טוב, כתבתי פה כבר כמה פוסטים, אנסה לסכם כאן בקצרה.
אני בן 21, בגדול אני מתמודד מתחילת גיל ההתבגרות, עוד לפני שהבנתי מה אני עושה בכלל.
לכן זה כל כך קשה - ההרגל טבוע עמוק.
נכנסתי לתכנית לפני קצת פחות משנה אני חושב, בהתחלה היו לי עליות ונפילות, די סטנדרטיות, כלומר דברים שהתרגלתי אליהם. לאט לאט שיפרתי את התוכנית.
באיזשהו שלב - הורדתי את הסינון. הפלאפון שלי פתוח לגמרי. כל סינון שהיה לי - הצלחתי לפרוץ. הבנתי שצריך טקטיקה אחרת, צריך לעשות שינוי בנפש, גדר חיצונית לא תעזור. כשהכל פתוח, אני יודע שאסור רק קצת, אסור לתת למחבלים להתקרב, כי אין גדר שתעצור אותם.
אחרי כמה זמן בצורה הזאת, הצלחתי ליצור רצף טוב, וכשהגעתי בערך למטרה שלי, שהיא 30 יום - הכל נהיה קל יותר (כמובן הכל הדרגתי), וככה המשכתי עד 90 יום, ושם הייתה לי מעידה, שהרגשתי שאני הולך ליפול, עד שהסיבה חיצונית הסיטה אותי מזה (ואין כאן מקום להאריך), הגעתי ל120, כבר שבוע וחצי לפני כן התחילו מעידות. זה התחיל ממש בקטנה, רק קצת, ועוד קצת, ככה בהדרגה של שבוע וחצי!
לבסוף הגיעה הנפילה, הכואבת כל כך. באותו היום נפלתי כמה פעמים, התרסקתי.
זה היה לפני חודש, מאז נפלתי עוד 3 פעמים, ממוצע של שבוע נצחונות עד נפילה.
היום נפלתי.
לפני הנפילה האחרונה עשיתי כל מיני שיפורים בתכנית, ונראה שהם באמת טובים, פשוט לא ממש הקפדתי עליהם בפועל. בין היתר אני צריך לתרום לאתר 100₪, שזו מכה גשמית, שאמורה למנוע ממני ליפול..
הפנים קדימה, אני מת לצאת מזה, ואני מבין שזה לא יקרה בבת אחת, וגם לא אחרי 120 יום.
המטרה שלי חזרה להיות 30 יום, וכאן אני אעדכן על ההתקדמות.
בתפילה שהיום הייתה הנפילה האחרונה.
אשמח לתגובותיכם במשך כל התהליך, זה עוזר מאוד