שלום לכולם,
בחיי תאמינו לי מעולם לא כתבתי באף פורום באינטרנט האמת שאין לי מושג איך זה עובד ואם מישהו בכלל קורא את זה ואולי אני בכלל כותב לעצמי.
אבל...
מישהו שומע אותי?
אני גמור סה"כ 5 ימים נקי יושב במחשב על שפת התהום וכותב לכם... לכם, האנשים היקרים שיכולים להבין את המצוקה את המחנק את הגועל שאני מרגיש לאחר נפילה.
5 ימים נקי ואני אומר לעצמי רק היום לך הביתה יהיה בסדר... רק היום.... והקול הקטן שעומד לו בפנים בצד ומגחך... כמה זמן נראה לך תצליח להתעלם ממני 90 יום? גבר אתה חי בסרט... סרט רק סרט אימה... איך אני ידע אם אתם שומעים אותי תתנו סימן תגידו לי אחי אנחנו איתך תחזיק מעמד....
סה"כ חמישה ימים... מה זה לעומת שנים ארוכות של התמכרות.

הצילו......

אז אם הפורום הזה באמת עובד ואני יכול לפנות אליכם לתמיכה תנו סימן....

כולנו איתך, מכירים את המקום הזה.
הפורום פה באמת משהו מיוחד.
עלה והצלח

יחיאל שוב אתה...
כפרה עליך

ידידי היקר,

כן, גם אני מכור למין. גם אשתי יודעת מהכל. סבלתי במשך 20 שנה והייתי בטוח שאין סיכוי בעולם שאצא מזה.

אבל ה' חשב אחרת ובחסדו הנפלא הוא משך אותי החוצה רגע לפני שאני מתרסק לגמרי. מאז אני נקי, כל יום "רק להיום" 222 ימים.

חסד אלוקים, לגמרי לא מובן מאליו.

אם תרצה לשמוע איך זכיתי לנס הזה - אשמח לספר לך.

סוד,
אני היום הולך לעבור חמישה ימים נקי  כלל שבת ואני לא בטוח שאפשר לספור את שבת. אבל חמישה ימים ראבק אחי איך עשיתה 222 ימים!!! סחטן עליך תגיד אתה בפורום הזה מאז ההתחלה ? ותגיד זה נהיה קל יותר? באתר כתבו כל מיני דברים על שינוי הרגלים פסיכו...משו לאחר תשעים ימים ובינינו אני בונה על זה אני חייב לצלוח את ה 90 ימים אני מאמין שאז יהיה קל יותר.... אני טועה?  אני מאוד אשמח לשמוע עוד איך זה נראה ממרומי 222 ימים אחי זה כמעט שנה!!! אשמח לשמוע ולשתף!

התשובה היא פשוטה: אני לא עשיתי את זה - אלוקים עשה את זה עבורי.

אין לי מושג איך אני נקי ובטח שאני לא מבין איך עברו 223 ימים של נקיות. עבורי זה נס.

למה זכיתי לנס הזה? עד כמה שאני מבין זה בגלל שהצטרפתי לתכנית של 12 הצעדים שהיא תכנית רוחנית בה למדתי ואני עדיין לומד כל יום איך לתת לה' לנהל את החיים שלי. הסתבר לי שאני חולה מבחינה רוחנית (לא דתית!) ולכן אני צריך תרופה רוחנית. בצעדים אני לומד איך לוקחים את התרופה הזאת. בשביל זה אני משתתף כל יום בקבוצה הטלפונית ופעם בשבוע בקבוצה חיה ויש לי המון חברים מכורים כמוני וביחד אנחנו עובדים על ההחלמה.

אני ממליץ לך בכל פה.

סוד,
דברך נגעו לליבי ואני, כאמור, מקווה ליום שבו אעבר את 90 הימים... בחלום הזה אני מדמיין שאחרי 90 יום יהיה קל יותר אני מקווה שאני לא משלה את עצמי.
אין לי מוסג מה זה תוכנית 12 הצעדים ואני לא מוכן כרגע לקבוצת תמיכה טלפונית (אני מקווה שזה לא היצר הרע בולם אותי מלנסות את זה ). בכול אופן עוד כמה שעות סוגר יום שישי ומעולם לא הייתי כ"כ שמח על הצלחה לכאורה כל כך מזערית אבל הפורום הזה עוזר לי להבין שאני בשביל ארך ושכל יום נחשב כל יום רק היום בע"ה.
אשמח לשמוע מה אתה/אתם חושבים...
יום טוב לכולם

שלום שוקי,

יש חברים שחולקים עליי, אבל אצלי באופן אישי אין שום הבדל בין היום החמישי ליום התשעים לבין היום המאתיים. לא ראיתי שום משמעות לספירת הימים הנקיים סתם כך. עבורי ספירת ימים נקיים דומה לספירת כסף שאינו שלי - שום דבר לא נותר בידיים שלי בגלל שספרתי אותו. גם הימים שאני סופר לא נשארים בידיים שלי ולא עוזרים לי דבר ביום שאחרי כן.

מה כן - עוזר לי מאוד כל יום שעובר כשאני עובד בו, ועזרו לי מאוד כאשר היו לי תשעים יום של עבודה. זה לא שנהיה לי יותר קל - ממש לא. אבל לראשונה ראיתי שיש דרך החוצה והתקופה הזאת שמה אותי על מסלול ההחלמה.

כשהגעתי לכאן, גם לי לא היה מושג מה זאת תכנית הצעדים אבל היה לי דבר אחד ברור: אני מוכן לעשות הכל כדי להחלים. אז אם אתה עדיין לא במצב הזה ורוצה לנסות בדרכים אחרות - זה בסדר גמור. אם אתה במצב שבו אני הייתי - אשמח לספר לך מה עבד עבורי.

shuki כתב on 01 אוג' 2012 17:04:

פשוט מאוד.
אם אתמול "סגרת" 5 ימים נקיים הרי שהיום אתה כבר 6 ימים נקיים.
ועוד 216 יום תוכל להסתכל למטה לחייך לכולם ולהגיד "היי חברה, אני כבר במרומי ה222 יום"!!!

סוד,
האמת שקשה לי מאוד לשמוע את זה... אתה רוצה להגיד לי שזה אף פעם לא נהיה קל יותר? זאת אומרת אני מבין שהתאווה לא תעזוב אותנו אבל לפחות לא להיות מכור לא להיות עבד לטירוף לא להמשיך להיות שבוי אני רוצה לצאת להיות חופשי להיות אדון לעצמי! ואני אקבל א זה אם תגיד לי שזה מגיע אחרי יותר מתשעים יום אבל להגיד שזה לא מגיע אף פעם?!

שלום שוקי
אני לא במקום גבוה כל כך , אבל ממה שקראתי ושמעתי
מצד אחד האובססיה יורדת , ואת זה אני זוכר מתקופות נקיון שכן צברתי .
אבל דווקא בגלל שנדמה לרגע שזה קל יותר , צריך להיות דרוכים  כי זה עלול לבלבל
ופתאום כשיש יום קשה , והנטיה הטבעית שלנו לוקחת אותנו לבריחה המוכרת כל כך , צריך לזהות בזמן ולעשות את הפעולות
של התוכנית
את שאר ההסברים וכו' השאיר לזלמן ואסיר תודה, ושאר החברים היקרים

דובי,
תודה זה קצת מנחם ואני יכול להבין את מה שאתה אומר ומצד שני זה עדיין קשה כל כך להבין שהמלחמה היא "עד הקבר"!!! זה טירוף...
ובעצם צריך לחשבו ל דרכים להוריד את האובססיה כמו שאתה אומר ולהצליח רק היום... וגם היום זה נחשב...
אני מודה ומתוודה לרוב בושתי -
כשאומרים לי שהמלחמה היא לתמיד אז המנובל קם ואומר :
"מה?!?! כל החיים? זה לא פר.... וחוץ מזה שכל החיים אין לך סיכוי... אז בוא נסגור את היום באיזו הבטה קלה, מחר נילחם היום לא כדאי, סה"כ אני צעיר ולהלחם כל החיים לא נראה כדאי לא נראה מהנה ולא נראה שייך... אתה מבין מה זה אומר.... כל החיים תדמיין שמבקשים ממך לרוץ כל החיים פשוט לקום לצאת החוצה ולהתחיל לרוץ עד יום מותך... לא תדחה את מועד תחילת המירוץ בכמה שאפשר? לא תגיד נתחיל מחר?"
אז כן אני יודע שלא צריך להגזים ושבאיזה שהו גיל פיזית זה כבר לא אפשרי אבל...עדין יש משו במה שהמנובל אומר... "עזוב נתחיל מחר..."
התאווה הזו מוציאה אותי מדעתי היא כל כך מתוקה וכל כך מרה ומרירה ומגעילה....

מה אומרים איך מתחזקים אל מול הטענות החותכות כמו סכין של היצר הרע (המנובל לעיל)?

shuki כתב on 04 אוג' 2012 21:27:


כל אחד והסיפור האישי שלו.

במקרה שלי חשתי בפועל איך הלחץ יורד.

ההתמודדות בהחלט קיימת ותמיד יש חשש לנפילות אבל הלחץ קטן בהרבה.

אני ממליץ על כניסה לפורום בכל פעם שהלחץ גדל. תתחיל גם לדבר עם ריבונו של עולם "חזק, תן לי כח להתמודד" וכו'

רק חשוב לזכור: זה אפשרי!!!

שלום שוקי היקר

אני מכיר את הצד הזה שאתה מספר , גם אצלי המחלה מבלבלת לי תמוח .
כשקשה בא לי לחטוף קצת "כיף" איתה, אבל זה כל כך שיקרי הכיף הזה,
נראה יפה מבחוץ ולפני .ואחרי תחושה רעה כזאת , לפעמים נדמה שנחרב העולם , נמאס לי מעצמי , יאוש ותחושת אפס כזה , שנאה עצמית וכו' .
  הבעיה שפה יש לנו זכרון חלש כל כך , וצריכים כל הזמן לתת לעצמינו תזכורות מ"החוויה האחרונה".

** מה שאני שומע מהחברים שחזקים בתוכנית ומבין בהגיון הקטן שלי.
זה שכמו שבמחלת ההתמכרות ,שזה סוג של בריחה מהחיים האמיתיים , ואצלינו לקחה אותנו לתאווה ,
וזה עובד כמו אינסטינקט כזה , רע לי בחברה =תאווה .  רב עם האשה = רץ לתאווה .  בעיות פרנסה = רץ לתאווה וכו' וכו'
וזה הרגל של שנים מצב קשה א' מוליך ישר לתאווה.
  התוכנית מלמדת אותנו לתרגל ,בעבודה כמובן, הרגל חדש .
רע לי בחברה = כניעה , טלפון לחבר , או ספונסר
רב עם האשה = כנ"ל
וכו' וכו'  כל אחד עם הקשיים שלו= כניעה , פעולת התוכנית .
ועם הזמן והשנים הרגל נהפך לטבע , האובססיה יורדת .
ומתרגלים לעשות את הפעולות של התוכנית כמעט באופן אוטומטי .
יתקנו אותי התותחים , אם טעיתי משהו

דובי, אלי,
תודה לכם אתם באמת מחזקים אותי .
האמת שכתבתעי את זה בדיוק כשגבר הלחץ והמנובל קרה לי מתוך החושך לבוא ישבתי בעבודה במחשב שאין לי יכולת להתקין בו חסמים לפחות לא במן הקרוב וברחתי לפורום המדהים הזה . כל כך הזדהתי עם הדברים שנכתבו וזה באמת הזכיר לי כמה שזה רע ולא כדאי וכמה שאני רוצה להצליח רק היום... רק היום!! ואני באמת צריך להתחזק בתפילה... הבעיה היא שאחרי כ"כ הרבה זמן בחושך זה קשה.
חברים אני רק ביום השמיני ואני מרגיש שזה רק נהיה קשה יותר... ואני מחכה שזה יהפוך להרגל.
אני לא כל כך מבין מה זה אומר ה"כניעה" שאתם מדברים עליה ולהתקשר למישו... לא מוכן לזה כרגע....
בכול אופן תודה ובהצלחה לנו כולנו שנזכה ללכת עם התורה הזו תמיד "היום רק היום"
אשמח להסברים וחיזוקים...תודה