ראיץי את הסרט ביקור התזמורת. זה הוסיף להרגשת הבדידות שלי. אני יודע שבהתחלה זה קשה. המומחים אומרים שבהתחלה זה קשה ואז הגוף מאזן את עצמו יותר קל. לא קשה מבחינת השתוקקות קשה מבחינת מצב רגישי. מרגיש בדידות. למה אני כלכך כבד אני שואל את עצמי, כל הזמן עם המחשבות כל הזמן ככה ווכה לא אני לא זורם, למה אני לא נהנה. שאני מסתכל בדיעבד על התיכגון אני אומר למה ככה ולמה ככה ואותו דבר עכשו למה אני לא נהנה, יוצא מסלה, אני צעיר.למה אני לא עושה מה שאני רוצה. אני מרגיש סמרטוט לא גבר. למה אני לא עומד על שלי. למה אני לא שולט בחיים שלי שלי. למה אני כזה פראייר.
