תודה רבה לכל המגיבים.
בינתיים הכל הולך טוב.
לגבי הריטלין, ניסיתי לתקופות מסוימות בעבר, אבל זה לא ממש עזר לבעיה, זה עזר להתרכז ולהתקדם בחיים אבל לא עזר להתמודדות, הייתי יכול להיות על ריטלין ולהמשיך ליפול בין פיק לפיק של ריכוז. הבעיה היא יותר עמוקה מריטלין, למרות שלפעמים זה מה שיכול להציל.
אני מעריך שאצל כל אחד זה אחרת, אצל אחד דווקא להרים ידיים ולהבין שזה לא תלוי בו זה עוזר לו, אצלי מחשבות כאלה רק מדכאות ומובילות אותי אל הנפילה הבאה, אני מעדיף להתייחס לזה בתור אתגר או משימה, וככזה קשה לי לוותר ולהכשל ואני מתעקש ונלחם, זה מה שעוזר לי, לפחות כשזה מחזיק תקופות ארוכות.
עכשיו תכננתי ליפול, שחושבים על זה, זה נקרא נפילה כי זה לא דורש כל מאמץ, זו הנקודה הכי נמוכה וקלה להשגה, אני זוכר בשיעורי פיזיקה בתיכון היה קטע כזה שככל שעולים למעלה צוברים יותר אנרגיה פונטציאלית ואחרי הנפילה יש אנרגיה אפס, כי זה לא עולה לגוף בשום מאמץ להיות למטה, להיות למעלה דורש הרבה השקעת אנרגיה. ניראה שזה ככה בחיים, לרוב אני לא נופל מתוך תאווה מטורפת או משהו, אלא סתם כי בא לי, כמו עכשיו, פשוט בא לי משהו פשוט, כיפי במידת מה (לא משנה כמה רע ארגיש אחר כך) ושלא דורש כל מאמץ. זה באמת מה שהיה בא לי. רגע לפני שהחלטתי להיכנס לזה ולפול החלטתי לעצור ובמקום זאת להיכנס לכאן ולכתוב קצת ולעדכן את הטבלה וככה הגאווה והעקשנות של האתגר הצילו אותי. וטוב שכך. המשך דרך מוצלחת לכולם.