שלום,
בנושא הזה אני הולך לשתף אתכם מידי פעם בנאמר בקבוצה יש עתיד וגם בכדי לחזק אתכם בסיפורים מחזקים שנמצאים שם.
כמובן שמי שרוצה להצטרף, מוזמן לדבר איתי (הקבוצה בסקייפ).
לילה טוב ונקי.

איזה יופי צדיק אשריך !!!

מי שמעוניין להצטרף שידבר איתי או שיפרסם פה.
מי שרוצה מוזמן לפרסם כאן סיפורים מחזקים, רעיונות, הצעות,
פשוט הכל בקשר לקבוצה.

התוכנית תתחיל בקרוב, לפיה כל חבר מקבל שעה שהוא מקבל להיות מחובר ולחזק את מי שיכנס למחשב עם הרהורים(ויש הרבה כאלה).
בקרוב כשיהי-ו לנו ספיק אנשים, גם נתחיל לקיים בשעות אלו דיונים ולימודי תורה רבים
אז בבקשה תתחברו
צריכים אתכם

למדנו היום במשך כשעה על ההשפעה של אי שמירת הברית עלינו(מהקונטרס בריתי שלום)
והיו מספר רעיונות דיי מעניינים בלימוד
למדנו את הסעיפים הבאים(בבקשה לא להיבהל, תשובה מוחקת הכול):
* אין לו חלק לעולם הבא, כנא' רבי אומר הנחמים באלים – כל המחמם עצמו להוציא שז"ל חשוב כבהמה, מה בהמה אינה מופקרת אלא לשחיטה ואין לה חלק לעוה"ב, כן העושה זאת יוצא מכלל ישראל ואין לו חלק לעוה"ב .
* גורם לעצמו שיהא בנידוי, וכיון שמנדים אותו בשמים אז
ארבעים יום אין תפילתו נשמעת .
* גורם לעצמו שיקרא מומר.
* גורם שלא יכניסהו במחיצתו של הקב"ה.
* גורם לנשמתו שתעקר מרשות הקדושה ותלך לסט"א.
* גורם לעצמו גלות, ויהיה נע ונד.
* גורם לעצמו עניות – שהשפע שהיה צריך לבוא אליו הולך לחיצונים.

בנוסף למדנו רעיון מעניין מהרמב"ם והשולחן ערוך:
"1000 אנשים בבית קברות, אחד מת מזקנה וכל השאר מתו מהוצאת  זרע לבטלה."
ולבסוף
אני רוצה לצטט סיפור מהספר דבי אליהו
" וסיפר אליהו הנביא: "פעם אחת הייתי מהלך בתוך הגולה שבבבל, ונכנסתי לעיר גדולה של ישראל ולא היו שם עובדי כוכבים כלל, ומצאתי שם מלמד תינוקות אחד, וישבו לפניו מאתים נערים, שרובן בני שמונה-עשרה ובני עשרים שנה. ולשנה האחרת חזרתי ומצאתי את התלמידים - ואין רבם ביניהם, אלא בן אחד בלבד, שהוא היה בן בן בנו, שבשביל מעשיהם המקולקלים של אותם נערים מת רבן ומתה אשתו ומת בנו ומת בן בנו ומתו כל הנערים שרובן בני שמונה-עשרה שנה ובני עשרים, ולא נשתיירו רק הקטנים, והייתי בוכה ומתאנח עליהם עד שבא אלי מלאך מן השמים ואמר לי: מפני מה אתה בוכה ומתאנח?


אמרתי לו: וכי לא אבכה ואתאנח על אלו שבאו לידי מקרא ומשנה - ועכשיו הלכו להם והיו כלא היו?! ואמר לי: לא יפה עשית שאתה בוכה ומתאבל ומתאנח עליהם, אמרתי לו: מפני מה? ואמר לי: שהן היו עושים דברים מכוערים שאינן ראויין ומקלקלין בעצמם, והיו מוציאין שכבת זרע חינם והן לא יודעין בעצמן שהמיתה משיגתן ".

והנה סיפור שמצא זלמן, שעושה ממש מלאכת קודש כל יום אשריו:
"[23:02:45] שמואל: מכור כבד נוסע לבד בלילה בכביש המהיר והוא כולו מבואס על נפילה נוספת. קשה לו ונמאס לו והוא מבקש מה' שיציל אותו. הוא פונה לה' ואומר שהוא מוכן לכל דבר העיקר שההתמכרות תיפסק כבר. לפתע הוא שומע קול משמים וה' אומר לו: זהו יום המזל שלך, כיון שבדיוק היום אני מוכן לתת לך את ההחלמה, אבל יש לכך מחיר. ואז מתנהלת השיחה הבא:

מכור: כמה זה עולה?

אלוקים: כמה כסף יש לך?

מכור: בדיוק 100 ש"ח.

אלוקים: אוקיי, זה יעלה לך 100 ש"ח.

מכור: אבל אלוקים, אם אתן לך את הכסף היחיד שיש לי, איך אוכל לתדלק את הרכב?

אלוקים: יש לך גם רכב? לא ידעתי. אוקיי, אז המחיר הוא 100 ש"ח והרכב שלך.

מכור: אבל אלוקים, אם אתן לך את הרכב שלי, איך אוכל לנסוע לעבודה?

אלוקים: אז אתה אומר שיש לך גם עבודה? סליחה אבל המחיר עלה. זה יעלה לך 100 ש"ח, הרכב שלך והעבודה שלך.

מכור: אבל אלוקים, אם אתן לך את העבודה שלי, איך אוכל לפרנס את בני משפחתי ולהביא אוכל לאשתי ולילדיי?

אלוקים: יש לך משפחה? זה כבר סיפור אחר. תכל'ס, זה יעלה לך 100 ש"ח, הרכב שלך, העבודה שלך והמשפחה שלך.

המכור מחליט לשתוק. אלוקים שואל האם הוא מוכן והוא מניד בראשו לחיוב.

אלוקים אומר לו "ניפגש מחר", ואתן לך את ההחלמה שלך.

למחר אלוקים פונה אליו ואומר לו: אתה יודע, המאה ש"ח האלו - הם לא שלך. הם שלי, אבל אני נותן לך אותם כדי שתשתמש בהם נכון. הרכב? הוא לא שלך. אבל אני נותן לך אותו כדי שתעשה בו מה שצריך לעשות בו. העבודה? היא גם כן לא שלך, אבל אני רוצה שתעבוד כדי לחיות חיים נכונים. אישתך והילדים הם גם כן לא שלך, אבל גם אותם אני נותן לך כדי שתחיה נכון.

זוהי מהות ההחלמה. לתת הכל לה' יתברך, אבל לא כדי להישאר בלי כלום אלא כדי לקבל הכל בחזרה רק למטרה אחת: לחיות חיים רוחניים. וברגע שעושים את זה - ההחלמה כבר באה לבד."

עם פיתוח קטן אבל מחזק של שמואל(אחד מחברי הקבוצה):
"הסיפור הזה הוא גם מציאות,
לדוגמא: יש לי מחר מבחן... (באמת יש לי).
מה יקרה לי אם אכשל? יהיו לי מסקנות למבחן הבא או למועד ב'?
כן, ומהן?
-ללמוד יותר טוב....
נגיד שמתכוננתי כמו שצריך במשך שבועות ועשיתי את כל התרגילים (חדו"א) ואת כל המבחנים לדוגמא והלכתי לישון מוקדם ובכל זאת נכשלתי, מה תהיה המסקנה?
-לנסות שוב או לרדת מזה.
ואם לא התכוננתי כמו שצריך והלכתי לישון מאוחר וקיבלתי 100, מה תהיה המסקנה?
-לא יודע.
אז אתה רואה שכשאני נכשל אז יש לי אלף ואחת מסקנות ושאני מצליח פתאום אין לי שום מסקנות (אפילו שלא הייתי בסדר?!?!?)
איך יכול להיות שהתנהגתי אותו הדבר בשני המקרים ויש לי מסקנות שונות בתכלית בין הארוע הראשון לשני ????
-כשאתה נכשל אתה תמיד מחפש סיבות לא להאשים את עצמך.
אז התשובה המתבקשת היא שיש באמת מסקנה אחת לכל המקרים והיא: שאני חייב לעשות השתדלות אבל התוצאות לא קשורות בכלל אלי
התוצאות הן נטו, אבל נטו - הקב"ה !!!!"

adi כתב on 10 יולי 2012 20:37:

צר לי, הדרך היחידה שלי להתמודד עם כל מלאכי החבלה הללו לאחר המוות האיום והנורא שמגיע לחוטא פושע ומגעיל שכמותי, היא לאונן רק עוד פעם אחת ודי...

אסירתודה היקר,

לא כ"כ הבנתי.
אולי תסביר את עצמך?

אני מרשה לעצמי להגיב במקומו...

מוסר כמו זה שהובא כאן בצורה יפה ומסודרת קודם- יכול מאד לעזור במלחמת היצר,
אך לי כמכור, הוא לא עזר במהלך כל השנים שניסיתי,
ולא רק שהוא לא עזר, הוא הכאיב לי, והפתרון שלי לכאב היה לאונן שוב...

אגב, adi היקר, האם לך עוזר המוסר להשאר נקי?

אסביר ברצון רב, (רק להיום, תודה לך על דבריך) כאב לי לראות את אלו שלא מבינים שהינם חולים, אנשים מקסימים שהלכו לאיבוד, ובמקום לפרוח וללבלב בקירבתם אל בוראם הם מתבוססים ביסורי מצפון ומתעסקים ללא הרף בעוונות הנוראיים שהם עושים, אני עצוב מהמחשיבים עצמם כבהמות, המחוייבים מיתה והממלאים את בתי הקברות בהמוניהם, והממיתים עצמם במיתות שונות ומשונות, רדופי מלאכים מלאי עיניים...
לא יכולתי שלא לחשוב על הדרך היחידה שהיתה לי להתמודד בעבר עם תחושת האשמה הנוראה על כל הניצוצות שפיזרתי, ועל כל אותם אומללים שלא נולדו בגללי, להשתמש בתאווה - לאונן.
אני אסיר תודה לאבל'ה היקר על חסדו הטוב, שהביאני אל פיתרון אמיתי ללא אשמה בושה וחרטה האוכלים בי בכל פה, על החלמה המאפשרת לי לחיות בחופש מפחד ומתאווה.

חברים יקרים,

אתם בהחלט צודקים.
אך, הרשו לי לשאול אתכם:
אם עוד לפני שהגעתם ל- 12 הצעדים, כשעוד חשבתם שיש לכם רק איזה יצר הרע לעבוד עליו וזהו, היה עוזר לכם אם הייתי אומר לכם את המשפט הבא:
"הדרך היחידה להתמודד ...  זה לאונן" ???

לי זה לא היה עוזר, אלא רק עושה את ההיפך.
אז איך הגעתי לכאן?
בס"ד לא רגילה.
ואיך הבנתי שהתרופה היחידה למחלתי היא 12 הצעדים?
בעזרת חברי הפורום והקבוצה שרק ענו לי על שאלותי ונתנו לי להבין לבד שזו הדרך היחידה.

את החושך לא מגרשים ב"מקלות", את החושך מגרשים ע"י כך שמדליקים אור !!!

יש כאן (קבוצת "יש עתיד") חבר'ה צעירים (14+) שהבינו עוד הרבה זמן לפנינו שיש להם בעיה עם התאווה.
והם החליטו לעשות עם זה משהו ופתחו בסקייפ קבוצת תמיכה לכאלו כמותם שרק הולכת ומתרחבת.
חלקם עוד לא ממש הבינו שהם ממש מכורים ואף אלו שהבינו זאת לא ממש הפנימו שהפתרון היחיד זה: "12 הצעדים".
יש להם המון פתרונות "קסם" למיניהם שלפעמים עובדים ולפעמים לא.

אתם ("רק להיום" ו-"אסירתודה") מוזמנים לשם לבוא ולהדליק להם את האור !!!

תודה לך שמואל על דברים נכוחים, לא ניתן לגרש חושך ואף דברים נוספים עם מקלות, וזו אכן לא היתה הכוונה, המטרה היתה להאיר את נסיוני האישי - יסורי הנפש הללו הזיקו לי - אך מה לעשות שיש מי שמפרש הדלקת אור כהנחתת מקל, בדוק את מילותי (לבקשתך, הבהרתי לך לאחר שלא כ"כ הבנת) ותראה שיש סיכוי שבחרת להסתכל על הדלקת האור - פרובוקטיבית, אמת - כמקל.
הלוואי והיה מי שניגש אלי בגלל 14+ ואומר לי שלא הותקפתי בגללי, שאין לי עניין עם מלאכי חבלה אלא עם מחלה שיש לה פיתרון, מיום עומדי על דעתי הסתובבתי וחיפשתי דרכי תשובה מפני הקליפות שרודפות אותי, צמתי שני וחמישי עד שהמשגיח בישיבה זיהה את ריח האוכל בפנימיה (מחומם על תנור ספירלה ומגהץ) באמצע סדר ב' ושאלני מי ומה, ולמרות ששמע על רוב הבעיה פיתרון לא היה לו הציע.
לא פעם הסבירו לי כמו שניסיתי להסביר כאן, ולא חשתי שאי מי מגרש אותי במקל, ההפך, זה מצא חן בעיני מאוד, הרעיון הוחדר לנשמתי באופן יעיל יותר, אני מבין שאנו אנשים שונים ומותר לך לחוות את הדברים בצורה שונה, להבא אשתדל יותר.

עדי,
מה אתה מרגיש אחרי שאתה קורא את המדרשים האלו?
לאן זה לוקח אותך?
אני זוכר היטב את עצמי בגילך קורא אותם. מסקרן אותי לדעת מה עובר עליך. תוכל לפרט?
נעם

מוסר עוזר לי מאוד בשמירה שלי. למעשה, ללא לימוד המוסר, לא הייתי מצליח להחזיק אפילו יומיים, והיום אני כבר ביום העשירי שלי.
יכול להיות שלימוד המוסר לא השפיע עליכם כי אתם לומדים לבד, תאמינו לי כשלומדים לבד, אין לזה אותה השפעה כמו שלומדים ביחד, ככה אתה יותר ממוקד, יותר עירני ואלו מילות מפתח בשמירה על הברית. אני מציע לכם לאמץ לימודי החברותא, ואני אשמח אם תבחרו לבצע אותם בקבוצה שלנו.
ובאמת זאת הבעיה של הרבה מהנופלים בברית, הם חושבים שהם יכולים לעמוד נגד היצר לבד, וזאת טעות גדולה.
בקשר לשאלה ש"לנועם השם" , אני לא יודע בדיוק איך לענות על השאלה אז מקווה שכיוונתי למה שהתכוונת.
בקשר למדרשים, כיף לי לקרוא אותם, ממש מעניינים ובעלי מוסר רב. כל פעם אני מגלה דברים חדשים ומבין את הרעיונות שמאחורי המילים.
ואני רוצה להגיד לכם המדרשים הם לא רק סיפורים ל"שעת סיפור", יש בהם רעיונות שאלפי אנשים בכל דור קראו, יישמו ופעלו לפיהם בשביל  לשעבד את היצר לעבוד את הבורא. אז לפי דעתי, גם אנחנו צריכים לייחס לזה חשיבות, כי כל מילה מהתורה הקדושה  שווה יותר מכל הפנינים בעולם וגם מכל הזימה ותאווה בעולם.

סליחה אם לא עניתי למישהו על השאלות, כי פשוט יש פה הרבה תגובות.
בכל מקרה, אם שכחתי איזו שאלה, אתם מוזמנים לשאול שוב.
דרך אגב, אני בן 15 ולא 14.

תשמעו
היום פגישה של הקבוצה שבה מחליטים על צעדים להמשך ומחליטים על משמרות של זוגות בשביל לחזק את מי שיתחבר עם הרהורים ובשביל לשמור את אש התורה דולקת לכל אורך היום.
בבקשה צריכים  את כולם, בבקשה תצטרפו.

עדי היקר,
ספרי המוסר עזרו לי רבות. הם שמרו על כל הליכותי וגם שיפרו מידי פעם את שמירת הברית שלי. אך רק בנקודה הזו (התאווה) המשכתי ליפול כל הזמן עד היום שבו הבנתי שאני חולה ואז ספרי המוסר התחברו לי כמו כפפה ליד עם הבנה עמוקה שלדברים האלו הם התכוונו. בטח נמאס לחברים כבר לשמוע על כך אבל אני קשור מאוד למסילת ישרים ואני ממש רואה את הקשר בין הצעדים למסילה של הרמח"ל.
לגבי שאלתי. המדרשים הם מרפא לנפש שחז"ל נתנו לנו. הם ללא ספק הנשמה של התורה וגלומים בהם אוצרות עולם הכוללים את כל אמונת חז"ל ודרכי החינוך שהם האמינו בהם. השאלה שלי היא האם "ההפחדות" הקיימות במדרשים הצליחו למנוע ממך מלחטוא לאורך זמן? האם לדעתך הם מסוגלים להוציא אותך מהשיעבות לתאווה?
אותי הם הרתיעו די מהר ונדמה לי שרק דירדרו את מצבי. על כך אני שואל.