כנראה שאם זה עובד לאחרים זה יעבוד גם עבורי. אני די חדש פה ולא ממש התחלתי תכנית כלשהי (פרט לפורטיפיי שראיתי כמה סרטונים) אבל ה' עשה לי נס והפורום הזה הספיק לי כדי להגיע למקומות ועוצמות בנפש שלי שלא חשבתי שקיימים.
מנסה ללמוד מאחרים כאן כמה שיותר ויודע שצריך להתחיל תוכנית מסודרת ובעזרת ה' אתחיל.
אני נמצא בימים האחרונים במלחמה לא פשוטה ולקראת נופש באילת שנקבע עוד הרבה לפני שידעתי שיכול להיות לי טוב כאן בעולם הזה (אבא שבשמיים תהיה איתי שם מבטיח לדבוק בך!) ולכן מנסה לצייד את עצמי בכמה שיותר כלים.
יומן מסע נראה לי נכון, אשמח אם מישהו יוכל לכוון אותי איך אני ממשיך את זה מסודר (אני מבין שזה קשור לשיטת 12 השלבים?), אבל כרגע, הנפש לוהטת ואני מתחרפןןן פשוט חייב לעשות עם עצמי משהו מועיל ולכן מתחיל עוד לפני שלמדתי מה זה. זה חלק ממי שאני עם הפרעות קשב וריכוז קשות. ואני מתפלל לה' שיעזור לי להיכנס כאן לתלם מסודר.

אז מעבר למה שרשמתי בפורום "הצג את עצמך" מי אני:
אני יהודי, מכור קשה מאוד לתאווה (כרבע מאה של שנים), מכור קשה מאוד לסיגריות (כ20 שנה), מכור לקנביס (כ10 שנים). ואני חייב פשוט חייב להחלים. נכון לכתיבת שורות אלה בחסדי ה' יתברך אני מכור נקי מתאווה 11 ימים ומכור נקי מסיגריות חודש וחצי. עזבו את הצמח, אל תגזימו... אולי יגיע יום שגם ממנו אפרד.

התחלתי את המסע בלי לדעת שזה מסע, לפני כשבועיים, 2 נפילות בהתחלה ומאז ה' שומר עליי מעליי.
זה היה נס גלוי משום שזה קרה בשיא השיאים של האקט לאחר 3 שעות רצופות של "החזקה בשיא" כשאני עומד להתפוצץ את נשמתי לשטן - זה הגיע! פתאום ברגע אחד תחושה שנפתח צוהר של הזדמנות לברוח ושירד החשק באורח נס!! ובמקביל הפרסומת של יחזקאל קופצת! הפסקתי! פשוט הפסקתי! למרות התחושה המטורפת שהייתה רק לפני שניה והכאב הפיזי שנצבר בי, כל התאווה התרסקה ברגע ונכנסתי לצוהר של האור החזק מהפרסומת של יחזקאל הצדיק. ומאז אני כאן. בצד של האור.

מרגיש נכון לתעד פה את הרגשות והתחושות לאורך הדרך, התחושה שיש אנשים נוספים שרואים את מה שאני עובר לאורך הדרך ומחזקים, הכתיבה וההוצאה של הרגשות החוצה, ואפילו התחושה שאתה לא רוצה לאכזב את התומכים בך והעוזרים לך כל אלה נותנים כוחות.

נתחיל מעכשיו ונמשיך בעזרת ה' לעדכן כאן בהתקדמות.
היום ואתמול היו ניסיונות גדולים משום שאני בבית ריק ובעזרת ה' ובעזרת חברי הפורום ניצלה נפשי וניצחתי שוב.

כמה תובנות שלקחתי לעצמי מטיול בפורומים כאן ומעזרה מחברים שענו כשהיה קשה, אני רושם גם לעצמי כדי שיהיה לי קצת סדר מכל המידע הזה שקראתי באופן רנדומלי (כמובן שלכאורה והרי ה' שריחם עליי ואוהב אותי הראה לי הכל):
1. לדעת תמיד שרק היצמדות לאבא שבשמיים בלי תנאים תציל אותי מכל כי הוא אוהב אותי ורק הוא יכול כנגד התאווה שהיא מאש ואני בשר ודם.
2. כל יום להתרכז רק באותו היום ולהילחם רק עבורו. תמיד התחושה בבוקר שלמחרת ממלאת בכוחות עצומים להמשיך עוד יום רק את אותו יום. גלגל תנופה נפלא שאסור לעצור!
3. כשמגיע ניסיון, לא להילחץ יותר מדי ולא להתעסק יותר מדי - מה שעלול להגביר את הקושי, להתכופף כשהגל מגיע, לעצור את הנשימה ולהרים את הראש בגאוות ניצחון לאחר שחלף.
4. להזכיר לעצמי את כל המתנות שה' נתן לי ושאסור לי לוותר עליהן כי בסופו של דבר זו בחירה בין המתנות האלה לבין התאווה. אין אמצע. וכל הזמן לתת לשכל ולהגיון לבחור בטוב ולא להיכנע להרגל ולרגש.
5. לשתף אחרים, לתת עוד הזדמנות רגע לפני, כשהיצר בוער ורותח לעולם לא לוותר על כניסה לפורום רגע לפני.
6. לקבל על עצמי שמירת העיניים על מלא מלא. ככל שאני נמנע ממראות אסורים כך ההחלמה קלה יותר ויש תחושה טהורה ונקיה יותר שמעלה את הנפש עוד רמה למעלה.
7. לדבוק בה' יתברך, לחזור בתשובה שלמה, לשאוף לתקן את כל המידות הרעות ולהוסיף עוד ועוד הנהגות של תורה והלכה.
8. ללמוד הרבה תורה, לדבוק בה ולמלא בה את הראש במקום כל התועבה שנצרבה שם במשך שנים.
9. לזכור שהנשמה היא כמטוטלת - היום אני בעילוי נפשי ורוממות וחושב שאני גיבור אבל אין אפוטרופוס לעריות ואולי מחר עלול להתרסק ולכן לשים לעצמי חסמים ומגבלות שאינן תלויות בי כמו הוספת סינון לאינטרנט, נעילת הטלפון בזמנים קשים, ובעזרת ה' בהמשך חסימה מלאה לעצמי ברמה של הדרן.

זו התחלה... אמשיך לעדכן לקראת אילת מי שיכול להתפלל עליי שאעבור את אילת בשלום ובגבורה ובעזרתה של אישתי הנפלאה (שאינה יודעת מאומה עליי אבל היא חלק בלתי נפרד מההחלמה שלי)

תודה רבה לכם
אוהב את כולכם
עבד ה'

שוב הזדמנות שלישית בתוך 24 שעות שאני לבד בבית זה לא קורה הרבה והפעם כבר פעם שלישית ברצף. הקב"ה מאמן אותי. אני כבר מתורגל, לא מפחד בטוח בעצמי. הולך להיות פרודוקטיבי וללמוד הרבה תורה.
תודה ה' שאתה עוזר לי יד ביד.
תודה ה' שלא הפסקת לאהוב אותי.

בהצלחה רבה חבר יקר.
יומן מסע לא קשור בהכרח לעבודת 12 הצעדים, אלא יומן שבו אתה משתף את מה שעובר אליך, את ההתקדמות שלך, תובנות וכל מה שעולה על דעתך.
מה שעשית כאן בפוסט הזה, זה בדיוק יומן מסע.

יום 11
היום היה יום נפלא! אבא שבשמיים עזר לי במיוחד וגם לימד אותי 2 תובנות חדשות.
היום שמתי את האוטו במוסך בקצה השני של העיר ובאתי מראש עם אזניות כדי לנצל את הזמן לשמוע לימוד תורה בהמתנה.
מאחר והתיקון דרש זמן רב החלטתי ללכת ובמקום להזמין מונית, החלטתי ללכת ברגל את כל הדרך (כחצי שעה הליכה.. מעולם זה לא קרה..). אמרתי לעצמי שבכל מקרה אני רוצה לשמוע את השיעור וגם לא יזיק ללכת ברגל ולהתאמן בשמירת העיניים.
לאורך כל הדרך הסתכלתי רק על הרצפה (90% מהזמן רואה בלטות), מדי פעם יש אשה בזווית העין, ההרגל מושך לשם אבל המוח נלחם חזק לא מרים את העיניים.
הגעתי למאפיה, אני יודע בוודאות שכל הבנות שם הולכות עם מכנסיים צמודות מאוד (ויש לי חולשה לזה), ולמרות זאת נכנסתי לקנות בורקסים, במאמץ גדול אבל בהצלחה ברוך ה' הצלחתי לתור עם העיניים בלי להניח אותן על אף בחורה אפילו פעם אחת! הצלחתי לנווט, להעמיס בורקסים, ולשלם והאישה היחידה שראיתי היא הקופאית ובאמת שלא חשבתי עליה בקטע תאוותי בכלל 0 לגמרי.
גם המשך הצעידה הייתה הצלחה ברוך ה' לא הרמתי את עיניי לראות שום בחורה.
בשלב מסויים עצרתי את השיעור ודמיינתי את עצמי חזק חזק מגיע הבייתה נותן לאישתי את הבורקסים ומיד מתחיל במשימה שאני דוחה כבר כמה ימים, דמיינתי את זה שוב ושוב כעצת אחד מחברי הפורום כאן והדבר עבד - כשהגעתי הבייתה לא חשבתי בכלל על תאווה - כלום! מיד המוח אמר לעשות את מה שדמיינתי במקום לרוץ למחשב או לשירותים עם הפלאפון...וסיימתי את המשימה ותודה בורא עולם!
2 דברים שהבנתי היום:
1. אם אני מתמקד בגדר ששמתי לעצמי - שמירת העיניים. ומשקיע בזה את רוב האנרגיות כדי לא ליפול בזה, כמעט ואין מלחמה על זרע לבטלה או על דברים כאלה, זה כאילו לא במציאות, הפכתי את המציאות לכך שבשבילי נפילה היא לראות בחורה ברחוב ועם זה אני מתעסק - זרע לבטלה הפך להיות שחקן חלש במערכה...
2. בסופו של דבר המוח מתרגל אוטומטית לשמור על העיניים וזה הופך להרגל ולכן זה יהיה יותר ויותר קל - כשחזרתי הבייתה היה משהו שהדהים אותי - בזמן שעשיתי משהו בסלון הייתה אריזה של מוצר מונחת על הרצפה ועל האריזה תמונה של אמא (לא בפריצות) מחזיקה ילד. העיניים שלי במקרה נחו על התמונה של האריזה למשך שבריר שניה - ומיד המוח העיף אותם משם אוטומטית!! כמו רפלקס! לא עשיתי כלום ולא התכוונתי לכלום זה פשוט קרה לבד!

תודה אבא שבשמיים שאתה אוהב אותי ושומר עליי 11 ימים בנקיות הברית ו6 ימים בשמירת העיניים.
אני עבד השם

יום 12
מסתבר שההמתנה לסוף היום כדי לרשום כאן ביומן הצלחה, היא אחד הדברים שממש מחזקים אותי.
היום היה יום קל ברוך ה', וזאת למרות שהמנקה הייתה אצלנו בבית למשך שעות ארוכות.
תודה לבורא עולם שמחזיר את הקליפה הזו לאוקראינה עדיף לה להיות דוגמנית שם מאשר להחטיא פה.
ידעתי שהיא מגיעה ושאני צריך להתכונן ואמרתי לעצמי שאין מצב שאני נופל בשמירת העיניים.
וכאן אולי כדאי להגדיר לעצמי מה זה שמירת העיניים ומה זו נפילה בשמירת העיניים (מה גם שההתעסקות בזה היא הפתרון עבורי): כל הסתכלות על אישה סתם, גם אם אינה מביאה לתאווה כלל היא בגדר נפילה. אם ההסתכלות היא לא סתם ואין ברירה, לדוגמא: קופאית שצריכה לקבל ממני כסף בסופר, המנקה שמסמנת לי שארים את השולחן (לא יודעת עברית/אנגלית) או הגננת של הבת שלי שמבקשת להביא מחר גרביים בתיק -  זו אינה נפילה (כמובן שאם חשבתי על תאווה תוך כדי - זו נפילה ועוד איך).
אם העיניים נחו בטעות על אישה ומיד המוח העיף אותם משם , אפילו אם עוררה גירוי כלשהו זו לא נפילה - לזה אני רוצה לקרוא "תאונה" יש מקרים שכמו שבלי להתכוון ראיתי עץ/מכונית/עמוד או כל דבר אחר, זו יכולה להיות אישה מושכת ולא משנה כמה שאני מוריד את העיניים, כשאני מרים לחצות כביש וכד' זה פשוט יכול לקרות.
(הייתי צריך לסדר לעצמי בראש את מה שאני מגדיר לעצמי בלבד ובטח שלא מתיימר לקבוע איזה כלל למישהו אחר...)
תודה בורא עולם ששמרת עליי היום מהקליפה הזאת!!
ההתמקדות בשמירת העיניים פשוט גרמה לי לא לחשוב היום על תאווה בכלל. 
גם היחסים ביני לבין אשתי משתפרים פלאים.
ברוך ה' ותודה לה' המסע הזה פשוט נפלא!

תודה אבא שבשמיים שאתה אוהב אותי ושומר עליי 12 ימים בנקיות הברית ו7 ימים בשמירת העיניים.
אני עבד השם

יום 13
אמש פספסתי פה עדכון, הלכתי לישון גמור אחרי יום מאוד קשה.
בורא עולם מעלה לי את רמת הקושי ואתמול הפסדתי לא מעט כסף בעסק. למרות שמקרים כאלה בעבר היו גוררים אחריהם כמובן נפילת הנשמה לתחתית הבאר, הפעם אני לוקח את הסימן הזה כדי להתאמץ יותר בעבודת ה' יתברך.
מבחינת תאווה היה יום קל מאוד, גם העזרה של הקב"ה שהעביר אותי את אחד הימים הקשים גרמה לכך שלא הייתה לי כמעט כלל מחשבה על תאווה וגם בשמירת העיניים לא נפלתי כלל ברוך ה'.

תודה אבא שבשמיים שאתה אוהב אותי וגם אתמול שמרת עליי מניסיונות התאווה וכל מה שאתה עושה לטובה הוא ואתה שומר עליי בנקיות הברית 13 ימים ובשמירת העיניים 8 ימים.
אני עבד השם

יום 14+15
ברוך ה' מתחיל לחיות כמו בנאדם נורמלי.. אני לא זוכר כבר כמה שנים אני הולך לישון בסביבות 3 וקם ב6 בבוקר...
פתאום הגוף רוצה מה שהנשמה רוצה.. מנוחה מכל הטינופת... זה כבר הלילה השני שישנתי יותר מ8 שעות!
ממש מרגיש ששנים היה בי שד שעינה אותי ועכשיו הוא כבר לא כאן! התנדף! תודה אבא שבשמיים!
מה שכן, שמתי לב שאסור לי להיות אדיש בשמירת העיניים, יותר ויותר "תאונות" מתרחשות.. אמנם בכל תאונה אני מעיף את העיניים מיד כשאני מבין מה אני רואה אבל זה קורה יותר ויותר...
צריך לדבוק ב"חוק הבלטות" שאומר שרק אם אין ברירה מרימים את העיניים מהבלטות.
עוד דבר משמח זה שמסתבר שספרתי את הנקיות בפיגור של יום ובעצם אני נקי כבר 15 ימים (ואולי בגלל שהתחלתי לרשום ביומן בבוקר במקום בלילה..(?))
תודה אבא שבשמיים שאתה אוהב אותי ושומר עליי 15 ימים בנקיות הברית ו9 ימים בשמירת העיניים.
אני עבד השם

מדהים! כל הכבוד. אין לי מילים לתאר את הקושי שהיית בו והכוחות שפתאום מצאת לעצמך. וואו.
אתה גיבור במלוא מובן המילה. "איזהו גיבור, הכובש את יצרו". ולא רק לרגע אלא לימים שלמים! שכוייח! 
רק ללמוד ממך. התובנות שהגעת אליהם במהלך הדרך לימדו אותי המון. 
(דרך אגב, גם מבחינה הלכתית אתה צודק בכל מילה). 
אתה השראה. 
גם ההתרכזות בניצחונות זה כלי גדול מאוד. זו דרך נכונה ונבונה. ישר כוח! 
תזכור תמיד, שגם אם תהיה נפילה, ומאחל לך שלא תהיה כלל, זה לא מגדיר מי אתה ומה אתה שווה. זה גם לא מבטל את ההישגים שלך! זו מעידה שמיד לאחריה יש לקום ולהמשיך! "שבע יפול צדיק וקם". כתוב צדיק, לא סתם. אתה נשאר בהגדרה צדיק. צדיק שמתמודד. וזה בסדר וטבעי. 
חזק ואמץ! תמשיך לעדכן ולזכות את כולם. 
כמו שכתבת: "אין אפוטרופוס לעריות", תמיד תמיד. גם אחרי שנה נקיה אפשר למעוד (אמנם זה כאין וכאפס לעומת כל יום/יומיים/שבוע, אבל התאווה עדיין קיימת). 
הקב"ה ואנחנו אוהבים אותך! 

אחי האהוב אין לך מושג כמה אתה מחזק אותי! תודה רבה! ושתדע שאתה אחד האנשים שלמדתי מהם הכי הרבה משום שאתה מתמודד בדרך רציונלית ואמונית גם יחד ואני מאוד מאוד מתחבר לדרך הזו.

כל יום אני חוזר לקרוא את הרשימה שכתבתי בהודעה הראשונה כאן במסע כדי לצרוב לעצמי במוח את מה שקיבלתי על עצמי. היום, במקרה (רק מה'), קראתי את ההודעה מתחילתה ונזכרתי שהתחלתי את היומן ביום שאישתי לא ישנה בבית וממש הייתי בפניקה מזה - הייתי נקי כבר איזה עשרה ימים במלחמה מטורפת עם השד הזה, והנה אני עומד לניסיון שמעולם לא יכלתי להתנגד לו לפני כן... בשמירתו של בורא עולם ובעזרתם של חברי הפורום הרגשתי שניצלתי בנס מניסיון עצום! וזה נתן לי כוח להמשיך... המון כוח להמשיך.
אין ספק שהדבר הכי עוצמתי שעזר לי הוא הקפדה על שמירת העיניים, באותו לילה הייתי אחרי כמה ימים בודדים של שמירת העיניים וחוץ מהניסיון הזה רוב הזמן היה לי קל.
ואתה יודע מה מדהים אחי? שהיום אני שוב לילה לבד בבית בלי אישתי! ואני כמעט ולא צריך להתמודד! אבא שבשמיים נתן לי מתנה להבין שהקפדה על שמירת העיניים פשוט שינתה לי את החיים (ברמה הטכנית. וכמובן שהחיים שלי השתנו כי אני דבוק לבורא עולם מלך מלכי המלכים)! אני פתאום מבין שימים שלמים אני בכלל לא חושב על תאווה, מדובר בהתמודדויות רגעיות עם דמויות בשוליים של הראיה- וזהו! בזה מסתכמת כל ההתמודדות שלי היום עם תאווה!, המוח שלי באמת התחיל להתנקות מהמחשבות האלה, וגם אם קופצת מחשבה פה ושם (בכל זאת, נקלטו בו כמה עשרות אלפי סצנות של טינופת במהלך חיי...), אני מיד מוריד אותה בקלות זה בא לשניה ומתנדף. וזה כבר כמעט ולא קורה...
כמובן שאני לא מאמין שהייתי מגיע למה שהגעתי היום אילולי חזרתי בתשובה שלימה (שהייתה אמורה להגיע מזמן אבל החטא הארור הזה חסם אותה בכל המובנים), ושגרמה לי גם לאהוב את ה' ולעובדו באמונה שלמה וגם לראות פתאום כמה ה' אוהב אותי ועוזר לי להתרחק מהחטא ולהתקרב אליו, כי היצר הזה באמת מאש ובלי עזרה מאבא שבשמיים אין לי סיכוי נגדו.
אני באמת מרגיש מדהים, אני יודע שאסור לי לפול לאופוריה של התענוג הזה כי היצר מחכה לי מעבר לפינה.. (עוד דוגמא למשהו שלא הייתי יודע אילולי האנשים בפורום המבורך הזה), ועוד הולכות להיות לי התמודדויות.
מה שכן, ברוך ה' הנתב של אינטרנט רימון בדרך וכל המשפחה הזו הולכת לחיות בטהרה.
אולי הזדמנות לרשום כאן את מה שידוע לי שמצפה לי כדי להשאיר במודעות:
1.בעוד כשבוע אישתי אמורה לקבל מחזור ולא אוכל לגעת בה - כמובן שהפעם אקפיד ביתר זהירות על כל ההלכות הקשורות לכך (טוב שנזכרתי שבוע מראש ויש לי זמן ללמוד את ההלכות לעומק), מה שכן אני לא מתרגש מכך שלא נהיה יחד כשבועיים, אני היום מבין שזה בהחלט אפשרי להחזיק גם הרבה יותר מזה מבלי להוציא זרע ובעזרת בורא עולם שקבע בעולמו כלל - "מרעיבו שבע, משביעו רעב" לא יהיה קושי.
2. בעוד כשבוע וחצי מגיע ראש חודש, אני לא יודע למה אבל כבר כמה שנים שאני שם לב שבראש חודש יש לי את התאווה הכי גדולה והניסיונות הכי גדולים. בעזרת ה' אעבור את זה בקלות כמו את כל התקופה האחרונה. גם כל האינטרנט שלי אמור כבר להיות מסונן עד אז בעזרת ה'.
3. בעוד כשלושה שבועות יוצא עם המשפחה לנופש באילת, מכיר טוב מאוד את התקופה הזו באילת ומה הולך שם, בעזרת ה' אני נעשה יותר ויותר טוב בשמירת העיניים, וגם המשפחה רואה שיראת ה' חשובה לי וזה יעזור להימנע ממקומות הומי קליפות... אני לא זוכר תמיד להכניס את זה בתפילה אבל מזכיר לעצמי כאן שוב לבקש מאבא שבשמיים בכל תפילה ביום שיעזור לי ויציל אותי מניסיונות ובמיוחד באילת ה' ישמרני.

NBYM היקר, סליחה שתפסתי "טרמפ" בתגובתי אליך כדי לעדכן עוד עדכון ביומן.. זה פשוט יצא... ותודה רבה לך על כל מילה ומילה שאתה כותב בפורום יש לך דרך חשיבה מדהימה שלימדה אותי המון.

ותודה רבה לאבא שבשמיים שאוהב אותי יותר משאוכל לשער ושלח אליי את את יחזקאל הצדיק שליח ה' שהראה לי את הפורום הזה והאנשים המדהימים שבו וגם דרכו שומר עליי 16 ימים בנקיות הברית ו10 ימים בשמירת העיניים.
אני עבד השם.

עבד ה' היקר. קודם כל שבוע טוב ומבורך  שבוע של נקיות, טהרה והתקדמות בעז"ה.
ריגשת אותי. באמת.
ממש עם דמעות שמחה בעיניים על ההתקדמות שלך. מזדהה מאוד.
נהפוך הוא, זכיתי ש"תתפוס טרמפ" עלי במסע המבורך הזה, אני צריך להודות לך! 
אני ממש שמח בשבילך שהצלחת להקטין את התאווה ואתה מרגיש איך אתה עולה שלב ועוד שלב. נכון שזה מדהים?
אשריך שהזמנת את הנתב - זה צעד חשוב ומראה על המחויבות להתמודדות בכל הדרכים. שכרך גדול מאוד. מנסיוני הדבר הזה מציל חיים ממש.
תמשיך ותעלה מעלה מעלה, אתה לא רק בדרך הנכונה אלא אדרבא - אתה רואה פירות במעשיך.
תודה על זיכוי הרבים. יומן מרתק וחשוב. מחכה בקוצר רוח לעדכון הבא 

NBYM שבוע טוב גם לך 

האם יש אפשרות לשלוח לך הודעה פרטית דרך האתר?

אני לא מתכוון להפסיק לעדכן בעזרת ה' 

תצליח. מסע מיוחד
אתה נותן השראה במסע שלך.
אוהבים אותך 

עבדIהשם כתב on 08 יולי 2023 23:05:

אני אשמח, אבל לא מכיר דרך לשליחת הודעה פרטית. מישהו כאן מכיר דרך?

nbym כתב on 09 יולי 2023 16:55:

לעת עתה אין אפשרות, ובעז"ה בעתיד זה יתאפשר.

תודה רבה לכל העונים והמחזקים. אוהב אתכם!
יום 17!!
תודה רבה השם הטוב שזיכית אותי לרשום את המספר הזה
מי היה מאמין....
ברוך ה' לא היו ניסיונות גדולים היום. 
קראתי בפורום על חבר שנפל אחרי כמה מאות ימי ניקיון. בבקשה ה' עזור לי ואל תעמידני ליידי ניסיון כל כך כיף לי עכשיו.
בינתיים שמירת העיניים שומרת חזק - השאלה היא האם אפשר לחיות ככה? אני מניח שאחרי תקופה של התאזנות אצטרך ללמוד לשלוט ביצר ולא לחשוב על תאווה גם אם אלך עם עיניים מורמות ברחוב, זה אומר שיהיו המון "תאונות" אבל עם מעט תאווה, נראה לי מצב אידיאלי אבל אני רחוק משם.. יש עוד הרבה עבודה על עצמי.
בינתיים, טוב לי ואני מסתדר עם העיניים למטה, הראש מתרגל לא לבהות אפילו לרגע ועד שלא ארגיש בטוח בעצמי בעזרת ה' לא אפסיק.

תודה רבה אבא שבשמיים שאתה אוהב אותי ושומר עליי בנקיות הברית 17 ימים ובשמירת העיניים.11 ימים.
אני עבד השם