תודה על החיזוק והעידוד חברים באמת זה תמצית צעד אחד בחסד אלוקים פעלתי נכון. 
לא מובן לי עדיין מה קורה ועל כך בפוסט הבא...

אבל מה הכי קשה ומעצבן?

הרי ריגשתי אותכם. התגברתי. התנהגתי בשפיות.עשיתי את הדבר הבלתי יאומן-אפשרי ממש שיחקתי אותה.

אז למה עוד בדרך הביתה מהסיום שברחתי ממנו כי אני מכור ובלה בלה בלה אז אני מתחיל ללגום.

ובכנות אפילו לגמתי לגימה אחת בסוג של ״פיצוי״ או ממתק על ההתגברות שלי.

גם כשהגעתי הביתה ככה הייתי בלחץ ובלבלות אז אמרתי לעצמי ״תחשוב על איזה סצנה עסיסית וזה ירגיע אותך...״

בחסד אלוקים אז לא הצלחתי ללגום ככה ואולי זה כי לפני זה באמת עשיתי ״הארד-קור״ פעולות אבל כך עלתה מחשבה לפני...

איזה עצבים!

יודע מה בא תחשוב רק להיום רק לעכשיו רק להרגע.

אבל זה קשה.

זה קשה שתאווה היא הממתק-פיצוי-סם הרגעה שלי.

זה קשה שאחרי שהתגברתי ואני מרגיש טוב על ההתגברות והשפיות אני ״צורך אי שפיות״.

״צורך״ במלרע אמרתי, כי זה לא היה משהו שרציתי אבל זה היה משהו שהייתי חיייייייב לעשות.

וזה קשה.

קשה שתוך כדי שאני כותב את זה יש לי דיאלוג האם ללגום או לא.

ראבאק. די. תפסיק. אבל אני רוצה... ותראה אותה...

אז אתם רואים כמה אני מבולבל...

תכלעס: אני אדם לא שפוי. לא שפוי - נקודה.

וזה מציאות שאני לא יכול להתכחש לה ואם אני יתכחש לה אני סתם טיפש כי זה מציאות כמו שראיתי שזה ״לא חכמה לעבוד על עצמך כי אם אתה מצליח סימן שאתה טיפש״ וד״ל.

אבל אני גם אדם טוב ומעולה בעל טוב חבר טוב ויש לי הרבה רצון ומעשים טובים.

ואני יודע שאומנם יש לי התמכות לתאווה עוצמתית הרסנית ובשניה של אי שפיות אני יוכל לאבד הכל... אבל יש לי גם פעולות. יש לי תוכנית. יש לי חברים מיוחדים. אני כבר לא לבד. וזה חידוש גדול.

כי עד היום לא היה מה לעשות וזה היה עניין של מלחמות ועצבים ופחד וגהינום וזה כבר השתנה.

כי אני שיניתי ומנסה לשנות גישה. כי אני רוצה להצליח ולהחלים. להתפכח. להבין באמת את הבעיה ולדעת איך לטפל בה.

והפעם בעזרת השם זה יהיה אחרת.

ואני מבקש מאלוקים לעזור לי בכל הבלאגן הזה.

לעזור לי לקבל את זה שאני מכור ולעולם אני יהיה כזה ולחיות את זה ולהשלים עם זה. ולתת לי שלווה. שלווה טובה איכותית ובכמויות. כי אני צריך את זה דחחחחוף.

ולעזור לי לשנות את מה שאני יכול. לפעול בהחלמה לעשות צעדים ולהיכנע כי זה ביכולתי ואני מבקש ממנו עזרה להגשים את ״הפוטנציאל ההחלמתי״ שלי.

ותבונה להבחין בין השניים. אני מ-ב-ו-ל-ב-ל באמת. וזה ממש מסבך. ואני צריך תבונה לדעת להבחין מה משתייך למה ולאיזה קטגוריה.

ורק להיום. שייתן לי כח ויכולת לחיות את זה. רק להיום כמובן...

רצונך ייעשה ולא רצוני. אוהב אותך אבא.

תודה על החיים גם אם קשה לי תודה. ותראה את זה אני אומר תודה למישהו/משהו שלא ראיתי מעולם כי אני מאמין בו. אין זה דרכו של עולם.

עשיתי רצוני כרצונך. תעשה אתה את שלך...

אוהבים אותך ג'יימס היקר

הזכרת לי משפט מ AA שמאד הזדהיתי איתו -

מתפלל בשבילך שתחווה בהקדם את ההבטחה שקוראים בקבוצות:

אוהב אותך
'פנימה'

שלום לכולם ובמיוחד לך ג'יימס
תודה ענקית על כתיבת היומן כמו שמישהו כבר כתב לך אתה בעצם
כותב את מה שכולם מרגישים
הקב"ה [שאוהב אותך ואת כולנו וכמו שכתוב כל הגדול מחברו יצרו גדול ממנו ]
נתן לך כוחות גדולים מאד להביע את מה שכולנו מרגישים יש לך כושר כתיבה באופן מפליא
תסתכל על הדברים הטובים שבך אולי הקב"ה נותן לך ניסיונות כ"כ קשים רק בשביל שתבין שיש
לך כוחות  מיוחדים לעזור לחברים לכתוב ולהביע ותאריך את עצמך יותר וע"י זה תגיע גם להכרה בעצמך שבעצם תעזור לך בתכנית כולה
באמת מזדהה עם כל הכאב ומרגיש שאנחנו בתכנית כולם כאיזה גוף אחד שמחולק להרבה שלוחות שעובר את הכאב היום יומי הזה וכל אחד שואל את אותה שאלה שהעלית על הכתב בעצם למה דווקא לי למה אני נולדתי ככה אבל התשובה כתובה שחור על גבי לבן כי "כל הגדול מחברו יצרו גדול ממנו " יש לנו כוחות גדולים להצליח להתגבר ולשנות את כל הדרך חיים שלנו וגם לעזור לאחרים אני בטוח שיגיע יום ואנחנו נגיד תודה לבורא עולם שאנחנו מבינים למה  יצרת אותנו ככה  אנחנו כל יום צריכים להגיד תודה אפילו שאנחנו לא מבינים אבל יום יבוא וגם נבין למה דווקא אנחנו
שוב תודה על הכל ונבקש בשביל כולם
אבא תעזור לנו לעוד יום נקי להיום ורק להיום לכולנו ולכל מי שעדיין לא זכה להגיע לתכנית


נ.ב האמת שזה פעם ראשונה שאני ככה כותב מהלב אבל שקראתי מה שכתבת פשוט נמשכתי לזה

תודה פנימה על החיזוק והציטוט. חזק ביותר. המשפט הראשון ממש אדיר. 
והתפילה הזאת ממש עוצמתית ואני מייחל ליום שכך יהיו חיי.
אוהבים.

תודה רבה על הפיידבק הלוואי!!
ממש חיזקת אותי ועשית לי ממש טוב!
באמת אני מתפלל לאלוקים שלפחות משהו טוב ייצא מכל זה. שבאמת מכל הבלגן שיש לי בחיים יהיה תועלת.
וכמו ש״מסבך דברים״(או משהו כזה) אמר היום בקבוצה אני מייחל ליום שבו אני יהיה אסיר תודה על הכל.
עד אז.... מבקש שלווה ושפיות.
רק להיום.
אוהבים.

אוקיי אוקיי מתקדמים בהחלמה סבבה.

פעולות ספונסר קבוצות הכל ברוך השם.

אבל ככה אני יוצא לעשות קניות לשבת והמסיבה מתחילה...

(במאמר המוסגר לאחרונה אני כל הזמן ״על הגל״ וכשאני ברחוב אני כבר גבוה גבוה כי כבר לפני שאני יוצא מהבית אז הראש החולה והמכור שלי מדמיין כבר על ״הגלידה״ שלי... אז הגעתי להבנה שבשבילי לפני הגל אין פירושו ברחוב אלא כשאני חושב על לצאת מהבית אני צריך לעשות פעולה! כי כשזה מתחיל זה מממממממש קשה).

ממש ממש בא לי. ממש. רוצה לראות לטעום את כלללללל הגלידה שיש (ותודה לסוד על המונח-גלידה...). ללגום. להתאוות. זה כיף. זה עושה לי טוב.

אבל אני רוצה גם להחלים.

מה עושים?

אוף... קיבינימאט... תכלע׳ס אני לא יכול להתאוות כמו ג׳נטלמן... אבל ל-א  י-כ-ו-ל. כי אני מכור וככה זה. (אלוקים שלווה...בבקשההההה).

מתקדם עוד טיפה במעלה הרחוב ואומר אין ברירה יאללה פעולה.

אני מתקשר לחבר ומוסר חוסר אונים אבל זה לא חזק מספיק. כבר לגמתי קצת. חושי כהו מעט... ואני אומר לו תקשיב ״כלפון״ אני לא יכול פה. אני ממש רוצה. מה עושים?

הוא אומר לי מה אתה רוצה? עשית בדיוק מה שצריך לעשות! התקשרת! עשית צעד 1-2 זה מצוין! (אני חייב! להתחיל לפרגן לעצמי. רק שלילי. איזה עצבים איתך ג'יימס ..) שומע, תודה, זה לא מספיק לי. זה לא טלפון ושיחרור, זה בעיה בעיה פה. 

הוא אומר לי בא נפתח מעגל לעוד שעה. אני כזה שעה? עוד שעה אני כבר אחרי 5 ליטר גלידה... 3 דקות אני אומר לו? אוקיי 3 דקות. בראש שלי אני אומר תוותר (אל תילחם! תוותר!) שלוש דקות.

כעבור 3 דקות אני סוגר מעגל אבל אני עדיין בחנות גלידה.

 הוא אומר לי אתה יודע ג'יימס, תתמקד בנתינה לך הביתה תעזור לאשתך תהיה נותן לא לוקח. צודק אמרתי אבל עד הבית... עכשיו אני חסר אונים!!!

עוד מעגל? 5 דקות? סבבה. אוקיי גם הפעם מצליח. היה יותר קשה מהשלוש דקות אבל סגרתי שוב. עוד מעגל? 7 דקות? אוקיי יצאנו לדרך...

שלוש דקות עברו ואני פשוט בולס גלידה מכל הטעמים מכל הצבעים: חלבי-פרווה-סורבה-אייס קפה-פרוזן אתם כבר מבינים...

נו ג'יימס איך היה? תקשיב בהתחלה היה טוב אחר כך... לא משנה הוא אומר לי תתמקד בהצלחות לא בכשלונות.

עוד מעגל?

אני ככה חושב לעצמי - אלוקים אני באמת מוכן לוותר על התאווה לכמה דקות רק ל-5 דקות הקרובות אני באמת יעשה את שלי יותר מזה אני לא יכול! באמת לא יכול! זה מושך אותי ואני לא מתמודד! ואני פועל! ועדיין מלא באובססיה וגלידה!

אבל זה תוכנית של פעולות אני ימשיך לפעול... האחריות שלי זה לעשות התוצאה בידי אלוקים...

אוקיי 5 דקות. 5 דקות ואז אני כבר יהיה בבית אז אני יוכל לתת ואולי אני ישתחרר.

אני מתחיל ללכת הביתה סוג של כבר מיואש. התייאשתי מהנס-השיחרור-העזרה מאלוקים.

תכלע׳ס פתחתי 250 מעגלים וזה לא עבד. אבל לא איכפת לי ממה שהיה עכשיו זה מעגל חדש...

מתחיל ללכת הביתה ככה עם גלידה על החולצה קצת נטף על הנעליים על הקניות ופתאום אני מצליח!

אני כזה מנסה לבדוק עם עצמי מה קרה אבל אלוקים אדירים! השתחררתי!

מה? באמת? אבל יש פה גלידה? אתה לא רוצה?

לא. אני סבבה. אני מוכן לוותר על זה לזמן הקרוב. אני רוצה לחיות חיים יותר בריאים. לא רוצה להיות כל כך נשלט.

א-נ-י  מ-ש-ו-ח-ר-ר!!!

חברה.... זה עובד!

אסירות תודה לאלוקים על התוכנית המדהימה הזאת. על חברים שמקשיבים ותומכים בי. על כל החיים.

מתפלל שתמיד אזכור שיש שיחרור מתאווה. שהתוכנית עובדת אם עובדים אותה (ובפרט מתי שקשה...!!!). שאני ילמד יותר ויותר איך לוותר ושכדאי לי לוותר כי חפץ חיים אני.

רק להיום. כל יום רק להיום.

אוהב אותכם! תודה שאתם פה איתי!

שבוע טוב ונקי חברים.

רציתי לשתף במשהו מדהים שהיה לי השבת. רציתי לכתוב על השתפרות-התקדמות מדהימה (בעיניי) באישיות שלי.

קרו לי שני דברים בשבת שבעבר הייתי מגיב בצורה מסויימת והיום (בשבת) הגבתי ממש אחרת (אפילו אם זה לא סוף העולם לי זה גדול ומורה על התקדמות ואני ממש שמח על כך) ואני מרגיש שזה בגלל התוכנית ואני רוצה לכתוב אסירות תודה על כך:

1- לא היה לי זמן לפני שבת להשים שעון שבת למזגן אז ביקשתי מאשתי לעשות את זה.

אחרי הסעודה בשבת בצהרים חזרנו מגיסי ואני כולי רותח מחום נכנס לחדר והמזגן מכובה.

בעבר דבר כזה היה משגגגגגע אותי ממש. הייתי מיד מתעצבן על אשתי ואז ״מוחל״ לה כי היא ״קלמזית״... (במאמר המוסגר תמיד אם יש פשלה בבית בכל תחום: דוד/מזגן שנשאר דלוק אז אם אני שוכח אז סבבה, אבל אם היא שוכחת אני עושה מזה עסק. במהלך השנה האחרונה ממש גרמתי לה להרגיש שאני חושב שהיא דפוקה ולא מוצלחת. ודיברנו על זה וזה ממש כואב לה ובצדק.) אבל פה לשם שינוי היו שתי דברים: א- מיד אמרתי לעצמי תרגע זה טעות שיכלה לקרות גם לך. ב- נרגעתי ועשיתי פרצוף רגוע ואמרתי לה ״זה בסדר גמור״, טעות שיכולה לקרות לכל אחד. אל תדאגי אני יסתדר״.

וזה מדהים שאני הייתי רגוע, שלא הייתי מרוכז בעצמי אלא מיד דאגתי לה שלא תחשוב שאני חושב שהיא דפוקה וההיפך אני הרגעתי אותה.

(אגב מיד אחר כך היא הייתה עצבנית. ושאלתי אותה למה? היא אמרה לי כי אתה חושב שאני דפוקה. אמרתי לה-זה מה שאמרתי? היא אמרה לי וואלה, דווקא לא! אמרתי לה כי זה יכול לקרות לכל אחד.

נ.ב.  אני הייתי עצבני שבמקום לשמוח שהגבתי יפה היא חשבה על כל הפעמים שלא הגבתי יפה...

אבל כשאתה כל יום/שבוע דופק למישהו כאפה אם הוא נכנס לך לחדר ופעם אחת אתה לא... כנראה שעדיין הפוקוס הוא על הלחי שכואבת ולא ״כל הכבוד שלא נתת לי כאפה״... צריך לצאת מהריכוז העצמי?).

ואסירות תודה על זה כי בלי התוכנית זה לא קורה בפשטות כל כך.

2- בסעודה בשבת (לפני המזגן...) אז גיסי שאל אותי אם אני יודע איזה שיר. אמרתי לו שכן אז הוא שאל אותי אם אני יכול ללמד אותו והילדים איך לשיר את זה.

עכשיו זה קצת לא נעים ככה לשיר בפני משפחה שלמה. אשתי שואלת אותי ככה אתה רוצה שאני יוציא אותך מהבור הזה? אמרתי לה לא. אני בסדר.

ואז פשוט שרתי את הכל ולימדתי אותם את זה. אני מצד אחד אוהב ״לגנוב את ההצגה״ אבל דבר כזה פעם היה גורם לי לא לנשום...ולכל מיני תיסבוכים כן רוצה לא רוצה חייב לא חייב וכו׳...

 ואשתי אמרה לי אחר כך: ג'יימס, סחתיין. פשוט שרת חופשיייייי!

אני כזה ״זה הכל התוכנית כפרה. הכל״.

אז אסירות תודה על זה.

אני מרגיש שהתוכנית עושה אותי יותר שלם עם עצמי. נותנת לי ביטחון וקבלה עצמית ותודה לאלוקים על זה.

אני מרגיש איך אני נעשה אדם יותר רגוע איכותי שלוו ושלם. ואין מתנה יותר גדולה מזה ואסירות תודה על זה.

מבקש מאלוקים שייתן לי את הכח כל יום רק להיום להיות רגוע ושלוו.

אוהב אותך אבא.

תודה על הכל.

אין עליך ג'יימס בזכותך חייכתי היום

שתי אירועים קטנים שמבטאים את כל ההבדל

גלוי נאות, לא כל כך אהבתי לקרוא את היומן שלך, תמיד היה נשמע לי מסיון לתוכנית ובכיינות, 

בעקבות הפוסטים האחרונים, לא רק שאני מתחזק מהם וזה משמח,,,, שפתאום מעשי גבורה גם נכתבים (וזהו המסיון הכי טוב לדעתי) מאנשי התוכנית, אלא אני אולי מתחיל להבין טיפה מה גורם לך להעריץ את התוכנית, 

בהצלחה בהמשך, אשמח לעוד סיפורי גבורה

כאלה הם ה"עם" הזה
לאחרונה - בהדרכת הספונסר- גיליתי לאשתי (טפח וכיסיתי טפחיים) ממה שעבר עלי בשנים האחרונות ושמצאתי פתרון וכו' וכו' היא דווקא קיבלה את זה יפה
אבל כעבור יום בכתה לי איך יכולתי לעשות לה דבר כזה להסתיר ממנה שנתיים וחצי שאני מאונן בלי שליטה ?????

אגב, אולי אתה מגלה לנו את פירוש המילה "סחתיין" לא מצאתי אותו במילון

מילה שמושאלת מהשפה הערבית, לכן אין אותה במילון העיברי, 
פירושה "כל הכבוד, או "יפה"....

פשוט שמח כתב on 07 מרץ 2017 12:12:

תודה על העזרה. אני אפילו לא ידעתי באיזה שפה זה. זה פשוט זורם לי.
סחתיין על הגילוי...

יהודי5 כתב on 07 מרץ 2017 11:59:

באמת אין מה לעשות. לפחות יש את תפילת השלווה. 
כל פעם שאשתי יוצאת עליי (ודי בצדק) אני פשוט מבקש שלווה.
אני עושה את כח מה שביכולתי והשאר בידי אלוקים. 
רק להיום.