אז כן אחרי ארבעה חודשים בתוכנית, תוך כדי שינוי בחיים שלי, חשיפת הדברים האינטימים ביותר, השיתופים היומיומיים, הקבוצות בטלפון , הקבוצות החיות, ההרגשה של להוציא של לחשוף ושל הזדהות מאנשים אוהבים, אני מתחיל להבין אני נמצא באיזשהו מקום שלא ידעתי, מקום שלא חלמתי שאהיה קשור אליו אי פעם, איש רגיל מהשורה שחושב שהכל טוב, ורק לזרום הלאה.
היום אני מבין שלא, אני חולה! אני אלרגי! אני אובססיבי! אני חייב טיפול בעצמי, אני חייב לשנות מאורח חיים שלי, אני חייב לעשות לעצמי טוב ולתת לי את האפשרות לחיות טוב עם התקדמות , ולא לעמוד מיואש וחסר תקווה.
יש אפשרות כזאת, אני צריך לרצות, אני צריך להכנע, אני צריך להתמיד! אני צריך לעזור לעצמי לא אף אחד, אני חייב לעשות מה שביכולתי, אני חייב לשתף מה שצריך ואני חייב לשחרר מה שלא ביכולתי, היום אני מבין שאני לא כל יכול!
יש כח אחר שיכול אני חייב להכניס אותו לחיי, אני מבין שזה הברירה היחידה שלי בשביל לעשות לעצמי טוב. אני רוצה את זה, אני רווצה להכנע לזה, אני עדיין עובד על זה, באסירות תודה יש לי כלים יש לי חברים אוהבים יש לי אבא שנותן לי מטלה ונתן לי איך להתמודד איתך איך שהוא מבין ורוצה, אני רוצה לאהוב אותו ולעשות מה שהוא דורש, כייף לי איתו, ההרגשה הכי טובה זה איתו ביחד....
אז כן היום אחרי 26 ימי נקיות, אני נותן לעצמי להרגיש טוב ולהוריד מהפעולות, אז כמובן שזה מגיע ברגע ואתה מוצא את עצמך בפנים, ואתה מנסה להתנער ושואל את עצמך מה אתה עושה??? אתה בדרך טובה... למה לקלקל? למה לשבור רציפות? זה כואב נורא....
היום אני מבין שאני חייב להגיד הכל בסדר, אבא רצה שאני יהיה שם, אין ביכולתי לשנות! אבל.... אבא גם רוצה שאתפוס אומץ להבין שבפעם הבאה אני אהיה חייב לזכור מה הביא אותי הפעם למצב הזה, אהיה חייב לתפוס אומץ לעצור לפני, אומץ לעשות דברים שביכולתי... אני מבין שכך הוא כנראה רצה כדי שאדע שוב, אני עדין חולה , עדין חסר אונים, לא יכול להתמודד לבד, אני צריך עזרה....
בפעם הבאה אני מתפלל לפעול לפני.....
רצונך יעשה ולא רצוני.!
מתפלל רק להיום, להשאר נקי מפוכח ומחובר!
זה טוב.
