הגעתי למסקנה שיש כמה נקודות שהן בעצם מחוברות. הצ'ופרים, סימון הנפילות, וההצלחה למעוד בלי ליפול.

אני קצת מצ'פר את עצמי בזה שאני לא מסמן נפילה. לפעמים תוך כדי המעידה אני אומר לעצמי "אם עכשיו אתה עוצר - אל תסמן נפילה", וזה ממש עוזר. מצג שני - זה אולי קצת רמאות?

אני עוד לא מסמן נפילה או ניצחון, מתלבט. אם זה ניצחון - היעד הבא מעבר לפינה 20 יום, עוד לפני הסופש

עוד לא סימנתי נפילה, למרות שהיעד הבא כבר מחר או מחרתיים. 

אם לא מחשיבים את המעידות - אני עוד מעט עובר את מכשול השבועיים שלושה, ובפעם הקודמת שעשיתי את זה - באמת היה יותר קל. 

גם אתמול מעדתי קצת. עשיתי את זה בצורה אוטומטית.
אני חושב שהתקופה הזאת, שאני מועד הרבה, היא זמן טוב לנסות שיטות לא להיכנס למעגל הצהוב. למשל אני הלכתי על שיטת עצור אבל עד עכשיו לא ממש הצלחתי.. אז עכשיו, שיבוא לי למעוד, אני אנסה את השיטה, אוכל לתקן מה שצריך 

אני עוד לא בטוח, אבל אני חושב שלא אסמן נפילה. כבר מחר אני ב20, שזה היעד הבא. אחריו זה 25, ואני לא ממש בבית הסופש, מה שהופך את העניין ליותר קל וההגעה ל25 בפתח. אח''כ יש את 30, שזה היה היעד שלי במקור, ואז החלטתי לחלק אותו ליעדים קטנים.

אתמול באתי למעוד, ואז גלשתי לדברים אחרים, לאיזה משחק בפלאפון.. אמנם לא בדיוק עשיתי את "עצור" אבל זה גם טוב. סופר לעצמי ניצחון קטן
רצף ניצחונות קטנים: 2

החלטתי לסמן נצחונות. עכשיו אני ב21 יום ברוך ה'.

סופש אני לא בבית אז אמור להיות יותר פשוט, ואז יש שבוע שגרה קליל, ואז אגיע כבר קרוב ל30!

שמע איזה התקדמות ענקית אחי תמשיך כך

וואו כמה דברים היו...
היה סופש עמוס ואז תשעה באב ואז עוד יום יומיים די עמוסים, לא מצאתי הרבה פנאי. ברוך ה' לא לנפילות, אבל לצערי גם לא לכתוב פה בפורום, למרות ששמעתי לעצמי כמטרה לכתוב פה בעקביות.

הגעתי ל25!! היעד המקורי, 30, ממש מעבר לפינה. מעבר לסופש, יותר נכון. ברוך ה' מרגיש טוב, מרגיש שזה יהיה הרצף האחרון, מכאן אין עוד נפילות. מצד שני כבר הייתי בסרט הזה - אסור להיכנס לשאננות. להיות עם היד על הדופק. אסור למעוד אפילו לא קצת! מצד שלישי - לא להילחץ..

בעז"ה ננצח

רק עוד 4 ימים!
זה אומר ראשון בבוקר. בדיוק אחרי הסופש. נשאר רק בחופש אחד עד היעד

התחלתי את הסופש מוקדם, אז אני כבר בבית. יהיה מאתגר. עכשיו למשל ממש באלי רק קצת....
אם אני מסיים את הלילה בלי, אפילו קצת, אני מסמן לי ניצחון קטן

אתמול לא נפלתי, אבל התחלתי את ההתחלה של מעידה. כלומר אפילו לא נכנסתי למשהו לא צנוע, אבל נכנסתי למקומות שאני יודע שיעשו לי טריגרים, וזה לא בסדר, ולכן אני לא מסמן לי ניצחון קטן..
27 יום
עוד 3 ימים

יא מלךך כל הכבוד לךך

[dir=rtl]תעשה עם עצמך משהו כיף, תהנה היום, תלך לבית קפה, תשב עם חבר, אל תוותר אחינו❤️

היום הייתי די משועמם, ומעדתי לא מעט. גם דברים לא צנועים. עוד לא דברים מפורשים לגמרי, אבל גם זה ממש לא בסדר. וואלה באסה.

מדי פעם עולה לי מחשבה על ליפול, ואני חושב על שהתמונה יתאפס לי אחרי שהוא נוגע כבר ב30, ואני חוטף מיגרנה.. מה, עכשיו אני אצטרך לשרוד עוד 30 יום כדי להגיע לאותו מצב? זה גורם חזק אצלי שמונע מנפילות.. מחר בבוקר כבר 28, עוד יומיים לשרוד את הסופש, שזה תכלס עד כניסת שבת, ובמוצש

אח שלי היקר אל תיתן למעידות להפיל אותך, תמשיך ככה אתה אלוף, אתה מסוגל ועוד קצת אתה מגיע, תלך למעיין היום, ים משהו טוב נפרד לנחת ורוגע וככה תצא מזה..

בשישי על הבוקר מעדתי, ואז אמרתי לעצמי שאם אני לא מועד כל היום אז אני מסמן לעצמי ניצחון קטן - וכך היה!
מוצש כמעט גם היה ככה, ממש לפני השינה מעדתי טיפה טיפה, אז זה באמת לא היה נורא אבל זה גם לא ניצחון..

בכל מקרה - 30 יום, הגעתי ליעד!!
איזה כיף, היום אפנק את עצמי ואקנה לי דברים נחמדים..

ה30 יום האלה הם רצף שונה ממה שהיה לי עד עכשיו: היה בהם מעידות. זה רע, כי היה מעידות. זה טוב - כי לא נתתי למעידות להפוך לפעילות. זה חשוב. אני זוכר משפחתי אחרי 120 כי התחילה התדרדרות שבוע+ לפני ולא הצלחתי לעצור.. עכשיו אני יודע שאפשר. צריך להמשיך עם הרצף ולהיות נקי לגמרי, בלי מעידות

היעד הגדול הבא: 50 יום.
היעד הקטן הבא: 35.
רצף ניצחונות קטנים:4

32 יום!

התחושה טובה, אתמול פרגנתי לעצמי קצת בדברים טעימים ונחמדים, כפרס על הנצחונות ועל ההגעה ל30.

שמתי לב, שבתקופה האחרונה אני לא מקפיד על מעגל צהוב. לפעמים זה גורם לעמידה ולפעמים לא, אבל זה לא משנה.. צריך להיות יותר ערני לזה. בעיקר אני נכנס למיטה עם פלאפון למרות שזה מעגל צהוב