‏אני בן 25 מתמודדת עם הבעיה הזאת מגיל 12, ‏מה לא ניסיתי, ‏סינונים קנסות סדנאות שיתופים עם ‏חבריםורבנים, ‏גם נמצא פה באתר כמעט שנה, ‏אני עושה תהליך רציני עם עצמי בכל תחומי החיים וברוך השם מרוצה מעצמי, ‏אבל אני לא רואה דרך החוצה מהדבר הזה, ‏אחרי כל נפילה אני קם מחדש, ‏ושואל את עצמי מה יהיה שונה הפעם, ‏ואני לא מצליח לתת תשובה לשאלה הזאת, ‏זה לא שלא ניסיתי, ‏ניסיתי ממש הכל, ‏אני זוכר שבגיל 18 הצלחתי להגיע ‏ל-400 ימי נקיות, ‏ואני זוכר באותו תקופה הייתה לי כוח מסוימת להתגבר כל פעם, ‏אך היום אני לא מצליח לחזור לכוח הזה שהיה לי, ‏אני אשמח להצעתכם, תודה.

אחי האהוב!
ממה שאתה כותב נשמע שאתה כבר הרבה שנים בתוך מאבק עקשן, קם אחרי נפילות, מנסה דרכים שונות, ומשהו בפנים מתעייף מהשאלה החוזרת "מה יהיה שונה הפעם". הזיכרון של תקופה ארוכה של נקיות יכול להכאיב כשאתה לא מרגיש שאתה שם, וזה מובן מאוד שזה מתסכל ויכול לגרום לך לחשוב שאולי אין דרך.

אפשר להסתכל על המצב שלך לא ככישלון, אלא כקריאה לשינוי כיוון. לא עוד ניסיון "לסגור עניין" בכוח, אלא לבנות לעצמך משהו יציב יותר. לפעמים זה אומר לבחור אדם אחד שאתה סומך עליו ולתת לו באמת להכיר את הסיפור שלך, או להצטרף למסגרת קבועה, או לכתוב לעצמך כמה דברים קטנים שמחזקים אותך ביום רגיל, לא רק ברגעי נפילה. שינוי כזה יכול להיות ההבדל בין עוד סיבוב מתיש לבין תהליך שמתחשב בך.

אתה לא חייב לענות עכשיו על "מה יהיה שונה הפעם". אולי מספיק רגע לחשוב "מה הצעד הקטן הבא שאני כן מוכן לעשות כדי לא להיות לבד עם זה". מזה אפשר להמשיך. אני רואה ברצון שלך להמשיך לחפש, משהו סופר אמיתי, לא פחות מרצון של גבורה!

חזק ואמץ ומוזמן להמשיך ולכתוב