שלום חברים הרבה זמן לא כתבתי פה. תכלע׳ס מתגעגע. אני רוצה לשתף אתכם במה שעבר עליי בימים האחרונים.
בימים האחרונים הבנתי יותר מה זה אומר ״פגמי אופי״. מאז שנכנסתי לתוכנית אני שומע - פגמי אופי, צעד 4, ריכוז עצמי וכו׳ ואני בהתחלה לא הבנתי בכלל על מה מדובר ואז לאט לאט הבנתי יותר ויותר (למעשה צריך סבלנות בתוכנית. אני צריך תמיד לזכור שצריך סבלנות. כי זה באמת תהליך ארוך ועמוק ומורכב שלוקח זמן. ובאמת רק ״להיום״ מסייע לנו בזה.) על מה מדובר. וחשבתי שזהו אני הבנתי את הסיפור, יש לנו רגשות יש לנו דחפים וצריך לכתוב אותם על דף ואז להשליך אותם לפח...(זה אפילו חרוז ).
אבל למעשה לא באמת הבנתי על מה מדובר. זה היה מילים וסיסמאות אבל מה זה אומר לי באופן אישי לא הבנתי בדיוק. באיזשהוא שלב הבנתי קצת שיש דבר שנקרא ריכוז עצמי ואפילו ״העזתי״ להגיד על עצמי שיש לי ריכוז עצמי. אבל לא הייתי ״שם״. לא חייתי את ההבנה הזאת. לא הפנמתי שאני - ג'יימס אדם עם פגמי אופי. חשבתי שזה כמו פריט לבוש, כמו שיש לי מכנסיים וחליפה ככה גם יש לי פגמי אופי.
אבל לא הבנתי שזה לא כמו חליפה ומשקפיים. חליפה אתה מוריד כשאתה הולך לישון, מכנסיים ומשקפיים גם כן, אבל פגמי אופי אתה לא בוחר מתי ללכת אתם ומתי לא. ויותר מזה זה לא דבר שאני משתמש איתו לפעמים ולפעמים לא, פגם אופי זה אומר שיש לי/בי דבר שממש מנהל אותי. שיש לי משהו שאני חסר אונים מולו. שיש בי דבר שגורם לי לחיות בצורה שמקשה עליי וגורמת לי לעשות דברים לא רצויים/מזיקים לי.
בימים האחרונים הבנתי שיש לי פגם אופי של ״תלות יתר״. תמיד ידעתי את זה, הרי אני ״מאוד מודע לעצמי וממש חכם ואינטליגנט ותמיד אהבתי פסיכולוגיה״... אבל הפעם זה שונה. זה לא עוד איזה תיאוריה יפה, זה לא עוד ספר על גברים ממאדים ונשים מנוגה... זה מציאות שאני חי יום יום. זה דבר שחלק ממני. זה דבר שמנהל אותי בצורה משוגעת וממש גורמת לי להיות בן אדם אחר. אני רוצה לעשות איקס אבל בגלל התלות שלי אני עושה ואיי. וזה ממש זיעזע אותי. כי לא ידעתי כמה זה יכול לנהל אותי, לא שיערתי כמה מורכבות זה גורם לי, לא אחזתי את ההיקף של הפגם אופי הזה.
והפגם של התלות לא יושב לבד, אל תדאגו לו, יש לו הרבהההההה חברים; חוסר קבלה עצמית, פחד, הלקאה עצמית, ריצוי אובססיבי ועוד היד נטויה...
פתאום אני קולט שברמה הכי פשוטה א-נ-י מ-נ-ו-ה-ל!!! פשוטו כמשמעו.
וזה לא פשוט בכלל. זה לא פשוט לקלוט (וזה רק ההתחלה...) שיש לך דברים שמנהלים אותך. שאתה חסר אונים מול עוד מיליון דברים בנוסף לתאווה (שעם זה ככה בקושי השלמתי...) שאתה פשוט צריך הרבה עבודה.
אבל מה כן טוב פה. מה כן הנקודה הטובה פה? אז יש כמה דברים:
1- חברים טובים. אסירות תודה לאלוקים על חברים טובים איכותיים ואמיתיים. חברים שישבו איתי בטלפון בוידיאו בקבוצה וסתם בסושי וקיבלו אותי כמו שאני במאה אחוז. אהבו אותי סתם כי מגיע לי. תמכו בי. אבל גם היו מראה נקיה וכנה בשבילי. היו שם כדי להצביע על מה שאני לא יכול לראות, והם עשו את זה עם חום ואהבה ובלי רצון עצמי אלא כדי לעזור לי לחיות יותר טוב. והם עדיין שם בשבילי מתי שאני מתקשר שוב כדי להבין לשאול לברר. מתי שאני רק רוצה לשתף. מתי שאני רוצה להתחבר. להתחבר לאלוקים לעצמי ולחיים/מציאות.
2- אלוקים. פעם אם היה לי קורה לי אפילו רבע ממה שאני חווה מרגיש ומגלה על עצמי הייתי מאבד חושים. הייתי נכנס לפחד לדיכאון לעצבים והיום הוא עוזר לי. תמיד הוא עזר לי, אבל היום הוא כיוון אותי למקום שאני נותן לו לעשות את העבודה והוא עושה אותה ובענק. אני ממש ממש שלוו בימים האחרונים. שלווה אמיתית. וזה לא מובן מאיליו בכלל כי יש לי את כל הסיבות שבעולם לא להיות רגוע ובכל אופן אני כן. וזה מדהים בטירוף!!! ואסירות תודה שהוא נותן לי כח לעשות את הפעולות.
אתמול דווקא לא היה לי שלווה. אבל בגרוש. הייתי לחוץ מת ממש הייתי מנוהל עם פחדים. אבל עשיתי פעולות הרבה פעולות. נזכרתי שלפני תקופה היה לי ממש גל והספונסר שלי אמר לי לעשות אפילו 100 טלפונים ביום! הוא אמר לי שכל פעם שאני מרגיש משהו להתקשר. ולא בדיוק הבנתי למה כלללל פעם. ופתאום הבנתי. הבנתי שאם אני מחליט מתי כן ומתי לא אז אני לא באמת נכנע אלא מנסה לבד ורק אם אני מתקשר בכל פעם זה חוסר אונים. ובחסד אלוקים עשיתי הרבה פעולות ובסופו של יום השתחררתי. לא היה קל אבל בסוך זה עובד. אז אסירות תודה לאלוקים על התוכנית המדהימה הזאת ועל השיחרור שהוא נותן לי. כל יום רק להיום.
קלי תן בי את היכולת לשחרר ולתת לך לנהל בשבילי את העולם. תעזור לי למצוא בך את מה שאני מחפש בתאווה ובתלות שלי. וככה אני ישיג שלווה.
אוהב אותך אבא.