחס.
בשביל שרשרת נפילות, אני תמיד כותב כאן את מה ששמעתי במסר מוקלט.
מי שנופל כניראה לא הפנים מספיק את הצעד הראשון שלו. הדובר צעק "איזה חלק בחסרות אונים לא מובן לך ?"
אדם שמבין שהוא ממש חסר אונים מול התאווה, ויהרס לו החיים משתיה הראשונה, הוא לכאורה לא יפול.
ועל כן אני תמיד אומר שעובד לי נגד שרשרת הנפילות, לחזור ולשנן את הצעד הראשון שלי.
וכדי שאוכל עדיין לאהוב את עצמי למרות הנפילות (שזה לדעתי יותר חשוב מנקיות), אני משנן את הצעדים 2,3.
למי שלא עושה צעדים, אני מתנצל שאין לי מה להציע. פשוט לא הצלחתי לבד.
אוהב

בשבוע האחרון בערך לא הייתי כאן כל כך כמו בדרך כלל. לקחתי קצת הפסקה מהפורום זקוק הייתי למעט שקט.
עליתי על משהו גדול שבינתיים עוזר לי כל כך ומביא לי תחושת שחרור. כבר מרגיש שאני לא אובססיבי ושהימים (כן, גם הקשים!) עוברים די בקלילות. 
מי שהספיק כבר לקרוא את הדברים שכתבתי אולי יכל לשים לב שאחת מהבעיות שלי היא התמודדות עם קשיים מכל הסוגים: לימודיים, נפשיים, התלבטויות, חששות דאגות ומחשבות למיניהן..
לפני כמה זמן הגעתי למסקנה שכיום אני רואה אותה שגויה כי יש ימים לא פשוטים ואני פשוט צריך לתת להם לעבור, קראתי לזה ״כניעה״ - טעיתי.
לאחרונה חשבתי כי אולי בכל זאת יש לי שליטה על הרגשות ההרגשות ועל חשקי הטובים והפחות.. שאלתי: ״ואולי אע״פ שהתחיל לו יום שבו לא בא לי ללמוד כמו בכל יום, יום שבא לי לנגן יותר, בוקר שבו בא לי ללמוד משהו אחר, אולי איני חייב להכנע לרצון הזה, למרות שבוא טוב, איני חייב להכנע בפניו? מי הכריח אותי??
בטח זה משהו שחלקכם רואים אותו כמובן מאליו, אך לא אני..
החלטתי לעבוד כל זה. יש לי לו״ז די צפוף ומשוגע. אני מצפה מעצמי למעל ומעבר (זו גם בעיה רצינית) קיבלתי ללכת איתו באש ובמים, לשמוח בכל תוצאה שלא תהיה, לשמוח בחלקי, פשוט לשמוח!
זה מצחיק כי אני לצערי אינני כזה, עדיין.
זה התחיל מאוד מעושה, מלאכותי אך מה רע בזה?
ב״ה כבר בהתחלה הרגשתי סיפוק עצום. לא את כל מה שרציתי להשיג הצלחתי אבל את הרוב כן. וגם בה שלא הצלחתי -החלטתי לשמוח. בחרתי להרגיש טוב.
זה שינוי מינורי אולי, ונקודה שהיא ברורה מאליה אצל חלקכם אבל אני חש שינוי ענק!
עם 10 ימי נקיות ושחרור גדול מהתאווה. שחרור שלא היה לי מעולם. בינתיים בימים האלו הספקתי להיות גם בבית, מקום מסוכן עבורי מספר ימים (מחמישי ועד מוצאי שבת) בלי שום ציוץ מצד התאווה. בעצם היה נסיון קטן אך הוא התנדף. מבחינתי זה לכשעצמו חשוב בעיניי שיא לא יאומן. כשאני מתחיל לכתוב על זה עכשיו צפות המון תחושות שאני רוצה לכתוב אבל לא מצליח.. אני מרגיש רוגע שלווה, יש איזון בנפש, אני שולט בלב, פחות מבולבל וספקן.
עם כל זאת משנן לעצמי שוב ושוב לא להכנס לאותה שאננות שנואה ומוכרת. ב״ה ממשיך לעשות פעולות וממשיך בצעדים, אין סתירה, אדרבה! זו עבודת הצעדים - למצוא שחרור מהאובססיה!
מרגיש צורך עז לומר תודה לחבר היקר פשוט שמח שעוזר לי המון, מתעניין בשלומי, מייעץ, ומדריך המון בעניין הזה ובכל מיני עצות ותובנות..
נכונה לי דרך ארוכה, זה דבר שלא קל לשנותו, אך אני מרגיש טוב כבר עכשיו, מרגיש שינוי מה שנותן את הכח להמשיך.
אסירות תודה לאלוקים על הימים האחרונים, המתוקים כל כך.

"בינתיים בימים האלו הספקתי להיות גם בבית, מקום מסוכן עבורי מספר ימים (מחמישי ועד מוצאי שבת) בלי שום ציוץ מצד התאווה. בעצם היה נסיון קטן אך הוא התנדף. מבחינתי זה לכשעצמו חשוב בעיניי שיא לא יאומן"

נראה לי שאתה בכיוון הנכון.

מזדהה עם התובנות שלך

אין דבר יותר משמח מלשמוע על חבר שמתקדם! 
ועוד יותר משמח לשמוע שההתקדמות היא בשלווה!

מאחל לך ולחברי הפורום ימים מאורים רבים

אהלן חברים.. קצת התנתקתי מהפורום בזמן האחרון, מרגיש געגוע לכאן...
אתמול לצערי נפלתי ורוצה לשתף..
בזמן הזה היו לי 19 ימים מדהימים של נקיות. כבר כמה פעמים הצלחתי לגרוף סך כזה של ימי נקיות אבל התחושה היתה קשה. הגעתי פעמיים כבר לשלשה שבועות אבל זה היה לגמרי עם הלשון בחוץ. הפעם הימים עברו כל כך בקלות, באווירה טובה וקלה! אני כרגע מתמקד בפגמי האופי ובתיקונם דבר שמסב לי שחרור גדול מהאובססיביות לתאווה, כמו שכבר כתבתי כאן ״יודע שעליתי על דרך״.. הבעיה היא שהזנחתי דברים אחרים שמובילים אותי לנפילות כמו למשל פסיביות, חוסר שליטה בתאווה. קצת התרשלתי בזה והרשיתי לעצמי ״רק 5 דקות״ נטשתי את הצעדים הראשונים (זה כבר קרה לי פעם ..). אם הייתי ממשיך להפנים את העובדה שאצלי אין מושג כזה רק 5 דקות והייתי פועל על זה - מאמין שהייתי מצליח. נפילה בדרך לא גורמת לי לחשוש שאולי טעיתי והדרך הזו שחשבתי שטובה לי, שגויה. הנפילה רק גורמת לי להפנים שעם כל זה שהמשכתי קדימה וב״ה הרגשתי שיפור ועליתי על דרך, עם כל זה אסור לי לשכוח את הבסיס. אסור לי להתרשל מלשתף, ומלהרים טלפון וכו׳.. אני מתכוון להמשיך בדרך הזו הכ״כ טובה לי אך יחד עם זאת לחזור על מה שכבר עברתי..
ממשיך קדימה, עם הראש למעלה..
יום נקי לכולם..

אשריך בהצלחה

מרגיש צורך גדול לומר תודה על זמן מיוחד שעובר עליי, על ימים נעימים ומיוחדים..
תודה לך אבא יקר, שמשגיח עליי מלמעלה, שנותן לי יד ומוליך אותי בדרך טובה, שמאיר את עיניי להבחין בצריך תיקון, תודה על רצון ומרץ להתעלות.
תודה על עוד יום נקי. תודה על שאתה נותן לי את הדעת להבחין במצבי רוח שעוברים עליי ונותן בי את כוחות להפוך (כמעט) כל עצב לשמחה גדולה, כל דאגה לשלווה. תודה על שלמרות הלבטים שיש פה ושם, נותן אתה לי יכולת לשים רגע הכל בצד, ופשוט...ללמוד בראש שקט ובלב שמח..
 בימים האלה, האחרונים, ימי הנקיות אינם סתם נקיים, ב״ה הם גם מלאים בתחושת עשייה מתוך שמחה ואמונה, ומלאים גם באקטיביות ובמרץ בריאים. אני זוכה לראות את הטוב במציאות, לשמוח גם אם לא הכל יצא מושלם, ובזכות זה לא מרגיש צורך לברוח לשום מקום!
אבא, תן לי כוח לנצור כל רגע כזה, מהמסע הזה..
וואו, איזה כיף ללכת לישון עם חיוך על הפנים..

מחזק, מרגש, 
תודה על השיתוף

בסוף היום כשכולם ישנים, נפגשים אני ואירועי היום לשיחה צפופה. מנסה לזכור את הרגעים החשובים, הדומיננטיים (לא מה אכלתי היום לארוחת בוקר..) אלא יותר כמו- איך התמודדתי עם קשיים? האם שמחתי היום? כשלמדתי, האם עשיתי זאת מהכרח או שהיה בי מרץ רצון לאקטיביות אולי דווקא אי שם בפנים העדפתי להמשיך לקרוא איזה ספר מעשיות ואולי ללכת לישון? אני מתעסק אמנם בשאלות כמו ״האם עמדתי בלו״ז הצפוף והדי משוגע שקבעתי לעצמי״ שאלות שבסופו של דבר הן טכניות זה חשוב מאוד בפני עצמו, ובייחוד כשמדובר באדם כמוני, אבל רוצה לשים לב גם לשאלות בסגנון ״איך זה נעשה״ האם אני שמח בזה טוב לי במצב הנוכחי?
לא כל יום יש לי את הכח (דרוש הרבה מזה..) לעשות את הדבר הזה, את החישוב הזה אבל אני יודע שהוא חשוב לי אפילו אפשר לומר מוכרח שייעשה. לא רוצה להיות רובוט. לא רוצה ללמוד וללמוד, עוד ועוד ואז מתישהו, אולי כשכבר לא אהיה בישיבה, לגלות את החורים השחורים האלה  המשונים שלא נותנים מרגוע ״אז מה בעצם עשיתי כל הזמן הזה.. למה??״.. שתיקה! מבוכה מול ערימת תהיות..
ב״ה יכול לכתוב שהיום הזה אמנם התחיל לא 100% אבל רק בגלל שהבנתי סוף סוף שחצי אינו אפס הצלחתי לשים את הבוקר המוצלח פחות בצד ולהתחיל יום חדש..
שמח לומר שזה עשה את העבודה. סדר צהריים וערב למשל היו מעולים! ההספקים תוקתקו כמו בתכנון, ולא, איני רודף הישגים, אני רודף הבנה טובה. עמדתי בזמנים ולא הרגשתי רצון לברוח! עמדתי בזמנים ויכולתי לשמוח!! לא תמיד המצב הוא כזה לעיתים אף על פי שהכל טוב והולך יפה מוצא עצמי תקוע במשהו קטן וזעיר שלא הצליח, ואם אין בנמצא, הרי שהעבר מלא ברגעים כאלו! ואל תשאלו למה אני עדיין תקוע בו, זו שאלה שגם אני שואל..
היום היה שונה, לפחות מהצהריים.. ראיתי את הבוקר כיחידה עצמית, נפרדת מיחידות הצהריים והערב, ע״ד ״רק להיום״ ״רק לעכשיו״ וזה עזר, זה עשה את העבודה! מדהים!

ב״ה לקראת סגירת יום נקי נוסף. רק להיום נקי 13 ימים.. לא מובן מאליו, ממש לא.
אט אט אני מבין טוב יותר ויותר שאני זקוק לתוכנית מסודרת, לעבוד על הצעדים כמו כל האנשים הנפלאים כאן שעושים את זה וב"ה קוטפים פירות. היום היה טוב. היה לי מרץ ובחרתי במצב רוח טוב, כיף, סיפוק.
רוצה לשתף אתכם במשהו קטן שלמדתי היום ושתפס אותי די חזק..
"האדם צריך להסתכל בעין יפה במציאות כולה כמו שהיא ובהנהגה האלוהית המקפתה וכל אשר ישווה את נפשו ביותר אל כלל המציאות באשר יתברר לו שגם הוא עצמו איננו דבר אחר כ"א חלק אחד מחלקי המציאות הגדולה, לא יתאנח ולא יפחד...ודכאות רוח זו תביא למעמד האנחה על המציאות כולה ואז נכונים לו ייסורים. כי הייסורים בכללם, עיקר מציאותם הוא באדם הפנימי. הלב השמח הרואה את העולם כאשר הוא ולבו מלא אורה ובטחון גם ייסוריו אינם ייסורים כי הוא מתענג ושמח בהם ולעומת זאת מי שהרגיל עצמו שלא למצוא קרת רוח במציאות כמו שהיא כל ימיו ייסורין מוכנים לו. כי לא ייתכן לאדם להיות יושב בשלווה ושמחה בעולם זולת שילמד רוחו להלוך עם החיים ותנאי המציאות. ואז, באשר לא יוציא את נפשו מסדר המציאות ע"י חטא, לא יפחד...אבל כיון שיכיר האדם תעודת מציאות ההערה הזאת של חסרון הריצוי בנפשו, שהיא למען יבוא על ידה להשלמה עליונה, לא ישתמש בה באופן המקטין את כחות הנפש והמעיב על יפעת רוחו, כ"א כפי המידה הדרושה לגרש את צללי העצלות, שלא יסתפק בקניניו הרוחניים שקנה לו ולא יהיו רבים בעיניו, אבל נפשו תהיה תמיד מלאה אורה שמחה וגבורה, אז ישכיל ויצליח." (עין איה ברכות ב' קע'ה)
ממש מרגיש שזה מדבר אליי, מקווה שהארתי לעוד מישהו, שנזכה..
ב״ה הרבה דברים הולכים טוב בזמן האחרון. בזמן האחרון מצליח יותר לנתב את עצמי לאקטביות, שהוא פועל יוצא של עין טובה על עצמי ועל אחרים, קבלת חסרונות או אי הצלחה חלקית, שמחה.. אמנם לא קל אבל מצליח לעשות שינוי! אבל עכשיו גם מבין שצריך גם תכנית, צריך לעבוד עם הצעדים בצורה מסודרת יותר. בלי דילוגים והעיקר לא להתקדם תוך שאני זונח את הצעדים "שסיימתי,,
לילה טוב. רק להיום - רק לעכשיו!

ב״ה נסגר לו עוד יום.. רק להיום נקי 15 ימים. רוגע..

נהדר לשמוע

תמשיך לעדכן

נפלתי וקמתי האמת היא די מהר, את עצמי הצלחתי להפתיע.. התעוררתי בבוקר של יום שישי ופיזית ממש רציתי פשוט ליפול וזה מה שקרה בסוף.. עכשיו אני כבר אחרי.. יכול לציין שקמתי מזה ממש סבבה. זה מאחוריי. לא יודע למה אבל אין כאלה דאגות של מה יהיה איתי? מתי כבר אצליח, לא יודע למה אבל אני חסר דאגה מזה. משהו בי אומר לי "הכל בסדר, שב תכתוב קצת, תחשוב אולי תבוא לה עוד איזו תובנה, עוד איזה לקח". התחלתי לעשות את זה ותכלס - אני מבין שהתרשלתי. קל לי להגיד את זה כי כמו שכבר כתבתי אני אחרי זה, ב״ה לא שקעתי פנימה.. התרשלתי בכך שנתתי לתאווה להיכנס. פתחתי בפניה את  הדלת, ממש ממש קצת, אבל כשצריך, היא יודעת להסתפק גם במועט..
תחושת פספוס משהו.. לא באסה או עצבות - לשמחתי. פספוס, כי אני יודע מה היה המתכון להצלחה באותה השנייה. אם רק הייתי מרים טלפון למישהו, אם רק היה בי את הדעת לחשוב שניה לפני, לדבר עם עצמי ולבחון את ההתמודדות הזו, לצאת לאיזה פסק זמן, או לעשות כל פעולה אחרת שבדרך כלל מצילה אותי - בוודאי הייתי מצליח. נראה שאקדיש יותר זמן לכתיבה, לקשר עם האנשים הטובים שנמצאים כאן סביבי. זה יכול רק לעזור..
מתחיל עוד פעם.. רק להפעם, רק להיום, רק לעכשיו..