אסירותודה כתב on 19 מאי 2017 11:46:

במה?

היום שמעתי מאשתי את נאום ה״אני מאשים״ שלה...

זה היה נורא קשה וכואב. 
היא פשוט אמרה רשימה של איזה 30 דברים שבגללם היא כועסת עליי. אני לא אפרט אותם ׳כי רבים הם׳, אבל זה היה נורא ואיום. 
היא פשוט אמרה לי כמה החלום הכי מפחיד שלה התגשם על ידי, כמה לקחתי לה, כמה פגעתי בה, כמה הרסתי לה את השפיות, ועוד כהנה וכהנה כיד השם הטובה עליה.

אני הלכתי להשתגע. כפשוטו. 
אני לא יודע ולא מסוגל להתמודד עם מציאות שקשה לי, ודאי וודאי שעם דבר כזה אני מאבד את השפיות... וחברים, זה היה קשה מנשוא. היא אמרה דברים מהדברים הכי קשים ששמעתי מימי...

אני לא ידעתי מה לעשות. מה הלאה? להקשיב לה? לצעוק חזרה? להאשים אותה? לקלל? לברוח? מה לעזאזל אני עושה?

ואז פשוט משומקום פתאום חשבתי על זה שאולי אני צריך להיות שם בשבילה... אבל אתם בטח מתארים לעצמכם שזה הדבר האחרוווווווון שרציתי לעשות בשלב הזה... אני קיבלתי על עצמי לא להשתולל חזרה, אבל להיות שם בשבילה? להקשיב באמת? להימצא יחד איתה ברגע?

אבל הרגשתי שאולי כן. שאולי לראשונה אני ייצא מהריכוז העצמי שלי ויפסיק לחשוב על כמה אני נפגע וקשה לי אלא עליה...
פשוט עצמתי שניה את ‏העיניים, לקחתי נשימה עמוקה וניסיתי לעשות את צעד 11. ביקשתי מאלוקים להתמלאות ממנו, לצאת מהריכוז העצמי שלי, להיות שם בשבילה, להישאר מחובר למציאות, לחוות את הדברים, לא לברוח, ופשוט פעם בחיים להרגיש משהו...

חברים זה עבד. הצלחתי. אומרים שמהרגעים הקשים נבנים, אם כן אני כבר בנין של 13 קומות... איך אני יודע שהצלחתי? כי היא המשיכה לשתף אותי. אני יודע איך לגרום לה להבין באלגנטיות שאין לי כח, וגם אם זה בטעות היא מרגישה שאני לא באמת איתה, אבל היא ‏המשיכה לשתף. והמשיכה והמשיכה והמשיכה...
תוך כדי הדברים אני חושב לעצמי ואו - גיימס, אתה תצטרך עכשיו לעשות כל הלילה טלפונים לחברים לצאת מהכעס והעצבים שלך... תעשה איזה שלושים צעדי 4... דבר כזה הולך לנער אותך... תיזהר.

אבל לא, בכלל לא. 
אני מרגיש בסדר. זה קשה, זה כואב, זה ממש נורא, אבל אני חיי. אני חיי כי חויתי משהו. גיליתי שאפשר, שאני יכול, שלהיות  שם בשבילה לא יהרוג אותי, שכאב לא מחסל אותך, אולי בסה״כ מחשל ובונה אותך...

ואולי, אולי אני מרגיש בסדר עכשיו כי מנתינה מתמלאים... וזה יסוד נורא. 
תמיד אמרו שמנתינה מתמלאים וזה כמו שלהבת שלעולם לא חסרה, אבל לראשונה בחיי חוויתי את זה. 
אני נתתי כמו שבחיים שלי לא נתתי, ואני לא מרגיש ריק ושדוד, אני מרגיש מלא. ממש פיזית ונפשית יש בי הרגשה מלאה. וזה מדהים. מיד רצתי לכתוב על זה, לשתף על זה, לדבר על זה, כי חשוב לי לזכור ולפרסם שזה קרה. שחוויתי משהו, שאני יכול להשתנות, שאלוקים יעשה בשבילי את מה שאני לא יכול.

אני לא יודע אם אתם מבינים את העומק ואת הרגשות שמציפים אותי. 
אבל אני יודע, ומרגיש! זה לא מובן מאיליו בכלל. סוג שנחשפתי למשהו שתמיד קראתי עליו ורציתי לחוות וניסיתי ולא הצלחתי, וגם נורא פחדתי ממנו, מהבלתי נודע הזה, ופתאום בלילה רנדומלי חוויתי את זה בלי שום הודעה מוקדמת... אדיר! 
אסירות תודה לאלוקים שעזר לי. ששיחרר אותי מפגמי האופי שלי. שמילא אותי ממנו רק להיום.

אני יודע שזה לא השתנה עכשיו בז׳בנג וגמרנו, ושלא נגמרה העבודה שלי, אבל חוויתי משהו, ועכשיו שאני הרגשתי את זה אני רוצה את זה עוד יותר... אני יעבוד יותר חזק.

רק להיום תן בי את הכח לעשות את שלי אבא כדי שאתה תעשה את שלך. 
ותעזור לי לנחות בבטיחות מה׳היי׳ שלי, כי ה׳ביי׳ מסוכן לי...

מקסים.
אם מוחמד לא בא למרפסת, המרפסת תבוא למוחמד..
כיפלכם.
חיבוק

נשמע אושר גדול מבין המילים, 
שמח איתך,  חבר יקר

ואאו גיימס!
תודה על השיתוף, קבל חיבוק ממני.
תמשיך בדרך הטובה להחלמה!

וואו וואו.
אין מילים. ריגשת אותי בענק. שאלוקים יהיה איתך ויאתרג אותך.
כיף לקרוא את התהליך שאתה עובר. מחזק, תומך ונותן המון תקווה.

חיבוק אוהב.

תודה חברים על התגובות והעידוד. אני לא יכול בלעדיכם. 
לא פשוט בכלל איך שאני מרגיש, אני מרגיש כעונה הנביא בשעתו... אוניה סוערת בלב הים... האוניה ׳חישבה להישבר׳ רבותיי... 
והכי קשה שגם אצלי כמו אז לפני אלפי שנים - מסביב הכל רגוע, הכל שקט, הים כחול ומקסים, אבל האוניה שלי מיטלטלת כעלה נידף... 
רק להיום אנסה להתמלאות ממנו ולא מהתאווה ומפגמים, ואבקש נכונות להמשיך להיות, רק להיום, בחייאת. 
אוהב וצריך. 

נ.ב. אסירות, לא הבנתי מה הקשר למרפסת?

הזכרת דברים שדברנו עליהם. ניסיתי לרמוז לך (ניסיון, כנראה לא כל כך מוצלח), על זה באמצעות המקום בו דברנו לאחרונה, ועל ידי עיוות של משפט מתחכם: "אם מוחמד לא בא להר ההר יבוא למוחמד".. (כך או אחרת, הדברים קורים). 

כן, כנראה שלא הבנתי...  
אבל כן, אני מבין עכשיו ועל זה דיברנו ותודה! 
כל יום רק להיום. 
ת-ה-ל-י-ך בראבאק...

אלוהים שבשמיים.

פנק את גיימס בחבילה של שלווה, רוגע ושמחה.

תאיר לו את הדרך שבה הוא צועד.

תן לו יד ותלך איתו.

שמור עליו מכל.

שיוכל לעבור את התקופה הזאת בשלווה ובשמחה.

שהוא יראה את הטוב שבכל דבר שאתה עושה.

תברך גם את אשתו בשלווה ושמחה כדי שהיא תוכל לקבל אותו כמו שהוא. שתדע להעריך את הטוב שבכל דבר.

ושתשרה את שכינתך ביניהם.

אמן.

הברכה הזאת שלח לי חבר לפני תקופה שאני הרגשתי נורא נורא עם עצמי. כשקיבלתי את זה נורא התרגשתי. זה פשוט הראה לי איפה אני נמצא. יושב לו גיימס אי שם בחדרו ושולח הודעה לחבר באיזשהוא חור באירופה שהוא לא מרגיש טוב, שקשה לו, שמפחיד לו, שעצוב לו, והוא מקבל כזה דבר חזרה... 
אין מילים לתאר את הטוהר והיופי שבדבר, את האחדות, האיכפתיות, החיבור, והחוסר בדידות שנוצר מהאירוע הזה. 
הייתי חייב לפרסם ״למען יעמדו ימים רבים״... להזכיר לי ולאחרים מה אנחנו מקבלים פה. 
רק להיום אני ינסה לגדול, לשאוף, לוותר, ולתת לאלוקים לנהל את העולם. 
רק להיום. 
תודה לכולכם שאתם איתי בדרך. 

תודה לך ג'יימס

ממש מדהים איזה יופי..
אגב, סתם הצעה שלי, אולי תשנה את הימי נקיון שלך מ199 ל500 כמו שהם באמת?
אני יודע שאתה נקי 199 יום בזכות התוכנית אבל אם אתה נקי כבר 500 ימים אולי כדאי שתשנה.. 

תודה רבה ג'יימס על יומן מרתק ומחכים.
מדהים איך שאתה מכניס את התכנית לכל תחומי חייך.
מקנא בך על כך! 

אתה השראה על כולנו.

תודה על התגובות חברים יקרים ואהובים. 
אולי אני ישנה באמת...