(במסע יש דבר שנקרא חיזוק יומי אני מאוד ממליץ. זה חיזוק יומי באמצעות אימיילים. אני אומר כי אחד האימיילים השבוע השפיע עליי מאוד).
אני כותב את ההודעה הזו בידיעה (כן ידיעה באופן בטוח, לא מחשבה) שרבים בוודאי טועים במה שאני טעיתי. יש דבר חמור בתאווה הזו שחמור אולי לא פחות מהתאווה עצמה, הדבר הזה נקרא הכחשה.
כמה פעמים ניסיתם כל מיני תוכניות ואמרתם:" זהו התוכנית הזאת תעזור לי, אין מצב שאני אפול יותר"? צריך להיזהר מאוד מהדבר הזה הוא יכול להפיל אדם למדרגה נמוכה יותר ממה שהיה בו. חשוב להיות מציאותי ולא להשלות את עצמך, אל תגיד שזה בטוח יעזור וינצח את התאווה.
אני אומר את זה מתוך ניסיון למה שקרה וקורה לי.
מאז שזה התחיל הדבר הנורא הזה, המחלה הזו, ניסיתי כל דבר בעולם. כל פעם אמרתי, זהו אני לא נופל יותר הגעתי לתחתית.
בנוסף גם כשהגעתי למסע. ידעתי שאסור לי להשלות את עצמי אסור לי לסמוך על עצמי. יש מצב שתיפול בכל זאת, אבל הצד האחר בתוכי אמר לי שזה זה, מובטח שזה יעזור לי וירפא אותי.
חשוב לי לומר לעצמי שהצלחתי לעבור 17 ימים זה מצויין זה בהחלט הישג! זה גם מין ניצחון גדול על היצר.
אני לא אומר לכם חס וחלילה לעזוב את המסע. להפך, זו תוכנית מעולה שבהחלט יש לה מקום, אבל אסור לתת ל"תקווה" לנצח להשלות יותר מדי, להכחשה שיש לך עדיין תאווה לנצח אותך. ההכחשה יכולה כמובן להפיל אותך חזרה לקרקעית.
זו אחת מהסיבות שאסור להשתמש רק במסע לבד. חשוב לפנות לקבוצת 12 צעדים שעוזרת לך להגיע להכרה שאסור לסמוך על עצמך, צריך להעביר את ההשגחה לה' ולבקש ממנו שיעזור לנו בתאווה הזו, כי אנחנו לא יכולים לבד. מומלץ גם ללכת לספונסר וכדומה.
טוב ויפה שכתבתי את זה, אבל אני יודע שאני צריך עזרה. אני צריך משהו בנוסף שיזכיר לי כל הזמן שיש עוד תאווה, זה לא נגמר. רק ככה אפשר להגיע לניצחון.
אני אשמח מאוד, יותר מאשמח, אם מישהו יסייע לי בזה, לעלות עוד צעד, לשתף חוויות, להסביר לי על קבוצת 12 צעדים כי לא לגמרי הבנתי.
תודה מראש, בן ש.
