אתמול החלטתי שנמאס לי מהחטא הזה, ואני לא הולך לחכות בשקט שוב עד שאפול אז חיפשתי ומצאתי את האתר הזה.אני נופל מאז כיתה ח (זה מטורף לאיזה גילאים צעירים זה מגיע, היום זה מתחיל מכיתה ה). ניסיתי שיטות רבות להפסיק, אבל עד עכשיו לא הצלחתי, אז אנסה להשתמש באתר הזה ובטיפים פה בשביל שהפעם זה אולי יצחיח לי. לא יודע עד כמה אכתוב כאן כל יום או בכלל אבל בעזה יהיה טוב.

אז אני תלמיד ישיבה, וברוך ה' בזמן שאני בישיבה אינני נופל, הסביבה נותנת לי כח, תמיד אני מרגיש התקדמות רוחנית גדולה. אני משתדל לכוון בברכת הודאה כל יום לה' על שצמצם לי את הניסיונות לבית. אז עכשיו הגיעה התקופה המפחידה עבורי- בין הזמנים- וכמובן שישר נפלתי. אז בשבועות הקרובים אני ממש מרגיש שזהו הניסיון שלי- אני רק צריך לשרוד עד א אייר ואז יהיה לי עוד לפחות שלוש שבועות שבהן אהיה נקי.
אז אתמול נרשמתי אחרי נפילה- הרגשתי ייאוש מעצמי. נכנסתתי לפה וקראתי יומנים של אחרים, והבנתי שהיו אנשים במצב קשה ביותר ממני, מכורים של ממש, והם הצליחו להשתחרר. אני רוצה להודות לכם על ששיתפתם פה באתר, זה נותן לי ממש כוחות.
בשם ה' נעשה ונצליח.

בס"ד

ברוך הבא לב-טהור,

אני עצמי לא ממש ותיק פה, אבל יכול להעיד על הברכה הגדולה והסייעתא-דשמיא העצומה שאני מרגיש בהתמודדות מול התאווה מאז שאני פה. מוזמן לשתף כמה שיותר, בפרט בזמני קושי ובטח ובטח לאחר נפילה. כל המרבה לשתף הרי זה משובח...

בהצלחה רבה.

לב טהור היקר!
ברוך הבא למשפחה!
קודם דע שזכית שהתגובה הראשונה שלך היא מזעיר אנפין היקר. זכות עצומה.
מחזק את דבריו, מנסיוני האישי הכתיבה והשיתוף נותנים המון כוחות.
בנוסף חשוב לקרוא הרבה בפורום וללמוד יותר על ההתמודדות שלך
יש נקודות מרכזיות שמשותפות לכולנו
ועם זאת לכל אחד יש ניואנסים שמובילים אותו לתאווה
ואנחנו בע"ה לומדים אותם ואת עצמנו ומתקדמים
חשוב חשוב להיות שמח וחיובי כי יש תקווה!
לשתף בעקביות, לדבר עם חברים, ללמוד ולשמוח
בהצלחה!
כאן בשמחה לדבר אם תרצה 

ברוכים הבאים חבר יקר,
קודם כל שאפו ענק,
שאתה מצליח לשמור שאתה בישיבה,
וזה אדירררררררר,
אשריך,
והגעת למקום הנכון,
תשקיע תלמד תשתף,
מנסיון שיתוף מרגיע את התאווה,
הוא משחרר את הפנטזיות לקרקע המציאות,
אוהבים.

וואלה אני עוד מעט בן 23 ואני כבר מכיתה ג' בעניינים האלה...
אני ממש מתפעל מהאומץ שלך מצד אחד
תרגיש בבית
אתה לא לבד
ממליץ על שיתוף כנות פתיחות
להגיב לפרסם את מה שאתה חווה...

אוהבים אותך חבר יקר וברוך הבא!! כל הכבוד על הצעד המשמעותי והלא קל הזה! כנראה שבאמת הגעת לנקודה שהבנת שאתה לא מצליח לבד ושזה הזמן לחפש עזרה חיצונית בנושא, וזה מבורך! כי אם יש משהו שלמדתי בכל תקופתי כאן ובתכנית SA זה שלבד אני לא יכול, ביחד יש לי סיכוי..

מוזמן ומומלץ לבוא כל יום ולשתף לכתוב ולקרוא אחרים, להשתחרר מזה ע"י שיחה והיעזרות באחרים. כמו שאמרת אין לזה גיל... אצלי זה התחיל מגיל 6...

אוהבים ואיתך בדרך !

אני ממש מתרגש מכל מה שכתבתם- כולכם ממש חיזקתם אותי. אני ממש מתפעל מהיכולת שלכם כך להתמודד יום-יום עם האתגר, ולהגיע לכמות יפה מאוד של ימים נקיים שאני בתקופה הקרובה יכול רק לחלום עליה

. חוץ מזה, הנכונות שלכם לבוא ולהגיב ככה, ולא רק לי אלא לעודד עוד אנשים ולחזק אותם היא מעוררת התפעלות. אתםבאמת אנשים קדושים- ולולא המבוכה שבעניין ,שמהווה בעייה רצינית שכנראה תמנע את זה , הייתי מעוניין לפגוש אתכם אחד ולחבק באופן אישי. בלי להכיר אתכם בתור אנשים יש בי אהבה אליכם...
קראתי מה שהמשתוקק כתב,לגבי הצלחה- ואין לי ספק שאתה צודק. אני יודע שלא אצליח להישאר נקי לשארית חיי, לפחות לא כרגע, הן בקדשו לא יאמין... אבל אני בכל זאת בתחושה, שאני חייב לחזור להיות אדם נורמטיבי- אני חייב לשלוט בתאוות שלי- אחרת איך אתקדם בחיים שלי? אז אני צריך להיות כנראה שבתהליך של השלמה עם תהליך ארוך של שחרור החטא, אולי...
אני חש שכל תקופת הישיבה תיכונית- כל התקדמות אפשרית במידות שלי, התקדמות רוחנית, פיתוח האישיות, להפוך לאדם חברותי, הייתה איטית ותקועה בגלל החטא. קשה לי להסביר אבל אני מניח שתבינו אותי- כיווון שאולי חוויתם חוייה דומה. אני מרגיש שכרגע אני חייב לנצל כל רגע של נקיות  בישיבה, בתהליך התפתחות מואץ של כל מה שאיבדתי בתיכון. זמן יקר. יש לי תחושה כזו, שיכול מאוד להיות שיותר נכון שאסיר אותה מליבי וכך יהיה לי יותר טוב, שברגע שאשתחרר מהחטא, אוכל להתחיל תהליך של חתונה בלב יותר שלם.
לכן- לסיכום אני מעוניין לראות תהליך בעצמי- אני לא משלה את עצמי ואני יודע שאפול מתישהו, אבל אני מקווה שאביא את עצמי לידי תהליך שבו תדירות הנפילות שלי הוא קטן עם הזמן, עד שבשלב מסויים אוכל לכנות את זה בתור "הצלחה"- והשתחררות מהחטא.
יה"ר שימלא ה' משאלות ליבנו לטובה...

בס"ד
טוב, הייתי עכשיו בניסיון...
אני כותב סתם בשביל לבטא את התחושות. ניסיון רציני ראשון מאז תחילת הרצף האחרון, ובחסדי ה' כרגע אני עדיין נקי. מהרגע שעלתה המחשבה הראשונית פרשתי והתחלתי פשוט לנסותלהעסיק את עצמי- סתם לראות סרטונים ביוטיוב, לבזבז לעצמי את הזמן- אולי אני אחטא אולי לא, כרגע אני סתם רואה סרטונים- מדחיק. עוברת חצי שעה, ומה לעשות, אי אפשר להדחיק לתמיד ואני מתחיל לחשוב על החטא: אולי כן, אולי לא. ואז ב"ה נחת עלי זיכרון של חבר מתאר לי בדרך אגב שגם  לו קשה, אך מה לעשות, מתמודדים ונאבקים.
החלטתי בעיצומו של הניסיון שהיום אני לא חוטא. לא יודע לגבי מחר, ולא יודע לגבי מחרתיים. היום לא בא לי. אני לא רוצה את תחושת הייאוש, לא רוצה נפילה רוחנית, לא רוצה רגשות שליליים וכעס מתמיד.לא רוצה להיות רחוק מה'.
אולי עד אחרי פסח? לפחות חג ראשון. אני יודע שיהיה לי קשה, בעז"ה יהיה טוב.

רק להיום אחי רק להיום.. לא מחר לא מחרתיים ולא אחרי פסח רק היום מה עליי וביכולתי לעשות כדי להישאר נקי..

המחשבות על העתיד הן עצת היצר כדי להפיל אותך כאן ועכשיו...

אוהבים

ושוב נפילה.
אני חייב להיות חיובי עכשיו, אחרת אפול שוב בקרוב- כי למה לא, הרי בכל מקרה נשבר הרצף הקטן של שלושה ימים... לפחות זוהי התקדמות: לפני שהתחלתי את היומן נפלתי יום אחרי יום בתוך בין הזמנים, אז כרגע אני במצב שיש לי שלשה ימים ביד.
תודה לך מתרפא על הארת העיניים הזו. אני רוצה התקדמות- אני לא רוצה שלשה ימים- עכשיו אני רוצה יותר, אבל אני לא יכול לסמוך על עצמי. אם אני אציב יעד שהוא רחוק יותר מהיום בלבד, אני כבר אפרוק עול כי זה "יותר מידי".
אני אמשיך להתפלל לה' שיציל אותי מהתאווה הזו לחלוטין, אבל כרגע אני מוכן להציב לעצמי יעד רק להיום. זהו חטאתי היום, נפלתי. הייתי גאוותן וחשבתי שאצליח להחזיק עד אחרי פסח. ה' משפיל גאים ומגביה שפלים- להיום הספיק לי. אינני יודע אם אצליח לא ליפול שוב היו,  אבל אני אנסה לפחות היום לא ליפול.
לפני כמה חודשים גיליתי דרך להתמודד עם הניסיון שאחרי החטא- הייאוש, והעצבים: אני יוצא לריצה ארוכה אחרי שאני חוטא. הריצה מחזירה את תחושת הנורמליות. ריצה גורמת לסוג של היי חיובי- אנדרופינים שמשתחררים למוח. אני יוצא לריצה ותוך כדי שומע שירים שמעוררים אותי לתשובה, וחוזר לסוג של נורמליות.
אז אני אצא עכשיו לריצה. מקווה שהתחושות השליליות יעברו.

אוהבים אותך חבר!!! הכל בסדר אחי קורה שנופלים אל תיקח את זה למקום של ייאוש ודיכאון אלא לתיקון והתקדמות....
תנסה לחשוב על פעולה אחת שאתה משנה בדרך ההתמודדות שלך יכול להיות לשפר את הסינון או להיות בקשר טלפוני עם חברים או לפחות במייל אנונימי תתקדם לאט לאט עם פעולות ותראה שהרצפים שלך גדלים מיום ליום... מזל טוב על שלושה ימים נקיים!!! עלה והצלח!!!

בכיות... שוב פעם נפלתי. אנה ה' כי אני עבדך- פתח למוסריי!!
תודה לך יהודי מתוק על הניחומים. יהי רצון מלפניך ה' שתזכה אותי בחג החירות הזה לטעום טעם חירות

אני גם הייתי בימים לא הכי טובים שבוע שעבר.. מבין אותך אחי.. מכיר את זה כבר שנים לצערי...
ספר איך נפלת אחי תנסה ללמוד מהנפילה מה צריך לשפר..
מועדים לשמחה!! תנסה לשמוח קצת עזוב את העצבות..

תן בי השלווה א-לי...
ב"ה הפורום מאפשר לי לחשוב טיפה על החטא. אני מוכרח לציין שבזכות זה שקיבלתי על עצמי לפני שאני משתמש להיכנס לפורום אני ניצל מהחטא, בין השאר גם היום לפחות פעמיים כמעט ונפלתי... אז אני רוצה להודות לכם על שאתם כותבים יום יום ומשתפים אותי במסע שלכם, במחשבות שלכם, בנפילות שלכם. (Keep moving forward, אני קורא את מה שאתה כותב בהזדהות עמוקה. אתה ממש עוזר לי להתמודד, תהיה גאה בעצמך)
נדמה לי שהדבר שהכי קשה לי איתו זה הבדידות. כל פעם שאני משתמש אני מרגיש לבד.
נו ואת מי אאשים? אני הרי גוזר את הבדידות הזו על עצמי מפני שאני חי חיים נסתרים- אני (ככל הנראה) היחיד בסביבה שלי שמשתמש. עוד יותר מזה- אני מנותק מאלוקים, ניתקתי את הקשר שלי לאלוקים... ואנסה לחדשו בהקדם- אני מוכרח לבכות לה' שירחם עלי... לחזור בתשובה, אחרץ איך אוכל להמשיך בתדמית הדוס? אני ביניש אני חייב להמשיך הלאה בחיי התורניים, ולכן עלי לשוב מהרה אל ה'.
זוהי מחשבה עצובה, עלובה ואינטרסנטית, אבל כואב לי שזה אני אחרי החטא. אולי זה הדרך שלי לעבוד על היצר, לרמות אותו בכדי שאוכל להמשיך לעבוד את ה'.

אני מאוד מפוזר בכתיבה שלי אני מניח, אבל המחשבות שלי גם כן...
לאחרונה התחזקו בי רגשות חזקים של אהבה. אהבה לחברים, אהבה אמיתית. אהבה להורים שלי, היא תמיד הייתה שם, אבל עכשיו היא פחות מסותרת. ואהבה לה'- אני פשוט מרגיש שאני אוהב את ה'. לא יודע איך זה קשור להתמודדות אבל ראיתי צורך לשתף
אני אופטימי בזכות האהבה הזו- אני מרגיש שאני כבר לא כ"כ בודד, אני מרגיש אושר של ממש בזכותה. אוהב אתכם, לב טהור

יופי אחי!! תשמח בכל הצלחה שלך!!
בקשר למה שכתבת שאתה כנראה היחיד שנופל בסביבה שלך תאמין לי שיש עוד כמה ביינישי"ם בישיבה שלך שכנראה מתמודדים כל אחד ברמתו אבל אתה לא מקרה מיוחד אחי...
כתבת שאתה מרגיש שהבדידות היא אחד הגורמים המרכזיים לנפילות אצלך(מזדהה) אז בוא תעבוד על הנושא הזה תנסה אולי לקבוע חברותא יומית עם חבר מהישיבה אני חושב שזה מאוד עוזר, בנוסף תנסה ליצור קשר עם חבר או שניים מהפורום שאתה מתחבר למה שהם כותבים, אתה יכול בהתחלה בהודעות באתר או במייל אנונימי והכי טוב בטלפון דבר אחרון אם יש לך את האומץ להיחשף לאחד האנשים הקרובים אליך שאתה חושב שהם יכולים לעזור לך כמו חבר טוב אח גדול או רב מהישיבה זה גם יכול לעזור(מבין את הקושי לי אישית לקח שש שנים עד שנחשפתי בפעם הראשונה למישהו אבל היום זה כבר יותר קל לי)
בהצלחה גדולה אחי!!!
תמשיך לשתף..