כל הכבוד אלקנה על המטרה שהצבת למרות כל המסע שאתה עברת ועובר גם עכשיו. טפח לעצמך על השכם!
אני מאמין לתחושה של הזיוף. אני גם יכול להבין.
הפיצול בין הרצון להשתנות לבין המעשים עצמם (קרי, הפער בין הרצוי למצוי) יכולים ליצור תחושה של זיוף. של ''חיים כפולים'' כביכול. אני מבין ובכל זאת אני מאמין שיש לקבל את עצמך כמו שאתה...
כלומר לקבל את ההנחה שאדם שלם מורכב לא רק מחלק אחד אלא מכמה חלקים. כפי שבעולם שלנו יש לנו גוף ונשמה, קודש וחול, טומאה וטהרה וכדו'.
ההבנה הזו חשובה משום שהפיצול לא יראה כפיצול אלא ישנה את התפיסה שאתה אדם שמתמודד בכמה מישורים. ההבנה הזו לעניות דעתי הכרחית כי משמעותה שאתה לא מזויף, אין אדם שהוא רק חלק אחד שלם. להיפך, ההבנה שאדם הוא מורכב היא רק מעידה על מעלתו ועל כוחותיו הרבים שאני בטוח שנמצאים אצלך! אני מבין שככל הנראה התכוונת לרצון שלך לממש את מה שאתה מאמין ורוצה גם על ידי המעשים אבל חשוב שתשים לב למורכבות ולסיפור שאתה מספר לעצמך, שלעניות דעתי הוא לא נכון. אתה זהב תמיד. ''אף על פי שחטא ישראל הוא''.
מעבר להיעזר בחבר לדרך - שזה מבורך ומצוין. חשוב על עוד הרגלים חיוביים נוספים מעבר לכתיבה בוורד על מנת לחזק את הרצון ואת היכולת להשיג את המטרה. התחלת דרך חדשה וככל שתהיה מוכן ומצויד עם כלים כך תוכל לעבור אותה בפחות קושי.
לקחת את ספירת העומר כמטרה, מעולה! אבל תזכור נקודה נוספת חשובה - כשם שאדם ששכח ספירת העומר - לא מפסיק לספור (לא נכנס לגבי הברכה וכדו' כי זו לא הנקודה), כך גם אם יש מעידות בדרך תמשיך לצעוד.
משום שהנקודה החשובה היא, שיש מטרה. יש את חג השבועות. הוא יגיע בסוף ובכל זאת יש עניין להמשיך לספור על אף ששכחנו.
מקווה שתמשיך להצליח לצעוד לעוד ימים נקיים. והכי חשוב, להתמיד. להמשיך להמשיך להמשיך לא משנה מה קרה קורה או יקרה.
חזק ואמץ יקירי. מעריך אותך.
