בע"ה
ראיתי שזה מגיע, והדרדרתי יום אחרי יום עד הנפילה. יום קודם עוד חשבתי שאני מחזיק, אבל לא. כאילו כל ההגנות והשינויים שעשיתי, ובאמת עשיתי, בחצי השנה האחרונה נעלמו כמו עשן.
נראה לי שמיהרתי לחשוב שאני כבר אחרי זה.
אני מחזיר את כל ההגנות למחשב, אולי אפילו קצת יותר, ומתחיל מהתחלה.
היום יום אפס, נקווה שמחר יהיה יום אחד.
קשה עתיקא מחדתא, אבל מצד שני כבר יודע שאפשר אחרת.
עם הרבה תפילה לה', מתחיל שוב.

ליהודי השמח, צר לי על נפילתך, אכן המחלה הזו מסירה מאיתנו את ההגנות, אט אט היא מכניסה אותנו לשאננות, זו הסיבה שכדאי לנו להיות בקשר רציף עם מי שיכולים להזכירנו בכל רגע מי אנחנו. בנוסף, כדאי לך למצוא ספונסר. איש כמוך שעלה על הרכבת כמה תחנות קודם. הוא יכול לתת ערך מוסף להחלמה.

מנסיוני עם אחרים אכתוב, שיש רק 2  אפשרויות למי שהיה נקי תקופה וחזר לשימוש, או שהנפילה הטיסה אותו למעלה - הוא זכר את הימים הראשונים ורצה בהם בכל מאודו, חיזק פעולותיו וחזר למסלול מיד. או שהתבוסס לו בכאב ובאבל על גודל צרותיו וכשלונו והמשיך להדרדר עוד, עבר מנפילה אחת לאחרת.

זכור, ברמזור שלנו אין אור צהוב, יש ירוק ויש אדום. התוכנית מספקת את דרך הביניים.


שתחליט נכון.

בהצלחה.

בס"ד

ליהודי השמח happyjew היקר!

תדע לך שכולנו כאן כואבים את כאבך
מכירים אותו מקרוב...
(חווינו את התחושה הזו על בשרנו)
אמנם לא הגעתי ל172...
אך במובן מסוים כבר החזקתי כחצי שנה מעמד (לא מושלם)
ומרגיש את ההתדרדרות האחרונה
כיצד היא מקרבת אותי להתרסקות
צועק הצילו בכל הכח... :-\
(למרות שאף אחד לא שומע אותי)
אבל יודע שהדרך היחידה לשמור על שפיות היא
רק להמשיך בעז קדימה
ובזכותכם בזכות חברים נפלאים שלא ראיתי
בזכות האתר הנפלא
בזכות מנהל הפורום ועוזריו
בזכות הקב"ה כמובן ...
יש לי את הכח להמשיך (בתקווה שלא תהיה נפילה כואבת)

בע"ה
אני באיחור של חדשיים. אבל לפני ששה ימים חזרתי, והפעם - הצטרפתי לקבוצות הטלפוניות, ולשנים עשר הצעדים.
אני יכול רק להצטער שלא הייתי חכם יותר בסיבוב הקודם, ולא הצטרפתי כבר אז, כשהרגשתי שאני הולך ליפול. מצד שני, היום אני מגיע במצב אחר, הרבה יותר מובס מצד אחד, אבל הרבה יותר שלם עם עצמי ועם ההחלטה להפסיק מצד שני.
בסיבוב הקודם לא חשבתי בכלל על הקשר בין התאווה לבין כל כך הרבה דברים אחרים שמציקים לי בחיים - חוסר שקט, עצבנות, בריחה מתמדת מהחיים אל ספרים, סרטים וסתם גלישה באינטרנט, ואפילו סתם בהייה באוויר. הפעם כל כך ברור לי שהכל קשור.
אולי בגלל זה בפעם הקודמת לא הצטרפתי לקבוצות, והפעם כן. אולי בגלל שרק להבין שאני רוצה להפטר מהתאווה לא הספיק לי בשביל המהלך הזה, בשביל להכנע, ורק כשקלטתי שהחיים שלי הולכים לזבל, כל החיים שלי, הבנתי שאני חייב לשנות כיוון.
לא מצטער על חצי שנה כמעט שלא הוצאתי ז"ל בפעם הראשונה בשבע עשרה השנים האחרונות, אבל שמח יותר להתחיל את הדרך כעת.
ה' יעזור, שהפעם אשנה את חיי לגמרי ולא רק אמנע מהתאווה.
ואולי מה שאני כותב כאן, ומי שיראה מה כתבתי בסיבוב הקודם, יעזור לעוד מישהו להחליט יותר מוקדם שהוא הולך על העניין ברצינות.
בהצלחה לכולנו.
יהודי שמח, מכור לתאווה, נקי חמשה ימים ומקווה לסיים את היום השישי - בחסד ה' עלי.

שום דבר לא קורה סתם בעולמו של אלוקים.

אני יודע על עצמי שכל נקודה שאותה עברתי במסלול חיי היתה נדרשת. גם הקשיים בהחלמה. אני לא מצטער עליהם אלא מנסה לקבל מהם כח ותקווה וגם ללמוד מהנסיון. אם לא הגעתי לתכנית לפני כמה שנים זה בגלל שהיה לי מסלול לעבור.

שמחתי לשמוע אותך היום בקבוצה ואני מקווה שאלוקים ישמור אותך ואותי נקיים - רק להיום.

בס"ד
מוטב מאוחר מאשר לעולם לא
(חודשיים חיכיתי לתגובה ממך... )

ברוך הבא חבר יקר!
ברוך שובך הביתה.
האוכל כבר מוכן,
בנתיים תבחר משהו מהתפריט:
חיים טובים.
90 יום.
סיפוק.
זוגיות בריאה.
חיי כנות.
חיי שלווה.
תקווה.
כל זה על חשבון בעל הבית [ה'], רק תתיישב לשולחן.
בהצלחה!

אני שוב שואל...
נקי זה אומר בלי יחסים עם נשותיכם גם????
זה באמת אפשרי לא לקיים יחסים כלכך הרבה זמן???
יש מישהו שממש מתנזר לגמרי כבר כמה שנים???
או שתמיד בסוף תהיה איזה נפילה???

נקי זה אומר בלי קיום יחסי מין עם עצמי או עם כל אדם אחר חוץ מאשתי החוקית וניצחון גובר והולך על התאווה.

כך אומרות ההגדרות של SA.

תודה רבה רבה לכל המגיבים.
מי אני,‏ אני מקווה להשלים את החסר עכשיו...
סוד,‏ אני מזדהה מאד עם מה שכתבת,‏ הייתי כנראה צריך את החדשיים האלו כדי להגיע למצב שאני ממש מואס בחיים,‏ ומיואש לגמרי,‏ כדי לעבוד.‏
ותודה מיוחדת למשה חפץ חיים,‏ השער שלי להכנס לקבוצה ולעבודה.‏ ‏

בס"ד
לחולה שאינו מכור...
קודם כל מאחל לך רפואה שלמה בב"א!  (זה בסדר, גם אני חולה :-\ אבל גם מכור... :-[)

אבל לענייננו לא מדובר בתכנית לנזירים קתוליים
כי שם זה עובד לגמרי אחרת
ליד בית הנזירים יש בית נזירות ומסתבר לאחר כמה שנים שחייבים להקים שם גם בית יתומים....
אבל כאן מדברים על נצחון על התאווה
כלומר חיים שלמים של הרמוניה של אהבה
של יחסים אמתיים עם נשותינו אך לא מתוך תאווה אלא מתוך אהבה
קשה? לא כל כך מובן? זה בסדר גם אני לא מבין הכל
אך "מה שחשוב בתכנית הזו זה שהיא עובדת..." (מתוך התכנית של 12 הצעדים...)
נכון שיש כאן לפעמים דיבורים ב"קודים"
אך אל דאגה יהיו הרבה שישמחו להסביר לך ולבאר מושגים ודרכי פעולה!
בהצלחה רבה מכל הלב

בס"ד
ליהודי השמח יקירנו!
אם הנפילה הזו הביאה אותך לקבוצה ולעבודה אמתית
אז אפשר לומר שזו הייתה "ה" נפילה
או כמו שאומרים קדמונינו ירידה לצורך עליה...

mi כתב on 27 דצמ' 2012 22:00:

  :D  ;D

ליהודי שמח: כל הכבוד על השיתוף. מחזיק לך אצבעות. בסופו של דבר אנחנו אולי לפעמים צריכים את הנפילות האלה אם אנחנו שוכחים את חוסר האונים שלנו וכמה שאנחנו מוכרחים, אבל מוכרחים, כל הזמן לעשות צעדים, להכנע, לפעול.

בהצלחה!

לא נעים להמשך את הניצלו"ש... אבל אני מרגיש ממש צורך לענות:

ההגדרה שהספונסר שלי אמר היא שהמטרה שלנו זה שהמין יהיה אופציה ולא הכרח. שנרגיש שלא נמות אם לא נאונן או נסתכל. שיש לנו אופציה- או שכן או שלא.
אני מבין מחברים שלפעמים בדרך אנחנו צריכים אולי תקופות הימנעות מוחלטת, אבל הכל לפי עניינו. בסופו של דבר אנחנו יהודים שחייבים במצוות עונה ובמצוות פרו ורבו. אבל שלא נלביש בשתי המצוות האלה את התאווה, שנקיים אותם כאופציה, לא כהכרח שאם לא נעשה נמות.

אבל אני מבין את ההרגשה שממנה מגיעה השאלה, שאני עוד מחפש גם את הנקיות, אבל גם את העונג שבתאווה. שיהיה מקום לתאווה עם אישור.

והמקום הזה לא קיים. לגימה היא לגימה.
אין לי חצי. או הכל או כלום. אם לא אוותר לגמרי ואכנע גם על המקום האחרון, שאהיה מוכן לוותר גם על אשתי - אז אני עוד בתאווה, כנוע עמוק לבוץ. רק כשאהיה מוכן לוותר לגמרי על התאווה ולמסור הכל לאלוקים - אהיה בהחלמה ומפוכחות.

מקווה שהועלתי.

ליהודי השמח
אוזה יופי לראות את הפוסט הזה
ואיזה כיף לדעת שמאחוריו עומד חבר מתוק חבר אוהב
יהודי היקר אני כל כך שמח שנפגשנו
ונהנה לראות את הרצינות שבה אתה לוקח את התכנית
הוכחה שהתכנית עובדת אם עובדים אותה
בהצלחה
אוהב
מוישל'ה