שלום,
אז אנחנו יום לאחר יוה"כ התשפ"א..
נרשמתי לאתר לפני שבועיים-שלוש בערך...
ביום שבו נרשמתי גם נרשמתי לאתגר של ה90 יום, החזקתי 5 ימים לאחר מכן עוד 3 ואז עוד 3 ואז כבר היו כמה ימים רצופים של נפילות.. לא כולם היו מלווים בהוז"ל אלא חלקם רק בשיטוט בפורנו...
שלושה ימים לפני יום כיפור נכשלתי שוב בצפיה ובהוז"ל.. אבל אמרתי לעצמי שאנסה שוב.. ב"ה נמשיך לנסות ולהסתכל קדימה כרגע אני ב 4 ימים של נקיות.
קיבלתי על עצמי בלנ"ד לכתוב יומן מסע(עדיין מתלבט איפה נכון יותר לפרסם, פה או בפורום של ה90 יום) ולהשתדל לעדכן פעמיים בשבוע לפחות...
אני כן הרגשתי שלאחר יום כיפור אני כן שוב מתחיל דרך חדשה, אבל שוב אתמול בלילה "גירד" לי כל העניין הזה שוב..מדהים כמה שהיצר הזה חזק ותוקף מיד לאחר שאתה מרגיש שקצת "אילפת" אותו - ואפילו ממש במוצאי יום כיפור.. אני מבין שזה לא משהו של זבנג וגמרנו, ניסיתי את זה המון שנים.
זה תהליך, זו דרך.. מקווה שב"ה אדע להיות חכם ולהצליח בדרך הזאת.. לנצח את זה "במכות"(החלטה שאני מפסיק ויהיה מה) אני לא יכול..אני אפסיד..יותר מדי שנים חשבתי שככה אנצח, אבל זה לא עוזר. מאמין שיש אנשים שיכולים לעשות את זה בשיטה הזאת אבל הם בודדים. או לא מספיק "מכורים". כמו שכתבו פה היצר הוא אש ואנחנו בשר ודם.. הגיע העת להיות חכם... מקווה ב"ה להצליח.
יצא לי לקרוא כל מיני פוסטים ולעקוב אחרי המסע של האנשים... תוך כדי שאני קורא שהכותב הגיע ליום ה40-60-80 וכו בנקיות אני רואה גם ליד שמו שהוא נקי רק 4-6-8 ימים.. והבנתי שהוא נפל בהמשך הדרך... ותוך כדי שהתקדמתי בקריאת הפוסטים(לפעמים זה הרבה לקרוא) הגעתי לשלב שבו הכותב הודיע שזהו...הוא נפל. זה היה כואב ועצוב.. אצל אחד החברים שקראתי את כל המסע שלו ממש הזדהיתי עד כדי עצב עמוק.. אבל...אני רוצה לומר - שאני מוכן להתחלף אתכם!
לא אכפת לי להיות נקי 50 יום ואז ליפול ולהתחיל מחדש..וככה שוב ושוב, מצידי שככה יראו החיים שלי(מקווה שבכ"ז גם זה לא), כי כרגע המקסימום שאני זוכר את עצמי זה בערך שבועיים של נקיות...
רוצה לומר לכל הנופלים שאתם גיבורים! אם יאמרו לכם שאתם יכולים לזכות בפרס הראשון בלוטו אבל בתכלס זכיתם בפרס השני.. לא תהיו מרוצים?? בטח שכן. זה עדיין מדהים! לא פחות.
יכולתם לנסוע במרצדס חדשה אבל אתם נוסעים במאזדה חדשה 6..מה רע?
ואני גם רואה פה כאלו שב"ה כבר נקיים 200-500-2000 ימים...רק להיום כמו שאתם כותבים..זה מדהים ומעורר תקווה.
אני עדיין לא בדיוק יודע מה הדרך הנכונה עבורי בכל התהליך הזה..אני כן מבין שזאת כנראה התמכרות ומחלה שצריך להתרפא ממנה.. קראתי אצל רבים מהמצליחים בדרך שהשתמשו בשיטת 12 הצעדים..אני עדיין לא מעוניין להיות שם, אני קצת חושש מהעניין ומעדיף כרגע לא להצטרף לקבוצה(ובלי קשר יש סגר)
אז תשאלו מה הדרך שאני כן אשתמש בה?
אני לא באמת יודע... אני כן מבין את הבעיה - וזה כבר חצי פתרון.
אני כן מבין שלחולשות שלי ולמצב רוח שלי ולפחדים שלי ולבאסה שאני יכול לספוג פה ושם יש השפעה על זה..כי הכי קל זה ללכת ולהשתמש(כמו שאומרים כאן) וזה לגמרי נצחון מהיר ומשמח(לטווח המאוד קצר) אבל הפסד ועצב בטווח הבינוני- ארוך.
את הסיפור שלי כתבתי בפורום לנרשמים חדשים... אז פה אני רק כותב את מה שאני כותב.
אני לא יודע אם אעמוד באתגר ה90 ימים, בתור התחלה מוכן בכיף לחתום על 30... אני באמת לא יודע מה אעשה כשארגיש שאני כבר לא מסוגל יותר... זה הרי משתלט על השכל הישר ונכנסים למוד של זומבי - חצי חי וחצי מת - חצי בהכרה למה שעושים וחצי לא.. ככה האדם(לפחות אני) מתמודד עם הדיסוננס של מה שאני עושה.. יודע שזה גרוע ובכ"ז עושה את זה...אין לי כח/רצון לעצור את זה או שמעבר י=לזה יש לי תועלת רגעית בפורקן הזה..
אז מה אעשה אם וכאשר(עניין של עוד יום-יומיים) יתחיל להיות לי קשה ברמה של 4 מתוך 5? ועוד 3 ימים זה כבר יהיה 5 מתוך 5? אין לי מושג כרגע... רק לשתף פה בפורום, להיזכר שהבטחתי לעצמי שוב פעם להפסיק עם זה וללמוד מנסיונם של אחרים בכל הקשור לוויתור ולהכנעה וכו'(מושגים שעדיין לא ירדתי לשורשם בצורה מספקת)ולהמשיך לקרוא מה שאחרים כותבים פה בפורום.. אני מבין שאין לי סיכוי בדרך שאקבל על עצמי להפסיק - שאפסיק.. הגיע העת להיות חכם, חכם ולא "צודק". מאמין שב"ה גם אני יכול להיות מאלו שמשתנים... יהיה קשה אבל אין יאוש בעולם כלל.
מקווה לשמוע עצות ותובנות מה עושים כשיש "קריז", ושוב, אני פשוט לא מסוגל לשתף חבר בטלפון או ללכת לקבוצה.. כרגע זה גדול עליי(ואולי אפילו בלתי אפשרי בגלל הסגר)
ב"ה נעשה ונצליח!
(במאמר מוסגר - אני הקטן אומר לכל מי שמתמודד ושואל את עצמו האם לצאת לדייטים - כן - לצאת. אתם יכולים להמשיך להתמודד עם זה עוד 10 שנים..אין ברירה. זה חלק מהחיים שלכם כרגע ואי אפשר לפגוע בזוגיות בריאה שמחכה לכם.. וכן. היא תהיה בריאה או "בריאה" איך שתרצו לקרוא לה באותה מידה עכשיו או עוד 10 שנים.. כי אתם גם ככה תמיד תתמודדו רק להיום..אז צאו כבר עכשיו. ולהפך זה יכול רק לעזור, כי חלק גדול מההתמודדות זה בגלל חוסר בחיי נשואין ויחסים בהיבט הבריא של העניין(שאח"כ הפך לחולני עם השנים אצל רבים מאיתנו) אולי יוצאים מין הכלל הם כאלו שבטוחים שהם צריכים עוד כמה ימים/שבועות של נקיות כדי לצאת ואז כדאי שלא יצאו..כל אחד שיעשה מה שטוב לו. אני אישית מנסיון חיי חושב שזו טעות לא לצאת)