reuven1 כתב on 19 אוק' 2021 17:21:
לא שיתפתי כי רציתי ליפול, כי היה לי כיף ליפול, אמנם לא כמו הריגוש שיש אחרי 90 ימי נקיות, אבל בהחלט יש ריגוש.
איזה איש דפוק אני
כל כך כל כך מבין אותך.
הייתה לי תקופה לפני 5-6 שנים, שהרגשתי שהשם לא נותן לי ליפול.
הוא, ריחם עלי, והיה לי ממש כמה ימים שלא הצלחתי ליפול, ניסיתי וניסיתי ולא הצלחתי.
ואז, כמו מטומטם, תבין כמה הייתי מכור,
פניתי אליו ואמרתי לו,
בבקשה אל תשמור עלי.
אני רוצה ליפול.
אל תיקח לי את הבחירה.
אחר כך נתחשבן.
והוא שמע אותי ועזב. איפשר לי ליפול.
ואני זוכר שתוך כדי הצפייה, חשבתי על זה שאני פשוט דפוק, הרי יכולתי לא להיות כך עכשיו כי הוא שמר עלי, ואשכרה התפללתי תפילה הפוכה.
אבל ההנאה וההתמכרות שלי היו כל כך חזקים, שהם נטרלו כל חוש ביקורת הגיוני.
אחר כך התחרטתי, כמובן, כמו תמיד.
אתה לא הדפוק היחיד.
אל תצפה שיגידו לך פה שאתה לא דפוק, אתה רק מכור.
אתה צודק אחי, אתה דפוק.
וגם אני.
וכולנו פה דפוקים.
והמטרה שאנחנו פה כי לפחות אנחנו יודעים שאנחנו דפוקים.
מכיר את הסיפור של רבי נחמן על התבואה המשוגעת?
סיפור קצרצר ומאלף:
"פעם אחת אמר המלך לחברו האהוב, המשנה למלך: "כיוון שאני חוזה בכוכבים, אני רואה שכל התבואה הגדלה בשנה זו, מי שיאכל ממנה יהיה משוגע. אם כן, תן לנו עצה מה לעשות."
אמר המשנה למלך כי ראוי שיכינו בשבילם תבואה בנפרד, כדי שלא יצטרכו לאכול מן התבואה החדשה.
ענה לו המלך: "אם נעשה כעצתך, ורק אנחנו לבד לא נהיה משוגעים וכל השאר יהיו משוגעים, הרי שיקרה ההפך – שאנחנו נהיה המשוגעים.
על כן, נצטרך גם אנחנו לאכול מן התבואה. אבל כך נעשה – נסמן סימן על מצחנו, שנדע שאנחנו משוגעים. ואם אני אסתכל על מצחך, ואם אתה תסתכל על מצחי – נדע מן הסימן שאנחנו משוגעים.""
בוא,
כמה אנשים לדעתך צריכים להיות כאן והם לא כאן?
הרבה יותר ממה שבאמת יש כאן...
אז אנחנו דפוקים, כמו כולם, רק עם הערה קטנה:
כתבנו לעצמנו על המצח שאנחנו דפוקים.
או, במילים אחרות, בלשון הזה:
"הודינו כי אנו חסרי אונים מול התאווה, וכי אבדה לנו השליטה על חיינו".
בהצלחה.
