שלום חברים שמי אריה ואני מכור לתאווה.
אופי ההתמכרות שלי כוללת אוננות כפייתית בידיים ובחפצים שונים, צפייה בעיתונים ומגזינים, צפייה בסרטי פורנוגרפיה, מציצנות לבתים, מבטים ברחוב, מערכות יחסים הרסניות, פנטזיות.
את המסע שלי התחלתי מחדש לפני 73 ימים ומאז אני נקי בחסד אלקים כל יום רק להיום.
את היומן הזה אני פותח עתה כיון שאני מרגיש חובה לעצמי לכתוב בכל יום על רגשות הסוערים עלי להפיל אותי.
עד היום כתבתי רק מידי פעם בפנקס שלי, אבל כאן זה יהיה יותר מחייב, ויותר מועיל בעזרתו יתברך.
אז בראשית היומן אתפלל אליו יתברך שמו שיתן לי את הכוח ואת הכשרון לכתוב בכל יום.
ואתם חברים שלי יקרים תודה לכם על כל חיזוק ומחמאה, על כל חיבוק והארה נאה.
בהצלחה לי ולכולם.

תתחדש על היומן!!! 
מקווה לקרוא בו...
אוהבים.

היי שלום אריה כל הכבוד שהתחלת לכתוב בפורום 
זה צעד גדול ומאוד מחזק
 בעז"ה שתמשיך להתמיד ולכתוב פה 
ושנזכה להחלים ולהמשיך את הדרך הזו בהחלמה בקרוב 
אוהב שמעון 

בחסד מאת אבא שבשמים האוהב אותי.
הגעתי היום [בעצת חברי היקר] להכרה שאני באמת מכור לתאווה.
לאחר שבמשך החודשיים האחרונים הצלחתי לשכנע את עצמי שאני לא מכור לאוננות.
הגעתי היום להכרה שאמנם אני לא מכור לאוננות אבל אני כן מכור לתאווה.
כי התאווה היא הרגשות הסוערים ומובילים אותי אל הדרך המסוכנת.
והתאווה הזו אין לי את הכוח לבד לעצור אותה מלהתדרדר אל השימושים השונים אם לא בחסד ה' עלי.

והאוננות היא היכי תמצא לתאווה להתבטאות... לא?

אתה מתכוון לסרטים אסורים?

- מתוך הספר "צעד קדימה לפעולה" עמוד 29

בזה אני מפרש מה שאני מתכוין שאני לא מכור לאוננות ולא לצפייה בפורנו וכו', אלא אני מכור בהחלט לדבר שמוליך אותי לכל אלו.

אהלן חברים!!!
היום התחילו להכנס בי פחדים מה יהיה עוד שבועיים כשיושלמו 90 יום.
אני מכיר את עצמי שהתרגשות כל שהיא גורמת לי ליפול.
לא יודע איך זה עובד אבל זה המציאות.
מתפלל לה' שיסיר ממני את ההתרגשות הזאת.
ואגיע להבנה שגם 90 יום אינו אלא שלב קטן במערבולת החיים הגדולה.

ועל זה אמרו חכמינו ז"ל

"רק להיום"

חוסידל כתב on 19 אפר' 2017 21:18:

כל מילה מיותרת...
תודה חוסידל.

תודה חברים.
באמת המחשבה הזאת "רק להיום" עוזרת לי מאוד.
בעצם כל יום "רק להיום" יש לי שיא חדש.
וגם עם זה אני מתמודד עם סיסמת "רק להיום".
"איזה יום יפה יום נפלא" בגימטריא "רק להיום".

שלום חברים, ושלום לך יומני היקר.
היום שעבר עלי היה כל כך קשה שלא ראיתי קושי כמותו זמן רב.
אני מרגיש כאילו כל הקשיים שיש לי בחיים ניצלו את ההזדמנות ליפול עלי ביחד.
כאילו המתינו לי זמן רב מאחורי סוגר ובריח ועתה נפתח להם השער.
זה התחיל במריבות בתוך הבית בין שני הבנים הבחורים הגדולים שלי במשך כל השבת.
שבת שלימה של מכות ושנאה.
ולתוך כל התמונה הזאת הכעסים וההתפרצויות עליהם מצד אשתי, זה ממש מוציא אותי משלוותי.
וכאילו לא מספיק כל זה רבץ עלי האולטימטום שנתן לי הספונסר שלי שלאחר דחייה של חודשיים אני חייב השבת למצוא רגע פנוי של שלוה כדי לספר לאשתי שאני מכור לתאוה...
אוי כמה שזה היה קשה...
בסוף עשיתי את זה בלית ברירה.
והתוצאות...
רק ה' יודע מה ילד יום...
נשארתי עם הרגשה דפוקה לגמרי.
אשתי התמלאה עלי בטינות רבות.
ואם רק היתה האדמה נפתחת מתחת לרגלי הייתי שמח להבלע בתוכה.
וכאילו כל זה לא מספיק.
הילדה שלי שיחקה בשבת ברחוב ונפצעה קשה מאוד בראש.
ולך תרוץ איתה עכשיו ל"טרם" שנמצא בקצה השני של העיר...
וכאילו כל זה הלא מספיק.
התינוקת בכתה רוב הלילה ולא נתנה לישון.
וכאילו כל זה לא מספיק.
ה....
טוב אני יעצור כאן אף שיש לי עוד הרבה מה לכתוב.
אני רוצה להאמין באמונה שלימה שהקב"ה מנהיג את העולם בכלל ואותי בפרט בהשגחה פרטית והכל לטובה.
אוהבים אותי...

אוהבים אותך אריה היקר
נשמע שעברת שבת ממש קשה, שולח לך חיבוק מאח רחוק.
מקווה שבתך מרגישה יותר טוב.
גם אני עברתי בחודשים האחרונים פציעות בראש עם הילדים שלי, וזה הוציא אותי משלוותי לגמרי גם אחרי שידעתי שזה בסדר וזה יעבור. זה גרם לי גם לכעוס על אבי האוהב שככה 'גומל' לי, ולא הצלחתי לשחרר את הטינות שהרגשתי כלפיו כל כך מהר. התמיכה מהחברים מאד עזרה לי לעבור את התקופה הזאת ולקבל את מה שקרה.

מצד שני אני מרגיש בחוש שבזכות ההחלמה 'רק להיום' אני מצליח להתמודד עם קשיים בצורה הרבה יותר טובה, שיש לי יותר חוסן נפשי והם לא 'שוברים' אותי כמו שעשו לי פעם, שממש הרגשתי מושבת נפשית לכמה ימים אחרי חוויה לא קלה שהפתיעה אותי באמצע החיים.

ההחלמה משפרת אצלי את האוירה הכללית בבית, מתפלל שגם אתה תחוש כך בקרוב, ושה' ישלח לך שלווה והקלה עם עצמך עם אשתך ועם המתבגרים.
אוהבים אותך

מצטער לשמוע על הבלאגן שלך חבר יקר. 
מאוד מזדהה עם התחושה שכל הדברים מצאו זמן לתקוף אותי בבת אחת... כמה שזה קשה, אלוקים ירחם. 
מאוד מזדהה איתך לגבי הקושי מול האשה. 
אני אומנם לא הייתי צריך לספר כי היא ידעה אבל אני בהתמודדות מול זה. 
מניסיון זה לא בהכרח יהיה קל, יש הרבה עליות ומורדות יש הרבה הרבה דרך ובלאגן בזה. 
הרבה פעמים האשה בהתחלה סבבה עם זה אבל פתאום היא אוחזת את המשמעות ואז נתקפת בפאניקה, אבל גם זה יעבור. 
לי אישית מאד עובד להיכנע למצב לנסות לקבל את זה, לעשות הרבה פעולות ולשתף על זה, ובעיקר להתפלל לאבא אוהב שיעזור לי עם זה. 
בהצלחה. 
אוהבים אותך!

הצטערתי לקרוא
מצטרף לחיזוקים של החברים לעיל
כואב בכאבך, שה׳ יהיה איתך