קשה לי מאוד עם התוכנית הזאת. אני רואה שחלק בלתי נפרד מתהליך ההחלמה הוא להכריז על עצמך כמכור לתמיד.
ראיתי כאן מישהו שמציג עצמו כמכור בהחלמה משנת תשע"ב - נקי רק להיום. 
ואני שואל - הזאת החלמה? 
זה להתעסק כל הזמן בבעיה ההיא, ולפחד כל רגע לא ליפול. להיות במודעות קבועה שאתה חולה, ופשוט להיזהר לא להגיע למצב חמור. 
לי זה ממש לא נראה כמו החלמה. 
האם אין בנמצא מצב של החלמה אמיתית? 
פשוט לחזור למצב לפני ההתמכרות? 
כאילו לא היה? 
לשם אני שואף להגיע. 
עוד לא הגעתי, אפילו לא קרוב. 
אבל בין הברירה להרגיש פגום וחולה ומכור 24/7, בתקווה שלא ליפול
לבין הברירה ליפול פעם בכמה זמן, עם כל הכאב והשנאה העצמית שבדבר - אבל באופן זמני. 
לא יודע מה עדיף.. 
לצערי אני חש שלאחרונה הזמנים בין נפילה לנפילה מתקצרים.. 
אבל ממש לא בנוי להכניס את עצמי למודעות של חולה קבוע
מרגיש לי לא שפוי.. 

מה אומרים? 
נתקלתם בקושי הזה? 

אח יקר, חולה זה חולה, אני לא נקי בגלל שאני חשבתי כמוך וכל הזמן חושב איך לא לעשות תוכנית... זה פשוט לא עובד, מי שנקי שנים הוא לא מפחד שהוא יפול בכל רגע, אולי גם עובדים על שלא יהיה פחד זה חלק מהתוכנית... רק להיום זה פשוט סיסמה שמשאירה את האדם נקי...

מזדהה עם השאלה, 
לדעתי, מה שאני אוהב להגיד, כרגע תהיה נקי רק להיום, למשך תקופה ארוכה לדוגמה שנה, אחרי זה נפתח את הנושא האם אני מכור לתמיד.