עבר הרבה מאוד זמן מאז ששיתפתי. אני משתדל להכנס כל יום ולקרוא בפורום אבל במצב הנוכחי אולי גם צריך לחזור לכתוב.
ב"ה מאז הפעם האחרונה שעדכנתי הלך לי יחסית טוב מאוד. כבר כמעט ולא היו לי דחפים, הייתי עסוק בדברים חיוביים במהלך היום, אפילו לא כל כך עניין אותי המעידות והצלחתי בקלות לא להסתכל במקומות לא רצויים אפילו ברחוב. הרגשתי הרבה יותר מחובר לעצמי ולה'. כמובן שהיו קשיים והתמודדיות בהרבה תחומים אבל תמיד הרגשתי את החיבור לעצמי ואת השמחה שהבעיה שכל כך הפריעה לי לחיות עם עצמי כבר לא מציקה לי.
בזמן האחרון אחרי פרידה מקשר ארוך מאוד חזרו טיפה הדחפים. נהיה יותר זמן ומקום לזה. לא הקפדתי מספיק על ההגנות ונתתי לזה קצת להכנס. אמנם זה היה אירועים נקודתיים וגם במהלך התהליך היו לי דברים כאלה אבל הפעם משום מה לא הצלחתי להתנתק ולצאת מזה לגמרי. בשבוע האחרון הגעתי למצב הכי גרוע מאז תחילת הרצף. ניסיון לראות דברים בעייתיים ומחשבות בלילות. והיום גם הגעתי למצב שלא עצרתי וראיתי תוכן בעייתי בטלפון הישן. אני לא מחשיב את זה כנפילה כי למרות המעידה כן הצלחתי לעצור לפני נפילה ממשית ואני רוצה לתת לזה מקום. ישר זרקתי לפח את הטלפון הישן ואמרתי לעצמי שאסור לי לחזור לזה.
היה לי כל כך טוב להיות נקי והתחושות הקשות שאני מרגיש עכשיו רק מחזקות אצלי את ההבנה שאסור לי לחזור למעגל הנפילות. 
אני מתפלל לה' מכל ליבי שיעזור לי לצאת מהמצב הזה. אני חייב להכנס למוד מלחמתי, לתת יותר מקום לתכנון ולמידה. למצוא לעצמי עשייה חיובית ולא להגיע לשעמום ובדידות שמובילים רק למקומות לא טובים. אני רוצה להיות מחובר לנשמה שלי ולכן אני חייב להצליח. אשמח לשמוע עצות ותובנות שלכם.
אני כבר ביותר מ300 ימי נקיות ואסור לי להרוס את זה ואת התהליך שעברתי.