לפעמים אנחנו מרגישים נצחיים ואז מה זה עוד יום אחד? או הכל או כלום!
אם היום אני נקי ומחר משתמש אז אני אשתמש כבר עכשיו! זהו אני רץ ברגע זה, כי זה מה שאני בנצחיות סקסהוליסט לא?
זה שנבראנו בצלם אלוקים הנצחי נותן לנו את הבחירה ולפעמים מנסה לשלול, אחרת היינו מתנהלים כמו בעלי חיים שחיים רק את הרגע (פחות או יותר)

אז מה זה בעצם רק היום? בשבילי זו ענוה, הסתפקות במועט, לא עלי לסיים את המלאכה, אני לא אמור לעבוד את עצמי.
אני אורח בעולם הזה שבעים שמונים שנה ואז אומר תודה ושלום.
אני מבין שמצופה ממני להתנהג כמו אורח ולא כמו בעל הבית.
רק היום כאילו זה היום האחרון. 

אהבתי את ההגדרה, אורח לא בעל הבית.

שלום חברים. בימים האחרונים ממש מעדתי הרבה, אתמול זה היה ממש מוגזם.... מעדתי שוב ושוב וכל פעם זה נהיה ״יותר בכמות ויותר באיכות״... בחסד אלוקים ממש עצרתי על הקשקש... וצריך חשבון נפש ״נוקב וחסר פחד״ אני צריך לבדוק מה אני לא עושה נכון ולתקן את זה, כי רק לספור ימים זה לא מספיק טוב, וגם אם זה כל מה שקורה ורק מעניין אותי ימים בסופו של יום אז גם את הימים אני יאבד...  
 דיברתי עם חבר ושיתפתי אותו ושאלתי אותו הרי אני כן מתקשר ועושה פעולות אז למה זה קורה לי? 
והוא הסביר לי משהו מעניין: לא מספיק להתקשר ולדבר וזה עובר צריך גם לבקש עזרה. צריך להגיד -  שלום אני עכשיו בגל ואני צריך עזרה ממך. צריך לא רק להבין שאני לא יכול להתמודד לבד אלא צריך גם לחיות ולהתנהג על פי זה, ולפי זה אם אני על הגל אז המחשבה/הרצון להתגבר לבד היא היפוך חוסר אונים כי זה מראה שאני חושב שאני כן יכול לבד, ותכלעס, אני לא יכול לבד... בנס אני עדיין נקי... 
זה ממש קשה לי גם כי אני עדיין אוהב תאווה אז אני לא מצליח להפריד בין אוהב שזה בסדר לבין רוצה לפעול שזה לא בסדר, אני רוצה להתאוות ורוצה לשלוט בתאווה וזה לא שייך, אני איבדתי את הזכות להתאוות כמו ג׳נטלמן, ולכן אני צריך ללמוד לבקש עזרה ולהקשיב למה שאומרים לי, כי רק אם אני ממש חי את החוסר אונים רק ככה אני יישאר נקי והכי חשוב - מפוכח. 
תכלעס היום בבוקר (אחרי המעידות של אתמול בלילה) קמתי ככה כולי באש... הרגשתי בפעם הראשונה כמו כל התיאורים על האלכוהוליסט שחייייב חיייייב לשתות. קמתי כולי מרחרח מסביבי חושב איפה אפשר ללכת איפה ואיך אני יוכל ללגום, אבל זה לא היה יציאה רגילה לבר... זה היה צורך, זה היה הכרח, זה ממש שלט בי!!!
פשוט הרגשתי נשלט על ידי התאווה שלי! לא הייתה לי בחירה! ממש הייתי צמא למשקה... 
וזה פשוט מראה את האי שפיות שלי, כמעט נפלתי בלילה לפני זה, הרגשתי רע ודפוק עם עצמי, ובכל זאת הייתי ״חייב״.... הרי לכם סקסהוליסט... שלום חברים קוראים לי ג'יימס ואני סקסהוליסט. 
אני מבקש מאלוקים שייתן לי את הכח לעשות את הפעולות הנכונות בזמן הנכון בצורה הנכונה כל יום רק להיום, כי אם לא אז אבדתי... אם לא אני סתם נשמה נשלטת ורדופה שמנסה לחפש משמעות בתאווה ריקנית ברחובות... 
רק להיום אנסה לעשות פעולות במקום ובזמן ובאופן הנכון... השאר בידים שלך אבא...

אוהבים אותך ג'יימס היקר
נראה לי שזה חלק מהתהליך של ההחלמה, המעידות הללו שגם לי קורות, ובחסד אבא אוהב לעיתים יותר נדירות, רק להיום, וההבנה שכדאי לי להתרחק מהקצה, כי בלי לשים לב אני מוצא את עצמי רגע לפני הצניחה החופשית בלי מצנח.
אנחנו פה לטווח הארוך, לתהליך, לא לפיתרון קסם.

שה' יהיה בעזרך כמו שאתה עוזר פה לכולנו להישאר נקיים.
אוהב

אוהבים ג׳יימס
הבאלגן הוא רק אצלנו בראש. בחוץ המציאות לא משתנה באמת.
אנחנו קבוצה של אנשים חולים, יש לנו סף גירוי אפסי כמעט לתאווה.
זה יכול להתעורר משעמום, מחשבות, דמיונות, עייפות, כעס ועוד.
אבל החסרון העיקרי של המחלה הזו הוא האפקט האלרגני שלה.

על עצמי אני מעיד שברגע שאני מאפשר לגימה הכי פצפונת שיכולה להיות, אני מרגיש שתוך שתי שניות היא פשוט לוקחת אותי או יותר נכון חוטפת ומוציאה אותי מהמציאות. ואז אני במגרש הביתי שלה ששם כבר קשה לי לדבר, קשה לי להרים טלפון, קשה לי להיזכר בהחלמה.

אני לא יכול להתאמן בהחלמה אם אני כבר אחרי שני בקבוקי בירה. אני יכול להתאמן בהחלמה רק כשאני מפוכח.
אני אלרגי לאבק, משום כך אני נזהר מאד גם מגרגירי אבק בודדים - זה מה שהרופא אמר לי.
למעשה הרופא אמר לי כל עוד אתה מצליח לנהל את עצמך תזהר מאד. אם אתה אנוס פשוט תצעק לי, אני אשתדל לעזור.

תמשיך לעדכן אותנו!
אוהבים

תודה רבה פנימה! אוהב אותך!

כן, אני צריך להיזהר אפילו מאבק ופירורים. אני חסר אונים מול התאווה, ואיבדתי שליטה על חיי. 

בימים האחרונים אני לומד עוד ועוד כמה איבדתי שליטה. על הכל. יש לי פגמי אופי ריכוז עצמי, תלות, ריצוי, ועוד כהנה וכהנה. 
אני באיזהשהוא שלב עצרתי את הגדילה שלי, נתתי לעולם הדמיון לקחת את המושכות, ברחתי והתכנסתי לתוך עצמי, נהייתי בודד, חייתי בסרט, ופשוט הדחקתי. הדחקתי כל כך עמוק שממש קשה למצוא את המטמונים... 

אבא, רק להיום אנסה להישאר מחובר אליך ולעצמי, לתת ולא לקחת, לצאת מהריכוז עצמי שלי והתלות שלי, אנסה להכיר בערך עצמי, אנסה להתחבר למי שאני באמת ולקבל אותי ולאהוב אותי, לתת לך לנהל את העולם בדיוק איך שאתה רוצה, ולוותר על התאווה.
לזכור שזה רעל בשבילי ולא משנה מה קורה אני לא דופק אף אחד או מתנקם באף אחד אלא בעצמי אם אני משתמש... חפץ חיים אני. רוצה לצאת מהמצרים שלי... 
רק להיום אבא, רק להרגע. 

שבת שלום ומבורכת חברים יקרים ואהובים! 

רק אלוקים רק כניעה מוחלטת רק ״ביטול החמץ״ שבי יוציא אותי מעבדות לחרות. 

בימים האחרונים (דווקא עקב גל המעידות שלי) הבנתי שאם אני רוצה. להחלים אם אני רוצה להתקדם אם אני רוצה להיות מפוכח אז אין פרווה אין אמצע, זה צריך להיות מאה אחוז. חמץ במשהו, תאווה במשהו, תאווה היא חמץ ורעל בשבילי אם אני לוקח אפילו קצת אני נדפק, כי אין דבר כזה קצת כי אני לא יכול לשלוט בכמות כי זה מביא עוד ואני פשוט לא יכול להתאוות כמו ג׳נטלמן...
בכלל לא יכול. והבנתי שאני צריך לפעול מיד לפעול במהירות להתנהג על פי החוסר אונים והצעד הראשון שלי כי רק ככה אני יהיה נקי ומפוכח. 

המעניין הוא שאחזתי בימים האחרונים שיש הבדל מהותי בין הימים שאני מפוכח והימים שלא. בימים שאני נקי ומפוכח באמת ולא ״רק לוקח שלוק״ אלא נכנע ועושה פעולות אז לא רק שאני לא באובססיה נוראית אלא אני חי ומתנהג ומרגיש כאדם יותר משוחרר, אני יותר רגוע, יותר שלם עם עצמי ופשוט פחות חי את מה שאין לי ויותר חי את מה שיש לי. ובימים שאני מועד ולוגם אז אני פשוט אדם שונה, אני סוג של מסומם, ולאוו דווקא בקשר לתאווה אלא אני מסתובב ככה בהיפריות כזאת ובאקסטזה של חיפוש וריקנות כלשהיא בסוג של חוסר נינוחות וקבלה עצמית שכמובן מביאה אותי לחפש תאווה לנשום תאווה להיות ״חיייייייייב״ תאווה ולהתנהג כאילו חסר לי משהו. אני פשוט נהיה לא שווה ערך בעיניי עצמי ומחפש משמעות. 
אסירות תודה לאלוקים על ימים מחוברים ומפוכחים דווקא בימים הטרופים האלה... ״גילינו שאי הזנת הרעב לא הרגה אותנו״ וזה לא מובן מאיליו ב-כ-ל-ל... 
אסירות תודה לאלוקים שלא פעלתי על פגמי אופי, שהצלחתי לעשות חשבון נפש נוקב וחסר פחד ולמסור אותו לאלוקים, להבין שזה מי שאני אבל אלוקים יכול להושיע אותי. 
אסירות תודה על חברים נפלאים על שבת מחוברת מאוד ונפלאה, על אשה מדהימה שעוזרת ומשחרת לי לעבוד לבד וזה לא מובן מאליו בכלל בכלל... 
אסירות תודה שיש לי כל מה שאני צריך ויותר ושאני יכול לעזור לאשתי הרבה הרבה ואני שמח לעשות את זה. 
אסירות תודה שאני לומד עוד ועוד על עצמי ויותר לומד לקבל את עצמי ולאט לאט עולה ומתעלה. לא מובן מאיליו.

רק רוצה לבקש ממך אבא שתיתן לי עוד יום אחד נקי ומפוכח. יום נקי מתאווה יום שאני לא יפעל על פגמי אופי ואני אמצא בך את מה שאני מחפש בתאווה ובפגמי אופי שלי... יום אחד אבא. 

תודה ג'יימס על כל הכתיבה אני  מלא בפנטזיות בלי סוף בראש  וקורא את מה שכתוב כאן זה נכון תמיד אבל. מנגנון ההכחשה מוחק את זה כל פעם מחדש

אוהבים אותך tc!

מה נשתנה הפסח הזה מכל הפסחים...?

שבכל הפסחים אני ניסיתי לבער את היצר הרע שלי בשריפת חמץ והפסח הזה אני מבין שאני לא חוטא אלא חולה ואני רק ישרוף פסטה ופיתות שנשארו לי בארון...

שבכל הפסחים אני טובל במקווה ואומר דיייייי לא עוד אני עכשיו יפסיק להיות הבן הרשע והפסח הזה אני מתחיל להבין שאני אולי בעצם הבן הצדיק...

שבכל הפסחים אני באובססיה איך בדיוק הסדר יראה ואיך אני רוצה לנהל/שיתנהל והפסח הזה אני עושה בדיוק הפוך ומשחרר ונותן לזה לקרות, אני יזמין את אלוקים ל״סדר״ וייתן לו לנהל אותו...

שבכל הפסחים אני מתכנן את היציאה המושלמת מ״העבדות״ שלי ל״חירות״ הידועה... והלילה הזה הפסח הזה השנה הזאת אני מבין שעבדות זה שליטה שלי וחירות זה להיות עבד של אלוקים, כי כשאני נותן לו לנהל את העולם והכי חשוב - אותי אז מימלא אני נהיה בן חורין... ורק הוא יכול לעשות את זה בצורה שאני באמת יהיה ״בן חורין״... רק להיום רק לפסח הזה רק להלילה...

פסח כשר ושמח, משוחרר, נקי, מפוכח ומחובר לכל החברים היקרים.

אוהב אתכם, ג'יימס.

שלום חברים. 
בחג הפסח הזה יצאתי מעבדות לחרות.

לא, אני לא אומר שעכשיו החלמתי לגמרי וגם אני לא אומר שהייתי נקי ממעידות ולא הייתה תאווה בכלל. אבל כן היה שינוי, היה ניצחון גובר והולך היה פה ״חזון״.

בחוברת מסרים של sa יש חזון והבטחות, ההבטחות שם מדברות על צורת חיים על שיחרור ועל חיבור ועל עוד כהנה וכהנה שינויים אדירים שאפשר להשיג בחיים שלנו אם נעשה את התוכנית.

לכמה מהם ממש ממש התחברתי וממש אסירות תודה לאלוקים שככה השפיע עליי וככה נתן לי להרגיש טוב ברמה חדשה, וממש נוכחתי ״שאינם הבטחות מוגזמות״...

בליל הסדר התארחתי אצל ההורים שלי שיח׳ עם המשפחה שלי. ההורים שלי שיהיו בריאים הזמינו איזה בחורה לסדר... אני ששמעתי על זה (רק שבוע לפני פסח...) אמרתי להם שלא נוח לי עם זה. לא נוח לי לשבת 7 שעות מול בחורה שאני לא מכיר. אמא שלי בסוף החליטה שזה לא מוסרי לבטל את ההזמנה שאלה איזה רב שלה והוא אמר לה לא לבטל את ההזמנה... תכלעס רציתי לצעוק ״כפרה, אני סקסהוליסט...״ אבל כך אלוקים רצה.

אז התייעצתי עם הספונסר והוא אמר לי לא להיות באובססיות ולתת לאלוקים לנהל את העולם. הוא אמר לי עכשיו לא פסח, כשיבוא תתפלל ותעשה את שלך והשאר בידים שלו.

בהתקרב הסדר בכל זאת הייתי מודאג. כי תכלעס איך אני מתמודד עם זה? דיברתי עם חבר ותיק והוא אמר לי תבקש מאלוקים. תבקש לא להיות עבד של התאווה תבקש להשתחרר ובאמת תמסור את זה לידו. תחבר תפילה ספציפית לנושא הזה...

הסדר הגיע.

וזה היה ממש ממש מדהים. כי בלי קשר לסיפור כל שנה אני מנסה לשלוט ולדאוג שזה יהיה כמו שאני רוצה ומנסה לוודא שאני יהיה מחובר וכו׳ וכו׳ אתם בטח מכירים את זה...

השנה שמעתי חבר ותיק שאמר שבבית אצלו ״מזמינים את אלוקים לסדר״ וכך עשיתי. לפני הסדר ירדתי על הברכיים (בשירותים ) והתפללתי. התפללתי לא להיות עבד, להיות מפוכח משוחרר נקי שלוו רגוע, התפללתי שהוא ינהל ולא אני ושאני יצליח לשחרר, התפללתי שרצונו ייעשה ולא רצוני, ורק להיום רק להיום אני רוצה שיהיה ככה. התיישבתי במקום שלי עצמתי שוב את העיניים אמרתי לאלוקים אני פה במושב האחורי... קח אתה את ההגה... סע... אתה הנהג לא אני... אני לבד ל-א  י-כ-ו-ל...

והוא לקח. בענק! בכזאת טבעיות ומקצועיות! בכזאת אלוקיות!  וזה היה מדהים. מדהים ממש. דבר ראשון היה מחובר מאוד, הייתי מחובר לאשתי למשפחה לעצמי. הייתי מחובר לסדר הרגשתי את אלוקים את מה שקרה פה, את הלילה הזה שבני ישראל יצאו מהמקום הכי עמוק בעולם, והרגשתי שאלוקים איתי... אנחנו נוסעים עם אבא באוטו! איזה טיול כיף...

אבל יותר מזה... ופה מגיע ההנחתה;

לא הייתי באובססיה!!! בכלל!!!

לראשונה בהחלמה שלי אני הייתי משוחרר. באמת. בלי טריקים ובלי שטיקים. ישבתי איזה שבע שעות ליד בחורה וחוץ מאיזה פעם פעמיים שאמרתי לעצמי גיימס לא להסתכל , אני הייתי משוחרר. אני בחלקים נרחבים שכחתי שהיא שם...
אני אפילו לא ראיתי את הפרצוף שלה ולא ידעתי אחרי הסדר איך היא נראית... כאילו לא היתה שם.

ובשבילי זה היה מדהים מרגש ומטורף, כי פתאום ראיתי תקווה, והפעם זה לא היה סיפור זה היה אני. אני ולא מלאך אני ולא שרף אני ולא חבר שנקי 8 שנים... אני, ג׳יימס הסקסהוליסט הירוק...

המשגע הוא שזה לא נגמר שם. הימים אחרי זה המשיכו בסימן פיכחון.

בימים האחרונים אני לוקח את הפעולות והעבודה שלי בתוכנית מאוד מאוד רציני. בפסח הייתי חייב את זה כדי לשרוד, וזה עבד. ואז אחזתי שזה עובד!!! לעזאזל! הדבר הזה עובד!!!
ואז אמרתי לעצמי תקשיב ג׳יימס, יש פה משהו חדש, יש פה תקווה. יש פה דרך באמת להשתחרר ב-א-מ-ת.

בימים האחרונים אני בחסד אלוקים קם בבוקר ועושה פעולות, מתקשר לחברים מיד כשאני מרגיש שמשהו מתבשל, מתפלל הרבה הרבה לאלוקים, כי אני חוויתי שזה עובד... וזה ממשיך לעבוד!!! 
עדיין!
הלכתי לכל מיני מקומות שהיה קשה בהם להיות מפוכח ונשארתי מפוכח! וגם אם כן לגמתי קצת זה לא נגמר ביום רע אלא עצרתי את זה, התקשרתי התחברתי ונכנעתי. כי הבנתי ויותר מזה חויתי (!)  שאם אני באמת נכנע ומקבל את עצמי ואת המציאות כמו שהיא מתפלל ואז משחרר אז אני מ-ש-ת-ח-ר-ר... באמת.

והחידוש ממשיך...
זה לא רק בהקשר לתאווה, זה גם בקשר לפגמי אופי. אני ב״הייי״ תודעתי מטורף...
כי זה עבד לי. בענק. ביופי של פשטות כזאת.

יש לי פגמי אופי רבים, תלות ריצוי פחד ועוד, ופשוט מסרתי גם אותם לאלוקים, אמרתי לו אני חסר אונים מולם ואני לא יכול  להתמודד איתם ועצמי תשחרר אותי רק להיום מהם ותן לי למצוא בך מה שאני מחפש בהם. ביקשתי שייתן לי דברים במקום הפגמי אופי והוא נתן...הוא ממש יכול...

וביקשתי רק להיום. וזה גם לראשונה קורה לי שאני באמת ביקשתי רק להיום כי הבנתי שאני לא יכול לחשוב על מחר, ואז זה ממש עבד לי... והבנתי שזה עובד אז אני מנסה להמשיך עם רק להיום, וזה עובד שוב!

אני יודע שאני בהיי ו״גיליתי את אמריקה״ וזה בעצם מה שאומרים בתוכנית כל הזמן, אבל ההבדל פה הוא שזה לא מושגים ורעיונות ‏אינטלקטואלים אלא זה חוויה. חוויה שאני חוויתי הפסח הזה. ‏

אני כבר לא יודע, אני מרגיש (!) שאם אני בפחד באובססיה או ברצון לפעול על פגם אופי כל שהוא ואני במקום זה מתקשר לחבר משתף ומתפלל לאלוקים אז אני ישתחרר. נקודה. זה ע-ו-ב-ד.

*נלמד שיחרור ואושר חדשים.

*נדע שלום עם עצמינו.

*לפתע נגלה שאלוקים יעשה בשבילנו מה שלא יכולנו לעשות לבדינו.

האם אלו הבטחות מוגזמות? - ״איננו חושבים כך״...

איננו. כי זה לא מילים, זה מעשים עובדות ומציאות. אני לא חושב שפתרתי את כל הבעיות שלי או אפילו חלקם, אבל הבנתי שאני לא צריך לפתור אותם... הבנתי שאם אני כן עושה את הפעולות הנכונות (ואני בטוח שיהיו ימים שאני יצליח יותר וימים שאני יצליח פחות... אבל ״גם זה יעבור״...ובכל מקרה אני מנסה לעבוד רק להיום...) אז אני ירגיש טוב עם עצמי לא יפעל על פגמי אופי וישתחרר מהתאווה והאובססיה. 
אני יהיה משוחרר בן חורין ומפוכח.

קלי תן בי רק להיום את הכח לוותר על התאווה, להבין שזה רעל בשבילי. לא לפעול על הפגמי אופי שלי. תן לי למצוא בך את מה שאני מחפש בתאווה ובפגמי אופי שלי, ותן לי במקומם נקיות שלווה מפוכחות קבלה עצמית ורוגע. רצונך ייעשה ולא רצוני. רק להיום.

אבל הלילה הזה... בני חורין!!!

אוהבים אותך ג'יימס

תודה על השיתוף השמח והמשחרר

שנזכה לכל השנה שיהיו בעיננו כחדשים,
שחרור גובר והולך ומועדים לשמחה וחיבור
אוהב

אוהבים אותך מאוד ג'יימס אתה נותן המון

וואו ג'יימס. איזה כיף